יור רשות ניירות ערך ספי זינגר
צילום: דוברות רשות ניירות ערך

רשות ניירות ערך לא הגנה על המשקיעים הקטנים בפריון; ולמה הנהלת פריון צריכה ללכת הביתה?

הנהלת פריון יישמה "גלולת רעל" כדי לשמר את שלטון המנהלים שזה אומר להמשיך ולמשוך משכורות ענק ולנצל קופה של מאות מיליונים; איך היא עשתה זאת אם רשות ניירות ערך לא מסכימה לכך? על הפיקוח החלש בחברות דואליות, על הטעות של רשות ניירות ערך, על הנזק למשקיעים ועל האקטיביסטים - וליו בייס והפניקס שמנסים להציף ערך בפריון 

תמיר חכמוף | (6)

"גלולת רעל" היא אסטרטגיה שמטרתה להרתיע השתלטות עוינת על חברה. כמו שסוכן חשאי נושא גלולת רעל כדי להימנע מנפילה בידי האויב, חברה ציבורית משתמשת במנגנון הגנה של "גלולת רע" כדי להקשות או למנוע מגורם עוין להשתלט עליה, אפילו במחיר של פגיעה בעצמה ובבעלי המניות שלה. 

מה זאת גלולת רעל?

המקרה הקלאסי הוא שאם רוכש מסוים יקנה מעל אחוז מסוים מהמניות, אז מניות חדשות יונפקו לכל בעלי המניות האחרים או לבעלי מניות ספציפיים במחיר מוזל. פעולה זו מדללת את כוח ההצבעה של הרוכש ומייקרת עבורו את הרכישה והופכת אותה ללא כלכלית. זו דרך למנוע מגופים לרכוש מניות כדי להשתלט על החברה. אבל כאן עולה הבעיה - זו עלולה להיות דרך להרחיק משקיעים אקטיביסטים מהמניה כדי לשמר את שלטון המנהלים. 

"גלולת רעל" היא מנגנון של מנהלי החברה והדירקטוריון שלה להמשיך לשלוט בחברה ולמנוע מגופים אקטיביסטים לעשות שינויים לטובת המשקיעים. זה מנגנון מאוד מורכב ושנוי במחלוקת ועדיין הוא אפשרי ליישום בוול סטריט, על פי הוראות ה-SEC, רשות ניירות ערך האמריקאית. בארץ על פי תקנות רשות ניירות ערך הוא לא אפשרי ליישום. אבל מה קורה כשמדובר בחברה דואלית?

 עורכי הדין של פריון פריון נטוורק -4.09%  הגישו כבר לפני שנה בקשה לרשות ניירות ערך ליישום גללת רעל עם איום מרומז - אם לא תאשרו, לא נהיה פה. היא הציגה בפני הרשות את המצב המשפטי האפשרי במקרה של הפעלת גלולת הרעל, והבהירה כי ככל שייווצרו שני סוגי מניות, תיאלץ להימחק ממסחר בתל אביב. רשות ניירות ערך ענתה שמבלי להיכנס למכלול הטענות היא לא תתערב במהלך של פריון - " מבלי להסכים בהכרח לכלל הנימוקים המפורטים בפניה...סגל הרשות לא יתערב בעמדת החברה לפיה אימוץ מנגנון תוכנית הזכויות אינו עומד בסתירה להוראות סעיף 46ב לחוק. זאת, נוכח פסיקת בית המשפט בעניין מיילן פריגו ועמדות סגל הרשות במקרים דומים בעבר (לרבות בעניין מיילן פריגו), לפיהן על בסיס פרשנות תכליתית של הוראות סעיף 46ב לחוק בשילוב עם פרשנות תכליתית של הסדר הרישום הכפול הקבוע בפרק ה'3 לחוק, ההון הרשום של חברה ברישום כפול המדווחת בהתאם להוראות פרק ה'3 לחוק יכול לכלול גלולת רעל שהפעלתה תיצור הלכה למעשה שני סוגיות מניות (מניות המשתלט הפוטנציאלי ויתר המניות). האמור לעיל הינו בכפוף להתחייבות החברה, כי כל עוד סעיף 46ב יחול על חברות ברישום כפול היא תפעל להימחק באופן יזום ממסחר בבורסה בישראל עם הפעלת גלולת הרעל בקרות האירוע המכונן, כך שהחברה לא תיסחר בבורסה בתל-אביב עם שני סוגי מניות...".


