הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024 מציג תמונה עגומה של רמת הידע הפיננסי בישראל: כמחצית מהאוכלוסייה מתקשה לחשב ריבית, רבים לא מבינים את השפעת האינפלציה על הכסף שלהם, וחלק משמעותי לא מכיר כלים בסיסיים כדי לנהל השקעות. הנתונים, שנאספו בקרב כ-6,900 ישראלים בני 20 ומעלה, ממחישים כי למרות הבנה תיאורטית מסוימת של מושגים פיננסיים, יש עדיין 'בורות' גדולה בקרב הציבור כשזה מגיע ליישום מעשי, והמחיר של חוסר השכלה פיננסית בסופו של יום יכול להיות מתורגם להפסדים משמעותיים של אלפי שקלים לכל משפחה.

ריבית ואינפלציה: מבינים את התיאוריה מתקשים לחשב

הסקר חושף כי 87% מהנשאלים מבינים את המושג הבסיסי של ריבית. הרבה הצליחו להסביר בצורה תיאורתית מה ההבדל בין הלוואה עם תשלום נוסף ללא תשלום, או במילים אחרות הם הבינו שעל כל שקל שהם מלווים הם צריכים לשלם יותר. את זה שיש "מחיר" לכסף. אבל כשביקשו מהם לחשב כמה יסתכם חיסכון של 100 שקלים אחרי שנה בריבית של 4%, רק 56% ענו נכון (104 שקלים). כן זה קצת יותר ממחצית מהנשאלים. המצב החמיר כשהשאלה התקדמה לריבית דריבית: רק 48% ידעו שבצורה כזאת של חיסכון הסכום יגדל ליותר מ-120 שקלים אחרי חמש שנים. במילים אחרות, יותר ממחצית הישראלים לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח של חיסכון או הלוואה. זה ידע קריטי במיוחד בתקופה של ריבית גבוהה.

במאמר המוסגר זה כנראה גם מסביר את מליארדי השקלים שהישראלים משכיבים בעו"ש. כשחסרה ההבנה לכח העוצמתי של ריבית דריבית, תופעה אותה אפשר לנצל ולמנף בעיקר דרך שוק ההון, הבורות מובילה להיענות נמוכה ביותר להשקיע את הכסף ולהרוויח עליו - ולבנקים בתורם, לנצל את אותו חוסר הידע בשביל לגרוף רווחים ממרווחי ההלוואות.

גם בנושא האינפלציה התמונה בכלל לא מעודדת. 78% יודעים שאינפלציה גבוהה פירושה עליית מחירים מהירה, אבל כשהם נשאלו על ההשפעה של אינפלציה של 2% בשנה על כוח הקנייה של 1,000 שקלים, רק 60% השיבו נכון שערך הכסף יישחק. כ-40% מהציבור, אם כן, לא מבינים שהכסף ש"שוכב בצד" מאבד מערכו עם הזמן. זה אולי קושי בחשבון אבל הוא מתורגם לחוסר הבנה של מה קורה לכסף כשהוא שוכב בלי תשואה.

• הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
• פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

פערים מגדריים, גילאיים והשכלתיים

הסקר חושף פערים מובהקים בין קבוצות באוכלוסייה. גברים מפגינים ידע גבוה יותר מנשים: 66% מהגברים חישבו נכונה ריבית שנתית לעומת 46% מהנשים, ו-57% מהגברים הבינו ריבית דריבית לעומת 39% מהנשים. נשים גם נטו יותר להימנע מלהשיב על שאלות, מה שמעיד על חוסר ביטחון בידע הפיננסי שלהן.

גם הגיל משחק תפקיד: צעירים (בני 20–44) הראו הבנה טובה יותר מאשר מבוגרים מעל גיל 65. לדוגמה, 61% מהצעירים זיהו את השפעת האינפלציה על כוח הקנייה, לעומת 53% בקרב המבוגרים, כאשר כרבע מבני 65 ומעלה כלל לא ענו על שאלות בנושא. השכלה היא גורם משמעותי נוסף: 73% מבעלי תואר אקדמי חישבו נכונה ריבית שנתית, לעומת 46% בלבד בקרב חסרי תעודה.

