במה להשקיע - קרן כספית או מק"מ? ולמה לא להשקיע בפיקדונות

וגם - היכונו לקרנות הכספיות החדשות - "דמוי פיקדונות" שיהיו נגישות יותר לציבור
רוי שיינמן | (18)

בנקודת הזמן הזו, השקעה בפיקדונות בבנקים לא כדאית. הבנקים נותנים תשואה נמוכה יותר מהמק"מ. שם תוכלו לקבל 4.3% בהשקעה לשנה. הבנקים לא מגיעים לתשואה הזו.

מכשיר השקעה רלוונטי למשקיע סולידי הוא קרן כספית. הקרן הכספית תניב סדר גודל של 4.5% גם בזכות היתרון לגודל (היקף כספית מנוהל משמעותי), כשיש הבדל בינה לבין מק"מ. המס בקרן כספית הוא 25% על הרווח הריאלי, כשבמק"מ המס הוא 15% נומינלי (על כל הרווח). כלומר, בהנחת אינפלציה של 2.8%, המס בקרן כספית יהיה כ-0.4%, וישאיר אתכם עם 4%-4.1%. במק"מ תישארו עם 3.6%-3.7% בנטו אחרי מס. במק"מ יש עלויות קנייה ומכירה נמוכות, שמצטברות לכ-0.1%. בקרן הכספית יש דמי ניהול שיורידו את התשואה לרוב לכיוון 3.9% (צריך לוודא את דמי הניהול לפני שרוכשים).

ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית הצעת חוק שתעודד את הציבור להשקיע בקרנות הכספיות

ועדת הכספים מסרה כי היא רוצה לעודד את תעשיית הקרנות הכספיות באמצעות פתיחת שוק התיווך, פרסום תשואות צפויות, מתן אפשרות לסגירת הקרן לתקופות קבועות וצעדים נוספים. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני: "זהו חוק טוב למען הציבור וחסכונותיו".

ההצעה מעגנת 3 צעדים כדי להתמודד עם הכשלים שזוהו בפיתוח "שוק הכסף": הראשון הינו קביעת כללים שיותאמו למאפייני הקרנות הכספיות, באופן אשר יאפשר פיתוח של קרנות כספיות חדשות בעלות מאפיינים דומים יותר למאפייני הפיקדונות הבנקאיים (קרן בסיכון נמוך, תשואה צפויה מוערכת מראש ומועדים קבועים), השני הוא הרחבת אפשרויות תיווך קרנות כספיות לציבור לכל קרן כספית שמועד הפדיון הקבוע שלה הוא עד שנה, שלא רק על ידי יועץ השקעות או משווק השקעות, והשלישי הינו התאמת מודל התגמול למתווכים של קרנות נאמנות בכלל וקרנות כספיות בפרט, כך שיביא להנגשה של קרנות אלה לכלל הציבור ולשכלול התחרות בתחום.

החוק מתקן שני חוקים: חוק השקעות הון בנאמנות, וחוק המלווה אותו, חוק התיווך. ברשות לניירות ערך ציינו במהלך הדיונים בהצעה כי התיקונים נועדו לאפשר לקרנות כספיות שקיימות כיום, להתחרות בצורה נוחה ונגישה עם הפיקדונות הבנקאים, עבור משקי הבית, כאשר הרצון הוא לעודד את הציבור ולסייע לו בהשקעות.

במהלך הדיונים הציגו ברשות כי שווי הפקדות הציבור בפיקדונות במערכת הבנקאית עומד על 1.51 טריליון שקל, בחשבונות העו"ש ישנם 506 מיליארד שקל מכספי הציבור, ובקרנות הכספיות השווי המנוהל מכספי הציבור עומד על 117 מיליארד שקל. עוד הוצג כי תשואת הקרנות הכספיות מצליחות לעקוב אחר ריבית בנק ישראל בצורה הדוקה, כאשר ב-12 החודשים האחרונים הגיעו קרנות אלה לכ-4.5% תשואה. בניגוד לכך הוצג כי מתוך 100 מיליארד שקל שהתווספו לקרנות בשנתיים האחרונות מאז שהריבית עלתה, רק 35% הינם מקרב הציבור בבחירה עצמאית, וכי הציבור ברובו אינו מודע לאלטרנטיבה. 