התשובה של רשות ניירות ערך

התשובה הזו מביכה. זה להגיד לפריון במילים אחרות - "לא בדקנו הכל, לא מסכימים להכל, אבל יאללה - בסדר".  יש שיטענו שזאת לא בדיקה ולא הסכמה זו כניעה. רשות ניירות ערך כנראה עשתה את העבודה הכי קלה שיכולה הייתה לעשות, היא חזרה לבסיס - תכלית הרישום הדואלי, חשיבותו לבורסה (אגב כשהבורסה הייתה של המדינה זה אולי היה מאוד חשוב, עכשיו הבורסה היא עסק - למה לדאוג לרווחים שלה?), עיינה בתקנות ובפסק דין שמתייחס למיילן ופריגו שהיו מנית דואליות עד שעזבו, והחליטה לא להתערב. בבסיס שבבסיס ההחלטה היא לא עניינית ופוגעת בתפקיד העיקרי של רשות ניירות ערך - הגנה על המשקיעים הקטנים. למשקיע הקטן לא חשוב אם פריון נסחרת בארץ או לא, והוא יודע שרשות ניירות ערך מגנה עליו מפני מנהלים גרידים. רשות ניירות ערך בהחלטה שלה בעצם מחלקת את הבורסה לשתיים - מניות ישראליות שרשומות רק בארץ ועליהן היא מפקחת באופן הדוק ומניות דואליות ששם היא "משחררת", הולכת עם החברות. ואם כך - אז מי צריך את רשות ניירות ערך - יש את הוראות ה-SEC ובזה תם העניין.

אי אפשר להשתחרר מהתחושה שרשות ניירות ערך חששה מבריחה-יציאה של פריון מהבורסה, אבל זה איום שרשות ניירות ערך לא יכולה להתחשב בו. אם פריון הייתה עוזבת את הבורסה המקומית אגב, זה רק היה חוסך למשקיעים עוגמת נפש, המניה צנחה. ההחלטה של רשות ניירות ערך אמורה להיות עניינית לחלוטין. המקרים של מיילן ופריגו לא קרובים ולא דומים למקרה של פריון. לא להכיל תקנות מקומיות עליהן זה מתבקש. מדובר בענקיות שנסחרו בחו"ל והגיעו לכאן כי פריגו רכשה את אגיס שנסחרה כאן, אבל כל המהות שלה ה-DNA הוא אמריקאי והיא נסחרה בוול סטריט שניים רבות לפני שרכשה את פריגו. מיילן נכנסה לכאן כי התחום הגנרי היה חם - יש כאן את טבע, פריגו ומיילן אמרה - "למה לא", אבל מהר מאוד גם פריגו וגם מיילן עזבו, אגב גם הן אחרי שיצראו למשקיעים הפסדים גדולים.

פריון היא מקרה אחר לגמרי - חלק משמעותי מאוד מהמשקיעים בפריון הם ישראלים, זה לא כך במיילן ופריגו. החברה ישראלית עם מטה ישראלי - לא כך במייילן ופריגו. ההחלטה של השופטת במקרה של מילן ופריגו לא בהכרח רלבנטית להחלטה ככל שתהיה בתיק של פריון. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

וגם אם נניח שכן - מה יותר חשוב לרשות ניירות ערך - להגן על המשקיעים בפריון או שפריון תהיה רשומה כאן? 

