דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

הדולר נופל 1.5% - עסקה בעזה והססנות של הנגיד

השווקים מהמרים על עסקה קרובה בעזה, ובנק ישראל (ככל הנראה) ימשיך לשבת על הגדר - השקל מתחזק והדולר צונח ל־3.31 - האם התחתית קרובה?

מנדי הניג | (3)
נושאים בכתבה שער הדולר

האופטימיות סביב האפשרות לעסקה שתביא לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים ממשיכה להכתיב את האווירה בשוק. אתמול ראינו את אחד הימים הטובים ב-5 השנים האחרונות. מדד ת"א 35 עלה 2.7% בהובלת מניות הבנקים והביטוח, ומדד 125 עלה 3%, מדד ת"א 90 עולה 3.9%. במבט על הסקטורים, הפיננסים בלטו לחיוב עם עלייה של 4.9% במדד הבנקים ומדד הביטוח שזינק 6.5%. מדד הנדל"ן עלה 4.5% ומדד הנפט והגז עלה 2.2%. זה כבר יותר קרוב ל"פומו" מאשר לראלי. משהו שכבר הזהרנו אותכם לגביו, בינתיים עם כתיבת השורות האלה העליות בשוק מתמתנות, מדד הדגל אפילו אדמדם קצת.

הבורסה בתל אביב רשמה עליות חדות, וגם השקל התחזק בקצב מהיר מול המטבעות הזרים. הדולר נופל ב־1.5% כעת ונסחר סביב 3.31 שקלים. זו רמה קרובה לשפל שנקבע בחודש יולי האחרון.

זה אפילו בולט יותר כשמשווים מול סל המטבעות. מול המטבעות האחרים נחלש הדולר בכ־0.2% בלבד, ירידה מתונה יחסית, אבל בישראל הוא מתרסק מול השקל. גם האירו נחלש היום בכ־1.1% ויורד ל־3.88 שקלים, וגם זה למרות שבשוק המט"ח הוא דווקא מתחזק. כלומר, אנחנו רואים אנומליה ישראלית. תופעה מקומית, שמחוזקת על ידי שילוב נדיר של אופטימיות מדינית שגם מגיעה על רקע החלטת הריבית בשעות הקרובות.

מי לוחץ על הדולר?

התנודות בשער הדולר מורכבות משילוב של גורמים. אחד הגורמים המשפיעים אלו המשקיעים הזרים שהם חלק מרכזי בלחץ על הדולר. העליות החדות בבורסה המקומית מושכות הון חדש לישראל, מה שמגדיל את הביקוש לשקל ובתורו מעמיק את התיסוף. בנוסף גם המוסדיים הישראלים תורמים לתהליך הזה. העליות האחרונות בוול סטריט מאלצות אותם למכור דולרים כדי לאזן את החשיפה המטבעית שלהם, מה שמוסיף עוד שכבה של לחץ על המטבע האמריקאי. 

בפועל, ברמת הפעילות המוסדית מתנקזים שתי מגמות - כסף זר שזורם בעקבות האופטימיות לעסקה, לצד מהלכי גידור של מוסדיים שנדרשים לשמור על משקל התיקים שלהם. יחד, שני הכוחות הללו יוצרים מצב שבו השקל מתחזק הרבה מעבר למה שניתן היה לצפות אם היינו מנסים לשקלל אותם ע"פ נתוני המאקרו לבד.


משקל המחץ של ריבית בנק ישראל

אבל אולי מה שהכי משפיע על חוזקו של המטבע המקומי זו החלטת הריבית. ההחלטה הצפויה של בנק ישראל שתתפרסם היום אחר הצהריים (בשעה 16:00). בעוד יו"ר הפד' ג'רום פאוול חתך את הריבית בארה"ב ב-285 נ"ב ב־17 לחודש, נגיד בנק ישראל אמיר ירון צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי בפעם ה־14 ברציפות. המשמעות היא פער של כ־0.25% לטובת הריבית בישראל. זהו פער שנראה אולי זניח, אבל יש בו מספיק כדי להסיט ביקושים להשקעות שקליות ולהמשיך לחזק את המטבע המקומי.

