שערי המטבע הם תמיד כמו נדנדה: תמיד כשצד אחד מרוויח, צד אחר נפגע. כשהשקל מתחזק, כמו שקורה בחודשים האחרונים, היצואנים, בעיקר, מרגישים את ההכבדה. במילים פשוטות הם מקבלים פחות דולרים תמורת השקלים שלהם, ואיתם הם צריכים לשלם לעובדים ולמלאי ברמות מחירים יקרות יותר בהשוואה לפעילות העסקית. בשגרה אפשר לאזן את זה. כשהמגמה היא איטית וסבירה ונעה בטווח הגיוני, קל יותר לגדר את המטבע ולהוריד סיכון. אבל כשהמגמה מתחזקת וגם נמשכת, הכלים הרגילים כבר לא מספיקים. 

ראינו את זה טוב בעונת הדוחות האחרונה, כשחברות רבות הצביעו על שער הדולר כסיבה עיקרית להיחלשות התוצאות. על הרקע הזה, ובעיקר לאור ההתחזקות הנוספת של השקל מול המטבע האמריקאי שמתרחש בעקבות התקווה לעסקה בעזה שוחחנו עם ד״ר אדם רויטר, יו״ר חברת חיסונים פיננסיים כדי להבין מה המשמעות המיידית עבור היצואנים, אילו תרחישים יכולים לשנות את התמונה, והאם בכלל אפשר להתכונן לגל הבא.

מה המשמעות המיידית של התחזקות השקל עבור היצואנים?

אני אומר כבר שנים רבות שהיצואנים חייבים לגדר את עצמם. פשוט חייבים לגדר את עצמם. מי שכבר עשה את זה לא נמצא כל כך בלחץ בסיטואציה הנוכחית. זו נקודה מרכזית, שכולם חייבים, באופן עקבי, ושיטתי, לבצע גידורי מטח. זה נכון שבעתיים כשרמת השערים נמצאת בשערים טובים יחסית היסטורית. 

עכשיו, מה זה שער שהוא טוב היסטורית? בוא נאמר שיצואן צריך להסתכל על השער הממוצע של נניח השלוש שנים האחרונות ולומר לעצמו, כמו שהצלחתי לחיות בצורה סבירה עד עכשיו, בשלוש שנים האחרונות, אז אני חייב לגדר את עצמו בשער גבוה מהממוצע ויהי מה. זוהי צורת החשיבה שחייבת להיות בקרב היצואנים כדי לא להיכנס להיסטריה במצבים כמו המצב הנוכחי, שהשער יורד ויורד ויורד. ואז מי שלא גידר, ואמנם רבים מהיצואנים מגדרים, אבל מי שלא גידר, נמצא בסיטואציה מאוד בעייתית. 

• החשיבות בחיסול אנשי הכספים והמקרה האיראני
• מפחידים אותנו שהאיחוד האירופי יטיל חרם על ישראל – זה לא יקרה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ומי שלא גידר עד עכשיו? 

להתחיל לגדר בשער הנוכחי זה אמנם לא מזהיר, אבל עדיין, מי שלא גידר חייב לצמצם את הסיכונים שלו, לפחות לחצי השנה הקרובה כדי שהסיטאציה לא תחריף עוד יותר עבורו.

מהם התרחישים שבהם אתה רואה את הדולר ממשיך להיחלש מול השקל?

הדולר עוד יכול להיחלש ואני רואה מספר סיבות שבעקבותן הוא יכול להמשיך ולהיחלש מול השקל.

הראשונה, כמובן, קשורה לסיטואציה הנוכחית. זאת אומרת, יש המון כספים, שאני אגדיר את זה כך, מחכים על הקווים, כדי להיכנס בישראל ברגע שהמלחמה מסתיימת. יש ערימות של כסף זר שמחכה להיות מושקע בישראל ברגע שהמלחמה תסתיים. כל עוד המלחמה לא מסתיימת, מתוך שיקולים פנימיים הכספים האלה בהולד. זו סיבה אחת. 

• שנה באוויר: אייר חיפה חוצה את רף 200 אלף נוסעים ומרחיבה פעילות לאילת ולחו"ל
• עיצומים בבנק הפועלים - יושבתו 180 סניפים ברחבי הארץ
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

הסיבה השנייה בכלל לא קשורה אלינו, היא קשורה בכלל למה שקורה בדולר בעולם. ואני יכול לתת לפחות, שתי סיבות טובות להמשך היחלשות הדולר בעולם.

