
הפילוסופיה שתכניס את נקסט ויז'ן למדד המעו"ף: "סיירת מטכ"ל"
החברה הביטחונית, שהונפקה לפי שווי של פחות מחצי מיליארד שקל, נסחרת כיום סביב 13.4 מיליארד שקל וסוללת את דרכה אל ת"א 35; ההנפקה שביצעה לאחרונה נרשמה עם ביקושי יתר של פי שלושה, ובמקביל גם העובדים נהנים מתוכניות אופציות שהפכו רבים מהם למיליונרים על הנייר
נקסט ויז'ן צפויה להכנס בקרוב אל מדד המעו"ף היוקרתי. אבל בשונה מהרבה חברות הדרך שלה אל המדד ואל ראש טבלת התשואות בבורסה המקומית, הייתה מהירה ובכלל לא שגרתית. החברה שמפתחת מערכות צילום מיוצבות לרחפנים ולכלים אוויריים, הונפקה לראשונה ב־2021 לפי שווי של כ-400 מיליון שקל. אחרי קצת פחות מחמש שנים נקסט ויז'ן -0.47% נסחרת כבר סביב 13.4 מיליארד שקל, ולקראת עדכון המדדים הקרוב היא כנראה תצטרף למדד ת"א 35. המועדון הסגור של החברות הגדולות במשק. זה מגיע אחרי זינוק של יותר מ-2,800% מאז ההנפקה, 152% מתחילת השנה ו-260% ב-12 החודשים האחרונים. מספרים בלתי נתפסים.
איך עושים את זה? קודם כול צריך לזכור את ההקשר הרחב. העולם מתחמם כבר יותר משלוש שנים. זה התחיל במלחמת רוסיה־אוקראינה, שנגררה לעימותים מול מדינות נאט"ו, והמשיך במוקדי חיכוך נוספים. במוקד האירועים בולטים לא מעט כלים אוויריים - רחפנים, מל"טים כשמערכות הצילום שלהם חשובות מאוד לדיוק ולפגיעה במטרות. זה שינה את ההסתכלות על שדה הקרב. זה הוכיח פעם אחר פעם שעליונות זולה וחמקמקה היא עדיפה בהרבה מקרים (כל זירה לגופה, כמובן) על פני מערכות ההגנה המתוחכמות ביותר. גם בזירה המקומית ראינו איך רחפנים קלים וזולים הצליחו לחדור פעם אחר פעם את מערכי ההגנה של ישראל, אם זה מלבנון ואם מתימן. ומהצד השני נחשף לאחרונה התפקיד המכריע שמילאו כלי טיס בלתי מאויישים במערכה מול איראן כשהם חרשו את השמיים וזיהו שיגורים בליסטים טרם בוצעו. המגמות האלה קידמו למרכז הבמה והתערוכות את מערכות הצילום המיוצבות ונקסט ויז'ן נהנית מזה.
אבל נקסט ויז'ן לא רק רכבה על גל האירועים הזה. היא גם ביקשה לבדל את עצמה. התחום הבטחוני הוא בגאות והביקושים בשמיים אבל צריכים לייצר מוצרים שיהיו להיטים גם כשהשמיים יתקררו. נקסט ויז'ן הצליחה לפתח מוצרי פרימיום והיא גובה עליהם פרמיה. נקסט ויז'ן בחרה להתמקד בקטגוריה מאוד ספציפית - מערכות צילום מיוצבות לרחפנים, מל"טים וכלים קרקעיים. היא פיתחה סדרות של מצלמות זעירות וקלות-משקל כמו ה־Colibri או ה־Raptor, שמספקות יכולות יום־לילה, זום אופטי, ייצוב בתנאי שטח קשים ומעקב אוטומטי אחרי מטרות. המוצרים האלה הם רכיב קריטי עבור יצרני כלי טיס בלתי מאוישים בכל העולם, ומאפשרים שילוב מהיר בכלי הלחימה עצמם.