במסגרת הקשיים שמרחיקים את הציבור מהשקעה בקרנות הכספיות, הציגו ברשות כי כיום רק מתווכים בעלי רישיון השקעות יכולים לתווך את המוצר לציבור, כאשר 94% מהם הינם בבנקים, וכי אין אפשרות לקרנות לפרסם תשואה צפויה, פרסום שצפוי למשוך את הציבור. נוסף על כך, הוצג כי מרבית הציבור לא מקבל ייעוץ פיננסי שיכול לחשוף אותו למוצר זה, כאשר רק כשליש - 350 אלף מבעלי תיקי ניירות הערך מקבלים יעוץ, ומי שאינו בעל תיק רחוק מייעוץ עוד יותר.

במסגרת הפתרונות, הוצג כי במסגרת החקיקה המוצעת, לעולם "שוק הכסף", עבור הקרנות הכספיות, יוכלו לתווך גם מתווכים שאינם בעלי רישיון אבל הם תחת פיקוח הרשות: בנקאי שאינו בעל רישיון ייעוץ, חברי בורסה, נותני מידע פיננסי, וחברות נותני שירותי תשלום דוגמת אפליקציות התשלום. לצד זאת, מי שאינו בעל רישיון לייעוץ או שיווק השקעות והוא אינו גורם מפוקח יוכל רק לכוון לנותן השירות. נותן השירות, כולל מפיץ, יוכל לתגמל את המתווך על הפניית הלקוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

כן הוצג כי במסגרת החקיקה וההנגשה לציבור, הכוונה היא לייצר "קרנות כספיות מועדים קבועים", במסגרתן הקרן סגורה לתקופה שהיא מודיעה עליהן מראש, והנכסים יפדו תוך התחשבות במועד הקבוע, ועל סמך כך ניתן יהיה לחשב ולפרסם את שווי התשואה הצפויה לציבור.

במסגרת הדיונים, נקבע בהסכמה עם הוועדה כי הרשות תוכל לקבוע כללים והוראות ליישום הצעת החוק, כך שניתן יהיה לקדם את המתווה ביעילות המרבית.

החוק צפוי להיכנס לתוקף בתוך 3 חודשים, ובנק ישראל צפוי לפרסם בהמשך הוראות משלימות לעניין הבנקים. על רקע כך, דרשה הוועדה מבנק ישראל להאיץ את הטיפול בהוראות המשלימות וכן להעמיד פתרון למצב בו לבנקים אין אינטרס להעביר לקוחות לקרנות הכספיות, ולבחון את חיובם לקדם זאת בצורה אקטיבית.

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני סיכם את הדיונים בהצעת החוק: "זה חוק טוב לטובת הציבור וחסכונותיו, אני משבח את  הרשות לניירות ערך על הכנת החוק, את יועמ"ש הועדה שהגעתם להסכמה, לא שיניתם מהעיקרון של הקרן ולא מהעיקרון של פיקוח הוועדה".