ההחלטה הזו הובילה לכך שרשות ניירות ערך סרסה את המשקיעים האקטיביסטים. פריון ירדה מדחי לדחי, אזהרות רווח חוזרות. המניה התרסקה במקביל לחוסר אמון במנכ"ל, כשבשלב מסוים היקף המזומנים בקופה היה מעל השווי של החברה. כלומר השוק העריך את הפעילות של פריון שהיא חברה גדולה באפס.  זה השלב שבו נכנסים משקיעים אקטביסטים. הם הגיעו לאט - הם לא רוצים להיכנס כאשר יש גלולת רעל, זה ממלכד אותם. 


וואליו בייס והפניקס נכנסים לתמונה - האם הם יצליחו להציף ערך?  

מי ינסה לעשות מהלך של השתלטות על פירמה עם "גלולת רעל"? זו יכולה להיות התאבדות. ואז מתחילים מכתבים משפטיים, בקשה שהופכת לדרישה לאסיפה מיוחדת של בעלי המניות כדי לדון גם בגלולת הרעל. כל זה היה נמנע אם רשות ניירות ערך לא הייתה מוותרת לפריון. כנראה שעדיף היה שפריון הייתה עוזבת-עפה מהבורסה המקומית, אבל כנראה שהאיום שלה הוא איום סרק - כאמור, המשקיעים הבולטים בה הם ישראלים. 

המצב כעת הוא שפריון נמצאת במרכז סערה גדולה. וואליו בייס והפניקס, שמחזיקים יחד קרוב ל-12% מהון המניות של החברה, דרשו לכנס אסיפה כללית שתוכל לשנות את התקנון ולבטל את מנגנון גלולת הרעל, החברה צפויה לענות בקרוב השאלה המתבקשת: האם המנגנון דרוש, והאם הוא משרת את בעלי המניות שיצביעו בעצמם על המהלך. המהלכים של הגופים הישראלים העלו את המניה ב-25% בחודשים האחרונים. השוק אוהב ורוצה שייכנס בעל בית במקום ההנהלה הכושלת.

שוק חופשי, בורסה חופשית חייבת לאפשר לאקטיביסטים לפעול. בוול סטריט, "גלולת הרעל" אושרה על ידי ה-SEC כי שם האקטיביסטים הפכו ליותר מדי דומיננטיים והיה צורך לאזן ביניהם לבין הנהלה, אם כי, עדיין יש כלים רבים לאקטיביסטים לפעול. אצלנו - אין אקטיביסטים, אז למה לא לתת להם "לצמוח"?  


האם האקטיביסטים יצליחו להציף ערך בפריון. על פניו יש להם סיכוי טוב. החברה מרוויחה, מייצרת תזרים חיובי ונסחרת בשווי תפעולי נמוך, כשיש לה דאונסייד גדול זכות המזומנים בקופה. החשש הגדול של המשקיעים האקטיביסטים שהנהלת פריון תנצל את הקופה לרכישות לא הכי מוצלחות ולשכר והטבות. מה שברור הוא שהחברה צריכה ניעור רציני. הרצון של משקיעים אקטיביסטים לרוב הוא להחליף את ההנהלה, זה כנראה גם המקרה כאן, אבל במקרים לא מעטים סוף יש שיתוף פעולה. הבעיה בפריון שקיים חוסר אמון מאוד גדול בין הצדדים כשהמשקיעים כבר מזמן רצו להעיף את טל יעקובסון הביתה, אך ללא הצלחה. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    אנונימי 09/07/2025 20:41
    הגב לתגובה זו
    זה הכי פשוט ללמד את החברה לקח שהם יעשו בק ביי וישתמשו בכסף שלהם לקנות את המניה
  • 4.
    אנונימי 09/07/2025 16:22
    הגב לתגובה זו
    המהלכים של הגופים הישראלים העלו את המניה ב25% בחודשים האחרונים קשקוש מוחלט
  • אנונימי 10/07/2025 09:04
    הגב לתגובה זו
    תגובה הכי לא חכמה בלשון המעטה.אז כתבת.. נו ואז מה מה זו דעה מחשבה רצון אם יש לך מידע או משהו חכם לכתוב כתוב אותו תוך הסבר !! מה הועלת לי כמשקיע ב קשקוש ...
  • 3.
    אלכס 09/07/2025 10:44
    הגב לתגובה זו
    הנהלת הבורסה דואגים רק לשכר שלהם. לא איכפת להם מאומה.היו לי בתיק 5. חברות בבורסה.כולן פשטו רגל .גיוס כאן וגיוס פה.מהההה אתם לא עוקבים לאחר החברות.הפסדתי הרבה כסף. נכון שזה לא קשור לכתבה סליחה כן.
  • 2.
    אנונימי 08/07/2025 13:32
    הגב לתגובה זו
    נראה ממומן
  • 1.
    אנונימי 08/07/2025 10:24
    הגב לתגובה זו
    קצרה הדרך לגהינום .
בנק פיקדון (דאלי)בנק פיקדון (דאלי)