הסיבה הראשונה היא, שבעוד בעבר, טראמפ רצה לראות דולר חזק, בקדנציה הנוכחית הוא התהפך, והיום הוא רוצה לראות דולר חלש, לטובת היצרנים והיצואנים המקומיים. במשך שנים רבות סחר החוץ האמריקאי היה בגירעון. עכשיו,  בעקבות סדרת המכסים והתעריפים שהטיל טראמפ, הם הולכים לעבור כנראה לעודף מסחרי. וכשהם בעודף מסחרי, עדיף להם דולר חלש.

הנקודה השנייה היא מבוססות על אמירות כמו "אבל הדולר כבר נורא נחלש והוא עשה את מהלך ההיחלשות שלו". אמנם זה נכון, ומתחילת השנה הוא רשם את ההיחלשות המשמעותית ביותר אולי אי פעם. אבל, אם משווים אותו מול המטבע העיקרי שהוא נסחר מולו, שזה האירו, ניתן לראות שאירו של 1.17 דולר הוא לא שער כזה דרמטי.

היו תקופות שבהם האירו היה הרבה יותר חזק, וגם נסחר ב-1.25, ב-1.30, ב-1.35, וגם אפילו מעל 1.40, ביחס לדולר. וכך, יש לדולר עוד הרבה לאן לרדת והטריטוריה הנוכחית היא ממש לא טריטוריה שעדיין לא נחצתה. 

יש גם סיבה נוספת ואני לא שומע שמדברים עליה מספיק והיא קשורה ליחסי סין-ארה״ב.

אם הסינים חכמים, והם מאוד חכמים, ונניח שהם באמת רוצים לתקוף את טייוואן ב-2027, כמו שהם מכריזים שייתכן ויעשו, הם רואים מה קרה לרוסיה כשפוטין החליט לתקוף את אוקראינה. המט"ח של רוסיה הוקפא. הקפיאו לרוסיה נכסים אדירים, במאות מיליארדי דולרים. זה קרה בכל הבנקים המערביים שפשוט תפסו להם הרבה מאד נכסים פיננסיים.

עכשיו, לסינים יש עדיין 3.3 טריליון דולר ברזרבות, מתוכם 750 מיליארד באג"ח אמריקאי ממשלתי, והם מתחילים במהלך של מכירה, כי הם אומרים לעצמם: אם נגיע לתקיפת טייוואן, האמריקאים עלולים לעשות לנו את אותו התרגיל שעשו לרוסיה ויקפיאו לנו את הנכסים. אז בואו נמכור, ונוציא את הכסף משוק האג"ח הממשלתי האמריקאי. ההמשך יכול גם להיות מחשבה שלא צריך להישאר במטבע האמריקאי, בואו ניצא מהמטבע האמריקאי באופן כללי. 

ואז האלטרנטיבה היא זהב? 

בדיוק. והם עושים גם את זה. אנחנו רואים כל הזמן גידול של יתרות הזהב על חשבון דולרים. כשמסתכלים על הרזרבות של בנקים מרכזיים ברחבי העולם אנחנו רואים רכישות מתמשכות, חוץ מבנק ישראל שלא קנה זהב, ולדעתי זאת טעות. בנק ישראל חייב לקנות זהב. הסינים קונים זהב בגדול ומגדילים כל הזמן את ערימות הזהב שהם יושבים עליהן. ובתהליך הזה הם מוכרים דולר וקונים זהב. בנוסף הם קונים אירו במקום דולר. וכך, כמהלך מושכל, הסינים מחלישים את הדולר בעולם. זהו תרחיש מאד אפשרי, שהסינים ימשיכו ויחלישו את הדולר בעולם. 

האם אתה לא רואה שלב שבו מדיניות טראמפ, שרצה בהחלשת הדולר לטובת היצרן והיצואן האמריקאי, תצטרך להתהפך לנוכח המהלכים של סין? האם טראמפ יגיב לחשש מדה-דולריזציה? 

