דיווח של רשת CBS האמריקנית רמז שחמאס נוטה לאשר את התכנית שהוצגה אמש. מקור שמקורב למו"מ אמר כי "חמאס נוטה להסכים להצעת טראמפ" וזה גרם לעליות חדות לרוחב הבורסה שננעלה בעליות חדות ובשיא חדש. מדד ת"א 35 זינק 2.77% ונעל ב-3,199 נקודות ומדד ת"א 90 זינק 3.95% וסגר ב-3,295 נקודות.

בצד הסקטורים, סקטור הנדל"ן בלט לחיוב. המשקיעים מצפים שהוודאות וסיום המלחמה יחזירו את הרוכשים לשוק. במדד ת"א 125 הבולטות בעליות היו קרסו נדלן קרסו נדלן , פרשקובסקי פרשקובסקי -1.31%  , אשטרום קבוצה אשטרום קבוצה 1.25%  , ישראל קנדה ישראל קנדה 2.15%   ונכסים ובניין נכסים ובנין . 

המגמה חיובית החזקה הרימה גם את המגזר הפיננסי - מדד הבנקים הוסיף 2.9% בעוד ת"א ביטוח פתח מבערים וזינק 6.5% כשמאחוריו בולטות - הפניקס הפניקס -1.09%   , מנורה מנורה מב החז  כלל כלל עסקי ביטוח 0.6%  ומגדל מגדל ביטוח 0.22%   .

גל העליות החדות בתל אביב נשען על תקוות להסכם ולסיום הלחימה, אבל צריכים לזכור שהשוק כבר מתמחר את היום שאחרי; המשקיעים הפרטיים נכנסים בהמוניהם, בעוד הסיכון לתיקון הולך וגובר - מה אומרים הכלכלנים? "קנה בשמועה ומכור בידיעה" - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה?

• שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
• "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אתמול פורסמה הצהרה משותפת של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי פגישתם בבית הלבן. טראמפ כי ישראל קיבלה את המתווה האמריקני לסיום הלחימה והשבת החטופים. נתניהו אישר שהמתווה תואם את מטרות המלחמה של ישראל ואף התחייב להביאו לאישור הממשלה. טראמפ מצדו הצהיר שאם חמאס יחתום, כל החטופים ישוחררו בתוך 72 שעות והמלחמה תיפסק מיד, אך אם יסרב, “לישראל יהיה גיבוי מלא לסיים את העבודה”.

גל של מדינות מברכות על תכנית השלום של טראמפ: שבדיה, קנדה ירדן, סעודיה ואפילו פקיסטן. הקרמלין מצהיר כי הוא מקווה ליישום שיביא לרגיעה אזורית, ספרד בראשות ממשל פדרו סנצ'ס העוין שלמרות עמדותיו הביקורתיות כלפי ישראל בתקופה האחרונה מצטרפת לברכות, אליהן מצטרף גם נשיא לבנון שפרסם פוסט חיובי בנושא. משרד החוץ הקטארי מעדכן בהמשך שהם יערכו פגישה משותפת בנוכחות טורקית יחד עם משלחת של ארגון הטרור חמאס כדי לדון בפרטי התכנית של טראמפ. חמאס החל לבחון את פרטי תוכנית טראמפ.

שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. בשיחה עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר ומנכ״ל "חיסונים פיננסיים" הוא מזהיר שהתחזקות השקל הופכת לאיום קיומי על סטארט-אפים ישראליים; למה גידור כבר לא מספיק? מדוע בנק ישראל חייב להתחיל לקנות זהב, ומה עומד מאחורי המשך היחלשות הדולר בעולם - השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?

• אקזיט לפימי - הצעת המכר ל"עמל ומעבר" הצליחה
• אין עשן בלי אש - תחזית מאכזבת לנייס, אבל יש נקודת אור
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע

במקביל לעליות בשוק המניות, עליות גם בשוק האג"ח הממשלתי כשהתשואות יורדות בהתאמה - איגרת חוב ממשלתית שקלית בריבית קבועה במח"מ של 10.5 מוסיפה 0.2% ונסחרת בריבית ברוטו של 4.22%. 