חוץ מזה, נקסט ויז'ן לא הגבילה את עצמה לשוק המקומי. כבר מהשלבים הראשונים היא כיוונה החוצה, הציגה ומכרה את המוצרים ברחבי העולם, והתעקשה לשחק במגרש הבינלאומי גם כשהייתה שחקנית קטנה יחסית. זה מה שאפשר לה להיות פחות תלויה בשוק הישראלי שהוא היום חלק זעיר מהמחזור ולהתקשר מוקדם מאוד מול לקוחות גלובליים, שדורשים פתרונות בקנה מידה רחב וגם מוכנים לשלם עבור הטכנולוגיה. אבל כאן גם ה"אליה וקוץ בה" העולם לא תמיד (או תמיד לא) מפרגן לישראל, ובאירופה חלק מהלקוחות נעו באי־נוחות מול הבייס בגלל הסחף האנטי־ישראלי. אבל אף על פי כן, מול המוצרים של נקסט ויז'ן היה להם קשה לסרב. כשמייצרים פרימיום אמיתי, זו התשובה הכי טובה לחרמות.
- נקסט ויז׳ן מנצלת את הזינוק ומגייסת 400 מיליון דולר
- הזדמנות הזהב לתעשייה הביטחונית הישראלית? כך ישפיע מירוץ החימוש הסיני
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זו הפילוסופיה שמובילה את החברה: לא להפוך ל"אלביט החדשה", להישאר קטנים, זריזים וממוקדים. היו"ר והמייסד חן גולן, מתאר את נקסט ויז'ן כ"סיירת מטכ"ל". גוף רזה שמפתח בכל פעם מספר מצומצם של מוצרים, שכל אחד מהם אמור להיות מהפכני. “אנחנו לא מחפשים להילחם על מחיר מול מוצרים קיימים, אלא להביא לשוק פתרונות שאין להם תחליף” הוא נוהג לומר. זו תפיסה שמלווה את החברה מיום הקמתה ומסבירה כיצד הצליחה לעבור מנישה טכנולוגית מוגבלת למעמד של שחקן בינלאומי, כזה שגם מקבל מקום של כבוד במדד הדגל שלנו.
התפיסה הזאת מיתרגמת גם אל תוך התרבות הארגונית. הצלחת המניה לא נשארת רק בידיים של המייסדים או ההנהלה בלבד, אלא נוגעת כמעט בכל עובד. תוכניות האופציות שחולקו בשנים האחרונות יצרה מצב שבו יש בממוצע יותר ממיליון וחצי שקל לעובד על הנייר. נקסט ויז'ן יצרה 'מסע משותף' שבו לא רק ההנהלה או המשקיעים נהנים מהצמיחה, אלא גם עשרות מהנדסים וטכנאים יהיו חלק בלתי נפרד מהסיפור.
שכר המנכ"ל מזנק עם ההנפקה
על רקע העליות המרשימות והגיוס הגדול שבוצע בחודש שעבר - כמעט 1.4 מיליארד שקל מגופים מוסדיים וזרים מבקש דירקטוריון החברה לאשר למנכ"ל מיכאל גרוסמן חבילת אופציות בשווי של 15 מיליון שקל. במסגרת ההצעה, שתובא לאישור האסיפה הכללית, יוקצו לו כ־250 אלף אופציות במחיר מימוש הנמוך במעט ממחיר השוק. האופציות יבשילו בתוך שנתיים, וכבר כיום הן בתוך הכסף.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- רכישה שישית לתורפז מתחילת השנה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- אחד הימים הטובים בבורסה: הבנקים זינקו ב-4.5% הפניקס ב-10%
בשביל גרוסמן זו לא הפעם הראשונה. בתחילת השנה הקצתה לו החברה אופציות בשווי של 5 מיליון שקל, ובשלוש השנים האחרונות הוא כבר מימש מניות בהיקף של כ־157 מיליון שקל. לצד זאת, שכרו השנתי עמד על כ־9.5 מיליון שקל, מחציתו תגמול הוני. אם תאושר ההצעה הנוכחית, עלות שכרו הכוללת לשנת 2025 תעמוד על כ־9.7 מיליון שקל. כיום מחזיק גרוסמן גם במניות בשווי של כ־124 מיליון שקל.
