חיסכון
צילום: רוי שיינמן

פיקדונות - איפה תקבלו את הריבית הטובה ביותר? בדיקה

מאפס ריבית בעו"ש ועד ריבית קבועה של 4.5% בשנה - מי הבנקים ההוגנים ומי הבנקים הלא הוגנים? 

מנדי הניג | (21)
נושאים בכתבה בנקים פקדונות

הריבית שאתם מקבלים על יתרה בחשבון הבנק שלכם היא מגוחכת. כדי לקבל סכום קצת פחות מגוחך, כדאי לכם להפקיד בפיקדון. אם אתם לא יודעים לכמה זמן להפקיד, כי כמעט אף אחד לא יודע מה התזרים שלו לחודש-חודשיים הקרובים, אז אתם תפקידו בפיקודנות יומיים, שבועיים או לחודש או שתוותרו על זה כי הם מספקים ריבית מאוד צנועה ברוב הבנקים. ואז מתקבלת תמונה מעיקה - למרות שכמכלול יש לנו - הציבור על פני זמן כ-230 מיליארד שקל בחשבון העו"ש, אנחנו מקבלים רק על 9% מהסכום הזה ריבית והיא נמוכה מאוד, שואפת לאפס. בעולם תקין היינו אמורים לקבל על הסכום הזה 3%-4%, כי הבנקים יודעים לייצר מזה הרבה כסף - כ-10%, אבל אין תחרות אמיתית על הכסף שלנו כי אין תחרות בין הבנקים.

וככה הבנקים מייצרים מהעו"ש רווחים של 20-23 מיליארד שקל (נטו כ-14-15 מיליארד שקל), בעוד שהם משלמים על זה מאות מיליונים בודדים. הבנקים מרוויחים בקצב של 36 מיליארד שקל בשנה, חלק גדול מהם בזכות הכסף בעו"ש. אגב, אם אתם במינוס זה כבר סיפור אחר - אתם משלמים ריבית של 10.6% בממוצע על מינוס.

הכסף שלכם יכול לייצר תשואה קבועה או תשואה משתנה (ריבית קבועה או משתנה).  מכיוון שהריבית צפויה לרדת, הריבית המשתנה שתלויה בריבית במשק צפויה לרדת, ומכאן שכעת היא תהיה גבוהה יותר בידיעה שהיא תרד בהמשך. הקבועה מספקת ביטחון - מה שאתם מקבלים זה מה שיהיה לכל תקופת הפיקדון. ורק כדי להמחיש את ההבדל - אם אתם מקבלים הצעות לפיקדון שנתי בריבית קבועה של 4% או ריבית משתנה של 4.25%, אבל, לדעתכם, הריבית תרד בקרוב ל-1 השנה וכבר בקרוב, ברור שהריבית הקבועה מתאימה לכם יותר. אם אתם חושבים הפוך - שלא תהיה ירידת ריבית או שתהיה רק בעוד קרוב לשנה - אז הפיקדון בריבית משתנה כדאי לכם.  

על פי מידע מעודכן של בנק ישראל, הריבית הקבועה הממוצעת לשנה היא 4.13% והריבית המשתנה  היא 3.45%. קצת מוזר כי המשתנה אמורה להיות גבוהה יותר, אבל זה גם נובע מהצעות ואינטרסים של הבנקים. אם הם לא רוצים שתיקחו בריבית משתנה הם יספקו לכם הצעות בריבת נמוכה ומעט יקחו. בפועל, רוב הפיקדונות נלקחים במסלול של ריבית קבועה. הריבית הממוצעת  - 4.13%, נמוכה ממה שיכולתם לקבל במק"מ - כ-4.25%-4.3%. מאז הריבית במק"מ מעט ירדה. 


הנה תמונה מלאה על ריביות ממוצעת ל-6-12 חודשים:




אלא שהממוצע לא תופס לחלק גדול מהאנשים. דמיינו שיש שני אנשים שמפקידים בפיקדון בריבית קבועה לשנה, אחד עם כסף גדול ולקוח וותיק והוא מקבל ריבית של 4.5% על סכום של 1 מיליון שקל, והשני לקוח חדש וקטן שמקבל ריבית של 3%  על סכום של 2,500 שקל. הממוצע יהיה משיק ל-4.5%, אבל הוא לא מספר את המצב של לקוחות הבנק. דמיינו עכשיו שמדובר ב-10,000 לקוחות אמידים ו-30,000 לקוחות "רגילים", ותבינו שגם שם הממוצע משקר, ולכן יש את החציון שמבטא כמה אנשים מקבלים ריבית גבוה ממנו וכמה מקבלים ריבית נמוכה ממנו. החציון , באופן לא מפתיע, נמוך מהממוצע:



קיראו עוד ב"בארץ"

בבנק מזרחי טפחות יש הצעות טובות לעומת המצב לפני מספר חודשים (אולי בגלל הביקורת כאן) - הריבית הממוצעת הקבוע לשנה היא 4.3%, בלאומי היא 4.26%. גם בוואן זירו יש הצעות טובות, אבל זה תחת תנאים של פתיחת חשבון ועוד. בירושלים שי מסורתית הצעות טובות, אבל מדובר "בהוצאת" חשבון הפיקדון החוצה מהבנק שלכם לבנק ירושלים ואנשים לא נוטים לעשות כך. הם רוצים בנק שיש בו הכל.