כמה תקבלו בפיקדונות - והאם הם הופכים לאטרקטיביים יותר מקרנות כספיות?

התשואה על המק"מים ירדה ל-3.5%, הבנקים בקרוב יורידו את הריבית על פיקדונות. הקרנות הכספיות עשויות לספק תשואה נמוכה מפיקדונות

מנדי הניג |

סיום המלחמה והחזרת החטופים ישפיעו על ההשקעות הסולידיות. תך ימים נפלה תשואת המק"מ ל-3.5%. אגרות החוב עלו והתשואה האפקטיבית ירדה, והשאלה שמשקיעים סולידים שואלים את עצמם - מה עדיף? קרנות כספיות או פיקדונות? או אולי בכלל מק"מ. לכאורה, לא אמור להיות שינוי בטעמים בגלל סיום המלחמה, אבל התוצאה העקיפה של סיום המלחמה על השוק היא הפחתת ריבית צפויה. השוק המקומי מגלם הפחתת ריבית גדולה - לכיוון 3.5% תוך שנה. רואים את זה במחירי האג"ח והמק"מ. 

הורדת ריבית צפויה ובקצב גדול לא משפיעה על מחזיקי הפיקדונות הקיימים, אבל היא תשפיע על הפיקדונות החדשים. הבנקים צפויים להוריד את הריבית במהירות ועדיין תוכלו למצוא פיקדונות בריבית של כ-4% בשנה.

המק"מים כבר עשו התאמה מלאה ל-3.5%, והקרנות הכספיות צפויות להניב מתחת ל-4%. הן עכשיו עם נכסים שמספקים תשואה שנתית של 4.2%-4.3%, אבל כשהן יגלגלו את הנכסים כי הנכסים שלהן הן לטווח מאוד קצר - חודשים בודדים, הן ירכשו נכסים סולידים בתשואה נמוכה יותר. ככה זה בשוק של ריבית יורדת. המשמעות היא שמי שרוצה תשואה שקלית טובה לשנה כנראה יקבל אותה דווקא בפיקדונות שהן לרוב מוצר נחות מהקרנות הכספיות. 

שינוי תשואות בשוק

התהליך הזה מתחיל בשוק המק"מים, שם התשואה השנתית ירדה בימים האחרונים לכ-3.5% אחרי שהיתה לפני שבוע-שבועיים כ-4%.  הירידה משקפת כאמור את הציפיות של השוק להורדת ריבית קרובה, כנראה  כבר בהחלטת בנק ישראל ב-24 בנובמבר. במצב כזה, כל אפיק שמתבסס על השקעה לטווח קצר מאוד - כמו קרנות כספיות - חוטף ראשון את השינוי. הקרנות האלה מחזיקות נכסים קצרים, לרוב לפדיון של עד שלושה חודשים, וכשהריבית בשוק יורדת, הן צריכות לחדש את ההשקעות-החזקות בריבית יותר נמוכה. זה קורה כמעט אוטומטית, ומוביל לכך שהתשואה שלהן נשחקת בהדרגה כל חודש.