טראמפ חשף הקמת גוף פיקוח חדש, "מועצת השלום", שהוא עצמו יעמוד בראשה, בשיתוף הבנק העולמי ובכירי מדינות המפרץ, כשהכוונה לגבש ממשל חדש בעזה. לצד זאת נחשף גם מנגנון תיאום משולש בין ארה"ב, קטאר וישראל, שנועד לעגן את התהליך הביטחוני ולשמר את קטאר כמתווכת מרכזית אחרי שיחת ההתנצלות של נתניהו לאמיר הקטארי. עם זאת, עדיין נותרו סעיפים שנויים במחלוקת אותם קטאר מנסה לשנות, כמו אזכור נתיב אפשרי למדינה פלסטינית בעתיד ורעיון שילוב הרשות הפלסטינית, סוגיות שמטרידות את שותפי נתניהו ומכניסות סיכון פוליטי פנימי.

עבור השוק המקומי, ההצהרות נתפסו כמהלך שמקרב סוף לחוסר הוודאות והמלחמה הארוכה, אך גם מחזירות מעט ספקות. הכדור כעת במגרש של חמאס, שעדיין בוחן את ההצעה, ואם לא תגיע תשובה חיובית בזמן הקרוב, האופטימיות עלולה להתפוגג מהר ולהפוך להבנה שהולכים להרחבה של הלחימה בעזה.

הצעת טראמפ ונתניהו לחמאס - TAKE IT OR LEAVE IT; על ההצעה, הנאומים, הקשר בין ארה"ב לישראל והאם יש תקווה לשחרור החטופים וסיום המלחמה? מה יענה החמאס?

האם חמאס נכון לעסקה? אולי קיבלנו "רמז" בדמות המשט שבדרך לעזה. המשט "סומוד" עם כ-50 כלי שיט מתקרב לעזה ונמצא 150 מייל מהחוף בשטח היירוט. חיל הים נערך להשתלטות בלב ים, לגרירת הכלים לאשדוד והטבעת חלקם. הפעילים ירוכזו על  ספינה אחת. לא תותר כניסת המשט לעזה. כמו כן, מסמכים שנמצאו בעזה חושפים קשר ישיר בין חמאס למימון המשט.

המדינה גובה מעל 50 מיליארד שקל מדי שנה משוק הדיור, והופכת את הזכות הבסיסית לדירה ובית עבור האזרחים - לפרה החולבת של קופת האוצר; כל זאת על חשבון הזוגות הצעירים, הקבלנים והיזמים איך המדינה לוקחת מעל 50% ממחיר הדירה? כי היא יכולה

קריאה מעניינת - הפילוסופיה שתכניס את נקסט ויז'ן למדד המעו"ף: "סיירת מטכ"ל" נקסט ויז'ן -1.8%  החברה הביטחונית, שהונפקה לפי שווי של פחות מחצי מיליארד שקל, נסחרת כיום סביב 13.4 מיליארד שקל וסוללת את דרכה אל ת"א 35; ההנפקה שביצעה לאחרונה נרשמה עם ביקושי יתר של פי שלושה, ובמקביל גם העובדים נהנים מתוכניות אופציות שהפכו רבים מהם למיליונרים על הנייר

אתמול היה יום מטלטל בבורסה. מעליות לירידות ובסיום סגירה סביב האפס. מניות הביטוח עלו מעל 3% בפתיחה, ירדו בהמשך מעל 3%, וסגרו בירידות. הבולטות היו הפניקס וכלל עם ירידות של 2%. אתמול הן זינקו 7%, אז זה כנראה סוג של תיקון. התנודתיות הזו במניות גדולות וכבדות כמו מניות הביטוח לא משדרת יציבות, אלא ספקולציות של סוחרים שמנסים להמר על הכיוון של השוק כתוצאה מהתפתחויות פוליטיות. בטווח הקצר, האופטימיות והסנטימנט גובר על היסודות (הפונדומנטלס) של הכלכלה. שהדרמה תיגמר, והיציבות תחזור, ייתכן שנקבל "מכור בשמועה", אחרי ריצה חזקה מאוד במדדים שהובילה חלק מהמניות להיסחר במכפילים נדיבים ואפילו מאוד גם בקנה מידה היסטורי. 

