דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

הדולר נופל 1.5% - עסקה בעזה והססנות של הנגיד

השווקים מהמרים על עסקה קרובה בעזה, ובנק ישראל (ככל הנראה) ימשיך לשבת על הגדר - השקל מתחזק והדולר צונח ל־3.31 - האם התחתית קרובה?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

האופטימיות סביב האפשרות לעסקה שתביא לסיום המלחמה ולהחזרת החטופים ממשיכה להכתיב את האווירה בשוק. אתמול ראינו את אחד הימים הטובים ב-5 השנים האחרונות. מדד ת"א 35 עלה 2.7% בהובלת מניות הבנקים והביטוח, ומדד 125 עלה 3%, מדד ת"א 90 עולה 3.9%. במבט על הסקטורים, הפיננסים בלטו לחיוב עם עלייה של 4.9% במדד הבנקים ומדד הביטוח שזינק 6.5%. מדד הנדל"ן עלה 4.5% ומדד הנפט והגז עלה 2.2%. זה כבר יותר קרוב ל"פומו" מאשר לראלי. משהו שכבר הזהרנו אותכם לגביו, בינתיים עם כתיבת השורות האלה העליות בשוק מתמתנות, מדד הדגל אפילו אדמדם קצת.

הבורסה בתל אביב רשמה עליות חדות, וגם השקל התחזק בקצב מהיר מול המטבעות הזרים. הדולר נופל ב־1.5% כעת ונסחר סביב 3.31 שקלים. זו רמה קרובה לשפל שנקבע בחודש יולי האחרון.

זה אפילו בולט יותר כשמשווים מול סל המטבעות. מול המטבעות האחרים נחלש הדולר בכ־0.2% בלבד, ירידה מתונה יחסית, אבל בישראל הוא מתרסק מול השקל. גם האירו נחלש היום בכ־1.1% ויורד ל־3.88 שקלים, וגם זה למרות שבשוק המט"ח הוא דווקא מתחזק. כלומר, אנחנו רואים אנומליה ישראלית. תופעה מקומית, שמחוזקת על ידי שילוב נדיר של אופטימיות מדינית שגם מגיעה על רקע החלטת הריבית בשעות הקרובות.

מי לוחץ על הדולר?

התנודות בשער הדולר מורכבות משילוב של גורמים. אחד הגורמים המשפיעים אלו המשקיעים הזרים שהם חלק מרכזי בלחץ על הדולר. העליות החדות בבורסה המקומית מושכות הון חדש לישראל, מה שמגדיל את הביקוש לשקל ובתורו מעמיק את התיסוף. בנוסף גם המוסדיים הישראלים תורמים לתהליך הזה. העליות האחרונות בוול סטריט מאלצות אותם למכור דולרים כדי לאזן את החשיפה המטבעית שלהם, מה שמוסיף עוד שכבה של לחץ על המטבע האמריקאי. 

בפועל, ברמת הפעילות המוסדית מתנקזים שתי מגמות - כסף זר שזורם בעקבות האופטימיות לעסקה, לצד מהלכי גידור של מוסדיים שנדרשים לשמור על משקל התיקים שלהם. יחד, שני הכוחות הללו יוצרים מצב שבו השקל מתחזק הרבה מעבר למה שניתן היה לצפות אם היינו מנסים לשקלל אותם ע"פ נתוני המאקרו לבד.


משקל המחץ של ריבית בנק ישראל

אבל אולי מה שהכי משפיע על חוזקו של המטבע המקומי זו החלטת הריבית. ההחלטה הצפויה של בנק ישראל שתתפרסם היום אחר הצהריים (בשעה 16:00). בעוד יו"ר הפד' ג'רום פאוול חתך את הריבית בארה"ב ב-285 נ"ב ב־17 לחודש, נגיד בנק ישראל אמיר ירון צפוי להשאיר את הריבית ללא שינוי בפעם ה־14 ברציפות. המשמעות היא פער של כ־0.25% לטובת הריבית בישראל. זהו פער שנראה אולי זניח, אבל יש בו מספיק כדי להסיט ביקושים להשקעות שקליות ולהמשיך לחזק את המטבע המקומי.

מדיניות ה"ישיבה על הגדר" של הנגיד ירון תוך שהוא נמנע מהפחתת ריבית ומהתערבות בשוק המט"ח כבר גוררת ביקורת חריפה מצד כלכלנים. לטענתם, המדיניות הפסיבית פוגעת ביצואנים, שוחקת את הרווחיות שלהם ויכולה להביא לירידה בהכנסות המדינה ממסים. במקביל, היעדר התגובה לשינויים בשוק הופך את השקל ליעד מועדף עבור ספקולנטים בינלאומיים, מה שמעמיק את עוצמת התיסוף.

