
ייצוגית נגד אל על ו-8 חברות תעופה נוספות בסכום כולל של 825 מיליון שקל
הטענה: הפרה רוחבית של חוק שירותי תעופה באי מתן סיוע לנוסעים שטיסותיהם בוטלו או עוכבו
אל על אל על -2.73% דיווחה כי ביום 7 ביולי 2025 התקבלה במשרדיה בקשה לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה לבית המשפט המחוזי בלוד נגדה ונגד שמונה חברות תעופה נוספות. הבקשה, שהוגשה על ידי לקוחות שטיסותיהם בוטלו או עוכבו, עוסקת
בטענה מהותית לפיה חברות התעופה לא עמדו בדרישות חוק שירותי תעופה, ובפרט, לא סיפקו את שירותי הסיוע להם מחויבות החברות במקרים של ביטול או עיכוב טיסה משמעותי.
על פי נוסח הבקשה, הקבוצה שבשמה מוגשת התובענה כוללת את כלל לקוחות חברות התעופה
ששהו בטיסות שבוטלו או עוכבו מה-13 ביוני 2025 ועד למועד הגשת הבקשה. הנזק שנגרם לכל נוסע מוערך בכ-5,500 שקלים, סכום המצטבר ל-825 מיליון שקל כשמכפילים אותו בכלל חברי הקבוצה הרלוונטיים. עם זאת, הבקשה אינה מפרטת את היקף הסכום הנתבע מכל חברה בנפרד, לרבות חלקה של
אל על.
תביעה נוספת: טענות להפקעת מחירים בתקופת מלחמה בסכום של מעל 2 מיליארד שקל
בנוסף, אל על עדכנה כי כבר ביום 11 ביוני 2025 נודע לה על בקשה קודמת לאישור תובענה ייצוגית, שהוגשה נגדה ונגד חברת הבת סאן דור, בטענה כי השתיים
גבו מחירים מופרזים בניגוד לדין בתקופת המלחמה שהחלה ב-7 באוקטובר 2023. בבקשה נטען כי מדובר בניצול מעמד מונופוליסטי באספקת שירות חיוני, טיסות חירום מישראל ואליה תוך גריפת רווחים עודפים על חשבון לקוחות בזמן מצב חירום.
המבקשים מבקשים
להשיב את הרווחים הנטענים כתוצאה מהתמחור החריג, ומעריכים את הנזק הממוני שנגרם לציבור בכ-1.7 מיליארד שקל, ואת הנזק הבלתי ממוני שנבע לטענתם מהפגיעה בזמינות ובתחושת ההוגנות - בכ-406 מיליון שקל נוספים. הסעדים הנתבעים כוללים החזר כספי לכל נוסע שרכש כרטיס במחיר גבוה
מהמחיר הראוי, וכן פיצוי רגשי על תחושת חוסר הצדק. גם כאן, אל על טרם הגישה תגובה, והבהירה כי בכוונתה לבחון את הבקשה בעזרת יועציה המשפטיים ולהגיב לבית המשפט במועד הקבוע לכך.
בחברה הדגישו כי ייבחנו לעומק טענות שתי הבקשות, ובשלב זה אין
באפשרותה להעריך את סיכויי קבלתן. עם זאת, מדובר בשני הליכים נפרדים בעלי פוטנציאל חשיפה גבוה הן מהיבט כספי והן תדמיתי, שעשויים להשפיע על האופן שבו הציבור והרגולטורים תופסים את התנהלות אל על בשגרה ובחירום.
אל על נופלת במסחר - מה הסיבה?
לאחר תקופה של בלעדיות כמעט מוחלטת בקווים מרכזיים, אל על צפויה לאבד את היתרון היחסי ממנו נהנתה מאז פרוץ המלחמה באיראן. בעקבות ביטול טיסות של חברות התעופה הזרות והחששות הביטחוניים, הפכה אל על לשחקנית המרכזית בשוק התעופה, מצב שחיזק את מעמדה, אך גם חשף אותה
לביקורת מצד הצרכנים. כעת, עם הסרת כל מגבלות הטיסה מצד רשות התעופה האירופית והקלה באזהרות המסע מצד מדינות כמו ארה"ב ובריטניה, שוק התעופה בישראל מתחיל להיפתח מחדש. אייר פראנס כבר שבה לפעול, ו"וויז אייר" צפויה להצטרף בקרוב. טרמינל 1 צפוי להיפתח מחדש ב-1 באוגוסט,
מה שיאפשר לחברות הלואו-קוסט לשוב בהדרגה, ובשלב הבא, גם לחברות נוספות.
- 20.יפעת 13/07/2025 13:28הגב לתגובה זוארקיע גבתה ממני 300 דולר לכיוון אחד!!! ליוון. שבוע אחרי סיום המלחמה. ניצול ציני של מצוקה וצורך.
- 19.אנונימי 13/07/2025 00:34הגב לתגובה זולא מובן נתקענו בלונדון ודאגו לנו לטיסה חזרה כאשר השמיים נפתחו
- 18.יצחק פיינגרש מושב רגבה גליל מערבי 11/07/2025 16:48הגב לתגובה זובמשך 10 ימים מעבר לתאריך החזרה לא קיבלנו שום יחס מהחברה בה בחרנו לטוס.נותרנו ללא תרופות ונאלצנו לשלם למלונות על המשך שהיה בהם .נאלצנו למצוא דרך חלופית יקרה וקשוחה לאנשים מעל גיל 70 . התנהלות כזאת לא מתאימה למי שמחשיב עצמו ל מוביל הלאומי בושה !
- 17.אנונימי 10/07/2025 12:35הגב לתגובה זויש לבחון מחדש את העברת הכספים הציבוריים אליה. כל עוד היא מנוהלת באופן לקוי ואינה מצליחה להתייעל או לשרת את הציבור כראוי אין הצדקה להמשך המימון מהמדינה. ייתכן שדווקא הפסקת התמיכה תוביל לשינוי ובמקומה יקימו חברה מקצועוית ויעילה יותר שיוכלו גם לפעול ברווחיות וגם להעניק שירות איכותי לאזרחים בעת הצורך .
- 16.אנונימי 10/07/2025 10:23הגב לתגובה זוכל החברות הישראליות הם פשוט חזירים חמדנים שמוצצים לנו את הכסף
- 15.אנונימי 09/07/2025 10:38הגב לתגובה זולקחה לנו על טיסת חילוץ ממונטנגרו 900$ לכיוון אחד !כשעלות כיוון באותו זמן היה בערך 200$
- 14.אנונימי 09/07/2025 08:12הגב לתגובה זואיפה משרדי הממשלה שאמורים להגן על האזרחים. היתה אמורה להיות לנו טיסה באיר אוסטריה שבוטלה יומים אחרי קיבלנו את הכסף במקביל באותו זמן בוטלו לנו כרטיסים באל על וגם בארקיע ועד היום לא החזירו את הכסף ואין אם מי לדבר עברו כבר יותר משלושה שבועות פשוט בזייון. בנתיים רכשנו כרטיסים חדשים. איפה השרה המעופפת מירי גרב
- 13.אנונימי 08/07/2025 22:15הגב לתגובה זותעודת עניות לשר התחבורה פח אשפה של שרה שלא מתפקדת ולא דאגה ולא דואגת לאזרחים חלקם יהלומים בוחרי הפח של ממשלת הזבל הלאומי
- 12.פנסיונה 08/07/2025 20:13הגב לתגובה זותעודת עניות לחב התעופה הישראליות בזיון עלוקות ניצול של נוסעים שנתקעו בחול בגלל מלחמה העלובים זיכו את אמא שלי אישה מבוגרת מעל 70 ב150 $ על טיסה חזרה לארץ ומכרו לה כרטיס מעל 600$נבלות סרוחות לא נשכח ולא נסלח
- 11.המניה עוד תיפול הרבה אין הצדקה לאלעל (ל"ת)אנונימי 08/07/2025 17:46הגב לתגובה זו
- 10.אנונימי 08/07/2025 17:40הגב לתגובה זואל על עסק פרטי. יכולה לעשות מה שהיא רוצה.אני לא רואה ימוגיות נגד חברות המזון על עליית מחירים ורווחים של מאות מליונים במצטבר שבפועל חומרי הגלם בחלק מהמוצרים יורדים אני לא רואה יציגות נגד חברות הדלק שמחירי הנפט יורדים ומחירי הדלק עולים. ויש עוד מלא דוגמאות.זה צרכנות. מי שרוצה שיקנה. מי שלא שישב בשקט בבית
- עמך 10/07/2025 16:39הגב לתגובה זולמה לא להעלות המחירים כשהמדינה עוזרת
- לא מקבת כלום מהמדינה (ל"ת)ו 10/07/2025 17:24
- אנונימי 08/07/2025 21:47הגב לתגובה זובמדינת ישראל. כולם מחויבים לחוק. חברות התעופה פעלו בניגוד לחוק
- אנדריי 08/07/2025 20:03הגב לתגובה זואי אפשר גם ליהנות מהגנה ציבורית כשקשה וגם להתנהג כמו חברה פרטית לכל דבר כשנוח. או שאתה עסק פרטי ולוקח את הסיכונים בעצמך או שאתה גוף שמקבל תמיכה ציבורית ואז יש לצפות ממך לשקיפות אחריות ותגמול הציבור לפני בעלי ההו
- 9.מריה 08/07/2025 17:33הגב לתגובה זולמען כלל תושבי המדינה
- ארקדי 08/07/2025 22:55הגב לתגובה זוותבטיח את הצלחתה
- 8.יעיש איפרגן 08/07/2025 17:31הגב לתגובה זואיך אפשר להצטרף לתביעה
- 7.יעיש איפרגן 08/07/2025 17:25הגב לתגובה זואל על התעלמה מכל הלקוחות ששהו בחול בתקופת המלחמה הרגשנו חסרי אונים התרוצצנו בבתי מלון ועם הוצאות כספיות גדולות מאוד.
- 6.נוסע בעל כורחו 08/07/2025 15:19הגב לתגובה זואל על ניצלה עד תום את המלחמה וחברות קטנות כמו ארקיע ישאיר וגם חברות זרות ישרו קו מחירים רצחני.
- 5.אנונימי 08/07/2025 15:16הגב לתגובה זואשמח להצטרף לתביעה
- לורה בזך 02/08/2025 23:30הגב לתגובה זואני גם נגעתי מאל על
- 4.אנונימי 08/07/2025 15:15הגב לתגובה זואל על בניצוחו של החרדי מניו יורק שקיבל את אל על בנזיד עדשיםנ ניצלה כל הזדמנות להעלות מחירים ובמקביל דאגה שהחברות האחרות ינהגו כמוה. יצרה קרטל אימתני תוך ניצול ציני של המלחמה.
- אנונימי 10/07/2025 17:22הגב לתגובה זוחבל שאתה לא קנית 300 מליון דולר בתקופת הקורונה בלי שהיה עתיד
- עז נודדת 09/07/2025 01:34הגב לתגובה זומה קרה זה מוציא לך את העיניים קנאי מסכן...תמשיך להרויח 10000 ובקושי לגמור את החודש
- 3.איך מצטרפים לתביעה אני גם נפגעתי מאלעל הנוכלים (ל"ת)אנונימי 08/07/2025 14:48הגב לתגובה זו
- 2.איך מצטרפים לתביעה (ל"ת)יוס 08/07/2025 13:31הגב לתגובה זו
- 1.המדינה נתנה גושפנקא לחב התעופה עי התעלמות מכוונת ופגיעה בצרכן (ל"ת)קשקש 08/07/2025 12:50הגב לתגובה זו
- אנונימי 08/07/2025 15:28הגב לתגובה זוצרת התחבורה לא דפקה על השולחן וניצלה את מניית הזהב שיש למדינה באל על.העיקר שהיא שהיא ונלווים טסים ללא הפרעה ועל חשבוננו למשל לבדוק את מצב הרכבות בהודו......10000 בקרון.
- שרת התחבורה הפעלתנית ביותר שהיתה כאן אי פעם. תתבייש! (ל"ת)חנה 08/07/2025 19:51
- נהוראי 08/07/2025 17:32כמו כל שרי הליכוד

רמי לוי מעלה את המחיר בהצעת הרכש לקופיקס
הצעת הרכש המקורית שעמדה על 4.45 שקלים למניה עולה ל-5.45 שקלים למניה, כ-13% מהון המניות התחייבו להיענות להצעת הרכש
רשת רמי לוי רמי לוי -0.64% מעלה את המחיר בהצעת הרכש למניות הציבור ברשת קופיקס קופיקס גרופ 11.03% ל5.45 שקלים, לאחר שההצעה הקודמת היתה 4.45 שקלים. למפרט הצעת הרכש נוסף נתון שבו התקבלו התחייבויות מצד בעלי מניות המחזיקים ב-4.1 מיליון מניות - אשר ייענו להצעת הרכש (כ-13% מהון המניות של החברה). יחד עם ההחזקה הקיימת של רמי לוי בחברה (76.3%) - רמי לוי זקוק ל-5.5% נוספים מהציבור כדי שההצעה תעבור. במידה וההצעה תעבור תשלם רמי לוי עבור מניות הציבור בקופיקס כ-40 מיליון שקל (במקום 33 מיליון שקל בהצעה המקורית). המהלך נועד למחוק את החברה מהמסחר בבורסה בתל אביב, ורמי לוי, בעל השליטה, מנסה בעצם להוציא את קופיקס מהבורסה בלי לתת על כך פרמיה.
רמי לוי, יחד עם בתו יפית אטיאס-לוי, השתלט דרך רשת רמי לוי על
קופיקס בשנת 2018. מאז נרשמו מספר ניסיונות למחוק את החברה מהמסחר. בסוף 2023 הוגשה הצעה במחיר של 2.88 שקלים למניה, שהעניקה פרמיה של כ-5.5% בלבד. ההיענות אז הייתה נמוכה מאוד, פחות מ-3% מבעלי המניות נענו להצעה. ההצעה הזו היתה בהמשך להנפקת זכויות שגרמה לדילול
של כ-20% לבעלי המניות ועלייה בהחזקה של רמי לוי. .
ההון העצמי של קופיקס עומד על כ-18 מיליון שקל, בעוד שווי השוק שלה נע סביב 167 מיליון שקל. זה מעלה שאלות לגבי הפער בין הערכת השוק לבין מצב החברה בפועל. ברבעון השלישי של 2023 רשמה קופיקס הפסד תפעולי של 1.8 מיליון שקל, לעומת הפסד של 642 אלף שקל בתקופה המקבילה בשנה שלפני כן. עם זאת, מניית קופיקס עלתה בכ-23% במהלך 2025 וכ-43% בשנה האחרונה, בעיקר בשל שיפור בביקושים והתרחבות פעילות הזכיינות. כמו כן, השוק נתן מלכתחילה פרמיה לקופיקס מכיוון שהיה די ברור שרמי לוי רוצה למחוק אותה מהמסחר. בשביל רמי לוי זה יתרון גדול כי הוא יכול כמעט במידי למזג אותה בתו הקבוצה ולחסוך מיליונים בסינרגיה.
קופיקס הוקמה בשנת 2013 במטרה להציע קפה ומוצרים נלווים במחירים מוזלים וקבועים. בתחילת דרכה בלט המחיר של 5 שקלים לכוס קפה,
שהפך לסמל. כיום פועלים בישראל 38 סניפים של קופיקס, 30 מהם בזכיינות ו-8 בבעלות הרשת. במקביל, החברה מפעילה גם את "סופר קופיקס", את רשת "רמי לוי בשכונה" ואת "שוויצריה הקטנה". הסניפים ברוסיה מתופעלים בעיקר על ידי זכיינים מקומיים.
- רמי לוי חוצה לראשונה את רף 2 מיליארד שקל ברבעון
- רמי לוי טעה - וישלם: רשות ני"ע הטילה עיצומים על הטעות בדוחות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמי לוי עצמה מוכרת
בקצב של מעל 1.85 מיליארד ברבעון ונסחרת בכ-4.45 מיליארד שקל. קופיקס מוכרת בכ-70 מיליון שקל ברבעון, והשווי לפי מכפיל דומה הוא 167 מיליון שקל. בעלי המניות מקבלים 140 בערך - לא רחוק וכאמור התרגום של מכפיל המכירות מחברה גדולה לקטנה "עושה חסד" לקטנות, כי בסוף מה
שחשוב זה רווח וככל שהפלטפורמה מייצרת יותר מכירות היא מרוויחה יותר ושווה יותר. לכן עסק שמוכר פי 10, לא שווה פי 10 אלא אולי פי 20 כי הוא מרוויח הרבה יותר - הסיבה היא יתרון לגודל.

עמיעד עוברת להפסד, עם ירידה בהכנסות וברווח
עמיעד מערכות מים סובלת מנסיבות גיאופוליטיות שמובילים אותה להפסד נקי של 0.9 מיליון דולר, יחד עם ירידה בהכנסות וירידה חדה במדדי הרווחיות, גם צבר ההזמנות ירד
חברת עמיעד עמיעד -0.08% , העוסקת בייצור מערכות סינון וטיפול במים לחקלאות ולתעשייה, דיווחה על תוצאות הרבעון השני של 2025 ועברה להפסד נקי של כ-0.9 מיליון דולר לרבעון, שינוי כיוון לעומת רווח של כ-0.9 מיליון דולר ברבעון
המקביל אשתקד. בהתאם, החברה הציגה ירידה של כ-8% בהכנסות, שעמדו על כ-30.5 מיליון דולר, בהשוואה לכ-33.1 מיליון דולר ברבעון השני של 2024. הירידה מיוחסת בעיקר לפעילות מגזר התעשייה, שנפגע מהאטה בסגירת פרויקטים חדשים. במקביל, מגזר ההשקיה דווקא רשם עלייה, אם כי זו
לא הצליחה לקזז את הירידה הכללית. הרווח הגולמי ירד ל-9.7 מיליון דולר, צניחה של כ-20% לעומת 12.2 מיליון דולר ברבעון המקביל. מדובר בשחיקה משמעותית, שנובעת משינויים בתמהיל המוצרים, שינויים גיאוגרפיים בהיקפי המכירות, וכן התחזקות השקל מול הדולר שפגעה ברווחיות החברות
הבנות, שפועלות מחוץ לישראל (רק כ-9.5% מהמכירות של עמיעד הן בישראל) .
גם הרווח התפעולי של החברה שינה כיוון באותו האופן ברבעון, ועבר להפסד של כ-1.33 מיליון דולר, לעומת רווח תפעולי של כ-1.5 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. הגורמים המרכזיים לכך הם
גידול בהוצאות הנהלה וכלליות, עלייה בשכר ועלויות פיתוח, ושחיקת שולי הרווח, הן במגזר התעשייה והן במגזר ההשקיה. ה-EBITDA למחצית הראשונה של 2025 עמד על 3.6 מיליון דולר, ירידה של כ-50% לעומת התקופה המקבילה ב-2024. ועם זאת, עצם העובדה שה-EBITDA נשאר חיובי גם ברבעון
עם הפסד תפעולי מצביעה על קיומה של תשתית תפעולית שמאפשרת המשך פעילות יציבה.
תזרים שלילי, שריפת מזומנים ושחיקה בצבר ההזמנות
על רקע תוצאות הרבעון, קשה להתעלם מהנסיבות החיצוניות. עמיעד מפעילה בטורקיה את חברת הבת FTS, המשמשת מוקד ייצור ושיווק
מרכזי לפתרונות סינון מים לתעשייה המקומית ולמדינות שכנות, ובנוסף מייצרת עבור לקוחות גלובליים של הקבוצה. אף שהפסקת הסחר בין טורקיה לישראל יצרה אי ודאות, החברה מדווחת כי לא נרשמה פגיעה מהותית בפעילות, בעיקר משום שרוב פעילות FTS אינה קשורה ישירות לישראל ונמצאו
מסלולי אספקה חלופיים. עם זאת, הסביבה הכלכלית והפוליטית בטורקיה, אינפלציה גבוהה, עליות שכר והיחסים הדיפלומטיים מול ישראל, מציבה אתגר שעלול להשפיע על תרומתה של החברה הבת בעתיד.
בנוסף, עליית המכסים על יצוא ישראלי לארה"ב (מ-10% ל-15% החל מאוגוסט) עשויה להכביד על פעילות היצוא בהמשך השנה, גם אם בשלב זה אין לכך השפעה כספית מהותית. החברה ציינה כי תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות ולבחון דרכי פעולה נוספות.
- עמיעד עם זינוק של 50% ברווח ברבעון ועלייה של 5% בהכנסות
- עמיעד: ההכנסה ברבעון קפצה ב-40% לצד מעבר לרווח של 2.4 מיליון דולר; המניה מזנקת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במהלך הרבעון השני של 2025 הציגה עמיעד תזרים מזומנים שלילי מפעילות שוטפת בהיקף של כ-1.9 מיליון דולר, נתון שממחיש את הלחץ התפעולי שבו היא נמצאת, היות והוצאות החברה, בעיקר שכר, חומרי גלם ותשלומים לספקים, עלו על התקבולים שהתקבלו מלקוחות במהלך התקופה. נכון ל-30 ביוני 2025 עמד האשראי הבנקאי הקצר־טווח של החברה על כ-22 מיליון דולר, לעומת כ-19.4 מיליון דולר בסוף יוני 2024. במקביל, יתרת המזומנים של החברה ירדה ל-7.1 מיליון דולר בלבד, לעומת כ-12.4 מיליון דולר בסוף 2024.