מדיניות ה"ישיבה על הגדר" של הנגיד ירון תוך שהוא נמנע מהפחתת ריבית ומהתערבות בשוק המט"ח כבר גוררת ביקורת חריפה מצד כלכלנים. לטענתם, המדיניות הפסיבית פוגעת ביצואנים, שוחקת את הרווחיות שלהם ויכולה להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים. במקביל, היעדר התגובה לשינויים בשוק הופך את השקל ליעד מועדף עבור ספקולנטים בינלאומיים, מה שמעמיק את עוצמת התיסוף.

קיראו עוד ב"בארץ"

כבר חודשים נשמעות טענות שהנגיד מוותר על שימוש בכלים שיש ברשותו, וככה "מפקיר" את השוק לכוחות חיצוניים. חלק מהאנליסטים מזהירים כי בנק ישראל היה צריך להפחית את הריבית הרבה קודם כדי לתת תמיכה למשק המצוי בעיצומה של לחימה מתמשכת, אבל בוחר שלא לעשות את זה והדולר-שקל משלם את המחיר.


הדולר ימצא תחתית?

שאלת "מיליארד השקל" היא מה יקרה בהמשך. האם הנפילה של הדולר היא רק פרק זמני של אופוריה סביב עסקה קרובה וריבית גבוהה, או שמדובר במגמה עמוקה שתמשיך ללוות את השוק? המשקיעים אולי מהמרים עכשיו על התחזקות נוספת של השקל, אבל מספיק אירוע גיאו־פוליטי או שינוי כיוון מצד בנק ישראל כדי להפוך את התמונה במהירות.

אם נשאל את הכלכלנים של בנק אוף אמריקה נקבל תשובה כי הם צופים להתחזקות מול השקל. בדוח האחרון מעריכים הכלכלנים כי למרות החולשה הצפויה בדולר מול רוב מטבעות העולם, דווקא מול השקל צפוי הדולר להתחזק בטווח הארוך. הבנק מציין כי שער השקל הנוכחי, סביב 3.35 שקלים לדולר, גבוה בכ־13.7% מהשווי ההוגן לפי מודל ה־FX Compass שלהם, שלפיו שער האיזון אמור להיות קרוב ל־3.8 שקלים לדולר. המשמעות היא צפי לעלייה של כ־14% בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר התחזית מתבססת על הערכה שהשקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים. הסיבות לכך, לפי הבנק, נעוצות בביקוש גבוה לשקל, זרימת הון זר ואמון גבוה יחסית בכלכלה המקומית - הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה

כדאי לזכור שבאפריל הדולר הצליח לסמן שיא קרוב ל־3.80 שקלים, ואף אחד לא חשב שיגיע מהר כל כך לאזור ה־3.30. השוק כבר הוכיח לא פעם שהוא יודע להפתיע בדיוק ברגעים שבהם כולם בטוחים שהכיוון ברור.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    דריבית 29/09/2025 22:52
    הגב לתגובה זו
    עד היום לא היה ברור מה תהיה החלטת הריבית היו תחזיות אך רק הנגיד מחליט. הנגיד החליט שעדיין לא הגיע הזמן להוריד את הריבית. במילים אחרות הבנקים ימשיכו להיות רווחים כפי שהיו לפחות עד החלטת הריבית הבאה. מחר עליות בבנקים
  • 1.
    כריש 29/09/2025 12:26
    הגב לתגובה זו
    הנגיד הכי כושל מאז הקמת המדינה בושה שהוא עוד מכהן חדל האישים הזה
  • אנונימי 30/09/2025 18:38
    הגב לתגובה זו
    מה לעשות יש לי הרבה דולרים עוד מהתקופה שהדולר היה 3.7מה אומרים
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.