ברק עילם מנכ"ל נייס לשעבר אומנם פרש לפני 10 חודשים. אבל,  המענק פרישה שלו שמוערך ב-30 מיליון שקל, מייצר משבר גדול בחברה. סערה גדולה מתחוללת בנייס סביב חידוש כהונת מרבית הדירקטורים המכהנים באסיפה הכללית הקרובה. הדירקטוריון שתומך במענק עומד מול הגופים המוסדיים שסבורים שהמענק מוגזם מאוד. המאבק הזה הוא תמונת ראי של המתח הבסיסי שקיים בין כוח הדירקטוריון לבין כוחם של בעלי המניות, ובפרט בעלי המניות המוסדיים. זהו מתח מובנה, אשר החוק לקח אותו בחשבון, ויצר אפשרות לדירקטורים לעשות "אובר רולינג" על החלטת האסיפה הכללית בנושא תגמול. חשוב מאד שהצדדים לא יהפכו אותו למאבק כוחני ודווקני. בסוף, יש את טובת החברה, וחשוב שזה יהיה השיקול המנחה. לפעמים האגו חזק יותר ואנשים נלחמים על חשבון החברה. זה עלול לקרות לנייס, אחת מספינות הדגל של ההייטק הישראלי. 

על אף שהכעס של המוסדיים הישראליים המחזיקים במניות "נייס" על ה"אובר רולינג" הוא מובן, יש להיזהר ממהלך שעלול להוות ענישה אוטומטית על שיקול דעת מקצועי המעוגן בחוק. נראה שהטענה העיקרית של המוסדיים הישראליים, המבקשים לא לחדש את כהונת הדירקטורים שהצביעו בעד המענק למנכ"ל הפורש ובניגוד להחלטת האסיפה, מעוררת מספר קשיים משפטיים וניהוליים:

האחד - הפעלת זכות חוקית, לא שרירותית: דירקטוריון נייס, ובכלל זה ועדת התגמול, פעל בדיוק בהתאם להוראה מפורשת בחוק החברות. חוק זה מתיר להם לבצע אובר רולינג להחלטת האסיפה הכללית בנושא תנאי שכר. חוק החברות מאפשר זאת לא בכדי, כיוון שהאחריות לניהול החברה וטובת החברה מוטלת על כתפי הדירקטורים, שהם אלו המכירים מקרוב את צרכי החברה, התחרות בשוק והצורך בשימור הנהלה מקצועית בחברה. החוק אינו רואה בדירקטוריון 'חותמת גומי' של האסיפה. הוא מחייב אותם לפעול בנאמנות ולהפעיל את סמכויותיהם תחת חובת זהירות וברמת מהימנות סבירה. במסגרת זו הדירקטוריון הוא המופקד בין היתר על שיקולים ארוכי טווח ובכלל זה שימור מנהלים חיוניים.

• נייס מכה את התחזיות; מאשרת תחזית להמשך, אבל יש נקודת חולשה
• תמורת כ-955 מיליון דולר: נייס רוכשת את Cognigy
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השני- היעדר עניין אישי: במקרה של נייס, מדובר בהחלטה הנוגעת לתגמול המנכ"ל לשעבר, ולא בעסקה עם עניין אישי של הדירקטורים עצמם. כאשר רוב גדול של הדירקטורים, שאינם בעלי עניין אישי בתגמול, מחליט לאשר אותו, ההנחה המשפטית היא שהם פעלו בתום לב ולטובת החברה (לטענתם – כדי להבטיח מעבר מסודר). לכן, החשש שאינם פועלים לטובת החברה אינו קיים, ואי חידוש הכהונה כמעט באופן אוטומטי מהווה ענישה על עצם הפעלת שיקול הדעת המקצועי המותר בחוק.

השלישי- האיום הניהולי: הכוונה המוצהרת של חלק מהמוסדיים הישראליים להתנגד לחידוש כהונתם של שבעה מתוך שמונה דירקטורים, כולל דח"צים, היא צעד קיצוני ולדעתי גם חסר תקדים. במקרה של הדחה המונית של רוב חברי הדירקטוריון, החברה עלולה להיכנס לסחרור ניהולי ממשי, כפי שהזהיר יו"ר דירקטוריון החברה, דוד קוסטמן.

חברה בסדר גודל של נייס, הניצבת מול אתגרי בינה מלאכותית ומיזוגים מורכבים (כגון רכישת קוגניג'י), זקוקה ליציבות, ידע וניסיון, שחלקו הגדול מצוי בידי הדירקטורים הוותיקים המכהנים מעל 20 שנה בחברה. התנגדות גורפת זו נתפסת כניסיון להעניש את הדירקטורים על הפעלת סמכותם החוקית, שנועדה להגן על אחריותם הניהולית הנגזרת מחוק החברות. בעוד המוסדיים פועלים להקשחת עמדותיהם, וזהו תהליך טבעי של ביקורת בעלים, עליהם לזכור כי הדחה גורפת של בורד שלם עלולה ליצור "אפקט מצנן" על דירקטורים מקצועיים בעתיד, שיחששו לפעול בשיקול דעת ובאחריות מול האיום בפיטורים.

• סימילרווב עקפה את התחזיות בשורת הרווח אך פספסה בהכנסות
• מאחורי הזינוק של 22% במניה: חברת הספרים וההדרכה שמפתיעה את האנליסטים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• לא מי שחשבתם: 10 המדינות עם התוצר לנפש הגבוה בעולם

לאור כל זאת לדעתי יש לנהל את השיח הזה בזהירות: במקום "לבוא בחשבון" מוחלט, נדרש דיון מעמיק המכבד את תפקיד הדירקטוריון כמגן על טובת החברה, גם כאשר הוא נאלץ לפעול נגד עמדת חלק מבעלי המניות. ההצבעה באסיפה הכללית הקרובה צריכה לשקף לא רק זעם על החלטת העבר, אלא ראייה אחראית לעתיד החברה.