מי הוביל לירידות אתמול ומי ניצל אותן? יום מסחר עצבני שהחל באופטימיות על רקע הציפייה להתקדמות במו"מ מול חמאס והסתיים בירידות חדות, חושף שהמשקיעים הזרים מכרו מניות בכחצי מיליארד שקל והובילו את המפנה, בעוד הציבור המקומי דווקא קנה בהיקפים גדולים הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות

הדח"צים מונו והדוחות אושרו: רבעון שיא לתעשייה האווירית - אישור הדוחות הכספיים התאפשר בשל מינויים של הדירקטורים החיצוניים אליצ׳ה פרנקל ודורון תורג׳מן, שכהונתם החלה ב-22 בספטמבר; הדוחות מבטיחים את המשך הנפקת תעודות ההתחייבות לציבור הנסחרות בבורסה לניירות ערך כתאגיד מדווח, ואת המשך היערכותה של התעשייה האווירית להנפקה.

מניות במוקד

אופל בלאנס - זכתה במכרז שיאפשר לה להקדים תשלומים של רשויות מקומיות לספקים, קבלנים ונותני שירותים. המהלך חל על שלושה אשכולות הכוללים 42 רשויות ובהיקף של עד 40 מיליון שקל, עם מגבלה של 10 מיליון שקל לרשות, אופל בלאנס -1.46%   היא הראשונה בישראל כחברת אח"ב שנכנסת לפעילות ישירה מול רשויות מקומיות בתחום המימון.

סי אי -  מניית סיאי -0.34%   מזנקת אחרי שהחברה עדכנה כי קיבלה מהלקוח האסיאתי אישור קבלה רשמי (Acceptance) למערכת WetAlyzer הראשונה שסופקה בתחום המיקרו־אלקטרוניקה. האישור הזה מהווה שלב מרכזי בעסקה, שכן הוא מעיד שהמערכת עומדת בכל דרישות ההסכם לאחר בדיקות באתר הלקוח. כתוצאה מכך סי איי יכולה להתחיל להכיר בהכנסות מהעסקה, בעוד יתר המערכות שסופקו ללקוח נמצאות עדיין בתהליך עבודה לקראת קבלת אישורי קבלה נוספים.

חג'ג' אירופה - חג'ג' אירופה -0.66%  , באמצעות חברת BTD Gas הרומנית שבבעלותה, זכתה בחמישה מכרזים נוספים להקמת ותפעול תשתיות גז טבעי ברומניה בהיקף של כ-16 מיליון אירו, ומתבססת בשוק האנרגיה המקומי חג'ג' אירופה זכתה ב-5 מכרזים נוספים של תשתיות הגז ברומניה

נייס נייס 4.61%     נייס במשבר שליטה: מחלוקת על מענק למנכ"ל הפורש מציתה עימות חריף בין הדירקטוריון למוסדיים עימות חריף בנייס סביב התגמול הגדול והנדיב לברק עילם המנכ"ל הפורש מאיים להביא להדחת רוב הדירקטוריון ועלול לערער את יציבות ההנהלה ויכולת החברה להתנהל

אוגווינד אוגווינד -1.07%    חתמה על מזכר הבנות אסטרטגי להקמת מתקן אגירת אנרגיה ארוכת טווח ראשון מסוגו באירופה, שיתבסס על ניקרות מלח (Cavern) בבריטניה ובהיקף של עד 1 גיגה-ואט שעה. המהלך מסמן כניסה לשוק האירופי ומקדם את הפיכת הטכנולוגיה של אוגווינד למסחרית ולבנקבילית. בהנהלת החברה מציינים כי ההסכם עם שותף אנרגיה בינלאומי בעל תשתיות ייחודיות בשוק הבריטי עשוי לפתוח פתח לשיתופי פעולה נוספים באירופה, ולחזק את מעמד אוגווינד כחברה מובילה בתחום האגירה לטווח ארוך והאנרגיה הירוקה.