בריבית החציונית שהיא כאמור נכונה יותר לרוב האנשים - מזרחי טפחות ולאומי מספקים ריבית לשנה של 4.2%. לא רע. מנגד, בנק הפועלים חלש בכל המסלולים.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    אנונימי 12/10/2025 16:15
    הגב לתגובה זו
    היכן מסתתר המפקח על הבנקים הא
  • 12.
    אנונימיניס 14/08/2025 13:07
    הגב לתגובה זו
    למה אתם לא ממליצים לשים את הכסף בקרן כספית הכסף נזיל וריבית יותר גבוהה בהרבה בשורה התחתונה
  • 11.
    אנונימי 13/08/2025 11:49
    הגב לתגובה זו
    המשפט הנל שגוי במחשבה. אם הבנק חושב שהרבית תעלה משלם יותר לריבית קבועה וההפך .
  • 10.
    והמםקח על הבנקים מונע מעצמו את מילוי תפקידו כי כמו יתר נערי האוצר המושחתים בסיום תפקידם הם הופכים לה (ל"ת)
    זה קורה כי איין ממשלה בישראל. 13/08/2025 05:15
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 12/08/2025 21:46
    הגב לתגובה זו
    מי שרטצה להרוויח יודע ששמים את הכסף בשוק ההון.. אבל מה.. אנשים שאין להם אומץ וידע ומפחדים להפסיד עושים שרירים על הבנקים ודורשים לקבל ריביות גבוהות על פקדונות שרק מרוויחים בהם ולא ניתן להפסיד..
  • 8.
    חלק מהרווחים של כמה בנקים הולכים לשימון המחאה והמרי לכן בנק ישראל שותק (ל"ת)
    טומי 12/08/2025 16:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לאומיפשע מאורגן (ל"ת)
    סניף 952 12/08/2025 13:55
    הגב לתגובה זו
  • בן הארץ 13/08/2025 05:17
    הגב לתגובה זו
    והמםקח על הבנקים מונע מעצמו את מילוי תפקידו כי כמו יתר נערי האוצר המושחתים בסיום תפקים
  • 6.
    שולתתת 12/08/2025 12:22
    הגב לתגובה זו
    הרי ברור שיש אנשים שכלל לא מבינים ולא שמים לב צריך לדאוג לריבית של 2.5 אחוז בעוש. משהו סטטוטורי
  • אנונימי 13/08/2025 11:52
    הגב לתגובה זו
    תקנב בהנחה אבל....אתה חייב לקנות ב5075150שח ללא מוצרים בהנחה .אין מפקח אין פיקוח יש רק הנחיות
  • 5.
    הבנלאומי מקצץ ברביות זכות כדי לשמן עוד ועוד את המנכל דבר בלתי נתפס!!! (ל"ת)
    אזרח ישר 12/08/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    החיים 12/08/2025 12:00
    הגב לתגובה זו
    מעל 300000 שקל כסף חדש
  • 3.
    לקוח מחוייב מכספו ב 12% לשנה ובנק ישראל אילם (ל"ת)
    אנונימי 12/08/2025 11:52
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    המפולת בשוק הנדלנ 12/08/2025 11:50
    הגב לתגובה זו
    מיליארדי שקלים עוברים משוק הנדלנ הקורס לשוק ההון.
  • כנראה 12/08/2025 12:59
    הגב לתגובה זו
    אני חושב שגם שוק הנדלן וגם שוק ההון בדרך לקריסה אדירה. עם כל החזירים למינהם איך לא. תקופה מעניינת לפנינו.
  • 1.
    אנונימי 12/08/2025 11:37
    הגב לתגובה זו
    הבנקים הם ארגוני פשע שעושים את הציבור מעל 50 שנה. חבורת שקרים שהדברים שלהם הממשלות ישראל מגנות עליהם וככה ייצרו מערך עושק בחסות החוק שמשרתמאלפיון עליון עושק את כמה שמתחתיו.והכל בחסות ממשלות ישראל לדורתיהם.הלכתי להקיא מהגועל.
  • אנונימי 12/08/2025 21:49
    הגב לתגובה זו
    לא רוצה לשלם עמלות שים כסף בבלטות..לא רוצה לשלם ריביות גבוהות על המינוס ועל הלוואות אל תשתמש בכסף שאין לך אלא רק בכסף שהרווחת וקיים לך בפלוס.איך זה בפתרון
  • אנונימי 12/08/2025 12:43
    הגב לתגובה זו
    מחיקות ענק לטיקונים כמו תשובה דנקנר פישמן זיסר ושאר מריעין בישין הלבנות הון העבריינים הארגוני טרור והכל בחסות ממשלות ישראל לדורתיהם שקיימות רק בכדי להגן על האינטרסים של הטלפון העליון.מדינה רקובה המזוהמת בשחיתות עושק גזל מיקמה וגנבה 90 אחוז מחברי הכנסת גנבים רמאים ושקרנים.
  • כלכלן 12/08/2025 12:03
    הגב לתגובה זו
    בעיה של כל האנשים המקובעים שבוחרים להשקיע בפיקדונות בבנקים
  • שועל ערבות 12/08/2025 13:41
    כל עוד אפשר לקבל ריביות של 4 פלוס לאנשים כמובן לא כל הכסף בפקדון אבל זו תשואה בטוחה חלומית ..נכון לעכשיו
  • העובדות 12/08/2025 11:43
    הגב לתגובה זו
    תגיד תודה שהכסף שלך במקום בטוח. בלי יציבות הבנקים בישראל מצבנו היה כמו יוון וארגנטינה.
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.