
השקל חונק את הסטארט-אפים - מה אפשר לעשות?
שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים.
ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.
מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?
אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית.
עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית.
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומי שלא גידר עד עכשיו?
להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא
מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.
מהם התרחישים שבהם אתה רואה את הדולר ממשיך להיחלש מול השקל?
הדולר
עוד יכול להיחלש ואני רואה מספר סיבות שבעקבותן הוא יכול להמשיך ולהיחלש מול השקל.
הראשונה, כמובן, קשורה לסיטואציה הנוכחית. זאת אומרת, יש המון כספים, שאני אגדיר את זה כך, מחכים על הקווים, כדי להיכנס בישראל ברגע שהמלחמה מסתיימת. יש ערימות של כסף זר שמחכה להיות מושקע בישראל ברגע שהמלחמה תסתיים. כל עוד המלחמה לא מסתיימת, מתוך שיקולים פנימיים הכספים האלה בהולד. זו סיבה אחת.
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין...
הסיבה השנייה בכלל לא קשורה אלינו, היא קשורה בכלל למה שקורה בדולר בעולם. ואני יכול לתת לפחות, שתי סיבות טובות להמשך היחלשות
הדולר בעולם.
הסיבה הראשונה היא, שבעוד בעבר, טראמפ רצה לראות דולר חזק, בקדנציה הנוכחית הוא התהפך, והיום הוא רוצה לראות דולר חלש, לטובת היצרנים והיצואנים המקומיים. במשך שנים רבות סחר החוץ האמריקאי היה בגירעון. עכשיו, בעקבות סדרת המכסים והתעריפים
שהטיל טראמפ, הם הולכים לעבור כנראה לעודף מסחרי. וכשהם בעודף מסחרי, עדיף להם דולר חלש.
הנקודה השנייה היא מבוססות על אמירות כמו "אבל הדולר כבר נורא נחלש והוא עשה את מהלך ההיחלשות שלו". אמנם זה נכון, ומתחילת השנה הוא רשם את ההיחלשות המשמעותית ביותר
אולי אי פעם. אבל, אם משווים אותו מול המטבע העיקרי שהוא נסחר מולו, שזה האירו, ניתן לראות שאירו של 1.17 דולר הוא לא שער כזה דרמטי.
היו תקופות שבהם האירו היה הרבה יותר חזק, וגם נסחר ב-1.25, ב-1.30, ב-1.35, וגם אפילו מעל 1.40, ביחס לדולר. וכך, יש לדולר עוד הרבה לאן לרדת והטריטוריה הנוכחית היא ממש לא טריטוריה שעדיין לא נחצתה.
יש גם סיבה נוספת ואני לא שומע שמדברים עליה מספיק והיא קשורה ליחסי סין-ארה״ב.
אם הסינים חכמים, והם מאוד חכמים, ונניח שהם באמת רוצים לתקוף את טייוואן ב-2027, כמו שהם
מכריזים שייתכן ויעשו, הם רואים מה קרה לרוסיה כשפוטין החליט לתקוף את אוקראינה. המט"ח של רוסיה הוקפא. הקפיאו לרוסיה נכסים אדירים, במאות מיליארדי דולרים. זה קרה בכל הבנקים המערביים שפשוט תפסו להם הרבה מאד נכסים פיננסיים.
עכשיו, לסינים יש עדיין 3.3 טריליון דולר ברזרבות, מתוכם 750 מיליארד באג"ח אמריקאי ממשלתי, והם מתחילים במהלך של מכירה, כי הם אומרים לעצמם: אם נגיע לתקיפת טייוואן, האמריקאים עלולים לעשות לנו את אותו התרגיל שעשו לרוסיה ויקפיאו לנו את הנכסים. אז בואו נמכור, ונוציא את הכסף משוק האג"ח הממשלתי האמריקאי. ההמשך יכול גם להיות מחשבה שלא צריך להישאר במטבע האמריקאי, בואו ניצא מהמטבע האמריקאי באופן כללי.
ואז האלטרנטיבה היא זהב?
בדיוק. והם עושים גם את זה. אנחנו רואים כל הזמן גידול של יתרות הזהב על חשבון דולרים. כשמסתכלים על הרזרבות של בנקים מרכזיים ברחבי העולם אנחנו רואים רכישות מתמשכות, חוץ מבנק ישראל שלא קנה זהב, ולדעתי זאת טעות. בנק ישראל חייב לקנות זהב. הסינים קונים זהב בגדול ומגדילים כל הזמן את ערימות הזהב שהם יושבים עליהן. ובתהליך הזה הם מוכרים דולר וקונים זהב. בנוסף הם קונים אירו במקום דולר. וכך, כמהלך מושכל, הסינים מחלישים את הדולר בעולם. זהו תרחיש מאד אפשרי, שהסינים ימשיכו ויחלישו את הדולר בעולם.