תורפז תורפז -2.48%  הודיעה היום על חתימת הסכם לרכישת 60% ממניות חברת הטעמים הדרום אפריקאית Nicola-J, באמצעות חברת הבת Sunspray, בתמורה לסך של 6.8 מיליון דולר (118.4 מיליון ראנד). 

אורביט אורביט 0.36%    מדווחת כי קיבלה הזמנה מאינטגרטור מוביל במרכז אירופה, בסך של כ- 2.4 מיליון דולר, הכוללת מערכות תקשורת לוויינית עבור פלטפורמות צבאיות ימיות לצי של אחת ממדינות נאט"ו. אספקת המערכות, אשר יספקו לצי קישוריות לוויינית רציפה על גבי פס רחב, צפויה להתחיל במהלך שנת 2026.

ועוד מהכותרות אתמול - כצפוי, הריבית נשארה ללא שינוי. החלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ברמה של 4.5% משקפת את האיזון השברירי שבו נמצא המשק: מצד אחד אינפלציה שמתעקשת להישאר בחלקו העליון של היעד ואפילו צפויה לעלות שוב בטווח הקרוב, ומנגד האטה בצמיחה, גירעון מתרחב ואי ודאות ביטחונית וכלכלית גבוהה - בפעם ה-14 ברציפות: בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי. במקביל להודעת הריבית, פרסם בנק ישראל תחזית כלכלית מעודכנת שמשקפת תמונה פחות אופטימית מזו של יולי. על פי הנתונים החדשים, הצמיחה לשנת 2025 עודכנה כלפי מטה ל-2.5% בלבד (לעומת 3.3% בתחזית הקודמת), בעוד תחזית הצמיחה ל-2026 התעדכנה קלות ל-4.7%. במקביל, האינפלציה צפויה להיות גבוהה יותר: 3% במהלך 2025 (במקום 2.6% ביולי) ו-2.2% ב-2026 (במקום 2%). בצד הפיסקלי, תחזית הגירעון הועמקה ועומדת כעת על 5.1% מהתוצר לשנת 2025, לעומת 4.9% בתחזית הקודמת, בין היתר בשל המשך הוצאות הביטחון והפיצויים סביב המלחמה. יחס החוב-תוצר נותר עודכן מעלה ל-71%. עוד לפני פרסום התחזיות ציינו כאן שזה מה שהולך לקרות, ועשוי להשפיע על תוואי הריבית הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?

למרות ולאור ההחמרה בתחזיות המאקרו, הוועדה המוניטרית בחרה לשדר זהירות ולא למהר בכיוון של הפחתות, גם אם שוק ההון כבר תמחר הורדות ריבית מתונות בשנה הקרובה. ההחלטה של הנגיד מראה שהבנק מעדיף להמתין להתבהרות של התמונה הן במישור הגיאופוליטי והן לגבי קצב התכנסות האינפלציה לפני שיאפשר הקלה מוניטרית. קצב הורדת הריבית נשאר איטי, כאשר בנק ישראל מצפה להוריד את הריבית רק ב-0.75% במהלך 12 החודשים הקרובים, קצב איטי יותר ממה שפורסם בתחזית ביולי, שציפה להורדה דומה בתקופה של 9 חודשים.

