הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?

בנק ישראל יפרסם היום בשעה 16:00 את החלטת הריבית, כשהקונצנזוס בשוק הוא להותרת הריבית ברמה הנוכחית, קרי 4.5%, זו הפעם ה-14 ברציפות שבה הבנק שומר על אותה רמה. אלא שעיקר תשומת הלב של המשקיעים מופנית למסמך התחזית החדש של חטיבת המחקר, שיעודכן לראשונה מאז יולי וייתן תמונה עדכנית של ההשפעות הכלכליות המתמשכות של המלחמה.

בתחזית האחרונה העריך הבנק כי המשק יצמח בשנת 2025 בשיעור של 3.3% וב-2026 ב-4.6%, האינפלציה תעמוד על 2.6% השנה ועל 2% בשנה הבאה, והגירעון יעמוד על 4.9% מהתוצר ב-2025. הריבית, כך נטען אז, תרד בהדרגה לרמה של 3.75% עד הרבעון השני של 2026.

באותה תחזית, ציינו בבנק ישראל כי "בגזרת עזה, ככל שהפסקת האש לא תוביל להסדרה בת-קיימא, ושהמלחמה תתעצם או תתארך, קיים סיכון שמגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, הצמיחה תהיה מתונה יותר והגרעון בתקציב גבוה יותר. מובן שהתפתחויות לעיל אינן מתכללות את כל התרחישים האפשריים, ושתתכנה התפתחויות נוספות שעשויות להוביל לשינויים משמעותיים של פרמיית הסיכון. הסיכון לתחזית הגירעון והחוב נוטה להערכתנו כלפי מעלה, לנוכח חוסר הוודאות באשר לעלות התקציבית של מבצע "עם כלביא" ולנוכח הסיכון שהלחימה העצימה בעזה תתמשך ולפיכך תגדיל עוד את ההוצאות על המילואים."

אלא שמאז נרשמה חולשה, כאשר נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני הפתיעו לרעה, עם צמיחה שלילית בקצב שנתי, על רקע פגיעה בפעילות העסקית, היעדרות ממושכת של אנשי מילואים והאטה בצריכה הפרטית. במקביל, אינפלציית הליבה, בעיקר בשירותים ובדיור, נותרה גבוהה וקשה לריסון, גם לאחר שהמדדים הכלליים נרגעו. בצד התקציבי, הוצאות הביטחון והפיצויים תופחות, והגירעון הולך ומתרחב מעבר לאומדני יולי, גם על רקע קצב גביית מיסים גבוהה יותר, לצד התחייבויות חדשות למימון הפגיעה בעורף. באוצר ביקשו לפרוץ את התקציב מספר פעמים בשנה הנוכחית.

• בנק ישראל חושף: המוסדיים הם הכוח המניע מאחורי התחזקות השקל
• מהשב"כ לצמרת הבנק המרכזי: יורם כהן מונה למנכ"ל בנק ישראל
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התחזיות שיתעדכנו

בבנק עשויים להעלות מעט את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ולשדר כי חזרת המחירים למרכז יעד הטווח של 1%-3% במדד המחירים עשויה לקחת זמן רב יותר. במקביל, תחזית הצמיחה ל־2025 עלולה להתעדכן כלפי מטה, ייתכן לכיוון 3%, ולצבוע באפור את ההתאוששות שהבנק צפה לשנת 2026. בצד הפיסקלי, התחזית לגירעון צפויה להתרחב מעבר ל-4.9% שתוקצבו, לנוכח המשך הוצאות הלחימה והיעדר הסדרה בעזה נכון לכתיבת שורות אלה.

גם תוואי הריבית עשוי להתעדכן. ביולי הונחה ירידה הדרגתית ל-3.75% עד יולי 2026, כלומר ירידה של 0.75% (3 הורדות ריבית של רבע אחוז) עד לאמצע השנה הבאה, אך ייתכן שהוועדה תדחה את נקודת ההגעה הזו לספטמבר. עבור השוק, שעדיין מגלם הורדת ריבית מהירה יותר, זה עשוי להיות איתות מרסן.

על רקע הציפיות להישארות ריבית גבוהה יותר לאורך זמן, השקל מתחזק הבוקר מול הדולר ונסחר סביב 3.31 שקלים לדולר. מטבע מקומי חזק מקשה על היצואנים אך עשוי למתן לחצי מחירים מיובאים ולבלום עודף אינפלציה. הדולר נופל 1.5% - עסקה בעזה והססנות של הנגיד

• רשות המסים נגד הדרייברים - עצרה חשוד בהעלמת הכנסות של 1.4 מיליון שקל
• מחקר חדש של האוצר על הסכנה בחוב לתוצר גבוה - פגיעה בצמיחה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הראל ויזל לוקח לג'ורג חורש את הזיכיון לייבוא מוצרי דייסון...

בשורה התחתונה

בהחלטת הריבית לא צפויה דרמה בצד הריבית עצמה, אבל עדכון התחזיות עשוי לסמן "ניציות" מסוימת בגישה של בנק ישראל כלכלה שממשיכה לספוג את עלויות המלחמה ואי ודאות ביטחונית, אינפלציה שמסרבת לרדת בקצב הרצוי, ותחזית ריבית שתשדר זהירות רבה יותר מזו שהשוק בנה עליה. אם אכן זה יהיה המצב, יהיה מעניין לראות כיצד יגיב שוק ההון להתפתחות.