האם אתה לא רואה שלב שבו מדיניות טראמפ, שרצה בהחלשת הדולר לטובת היצרן והיצואן האמריקאי, תצטרך להתהפך לנוכח המהלכים של סין? האם טראמפ יגיב לחשש מדה-דולריזציה?
בנוגע לסין, אין לטראמפ הרבה מה לעשות בנידון, היות ויש להם כרגע יתרות אדירות של דולרים. הוא לא יכול לעשות כלום נגד זה.
וכך, כמו ששאם
הדולר מתחזק בעולם, הוא גם מתחזק מול השקל, כל עוד שאין אצלנו איזשהו בלאגן יוצא דופן, כמובן, כך גם כשהדולר נחלש בעולם, הוא גם נחלש מול השקל.
זאת אומרת, עד כה תיארתי תרחישים שבהם השקל ימשיך ויתחזק. אוקיי? אני רוצה לתהוות שני תרחישים, שאם יקרו, השקל בכלל יחלש. אלו הם בכלל לא תרחישים מקומיים.
תרחיש אחד הוא שבורסות ארה״ב נופלות דרמטית. הסיבה לא חשובה, אבל תמיד כשהבורסות בארה״ב נופלות, הדולר פה מתחזק. כרגע ההשקעות של המשקיעים המוסדיים בארה"ב מגודרות כדי להגן מפני התחזקות של השקל, אבל אם יש תהליך הפוך שבו הבורסות נופלות, יש להם פחות נכסים לגדר ואז הם צריכים לקנות דולרים והדולר פה יתחזק. זאת אומרת נפילות בבורסות בארה"ב יובילו להתחזקות הדולר.
התרחיש השני הוא, שפוטין יגביר את המהלכים שלה נגד אירופה, והשוק יברח מאירופה לכיוון הדולר והדולר יתחזק,
והוא גם יתחזק בישראל.
לאור כך, איזה שיקולים אתה מצפה שייכנסו להורדת הריבית בישראל?
אין ספק שבתרחיש של סיום מלחמה הנגיד יהיה חייב להוריד את הריבית. במהלך עניינים נורמלי, הוא עובד באופן די אוטומטי כמו שעובד הפד האמריקאי. הפד האמריקאי מוריד ריבית ואז פה מורידים ריבית, וזה עוד סממן של שליטה אמריקאית בנו. אבל זה הנגיד, זו ועדה מוניטרית שקובעת. זו לא רק החלטה שלו. וכמובן שהורדת ריבית תוביל להיחלשות השקל והתחזקות הדולר וזה טוב ליצואנים ישראליים.
האם אתה חושב שהטק נפגע יותר מסקטורים אחרים? והאם החברות הקטנות נפגעות יותר מהגדולות?
כולם נפגעים, ללא שום קשר לענף הייצוא. בלי קשר לענף, חברות עם רווחיות נמוכה נפגעות יותר, כי זה מעמיד אותן בסיטואציה שהן עלולות להיות הפסדיות. בחברות עם רווחית גבוהה, הפגיעה תהיה דומה אבל אלמנט הסיכון פחות קיים. יש דבר נוסף, והואו שלחברות הגדולות יש מתודה של גידורים, בעוד החברות הקטנות, שאין להן את כח האדם המיומן בניהול הכספים שלהם, אינן מגדרות לרוב.
האם ניתן לומר שזה שם את חברות הסטארט אפ בסיכון גבוה?
נדיר שחברות סטארטאפ שעוד לא נמצאות בשלב של מכירה עושות תהליכי גידור. וכן, אלו חברות שנמצאות בסיכון גבוה. אני לא מדבר על סטראט אפ שגייס 100 מיליון דולר, שייתכן שאפילו הם הוא עוד לא מוכר, הוא כן עוסק בגידור, אלא על סטארט אפים קטנים יותר, שהם קבוצת הסיכון הכי גדולה של התרחיש הנוכחי ושל המשך המגמה. לחברות האלו אין את משאבי הזמן והמומחיות כדי לבצע גידור.
ומה לגבי חברות ההיי טק הגדולות והתעשיות הביטחוניות?
אני מעריך שכ-95% מההייטק הישראלי מייצא בדולרים, והם אמנם חשופים יותר ממי שמייצא לאירופה, אבל החברות הגדולות מגדרות. בנוסף, כל התעשיות הביטחוניות מייצאות בדולר אז במובן הזה גם הם הרבה יותר חשופים אבל אני אומר מידיעה שהביטחוניות מגדרות. אי אפשר ללא הפרקטיקה הזו.