אחוז בני 20 ומעלה שהשיבו נכון לשאלות בנושאים פיננסיים, לפי רמת השכלה:

• חוק הפנסיות לפורשי צה״ל אושר לקריאה שנייה ושלישית
• מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים...

פערים בין חילונים לדתיים וחרדים

הסקר גם חושף פערים משמעותיים ברמת האוריינות הפיננסית בין חילונים, דתיים וחרדים בישראל. חילונים מפגינים ידע גבוה משמעותית כמעט בכל התחומים: 69% מהם חישבו נכון את הריבית השנתית, לעומת 53% בלבד בקרב חרדים, ו-58% הבינו את מושג הריבית הדריבית לאורך חמש שנים, לעומת 42% מהחרדים. גם בהבנת השפעת האינפלציה על כוח הקנייה נרשם פער משמעותי: 69% מהחילונים ענו נכונה, לעומת 50% מהחרדים ו-55% מהדתיים. פערים אלו משקפים לעיתים הבדלים ברמת ההשכלה הפורמלית ובחשיפה לשיח כלכלי, שהיא מוגבלת יותר במגזרים הדתיים והחרדיים.

הפערים בולטים גם בנושאי השקעות: 63% מהחילונים זיהו שפיזור השקעות מפחית סיכונים, לעומת 47% בלבד מהחרדים, ו-72% מהחילונים הבינו את הקשר בין תשואה לסיכון, לעומת 66% מהחרדים. חוסר הידע הזה הוא לא רק תיאורטי הוא יכול להוביל להחלטות כלכליות בעייתיות, כמו החזקת כספים נזילים שמאבדים מערכם במקום השקעה, או חוסר יכולת לתכנן לטווח ארוך.

ידע שווה (הרבה) כסף

תמיד אמרו לנו שמתמטיקה זה "לשיעורי בית", ושביום-יום לא ממש נצטרך חישובים מסובכים. אבל הסקר הזה ועוד לא מעט מחקרים דומים מוכיחים שוב שזו טעות שיכולה לעלות לנו ביוקר. לדעת בתיאוריה מה זה אינפלציה, ריבית או ריבית דריבית זה נחמד, אבל אם לא נדע לחשב כמה הכסף שלנו מאבד מערכו מדי חודש, כמה באמת תעלה ההלוואה בעוד כמה שנים, או איך להשקיע כדי שהחסכונות יגדלו אנחנו מפסידים סכומי עתק. זה יכול להיות ההבדל בין משפחה שחיה ברווחה כי ההורים ידעו לשים את הכסף במקום ששומר על הערך שלו ואפילו מגדיל אותו, לבין משפחה שמגלה שהחסכונות שלה נשחקו או שההלוואה התנפחה. ידע פיננסי זה לא רק מספרים זה ההבדל בין דריכה במקום לשגשוג כלכלי.

האחריות היא עלינו אבל גם על מערכת החינוך. הגיע הזמן להפסיק ללמד מתמטיקה כמקצוע תלוש מהמציאות ולהפוך אותה לכלי מעשי לחיים. הילדים שלנו צריכים לא רק לדקלם מהי אינפלציה, אלא לדעת לחשב איך היא משפיעה על הכסף שלהם, להבין כמה תעלה הלוואה בעתיד, ולהכיר דרכים להשקיע בחוכמה. תוכניות חינוך פיננסי כבר קיימות, אבל הן חייבות להפוך לחלק מרכזי יותר במערכת, עם תרגולים שמחברים את המספרים לחיים האמיתיים.

וזה לא נגמר בילדים. גם המבוגרים זקוקים להנגשה של ידע פיננסי. בנק ישראל התחיל לאחרונה לפרסם השוואות ריביות על פקדונות והלוואות בין הבנקים, וזה צעד חשוב, אבל הוא רק טיפה בים. כחברה, אנחנו חייבים לעשות יותר כדי לגשר על פערי הידע וגם המידע. מהרחבה של קורסים פיננסיים למבוגרים ועד כלים פשוטים שיעזרו לכל אחד לקבל החלטות כלכליות מושכלות. ככה נוכל אולי לגדול כאן דור וחברה שיודעת להנות מהעליות המשמעותיות בשוק המקומי ולגלות מעורבות ברפורמות כלכליות לטובת כולם.