לעומתן, פיקדון בנקאי לשנה מאפשר לכם לנעול את הריבית עכשיו -  בכ-4% בשנה בממוצע, אם כי זה עניין של ימים עד שזה יירד דרמטית. עכשיו זה הדקה ה-90 ליהנות מריבית של כ-4% לאורך שנה, גם אם הריבית תרד, בפיקדון שקלי בריבית קבועה מובטחת לכם הריבית הנקובה בעת ההפקדה. 

תשתיות
צילום: תמר מצפי

התקציב שאחרי המלחמה: איזה סקטור עשוי להרוויח?

באוצר ובמערכת הביטחון כבר מתווכחים על תקציב 2026, כאשר פער של כ-25 מיליארד שקלים מפריד ביניהם; האם חלק מהכספים עשויים לעבור מהוצאות ביטחוניות להשקעות אזרחיות, ואיזה סקטור עשוי להרוויח מזה?

תמיר חכמוף |

שמחה כפולה הבוקר, אנחנו גם נמצאים בערב חג שמחת תורה, וגם אחרי שנתיים בשבי, החטופים הראשונים משוחררים ומגיעים לישראל והמערכה בעזה מתקרבת לסיום, בממשלה כבר נערכים ליום שאחרי. הפסקת אש ממושכת עשויה לשנות את סדרי העדיפויות התקציביים, מהוצאות ביטחוניות גבוהות במיוחד, אל השקעות בשיקום המשק.

המחלוקת בין משרד האוצר למערכת הביטחון כבר מתנהלת מאחורי הקלעים. בצה"ל מבקשים להוסיף כ-20 מיליארד שקלים לתקציב הקרוב ולהגדיל את מסגרת 2026 לכ-135 מיליארד שקל, בטענה שהמלחמה הרחיבה משמעותית את מפת האיומים. במערכת הביטחון מדגישים כי ההתמודדות מול איראן והצורך בחיזוק הכשירות של הצבא מחייבים תקציב ארוך טווח וגדול יותר, שיכלול גם השקעה במלאים, במערכות הגנה אווירית ובכוח האדם הסדיר והמילואים. גורמים ביטחוניים טוענים כי צמצום התקציב כעת עלול לפגוע במוכנות הצבא וביכולת לשמר את ההישגים שנצברו במהלך הלחימה.

באוצר מנגד, טוענים כי תקציב הביטחון עלה לכ-163 מיליארד שקלים ב-2025, לעומת כ-90 מיליארד בלבד לפני המלחמה, ושיש גבול ליכולת של המשק לממן תוספות נוספות. לדבריהם, חלק ניכר מהכסף הוקצה מבלי שנבנתה תוכנית רב שנתית מסודרת, והגיע הזמן לדרוש שקיפות, תיעדוף והתייעלות.

בזמן שהמחלוקת הזו מתנהלת, עולה התהייה לאן יוסטו הכספים שעד כה הופנו לתקציבי הביטחון. תשובה אפשרית היא לסקטור התשתיות. זהו אחד התחומים שנפגעו משמעותית במהלך המלחמה, כאשר אלפי עובדים לא יכלו להגיע לאתרי בנייה, פרויקטים לאומיים נדחו, ועבודות תשתיות הוקפאו. כעת, עם תחילת הרגיעה, ההערכה היא שהמדינה תבחר להפנות חלק מהתקציבים לתחומים אזרחיים, כבישים, רכבות, אנרגיה ושיקום אזורים שנפגעו, פרויקטים שיכולים להזניק את הצמיחה ולספק תעסוקה רחבה.

השפעה חיובית על המשק

בעוד הגירעון נותר גבוה, ההבחנה בין הוצאה "שוטפת" להוצאה "שמייצרת ערך" הופכת משמעותית. השקעה בתשתיות יכולה להחזיר למשק תשואה כלכלית גבוהה, בניגוד לתוספות שאינן מייצרות צמיחה ישירה. לכן, השאלה האמיתית כעת היא לא רק גודל התקציב, אלא לאן הוא יופנה. הזרמת תקציבים לפיתוח כבישים, תשתיות מים וחשמל, אזורי תעשייה וכמובן גם דיור, יוכלו לשמש כמנוע צמיחה עבור המשק.