קיראו עוד ב"בארץ"

כבר חודשים נשמעות טענות שהנגיד מוותר על שימוש בכלים שיש ברשותו, וככה "מפקיר" את השוק לכוחות חיצוניים. חלק מהאנליסטים מזהירים כי בנק ישראל היה צריך להפחית את הריבית הרבה קודם כדי לתת תמיכה למשק המצוי בעיצומה של לחימה מתמשכת, אבל בוחר שלא לעשות את זה והדולר-שקל משלם את המחיר.


הדולר ימצא תחתית?

שאלת "מיליארד השקל" היא מה יקרה בהמשך. האם הנפילה של הדולר היא רק פרק זמני של אופוריה סביב עסקה קרובה וריבית גבוהה, או שמדובר במגמה עמוקה שתמשיך ללוות את השוק? המשקיעים אולי מהמרים עכשיו על התחזקות נוספת של השקל, אבל מספיק אירוע גיאו־פוליטי או שינוי כיוון מצד בנק ישראל כדי להפוך את התמונה במהירות.

אם נשאל את הכלכלנים של בנק אוף אמריקה נקבל תשובה כי הם צופים להתחזקות מול השקל. בדוח האחרון מעריכים הכלכלנים כי למרות החולשה הצפויה בדולר מול רוב מטבעות העולם, דווקא מול השקל צפוי הדולר להתחזק בטווח הארוך. הבנק מציין כי שער השקל הנוכחי, סביב 3.35 שקלים לדולר, גבוה בכ־13.7% מהשווי ההוגן לפי מודל ה־FX Compass שלהם, שלפיו שער האיזון אמור להיות קרוב ל־3.8 שקלים לדולר. המשמעות היא צפי לעלייה של כ־14% בשער הדולר ביחס לשקל, כאשר התחזית מתבססת על הערכה שהשקל חזק יותר ממה שהנתונים הכלכליים מצדיקים. הסיבות לכך, לפי הבנק, נעוצות בביקוש גבוה לשקל, זרימת הון זר ואמון גבוה יחסית בכלכלה המקומית - הדולר צפוי לעלות ל-3.8 שקלים לדולר - התחזית המפתיעה של בנק אוף אמריקה

כדאי לזכור שבאפריל הדולר הצליח לסמן שיא קרוב ל־3.80 שקלים, ואף אחד לא חשב שיגיע מהר כל כך לאזור ה־3.30. השוק כבר הוכיח לא פעם שהוא יודע להפתיע בדיוק ברגעים שבהם כולם בטוחים שהכיוון ברור.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AIבחור נוסע באיילון עם רכב פתוח, נוצר באמצעות AI

מה ההון של הישראלי הממוצע? לא מה שחשבתם

האם אתם יותר מהממוצע, או מתחת לממוצע?  

מנדי הניג |

דוח של בנק ישראל שפורסם בשבוע שעבר על ההתחייבויות של הציבור הישראלי נותן לנו נתונים מעניינים. רוב ההתחייבויות שלנו הן למשכנתאות, סדר גודל של 620 מיליארד שקל, ועם חובות נוספים אנחנו בחוב כולל של כ-880 מיליארד שקל. בואו נניח שהדוח לא כולל את כל החובות כי יש גם הלוואות משפחתיות ונוספות. נניח שהחוב הכולל של הציבור הוא טריליון שקל.

טריליון שקל נשמע הרבה מאוד, אבל כשמחלקים את זה לנפש - 10 מיליון איש , מקבלים שהחוב לכל אדם הוא כ-100 אלף שקל. אם נתייחס למשפחה עם 2 ילדים נקבל שיש לה חוב של 400 אלף שקל. זה ממוצע וכמו שאתם יודעים, ממוצע זה עניין בעייתי. לדוגמה - זוג צעיר שלוקח משכנתא בהיקף של 1-1.5 מיליון שקל ואפילו יותר, עמוס בחובות - הרבה יותר מהממוצע. מצד שני, יש משפחות רבות אחרי 20-30 שנה של משכנתא שאין להם חוב גדול. 

למשפחה ממוצעת יש חוב של 400 אלף שקל, וזה הגיוני כי משפחה ממוצעת היא לא זוג צעיר והיא גם לא סוג בפנסיה, היא זוג בגילאי 45-50 בערך, ובמצב כזה המשכנתא כבר נמוכה, היא בישורת האחרונה שלה, אצל חלק כבר נסגרה. 

התחלנו בחוב, אבל יש לנו יותר נכסים. יש דירה, רכב ויש נכסים פיננסים. נתחיל בדירה - דירה ממוצעת בישראל שווה כ-2.3 מיליון שקל. אנחנו מתייחסים כאן לממוצע, אז זו הדירה שיש למשפחה שהגדרנו - 4 נפשות (2 ילדים) וחוב של 400 אלף שקל. הדירה בניכוי החוב שרובו משכנתא - כ-1.9 מיליון שקל. 