תגובות לכתבה(18):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 14.
    דמי ניהול 21/06/2024 11:35
    הגב לתגובה זו
    אם יידחפו את הציבור לשם החברות ינצלו את זה להעלאת דמי ניהול משמעותית כמו שכבר קרה..
  • 13.
    המלצה נכונה מאוד בגלל שהרווח הוא ריאלי וכך לא שילמתי מס (ל"ת)
    משה ראשל"צ 20/06/2024 05:42
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    אני 20/06/2024 04:58
    הגב לתגובה זו
    קרן כספית משקיעה בדברים קצרים, על כן ההשקעה בה דומה יותר לפיקדון בריבית משתנה ולא בריבית קבועה, ההשוואה אחורה לתשואה של שנה שעברה צריכה לעמוד בהשוואה לריבית הממוצעת של בנק ישראל בשנה האחרונה שהיתה יותר מ4.5% בממוצע...ההשקעה במקמ יותר דומה להשקעה בריבית קבועה. כמו כן התשואה נטו תלויה באינפלציה, משקיע שמימש את הכספית בתקופה בה עדין לא נצברה אינפלציה בהיקפים האלה יכול לשלם מס גבוה בהרבה ממשקיע שהשקיע במקמ או בפיקדון. קיימים בנקים שנותנים את מלוא ריבית בנק ישראל בריבית משתנה- בדומה לכספיות וכן את בקירוב את תשואת המקמ לשנה בריבית קבועה, בלי דמי ניהול ועם הבטחה...חבל שנסחפים לכתוב כתבה בעקבות חקיקה לפני שבודקים לעומק את הנתונים
  • 11.
    סתם אחד 19/06/2024 22:22
    הגב לתגובה זו
    במקמ לאותה התקופה פחות עלות קניה ומכירה 0.07% לכל פעולה
  • 10.
    שישקו 19/06/2024 21:03
    הגב לתגובה זו
    ככול שהשער יותר נמוך הדבידנד עולה ויש כמה עים דבידנד של 8 אחוז.
  • 9.
    על קרן כספית אין דמי ניהול לדעתי,כדאי לכותב לבדוק זאת. (ל"ת)
    עמי 19/06/2024 19:14
    הגב לתגובה זו
  • אין (ל"ת)
    אנחנו 19/06/2024 22:30
    הגב לתגובה זו
  • יש ניהול, אין דמי משמרת בתיק (ל"ת)
    קובי 19/06/2024 20:18
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אורית 19/06/2024 18:34
    הגב לתגובה זו
    ממליצה
  • אלון 19/06/2024 22:35
    הגב לתגובה זו
    פייר כדאי במקרים אחרים שם משלמים דמי שמירה
  • 7.
    תבדוק את הריביות בבנק ירושלים... (ל"ת)
    אניי 19/06/2024 17:59
    הגב לתגובה זו
  • לא מתקרב לבנק הזה (ל"ת)
    עודד 21/06/2024 15:56
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    סבטלנה 19/06/2024 17:52
    הגב לתגובה זו
    כל עוד נמשכת הביזה הנוראית שמבצעת ההנהגה החרדית בקופת המדינה, אני משקיעה רק במט"ח.
  • 5.
    זהבי 19/06/2024 17:49
    הגב לתגובה זו
    בקיצור אחד נבלה והשני טריפה
  • 4.
    מאוד (ל"ת)
    נכון 19/06/2024 15:58
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    מתחת לבלטות או במזרון (ל"ת)
    דוד אחיטוב 19/06/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    רון גל 19/06/2024 14:45
    הגב לתגובה זו
    שומר יופי על הערך שלו. (משקיע גם באפיקים עם סיכון גבוה אבל לא על זה מדברים פה) אני מתפלא שרוב הציבור לא שמע על המוצר הזה. טוב נו, מה לעשות שמעדיפים לדחוף לילדים עוד סיפורים על נחשים מדברים מאשר על דברים שבאמת יכולים לעזור להם בחיים.
  • 1.
    BABA 19/06/2024 14:41
    הגב לתגובה זו
    מניות הבנקים,כי הם משקפים את כלכלת ישראל.וגם דיוידנדים כמו שעון שוויצרי כל רבעון.
עידן וולס
צילום: שלומי יוסף
דוחות

דלק: עלייה בהכנסות לכ-3.5 מיליארד שקל, תחלק דיבידנד של 250 מיליון

דלק קבוצה מציגה רבעון חיובי עם זינוק ב-EBITDAX ל-2.1 מיליארד שקל והמשך עלייה חדה בהפקה של איתקה, לצד עסקת הענק של ניו-מד להרחבת יצוא הגז למצרים; במקביל, חילקו והכריזו החברות הבנות דיבידנדים בהיקף של כ-547 מיליון דולר, מתוכם כ-290 מיליון דולר (כמיליארד שקל) זרמו לדלק, והקבוצה עצמה הכריזה על חלוקה נוספת של 250 מיליון שקל, מה שמציב את תשואת הדיבידנד שלה סביב 10%

תמיר חכמוף |

דלק קבוצה דלק קבוצה 2.86%  מסכמת רבעון שני חזק עם עלייה של כ-40% בהכנסות ועלייה ב-EBITDAX, לצד המשך הצמיחה בהפקה של איתקה וחתימת עסקת ייצוא היסטורית של ניו-מד למצרים.