נקסט ויז'ן חילקה לאורך השנים אופציות בהיקפים נרחבים לעובדיה, חלק מתוכנית כוללת של כ־2 מיליון אופציות. כמעט כל אחד מכ־100 העובדים נהנה מההקצאות, שהניבו בממוצע רווח של יותר מ־1.5 מיליון שקל לעובד. בתחילת השבוע אף הודיעה החברה על הקצאה נוספת בשווי של 8 מיליון שקל לעשרה עובדים, והקצאות קודמות לעובדים שאינם חלק מההנהלה כבר יצרו רווחים מצטברים של עשרות מיליוני שקלים.
לפי מחיר המניה הנוכחי, הם מורווחים יחד בכ־19 מיליון שקל על שתי הקצאות אופציות קודמות, שיוכלו להתחיל לממש בשנים הקרובות. השווי הגבוה של ההטבות האלו ממחיש את האופן שבו הצליחה נקסט ויז'ן להפוך את הצלחתה בבורסה לכלי מובהק לשימור עובדים ולחיזוק המחויבות הארגונית.
מה היו התוצאות ברבעון השני?
בד בבד עם התכניות לטווח הארוך, הציגה נקסט ויז'ן תוצאות כספיות חזקות לרבעון השני של 2025. ההכנסות הסתכמו ב־37 מיליון דולר, עלייה של 32% לעומת 28 מיליון דולר בתקופה המקבילה. במחצית הראשונה כולה רשמה החברה הכנסות של 73.2 מיליון דולר גם כן צמיחה של 32%. הרווח הגולמי הגיע ל־26.6 מיליון דולר, המהווים שיעור רווחיות של 72% מהמחזור - נקסט ויז'ן ממשיכה לצמוח בהכנסות, אך צבר ההזמנות ירד
הרווח התפעולי ברבעון הסתכם ב־23 מיליון דולר, צמיחה של 27% לעומת אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי זינק ב־46% ל־23.2 מיליון דולר, לעומת 15.9 מיליון דולר ברבעון המקביל. לצד זאת, החברה דיווחה על תזרים חיובי מפעילות שוטפת של 5.5 מיליון דולר, אך גם על ירידה בצבר ההזמנות 110.4 מיליון דולר, לעומת 123 מיליון דולר ברבעון הראשון. מספר הלקוחות הפעילים גדל ל־154, לעומת 137 בחציון המקביל.
"הירידה בצבר נקודתית - הביקושים נשארים גבוהים"
הנתון על ירידה בצבר ההזמנות הוביל לירידות במניה בשעות הראשונות שאחרי פרסום הדוחות, אבל בהמשך חזרה המניה להיסחר ביציבות. בראיון הסביר לנו היו"ר חן גולן שצריכים לשים את הדברים בפרופורציה. "הירידה בצבר נובעת מעיתוי בלבד. אם המדידה הייתה שבועיים או חודש מאוחר יותר, המספר היה גבוה יותר", הוא הסביר.
לדבריו, השוק מייחס לצבר משקל רב מדי, בעוד שהמגמות הכלליות מצביעות על ביקושים עולים: "התקציבים גדלים, ההצטיידות גוברת והעסקאות גדלות. אנחנו ממשיכים לקבל הזמנות בהיקפים משמעותיים מכל השווקים והיבשות". גולן התייחס גם להשפעת סגירת המרחב האווירי במהלך מבצע "עם כלביא", שהובילה לעיכוב זמני באספקות. "הסחורה הייתה מוכנה, אבל הפקק הלוגיסטי דחה את המשלוחים לחודש הבא. זה לא פגע מהותית בהכנסות, אלא רק דחה אותן", אמר.