ברקע כל אלה, השקל ממשיך להתחזק מול המטבעות המרכזיים, ונסחר באזור 3.3 שקל לדולר - לעמוד שער הדולר. ההתחזקות מגיעה במקביל להבנה שהריבית עשויה להישאר גבוהה, וכן מהאופטימיות האפשרית על סיום המלחמה

מעבר לים, החוזים הבוקר נסחרים ביציבות סביב ה-0 אחרי סגירה חיובית אתמול שגם צפויה להשפיע על הבורסה. אתמול המסחר בוול-סטריט ננעל במגמה חיובית, למרות החששות גוברים מהשבתת הממשל בארצות הברית ובלבול סביב הצעדים האחרונים של הנשיא דונלד טראמפ בתחום המכסים. מדד S&P 500 עלה ב־0.3% ומדד נאסד״ק 100 התחזק ב־0.5%, הדאו עלה ב-0.1%. במקביל, תשואת אג"ח האוצר ל-10 שנים ירדה ל־4.14% והדולר קיבל רוח גבית מנתוני מכירות הבתים התלויים באוגוסט שקפצו לשיא של חמישה חודשים. הזהב ממשיך לשבור שיאים והיקף אחזקות הזהב של משרד האוצר האמריקאי חצה את רף טריליון הדולר. לסקירה המלאה - הסכם שלום? הדולר יורד ומה קרה בוול סטריט?

בצד הארביטרז', ההשפעה על המדדים הבוקר היא מינורית, כאשר טבע טבע 2.47%  בולטת לחיוב עם פער חיובי של 2.2%, בעוד נובה נובה -2.58%  וקמטק קמטק -2.03%    מאזנות עם פער שלילי של 1.3% ו-1% בהתאמה.

נזכיר שהשבוע יהיה שבוע מסחר מקוצר, כשברביעי וחמישי הבורסה תהיה סגורה - ויש לזה משמעות גדולה עבור המשקיעים. בימי המסחר האחרונים הבורסה חוותה תנודתיות, כאשר המשקיעים מנסים להגיב לחדשות מצד אחד, ומנסים להחזק פוזיציות לקראת סוף שבוע ארוך במיוחד. הבורסה תהיה סגורה ב-1-2/10 ערב ויום כיפור.

רגע לפני שהשבוע המקוצר ייסגר, גם הרבעון השלישי יינעל, ויש לזה השפעה גם בצד המוסדיים והקרנות. ברבעון האחרון הבורסה המשיכה לעלות, ומניות רבות רשמו תשואה גבוהה, מה שהעלה את החשיפה לסקטורים מסוימים, כמו מניות הביטוח והטכנולוגיה שהמדדים בת"א על הסקטורים עלו בשיעור דו ספרתי בהתאמה, בעוד מדד הנדל"ן רשם תשואה שלילית ב"הובלת" מניות הבניה. מול אלו, יהיה צורך לאזן גם בין ההחזקה במניות ובאגרות החוב, שכן המניות רשמו תשואה גבוהה יותר ולכן יש צורך באיזון שנעשה לרוב לקראת סוף הרבעון.

שער הדולר - דולר שקל רציף -0.25%                                 

דולר רציף           

BITCOIN 1.42%        

מחזור המסחר הסתכם על 5.4 מיליארד שקל

מחירי פקיעה נגזרי מדד שבועי: מדד ת"א 35 - 3140.07

כמה גייס ההיי-טק הישראלי ברבעון השלישי? ההיי-טק הישראלי ממשיך להראות חוסן, עם קפיצה בגיוסים בתחומי הבינה המלאכותית והסייבר וגיוס כולל של 2.23 מיליארד דולר; הנתונים מצביעים גם על מעבר להשקעות המשך בחברות קיימות והתרחקות מסבבי ענק

תעודת עניות למערכת החינוך: חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה  הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 התמקד באוריינות פיננסית - רק מחצית מהישראלים יודעים לחשב ריבית דריבית, הרבה לא מבינים את השפעת האינפלציה על ערך הכסף ונחשפים פערי ידע בין המגזרים: אקדמאיים ענו נכון כשחרדים לצד מבוגרים התקשו -  מתי נבין שחוסר בהשכלה פיננסית עולה לנו בכיס?