בנוגע לסין, אין לטראמפ הרבה מה לעשות בנידון, היות ויש להם כרגע יתרות אדירות של דולרים. הוא לא יכול לעשות כלום נגד זה. 

וכך, כמו ששאם הדולר מתחזק בעולם, הוא גם מתחזק מול השקל, כל עוד שאין  אצלנו איזשהו בלאגן יוצא דופן, כמובן, כך גם כשהדולר נחלש בעולם, הוא גם נחלש מול השקל.

זאת אומרת, עד כה תיארתי תרחישים שבהם השקל ימשיך ויתחזק. אוקיי? אני רוצה לתהוות שני תרחישים, שאם יקרו, השקל בכלל יחלש. אלו הם בכלל לא תרחישים מקומיים. 

תרחיש אחד הוא שבורסות ארה״ב נופלות דרמטית. הסיבה לא חשובה, אבל תמיד כשהבורסות בארה״ב נופלות, הדולר פה מתחזק. כרגע ההשקעות של המשקיעים המוסדיים בארה"ב מגודרות כדי להגן מפני התחזקות של השקל, אבל אם יש תהליך הפוך שבו הבורסות נופלות, יש להם פחות נכסים לגדר ואז הם צריכים לקנות דולרים והדולר פה יתחזק. זאת אומרת נפילות בבורסות בארה"ב יובילו להתחזקות הדולר. 

התרחיש השני הוא, שפוטין יגביר את המהלכים שלה נגד אירופה, והשוק יברח מאירופה לכיוון הדולר והדולר יתחזק, והוא גם יתחזק בישראל.

לאור כך, איזה שיקולים אתה מצפה שייכנסו להורדת הריבית בישראל? 

אין ספק שבתרחיש של סיום מלחמה הנגיד יהיה חייב להוריד את הריבית. במהלך עניינים נורמלי, הוא עובד באופן די אוטומטי כמו שעובד הפד האמריקאי. הפד האמריקאי מוריד ריבית ואז פה מורידים ריבית, וזה עוד סממן של שליטה אמריקאית בנו. אבל זה הנגיד, זו ועדה מוניטרית שקובעת. זו לא רק החלטה שלו. וכמובן שהורדת ריבית תוביל להיחלשות השקל והתחזקות הדולר וזה טוב ליצואנים ישראליים. 

האם אתה חושב שהטק נפגע יותר מסקטורים אחרים? והאם החברות הקטנות נפגעות יותר מהגדולות? 

כולם נפגעים, ללא שום קשר לענף הייצוא. בלי קשר לענף, חברות עם רווחיות נמוכה נפגעות יותר, כי זה מעמיד אותן בסיטואציה שהן עלולות להיות הפסדיות. בחברות עם רווחית גבוהה, הפגיעה תהיה דומה אבל אלמנט הסיכון פחות קיים. יש דבר נוסף, והואו שלחברות הגדולות יש מתודה של גידורים, בעוד החברות הקטנות, שאין להן את כח האדם המיומן בניהול הכספים שלהם, אינן מגדרות לרוב. 

האם ניתן לומר שזה שם את חברות הסטארט אפ בסיכון גבוה? 

נדיר שחברות סטארטאפ שעוד לא נמצאות בשלב של מכירה עושות תהליכי גידור. וכן, אלו חברות שנמצאות בסיכון גבוה. אני לא מדבר על סטראט אפ שגייס 100 מיליון דולר, שייתכן שאפילו הם הוא עוד לא מוכר, הוא כן עוסק בגידור, אלא על סטארט אפים קטנים יותר, שהם קבוצת הסיכון הכי גדולה של התרחיש הנוכחי ושל המשך המגמה. לחברות האלו אין את משאבי הזמן והמומחיות כדי לבצע גידור. 

ומה לגבי חברות ההיי טק הגדולות והתעשיות הביטחוניות? 

אני מעריך שכ-95% מההייטק הישראלי מייצא בדולרים, והם אמנם חשופים יותר ממי שמייצא לאירופה, אבל החברות הגדולות מגדרות. בנוסף,  כל התעשיות הביטחוניות מייצאות בדולר אז במובן הזה גם הם הרבה יותר חשופים אבל אני אומר מידיעה שהביטחוניות מגדרות. אי אפשר ללא הפרקטיקה הזו.