הוא גם הדגיש כי יתרון הגודל של נקסט ויז'ן זה כמו חומה בפני מתחרים חדשים: "אנחנו מייצרים אלפי יחידות בחודש. למתחרה קטן שמנסה להיכנס עם מאות יחידות יהיה קשה מאוד להדביק את הפער". הוא הוסיף כי החברה מתכננת להמשיך בצמיחה דו־ספרתית גם בשנים הקרובות, תוך הרחבת בסיס הלקוחות והשקעה במו"פ ובמיזוגים אפשריים. לראיון המלא - יו"ר נקסט ויז'ן: "הירידה בצבר ההזמנות נקודתית - הביקושים ממשיכים להיות גבוהים"

הזרים הפילו את השוק והישראלים ניצלו את הירידות
יום מסחר עצבני שהחל באופטימיות על רקע הציפייה להתקדמות במו"מ מול חמאס והסתיים בירידות חדות, חושף שהמשקיעים הזרים מכרו מניות בכחצי מיליארד שקל והובילו את המפנה, בעוד הציבור המקומי דווקא קנה בהיקפים גדולים
אחרי פתיחה ירוקה ברקע התקווה להסכם על החטופים וסיום הלחימה, יום המסחר אתמול הסתיים באדום. בעוד מדדי הפיננסים זינקו בשעות הבוקר, כאשר מניות הביטוח קפצו ביותר מ-3%, הם איבדו גובה עד הסגירה ובסופו של דבר סגרו בטריטוריה שלילית. יום המסחר התנודתי אתמול מקבל הסבר כשבוחנים את תנועות הכסף בבורסה, הפער בין המשקיעים הזרים לישראלים. בעוד המוסדיים ובעיקר הציבור המקומי נותרו אופטימיים
וניצלו את הירידות לקניות, המשקיעים הזרים ביצעו מכירות אגרסיביות והובילו את הסנטימנט לשינוי כיוון ולסגירה שלילית.
מה שינה את המומנטום?
הבוקר נפתח באופטימיות בעקבות דיווחים על התקדמות במו"מ ותדרוכים מהבית הלבן שהכותרת על "כולם קרובים
לעסקה". אבל בהמשך היום זרמו דיווחים מחמאס שהארגון לא מקבל את דרישות הפירוז כפי שהוגדרו במתווה האמריקני, ובמקביל מדינות ערביות בהובלת קטאר דרשו שינויים מהותיים: שהכוחות הבינלאומיים יוצבו מחוץ לערי הרצועה, שהממשל החדש בעזה יהיה מזוהה עם הרשות הפלסטינית, ושחמאס
לא יתפרק לחלוטין מנשקו. השילוב של ספק פוליטי בישראל סביב אזכור “נתיב אפשרי למדינה פלסטינית” והכותרות מהאזור קירר במהירות את האווירה.
מי מכר ומי קנה?
לפי ניתוח של ביזפורטל לנתוני "הכסף החכם" של הבורסה לני"ע, המכירות הגיעו מהמשקיעים הזרים,
שהעדיפו לצמצם חשיפה ברקע אי הוודאות, עם מכירות נטו של כ-464 מיליון שקל במניות בלבד אתמול. טבע, אלביט ופועלים בלטו בצד המכירות נטו, עם מכירות של כ-55-58 מיליון כל אחת, לצד דיסקונט, נייס ונקסט ויז'ן. הקניות בצד השני היו זניחות, גילת, דוניץ ומור השקעות בסכומים
של כ-8 מיליון בלבד כל אחת. נראה שהכותרות על קשיים במו"מ וחוסר הוודאות הפוליטית הפנימית בישראל גורמו לזרים לצמצם חשיפה, כאשר הם רגישים לסיכון גיאופוליטי הרבה יותר מהמשקיע המקומי.
ואת ההבדל בין הרגישות בהחלט ניתן לראות דרך הרכישות של המשקיעים הישראליים, שעמדו מנגד וניצלו את הירידות אתמול עם רכישות נטו של למעלה מ-400 מיליון שקל במניות. בלטו קניות בתעודת הסל ת"א 125 בכמה עשרות מיליוני שקלים, לצד בחירת מניות ספציפיות כמו אלביט מערכות עם רכישה נטו בכ-55 מיליון ושורה של מניות בנקים וביטוח, פועלים, דיסקונט, מזרחי והפניקס, כל אחת סביב 20–25 מיליון. מבחינת הציבור המקומי, התמונה היא של ניצול חולשה במניות שהובילו את העליות בשנה האחרונה, בדגש על המניות הגדולות בפיננסים ובביטחון.