- 17.אנונימי 19/10/2025 16:34הגב לתגובה זובשורות 46 של המאמר אני מצטט כשהשקל מתחזק כמו שקורה בחודשים האחרונים היצואנים בעיקר מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם לדעתי נפלה כאן טעות סופר כי כשהשקל מתחזק אזי היצואנים מקבלים פחות שקלים תמורת הדולרים שהם מקבלים מהיצוא שלהם. ואז גם כל השאר נכון.
- 16.קי ביבי מט 19/10/2025 10:23הגב לתגובה זושההייטק יוריד שכר הוא מסוגל.
- 15.אנונימי 19/10/2025 09:18הגב לתגובה זולכלא ומהר
- 14.בממשלת השינוי והאיחוי הדולר היה כבר ב3.1 (ל"ת)שי 16/10/2025 17:41הגב לתגובה זו
- 13.לפטר את הנגיד האפס (ל"ת)אנונימי 12/10/2025 13:50הגב לתגובה זו
- 12.להעיף את הנגיד הקפלניסט ולהוריד ריבית (ל"ת)אנונימי 09/10/2025 18:24הגב לתגובה זו
- 11.גולדפינגר 07/10/2025 23:06הגב לתגובה זוהמשפט הזה נכון גם לישראל אבלמה יקרה כאשר השקל ייפול מתחת ל3.0 לדולר. בנק ישראל לא יכול לקנות דולרים לעד הר הדולרים עוד עשוי להתגלות כנזק קיומי.
- 10.יש מלחמה אז אין הורדה 01/10/2025 14:11הגב לתגובה זומיליארדים לבטחון.גרעון.סטארט אפ או לא אי אפשר להוריד ריבית בזמן מלחמה בלי לגרום לאינפלציה.הנגיד הוא מקצוען.לא ביביסט .
- 9.יריב 01/10/2025 07:51הגב לתגובה זואפשר להבין בטעות מהכתבה שגידור פותראת הבעיה והוא ממש לא.הגידור מאפשר לקחת חוזים עתידיים ולקבע את שער העיסקה לפי היום.אפשר גם למכור חוזים על המטח ופשוט להרוויח כסף בזמן ירידה של הדולר אבל זה לא באמת יעזור לאורך זמן. כשהדולר יהיה נמוך יהיה פשוט יותר מאתגר כי ההכנסות בדולרים וההוצאות בשקלים
- 8.אנונימי 30/09/2025 16:52הגב לתגובה זועוד פקיד כושל שמייצר נזק
- 7.רק הורדת ריבית. פתרון קל ונחוץ גם ולא רק בהיבט הזה (ל"ת)אנונימי 30/09/2025 15:36הגב לתגובה זו
- 6.שקל עולה בוכים. שקל יורד בוכים. מה יהיה (ל"ת)shafik 30/09/2025 15:14הגב לתגובה זו
- סמית 30/09/2025 17:49הגב לתגובה זויהיה 3.5
- 5.שלומי 30/09/2025 14:45הגב לתגובה זואז כל סיפורי המלחמה זה קשקוש. ספקולאנטים ספקולנטים פשוט מריצים את השקל והנגיד קיבל שיתוק יתעורר מאוחר מדי כשכבר הנזק יהיה הרבה יותר גדול. כבר היינו בעבר בסרט הזה הדלר הגיע ל 3. הנגיד פחדן ורופס ולא מבין את את כדור השלג הזה. שיכריז עכשיו שהוא לא יתן לדולר להיחל מעבר ל 3.3 3.5.
- 4.שלומי 30/09/2025 14:25הגב לתגובה זוהנגיד היה צריך מזמן לקבוע קו אדום כדי להראות לספקולאנטים שהשקל לא יתחזרק מעליו. לדעתי 3.6 . ככל שהוא מחכה יותר יהיה לו יותר קשה להוריד את הדולר. כל המדינות רוצות להחליש את המטבע ורק אנחנו עומדים מהצד כאילו שהשקל החזק מראה על עוצמה. נהפוכו השקל החזק מראה שהספקולאנטים שולטים במטבע שלנו
- 3.הריבית הגבוהה פוגעת בעסקים וחונקת את המשק (ל"ת)הנגיד טעה בגדול 30/09/2025 13:18הגב לתגובה זו
- אם יש לך מינוס בעיה שלך 01/10/2025 14:17הגב לתגובה זואל תיקח הלוואות אז הרבית לא תפריע לך
- 2.התחזקות השקל טובה לבנק ישראל היא מצמצמת קצת את האינפלציה אם השקל יחלש האינפלציה תטוס שוב (ל"ת)כלכלן 30/09/2025 13:16הגב לתגובה זו
- המגיב 10/10/2025 19:51הגב לתגובה זולבלום אינפלציה. כלומר הנגיד פועל בצורה הנכונה.
- 1.אנונימי 30/09/2025 13:10הגב לתגובה זוחבל שלא גידרתי את הדולר בתיק שלי לפני שנה
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.