הכנסות הקבוצה ברבעון השני של 2025 עמדו על כ-3.5 מיליארד שקל, עלייה של כ-40% לעומת הכנסות של כ-2.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הכנסות הקבוצה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בכ-7.4 מיליארד שקל, צמיחה של כ-34% לעומת כ-5.5 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

 הרווח הנקי של הקבוצה ברבעון השני של השנה הסתכם בכ-176 מיליון שקל, לעומת 382 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הפער בין הרבעונים נבע בעיקר כתוצאה מקיטון ברווח של ניו-מד ברבעון השני של השנה, בעקבות הפסקת הפעילות של מאגר לוויתן במהלך מבצע "עם כלביא" ולצורך ביצוע עבודת תחזוקה להנחת הצינור השלישי, ירידה במחירי האנרגיה, וכן כתוצאה משינוי בשיעור ההחזקה של הקבוצה באיתקה, מכ-88.5% ברבעון המקביל, לכ-52.2% ברבעון הנוכחי, כתוצאה מהשלמת העסקה האסטרטגית לכניסתה של Eni UK לתוך איתקה, כמו גם משערוך תמורות מותנות, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי המתואם של הקבוצה, בנטרול הפרשה חשבונאית חד-פעמית (לא תזרימית), בגין התאמות למיסים נדחים בים הצפוני, הסתכם בחציון הראשון של 2025 בכ-491 מיליון שקל לעומת רווח בסך של כ-651 מיליון שקל בחציון המקביל אשתקד. בשקלול ההפרשה החשבונאית, הרווח הנקי המדווח בחציון הראשון של 2025 עמד על כ-186 מיליון שקל.

ה-EBITDAX של הקבוצה זינק ברבעון השני והסתכם בכ-2.1 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.5 מיליארד שקל ברבעון המקביל. במחצית הראשונה של השנה זינק ה-EBITDAX לכ-5.3 מיליארד שקל, לעומת כ-3.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

הרווח התפעולי של הקבוצה ברבעון השני הסתכם בכ-1.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-34% לעומת כ-831 מיליון שקל ברבעון השני של 2024. במחצית הראשונה של השנה הסתכם הרווח התפעולי בכ-3.4 מיליארד שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-2.1 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

יגאל לנדאו רציו
צילום: רמי זרנגר
דוחות

רציו עם ירידה בהכנסות וברווח בצל המלחמה וחיבור צינור נוסף

השותפה במאגר לוויתן רשמה ברבעון הראשון ירידה של 35% בהכנסות בעקבות השבתות יזומות והפסקות זמניות במהלך מבצע "עם כלביא", והרווח הנקי נחתך ל-23.2 מיליון דולר; לצד זאת, החברה מציגה יתרות מזומנים גבוהות, השלימה מימון מחדש בהיקף 600 מיליון דולר, וממשיכה בקידום פרויקט הצינור השלישי שצפוי להגדיל את התפוקה ל-14 BCM בשנה, ברקע להסכם ייצוא ענק עם מצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר עד 2040

תמיר חכמוף |

רציו אנרגיות רציו יהש -0.19%  , המחזיקה 15% ממאגר לוויתן, מדווחת על התוצאות הפיננסיות ונתוני המכירות לרבעון הראשון של שנת 2025.

ההכנסות ממכירות הסתכמו בכ-63.4 מיליון דולר לעומת 97.7 מיליון דולר ברבעון המקביל, ירידה של 35%. הרווח הנקי הסתכם בכ-23.2 מיליון דולר לעומת 35.4 מיליון דולר ברבעון המקביל ב-2024. 

הירידה מיוחסת בעיקרה לירידה חד פעמית בכמויות הגז הטבעי שנמכרו ממאגר לוויתן, הן בשל השבתה מתוכננת מראש של הפעילות במסגרת חיבור הצינור השלישי מהבאר לאסדת ההפקה ותחזוקה שוטפת, והן בשל הפסקה זמנית של הפעילות במהלך מבצע "עם כלביא".

נכון לסוף המחצית הראשונה של שנת 2025, השותפות מחזיקה יתרת מזומנים ושווי מזומנים בהיקף של כ-177 מיליון דולר לעומת כ-146 מיליון דולר במחצית הראשונה אשתקד.

על בסיס תוצאות המחצית הראשונה של השנה, דירקטוריון רציו אנרגיות אישר חלוקת דיבידנד בהיקף של 40 מיליון דולר. חלוקה זו תצטרף לחלוקה מיוחדת של 50 מיליון דולר שבוצעה ביולי האחרון. השותפות ביצעה חלוקה של 40 מיליון דולר נוספת שבוצעה באפריל, על בסיס התוצאות השנתיות של 2024. סך הדיבידנדים שרציו אנרגיות מחלקת  למחזיקי יחידות ההשתתפות שלה עד כה מתחילת 2025, עומד על 130 מיליון דולר.