- ניתוח הראלי בת"א: זה לא העדר, אלא הכסף הגדול
- מפרקים את החבילה: מוכרים את הרכב לפירוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה עשו המוסדיים? המוסדיים רשמו קניות נטו של כ-31 מיליון שקל, לא היקף גדול אך הכיוון חיובי. הם הובילו קניות בפועלים (36 מיליון), טבע (30 מיליון) ונייס (22 מיליון), תוך שהם מנצלים חולשה במניות הגדולות. מנגד, הם צמצמו חשיפה למדדים רחבים (מכירה של מעל 100 מיליון בתעודת סל על ת"א 125) והקטינו אחזקות באלביט, אנלייט וגילת. הגישה שלהם משקפת ניהול סיכונים, עם כניסה סלקטיבית במניות ספציפיות לצד הקטנה של סיכון כללי.

אופטימיות בבורסה אך העליות מתמתנות - ת"א 35 עולה 0.8%
הכותרת המדינית מאמש על העסקה תומכת בשוק המקומי שנסחר בעליות חדות. מדד ת"א 35 עולה 0.8% ומדד ת"א 90 מזנק 2%.
בצד הסקטורים, ניתן לראות כי סקטור הנדלן בולט לחיוב, כאשר המשקיעים מצפים שהוודאות וסיום המלחמה יחזירו את הרוכשים לשוק. במדד ת"א 125 הבולטות בעליות הן קרסו נדלן קרסו נדלן 7.56% , פרשקובסקי פרשקובסקי 5.7% , אשטרום קבוצה אשטרום קבוצה , ישראל קנדה ישראל קנדה 5.71% ונכסים ובניין נכסים ובנין 4.37% , שעולות מעל 5% כל אחת.
אחרי יום מסחר תנודתי שהחל באופטימיות והסתיים
בירידות, הכותרת הגדולה של אתמול הגיעה מהזירה המדינית. אמש פורסמה הצהרה משותפת של הנשיא האמריקני דונלד טראמפ וראש הממשלה בנימין נתניהו אחרי פגישתם בבית הלבן. טראמפ כי ישראל קיבלה את המתווה האמריקני לסיום הלחימה והשבת החטופים. נתניהו אישר שהמתווה תואם את מטרות
המלחמה של ישראל ואף התחייב להביאו לאישור הממשלה. טראמפ מצדו הצהיר שאם חמאס יחתום, כל החטופים ישוחררו בתוך 72 שעות והמלחמה תיפסק מיד, אך אם יסרב, “לישראל יהיה גיבוי מלא לסיים את העבודה”.
במקביל, טראמפ חשף הקמת גוף
פיקוח חדש, "מועצת השלום", שהוא עצמו יעמוד בראשה, בשיתוף הבנק העולמי ובכירי מדינות המפרץ, כשהכוונה לגבש ממשל חדש בעזה. לצד זאת נחשף גם מנגנון תיאום משולש בין ארה"ב, קטאר וישראל, שנועד לעגן את התהליך הביטחוני ולשמר את קטאר כמתווכת מרכזית אחרי שיחת ההתנצלות של
נתניהו לאמיר הקטארי. עם זאת, עדיין נותרו סעיפים שנויים במחלוקת אותם קטאר מנסה לשנות, כמו אזכור נתיב אפשרי למדינה פלסטינית בעתיד ורעיון שילוב הרשות הפלסטינית, סוגיות שמטרידות את שותפי נתניהו ומכניסות סיכון פוליטי פנימי.
עבור
השוק המקומי, ההצהרות נתפסו כמהלך שמקרב סוף לחוסר הוודאות והמלחמה הארוכה, אך גם מחזירות מעט ספקות. הכדור כעת במגרש של חמאס, שעדיין בוחן את ההצעה, ואם לא תגיע תשובה חיובית בזמן הקרוב, האופטימיות עלולה להתפוגג מהר ולהפוך להבנה שהולכים להרחבה של הלחימה בעזה.
- הדולר נופל 1.5% - עסקה בעזה והססנות של הנגיד
- רכבת הרים בבורסה; סגירה בירידות קלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הצעת טראמפ ונתניהו לחמאס - TAKE IT OR LEAVE IT; על ההצעה, הנאומים, הקשר בין ארה"ב לישראל והאם יש תקווה לשחרור החטופים וסיום המלחמה? מה
יענה החמאס?