פרופ אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

הריבית לא תשתנה היום, אבל מה כן עשוי להשתנות?

בעוד הריבית עצמה צפויה להישאר על 4.5% בהחלטת בנק ישראל היום, עיניי המשקיעים נשואות לעדכון התחזיות; ברקע האטה בצמיחה, אינפלציה דביקה והרחבת הגירעון, האם בנק ישראל יאותת על תוואי ריבית זהיר יותר?

תמיר חכמוף | (4)

בנק ישראל יפרסם היום בשעה 16:00 את החלטת הריבית, כשהקונצנזוס בשוק הוא להותרת הריבית ברמה הנוכחית, קרי 4.5%, זו הפעם ה-14 ברציפות שבה הבנק שומר על אותה רמה. אלא שעיקר תשומת הלב של המשקיעים מופנית למסמך התחזית החדש של חטיבת המחקר, שיעודכן לראשונה מאז יולי וייתן תמונה עדכנית של ההשפעות הכלכליות המתמשכות של המלחמה.

בתחזית האחרונה העריך הבנק כי המשק יצמח בשנת 2025 בשיעור של 3.3% וב-2026 ב-4.6%, האינפלציה תעמוד על 2.6% השנה ועל 2% בשנה הבאה, והגירעון יעמוד על 4.9% מהתוצר ב-2025. הריבית, כך נטען אז, תרד בהדרגה לרמה של 3.75% עד הרבעון השני של 2026.

באותה תחזית, ציינו בבנק ישראל כי "בגזרת עזה, ככל שהפסקת האש לא תוביל להסדרה בת-קיימא, ושהמלחמה תתעצם או תתארך, קיים סיכון שמגבלות ההיצע יוסיפו להעיב על התאוששות הפעילות, הצמיחה תהיה מתונה יותר והגרעון בתקציב גבוה יותר. מובן שהתפתחויות לעיל אינן מתכללות את כל התרחישים האפשריים, ושתתכנה התפתחויות נוספות שעשויות להוביל לשינויים משמעותיים של פרמיית הסיכון. הסיכון לתחזית הגירעון והחוב נוטה להערכתנו כלפי מעלה, לנוכח חוסר הוודאות באשר לעלות התקציבית של מבצע "עם כלביא" ולנוכח הסיכון שהלחימה העצימה בעזה תתמשך ולפיכך תגדיל עוד את ההוצאות על המילואים."

אלא שמאז נרשמה חולשה, כאשר נתוני החשבונאות הלאומית לרבעון השני הפתיעו לרעה, עם צמיחה שלילית בקצב שנתי, על רקע פגיעה בפעילות העסקית, היעדרות ממושכת של אנשי מילואים והאטה בצריכה הפרטית. במקביל, אינפלציית הליבה, בעיקר בשירותים ובדיור, נותרה גבוהה וקשה לריסון, גם לאחר שהמדדים הכלליים נרגעו. בצד התקציבי, הוצאות הביטחון והפיצויים תופחות, והגירעון הולך ומתרחב מעבר לאומדני יולי, גם על רקע קצב גביית מיסים גבוהה יותר, לצד התחייבויות חדשות למימון הפגיעה בעורף. באוצר ביקשו לפרוץ את התקציב מספר פעמים בשנה הנוכחית.


התחזיות שיתעדכנו


בבנק עשויים להעלות מעט את תחזית האינפלציה לשנה הקרובה ולשדר כי חזרת המחירים למרכז יעד הטווח של 1%-3% במדד המחירים עשויה לקחת זמן רב יותר. במקביל, תחזית הצמיחה ל־2025 עלולה להתעדכן כלפי מטה, ייתכן לכיוון 3%, ולצבוע באפור את ההתאוששות שהבנק צפה לשנת 2026. בצד הפיסקלי, התחזית לגירעון צפויה להתרחב מעבר ל-4.9% שתוקצבו, לנוכח המשך הוצאות הלחימה והיעדר הסדרה בעזה נכון לכתיבת שורות אלה.

גם תוואי הריבית עשוי להתעדכן. ביולי הונחה ירידה הדרגתית ל-3.75% עד יולי 2026, כלומר ירידה של 0.75% (3 הורדות ריבית של רבע אחוז) עד לאמצע השנה הבאה, אך ייתכן שהוועדה תדחה את נקודת ההגעה הזו לספטמבר. עבור השוק, שעדיין מגלם הורדת ריבית מהירה יותר, זה עשוי להיות איתות מרסן.

על רקע הציפיות להישארות ריבית גבוהה יותר לאורך זמן, השקל מתחזק הבוקר מול הדולר ונסחר סביב 3.31 שקלים לדולר. מטבע מקומי חזק מקשה על היצואנים אך עשוי למתן לחצי מחירים מיובאים ולבלום עודף אינפלציה. הדולר נופל 1.5% - עסקה בעזה והססנות של הנגיד

קיראו עוד ב"בארץ"


בשורה התחתונה


בהחלטת הריבית לא צפויה דרמה בצד הריבית עצמה, אבל עדכון התחזיות עשוי לסמן "ניציות" מסוימת בגישה של בנק ישראל כלכלה שממשיכה לספוג את עלויות המלחמה ואי ודאות ביטחונית, אינפלציה שמסרבת לרדת בקצב הרצוי, ותחזית ריבית שתשדר זהירות רבה יותר מזו שהשוק בנה עליה. אם אכן זה יהיה המצב, יהיה מעניין לראות כיצד יגיב שוק ההון להתפתחות.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    הנגיד הרשע דואג רק לבנקים על חשבון האזרחים (ל"ת)
    אזרח 29/09/2025 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    להעלות 29/09/2025 13:08
    הגב לתגובה זו
    להעלות ריבית דחוףףף יש המוני טיפשים שקונים כמו תינוקות ללא אחריות ואז נכנסים ללחץ בשל ההלוואות והמינופים. ואז שלום הבית מושפע ואנשים נשארים אומללים עם התחתונים בזמן שבעלי האינטרסים החזירים נהנים. לדעתי מי שיכול שיתקשר לבנק וידרוש ריבית גבוהה יותר על כספו אחרת יבדוק בבנקים אחרים. להעלות ריבית דחוףףף די לטיפשות של הטיפשים ובני הטיפשים
  • 2.
    כתבה פוליטית של הארץ (ל"ת)
    אנונימי 29/09/2025 12:58
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 29/09/2025 12:51
    הגב לתגובה זו
    לדעתי נתוני הלמס רחוקים מהמציאות.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת

מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר

תמיר חכמוף |

מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.5%.  עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.

בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%. 

מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.




מה קרה למחירי הדירות?

מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות