
חברת בנייה עם רווחיות של הייטק - איך הצליחה עמרם להגיע לשווי של 3 מיליארד שקל
איך מרוויחה עמרם רווחיות גולמית של 45% ויותר ועוד במחיר למשתכן, למי היא צריכה להגיד תודה על ההצלחה שלה והאם המימוש הגדול של הבעלים הוא חוסר אמון במחיר?
"עמרם אברהם" מהמובילות מבין חברות הבנייה בבורסה עם שווי של כ-3 מיליארד שקל חייבת את ההצלחה שלה למשה כחלון, שר האוצר שיזם את מחיר למשתכן. מחברה קבלנית קטנה, היא הפכה תוך מספר שנים לחברה גדולה בזכות פרויקטים רבים במחיר למשתכן. פרויקטים שלכאורה הרווחיות בהן שולית יחסית - אבל עמרם הצליחה לעשות רווחיות של הייטק. כשפותחים את הדוחות הכספיים שלה רואים רווחיות גולמית של 45% ו-50% בפרויקטים של מחיר למשתכן. איך זה ייתכן?
נחזור לבסיס. מחיר למשתכן היא תוכנית שבה המדינה נותנת קרקעות במחיר מאוד מסובסד לקבלנים שמוכרים את הדירות לזכאי מחיר למשתכן לפי מחיר ידוע מראש. ההסתערות של הזכאים היתה ברורה כי מדובר בדירות בהנחה של 25% ומעלה והדוחות של עמרם חושפים שבמקרים לא מעטים זה גם היה בהנחה של 50% על מחיר השוק האמיתי. הביקושים העצומים ייתרו את הצורך של החברות האלו במערך של שיווק ומכירות. זה חיסכון גדול של הוצאות תפעול גדולות ובהינתן החיסכון הזה, בשוק חופשי היה צפוי שהחברות יגשו למכרזים ויסתפקו בשיעורי רווחיות נמוכים.
וזה מה שקרה, אבל בהדרגה, החלו החברות להיות גרידיות. יד נעלמה העלתה את התמחור על הקרקעות, הוסיפה חלק משמעותי בפרויקטים שהוא מכירה בשוק החופשי וגרמה לחברות קטנות ובינוניות להתנפח למאות מיליונים ואפילו מיליארדים. חברות הבנייה בבורסה היו עד לפני 7-8 שנים בעיקר חברות משפחתיות עם שווי של עשרות אולי מאות בודדות של מיליוני שקלים, כעת יש מעל תריסר חברות ששוות מעל 1 מיליארד שקל. דמרי שווה מעל 8 מיליארד ואחריה שורה ארוכה של חברות בשווים של מיליארדים.
כל הערך הזה הוא בעצם - ההפסד של המדינה ושלנו. כשהחברות האלו מרוויחות והשווי שלהן עולה, זה כתוצאה שהם הצליחו למכור לנו דירה ביוקר. אם השווי של מניות הנדל"ן עלה בתקופה הזו פי 4-5 זה נובע מרווחים לא נורמליים של התחום. רווחים חריגים שנובעים מכשל, זה צריך לאותת מיד לרגולטורים לבדוק מה לא בסדר ולעשות סדר, אבל הרגולטורים רדומים וכאמור דווקא הממשלה, כחלון בזמנו לצד הגורמים באוצר ובמשרד השיכון והבינוי מספקים את המתנות האלו.
- זינוק בהכנסות של עמרם אברהם, אך ירידה ברווחיות
- עמרם אברהם במבצע למילואימניקים: עד 300 אלף שקל הנחה ברכישת דירה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה של עמרם היא אולי הבולטת מכולן, אבל הכסף נשפך לכל החברות. עמרם לא האמינה שזה קורה לה, הרווחים הצטברו והיא הגיעה לבורסה ואז היא גייסה בשרשרת - מניות ואגרות חוב, והצליחה להתמנף בזול. אחרי שעמרם יגידו תודה לכחלון, הם צריכים להגיד תודה לגופים המוסדיים. אלו מחכים עם ערמות של כסף שמגיע לקופות ולקרנות והם צריכים השקעות. עמרם מגיע למצגת, חברה טובה, רווחית, "סבבה אנחנו קונים" והם נותנים הוראת קנייה. אחרי חודשיים מגיע למצגת אג"ח, סבבה קונים. ביקושים גדולים גורמים לכך שהאג"ח מונפק בריבית נמוכה, וזה כבר רווח לעמרם. החברה מרוויחה 2%-3% על המימון האלטרנטיבי (לעומת הבנק היקר), משחררת הון לפרויקטים נוספים וצומחת ומתמנפת.
מניית עמרם זינקה ב-65% מאז ההנפקה הראשונה לפני שנה וחודשיים, בדרך עמרם עשתה הנפקה פרטית ואז גם הבעלים מימש נתח ענק ונפגשים עם סכום מרשים. עמרם שהיתה חברה של עשרות אולי שווי של מאות בודדות, הפכה את האחים אלון ויורם עמרם ששולטים בחברה לעשירים מאוד - הם החזיקו במניות ששוות יחד כ-2.5 מיליארד שקל ולאחרונה מימשו מניות בכ-300 מיליון שקל. למה לממש אם אתה מאמין בחברה שאתה שולט בה? דמרי למשל קונה כל הזמן למרות שהחברה שלו בשווי שעולה על 8 מיליארד שקל.
בעמרם שולטים המכירות והמימושים (הנפקות שזה סוג של מימוש ומכירות ישירות), זה תמרור אזהרה, אבל, זה לא אומר שהחברה לא טובה שהמניה לא תעלה, אי אפשר כמובן לדעת, אבל זה אומר שלחברה הזו היו שני אירועים רחבים מאוד בהיסטוריה שלה שסיפקו לה ערך פנומנלי ולא בטוח שבעלי השליטה סבורים שזה יחזור. האירוע הראשון הוא מחיר למשתכן שבו היא הרוויחה מאות רבות של מיליונים, למרות שבהגדרה אלו פרויקטים שהיו אמורים להיות כמו קומודיטיז, עם רווחיות נמוכה.
- התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?
- כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ת"א 35 ירד 1.36%, מדד הבנייה קפץ 2.3%; חלל תקשורת זינקה 25%
המדינה התרשלה במחיר למשתכן ובמקום שהרווח יגיע לרוכשים, היא נתנה אותה לקבלנים. הקבלנים תמיד ינצחו את הבירוקרטיים כי הקבלנים מכווני רווח והפקידים רוצים ר קלסיים את היום ולחזור הביתה. זה ניצול, ניצול לגיטימי. האירוע השני הוא החיבור למוסדיים. החיבור לכסף הגדול - ברגע שנוצר חיבור כזה, כבר קשה לנתק אותו.
- 15.אנונימי 10/07/2025 15:48הגב לתגובה זוניתוח מדויק. לא יכול להיות שחברה קבלנית תהיה שווה מליארדים אם היא לר מחזיקה בקרקעות בשווי מיליארדים. הם יפלו בסוף ויפילו את הפנסיות שלנו
- 14.אנונימי 10/07/2025 10:19הגב לתגובה זוחסכו על איטום מעסיקים פועלים לא מקצועיים בעיות מפה עד הודעה חדשה. ככה הם מרויחים!
- 13.אליהו הנביא 09/07/2025 18:34הגב לתגובה זוהמדינה בחסות הבנקים נותננים לקבלנים להרויח אחוזים שאין לזה משהו בדומה לא באירופה ולא ארהב בדיוק כמו יבואני רכב האזרח משלם יקר בגלל גזל חוסר פיקוח של נציגי ממשלה וחשש כול פעם מעליית מחירים בלי הבנקים שנהנים מריביות משכנתא והלוואות ומטריה של קבלנים המחיר היה יורד 30%
- 12.אנונימי 09/07/2025 18:31הגב לתגובה זובמצב של הנדלן בישראל שווה קניה בקפריסין
- 11.אופיר מורן 09/07/2025 12:25הגב לתגובה זוקרקע זולה מאד בניה ברמה נמוכה חומרים ומוצרים קונים שבויים הצמודים למדד משך שנים. נראה עוד כמה שנים כשיתחילו תביעות על ליקויי בניה ולא יהיו יותר פרויקטים של מחיר למשתכן
- 10.הגולש 09/07/2025 01:30הגב לתגובה זואולי עלויות הבניה שלה נמוכות יותר בונה בעצמה ומשוות חומרי בניהאולי במקומות שבחרה השוק עלה חזק ולכן הרוויחה על מכירות בשוק החופשי יותר מאשר הרוויחו במקומות אחריםכך או כך סתם לכתוב קשקשת שלא קונספירציה מיותר לחלוטיןלא מתאים לביזפורטל כתבה שכזו
- 9.גם הבנקים בחגיגת העושקים בחסות הממשלה הרעה הזאת (ל"ת)אנונימי 08/07/2025 21:52הגב לתגובה זו
- מי שמגן על העושקים והטייקונים זה בית המשפט (ל"ת)אנונימי 09/07/2025 09:47הגב לתגובה זו
- 8.בבר מהממד 08/07/2025 20:27הגב לתגובה זופראיירים משלמים כל סכום כאילו אין מחר שקועים בחובות מכף רגל עד הגבות
- 7.בועה שתתפוצץ (ל"ת)אנונימי 08/07/2025 20:24הגב לתגובה זו
- 6.ומה לגבי קנדה ישראל שמקבלת קרקעות מעריית תא במחירי מתנה בית הנערה מתחם צק פויינט שחיתות פקידים (ל"ת)אחד שאכפת לו 08/07/2025 19:48הגב לתגובה זו
- 5.יואב ש 08/07/2025 19:03הגב לתגובה זומזכיר לי שהמדינה נתנה הקלות ליבואני הבשר והחלב כדי לפתור מחסור. אז הם ניצלו את זה פשוט כדי להרוויח יותר
- 4.אנונימי 08/07/2025 19:02הגב לתגובה זוגם התקשורת אשמה שעשתה כתבות על רווחים של הרוכשים במחיר למשתכן ולא של הקבלנים במחיר במחיר למשתכן
- 3.בן גוריון 08/07/2025 18:43הגב לתגובה זומדינת ישראל מכרה את אזרחיה ליזמי הנדלן !!!! אזרחי ישראל קורסים והיזמים והעוסקים במקצועות הבניה חוגגים. על גב הזוגות הצעירים !!!
- 2.אנונימי 08/07/2025 17:02הגב לתגובה זומפמפמים לציבור שמסכנים הקבלנים רק 15% רווח כנראה 15 כפול 15 מה שלא מבינים שעלות דירה 100 מר שווה ל100220 אלף שקל תלוי בזמן ובמשכורות ! בכל מקרה אם זה מה שהיו מרוויחים המנכלים לא היו לוקחים משכורות במאות מיליונים ועוד נשאר בשורה התחתונה רווח ! נכון הציבור אשם לא ממש פיקח ומשלם כל מחיר גם אם צריך לקחת הלוואות.גובה המחיר כגובה הטמ...
- 1.פשוט האזרח שילם 3 מליארד יותר מדי (ל"ת)אנונימי 08/07/2025 16:56הגב לתגובה זו

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?
התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות
סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ.
הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.
המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות.
שינוי תשואות בשוק
התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%. הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.
- פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה
- מה הריבית בפיקדונות בכל הבנקים וכמה אתם מפסידים על הכסף בעו"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו - בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה.

הבורסה בשנתיים של מלחמה - מי הרוויח ומי נשאר מאחור?
ברקע היום ההיסטורי שבו החטופים החיים שבו לישראל, נדמה שגם שוק ההון נכנס בהדרגה לשלב "היום שאחרי". מעבר לשינוי במציאות הביטחונית והמדינית, מדובר גם ברגע מתאים להביט אחורה - אחרי יותר משנתיים של מלחמה ולמרות אי ודאות מתמשכת, הבורסה בתל אביב רשמה שגשוג יוצא דופן.
למרות הצניחה בתחילת הלחימה והחשש מהאטה חדה, כל הסקטורים המרכזיים סיימו את התקופה בעליות. חלקם, כמו הביטוח והבנקים, הציגו תשואות תלת ספרתיות, תוצאה ישירה של יציבות פיננסית, רווחיות גבוהה, וזרימת כספים לשוק המקומי.
TRADINGVIEW
הסקטור הפיננסי הוביל את השוק
שני הסקטורים הבולטים של השנתיים האחרונות היו הפיננסיים: הביטוח והבנקים.
מדד הביטוח זינק ביותר מ-240%, כשהחברות בענף
הציגו רווחי שיא לאורך התקופה. סביבת הריבית הגבוהה סיפקה רוח גבית משמעותית, הגדילה את רווחי ההשקעות בתיקי הנוסטרו ואת הכנסות המימון, לצד עלייה בפרמיות בביטוחי חיים, בריאות ורכב. בנוסף, הבורסה החזקה תרמה לעליות שווי בתיקי הנכסים, והמשקיעים חזרו למניות הביטוח
לאחר תקופה ארוכה של תמחור חסר.
- כשהתותחים שותקים: מה קורה לבורסה אחרי שנגמרת המלחמה? ניתוח של 440 מקרים
- הסלמה חמורה בגבול תאילנד-קמבודיה: חילופי אש, הרוגים אזרחיים ותקיפות אוויריות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מערכת הבנקאות נהנתה מתנאים תומכים. הריבית הגבוהה יצרה רווחי עתק לבנקים, שהציגו דוחות עם רווחיות גבוהה בכל רבעון, וחלוקות דיבידנד נדיבות שהגיעו ל-50% מהרווחים תמכו בביקושים למניות הבנקים. במקביל, היציבות היחסית
של השוק המקומי והיעדר חשש ממשי ליציבות פיננסית הפכו את הבנקים למקלט בטוח בעיני המשקיעים, ומדד ת"א בנקים עלה ביותר מ-115%.