יש גם רכבים. מסתבר שזה לא משמעותי להון הכולל. יש מעל 4 מיליון רכבים, שזה בממוצע 0.4 רכב לאיש, למשפחה כ-1.6 רכבים. נניח שמדובר ברכבים עם וותק של 6-7 שנות וותק ונניח בשמרנות שיש עליהם עוד חוב, נקבל אולי 100 אלף שקל שווי נטו של רכבים. אנחנו בסיכום ביניים של 2 מיליון שקל - הון ממוצע למשפחה בלי הנכסים הפיננסים. וכאן מגיעה ההפתעה הגדולה.

בחור במכולת, נוצר באמצעות AIבחור במכולת, נוצר באמצעות AI

חצי מהישראלים לא יודעים לחשב ריבית ולא יודעים מה זו אינפלציה

הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2024 התמקד באוריינות פיננסית - רק מחצית מהישראלים יודעים לחשב ריבית דריבית, הרבה לא מבינים את השפעת האינפלציה על ערך הכסף ונחשפים פערי ידע בין המגזרים: אקדמאיים ענו נכון כשחרדים לצד מבוגרים התקשו - מתי נבין שחוסר בהשכלה פיננסית עולה לנו בכיס?

מנדי הניג |

הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציג תמונה עגומה של רמת הידע הפיננסי בישראל: כמחצית מהאוכלוסייה מתקשה לחשב ריבית, רבים לא מבינים את השפעת האינפלציה על הכסף שלהם, וחלק משמעותי לא מכיר כלים בסיסיים כדי לנהל השקעות. הנתונים, שנאספו בקרב כ-6,900 ישראלים בני 20 ומעלה, ממחישים כי למרות הבנה תיאורטית מסוימת של מושגים פיננסיים, יש עדיין 'בורות' גדולה בקרב הציבור כשזה מגיע ליישום מעשי, והמחיר של חוסר השכלה פיננסית בסופו של יום יכול להיות מתורגם להפסדים משמעותיים של אלפי שקלים לכל משפחה.


ריבית ואינפלציה: מבינים את התיאוריה מתקשים לחשב

הסקר חושף כי 87% מהנשאלים מבינים את המושג הבסיסי של ריבית. הרבה הצליחו להסביר בצורה תיאורתית מה ההבדל בין הלוואה עם תשלום נוסף ללא תשלום, או במילים אחרות הם הבינו שעל כל שקל שהם מלווים הם צריכים לשלם יותר. את זה שיש "מחיר" לכסף. אבל כשביקשו מהם לחשב כמה יסתכם חיסכון של 100 שקלים אחרי שנה בריבית של 4%, רק 56% ענו נכון (104 שקלים). כן זה קצת יותר ממחצית מהנשאלים. המצב החמיר כשהשאלה התקדמה לריבית דריבית: רק 48% ידעו שבצורה כזאת של חיסכון הסכום יגדל ליותר מ-120 שקלים אחרי חמש שנים. במילים אחרות, יותר ממחצית הישראלים לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של חיסכון או הלוואה. זה ידע קריטי במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה.

במאמר המוסגר זה כנראה גם מסביר את מליארדי השקלים שהישראלים משכיבים בעו"ש. כשחסרה ההבנה לכח העוצמתי של ריבית דריבית, תופעה אותה אפשר לנצל ולמנף בעיקר דרך שוק ההון, הבורות מובילה להיענות נמוכה ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח עליו - ולבנקים בתורם, לנצל את אותו חוסר הידע בשביל לגרוף רווחים ממרווחי ההלוואות.

גם בנושא האינפלציה התמונה בכלל לא מעודדת. 78% יודעים שאינפלציה גבוהה פירושה עליית מחירים מהירה, אבל כשהם נשאלו על ההשפעה של אינפלציה של 2% בשנה על כוח הקנייה של 1,000 שקלים, רק 60% השיבו נכון שערך הכסף יישחק. כ-40% מהציבור, אם כן, לא מבינים שהכסף ש"שוכב בצד" מאבד מערכו עם הזמן. זה אולי קושי בחשבון אבל הוא מתורגם לחוסר הבנה של מה קורה לכסף כשהוא שוכב בלי תשואה.


פערים מגדריים, גילאיים והשכלתיים

הסקר חושף פערים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה. גברים מפגינים ידע גבוה יותר מנשים: 66% מהגברים חישבו נכונה ריבית שנתית לעומת 46% מהנשים, ו-57% מהגברים הבינו ריבית דריבית לעומת 39% מהנשים. נשים גם נטו יותר להימנע מלהשיב על שאלות, מה שמעיד על חוסר ביטחון בידע הפיננסי שלהן.