כלל טיילור חוזר למרכז הוויכוח: האם הריבית בארה״ב נמוכה מדי?

כלל טיילור הוא אחד הכלים הפשוטים, אך גם בעלי ההשפעה, בניתוח מדיניות מוניטרית. במקור, הוא נוצר ככלל אצבע להערכת גובה הריבית המומלצת במשק על ידי הבנק המרכזי, בהתאם לשני משתנים מרכזיים: סטיית האינפלציה - הפער בין האינפלציה בפועל לבין יעד האינפלציה; ופער התוצר - הפער בין הפעילות הכלכלית בפועל לבין פוטנציאל הצמיחה של המשק.

במילים פשוטות, כאשר האינפלציה גבוהה מהיעד והכלכלה אינה חלשה במיוחד, הכלל מורה לבנק המרכזי להעלות את הריבית. לעומת זאת, כאשר האינפלציה נמוכה או שהמשק נמצא בהאטה משמעותית, הכלל מורה על הורדת הריבית.

הפער בין כלל טיילור לריבית בארה״ב

כיום, בארה״ב נפתח פער משמעותי בין מה שכלל טיילור מורה לבין הריבית בפועל. ריבית הפד נמצאת בטווח של 3.50%–3.75%, לאחר שנותרה ללא שינוי בהחלטת הפד האחרונה בחודש יוני. מנגד, כלל טיילור של הפד באטלנטה, שעודכן במאי 2026, מאפשר לחשב גרסאות שונות של הכלל, וגרסאותיו המרכזיות מורות על ריבית של כ-4.68%, 4.91% ואף 6.15%, בהתאם להנחות החישוב.

כלומר, הפעלת כלל טיילור, גם לפי הנחות שמרניות יחסית, מובילה לתוצאת ריבית גבוהה משמעותית מזו הקיימת בפועל בארה״ב.

חשוב לציין כי הפד אינו פועל אוטומטית לפי כלל טיילור, אלא מתחשב גם בגורמים כמו סיכונים פיננסיים, שוק העבודה, אשראי, ציפיות האינפלציה וזעזועים חיצוניים. אולם, כאשר האינפלציה עדיין נמצאת מעל היעד ושוק העבודה אינו מצביע על משבר חריף, הפער ביחס לכלל טיילור מעלה שאלה מהותית: האם הריבית הנוכחית בארה״ב מספיקה כדי להחזיר את האינפלציה ליעד, או שהיא מאפשרת לה להישאר גבוהה מדי לאורך זמן, כך שבהמשך יידרש תיקון חד באמצעות העלאות ריבית משמעותיות?

אירופה משנה כיוון

על רקע זה, כדאי לשים לב לכך שבאירופה הבנק המרכזי האירופי עבר מתפיסה של המשך עתידי של הורדות ריבית למגמה של העלאות ריבית. בתחילת יוני 2026 העלה הבנק את הריבית לראשונה מאז 2023, לאחר שאינפלציית גוש האירו עלתה מעל 3% בשל התייקרות האנרגיה. במקביל, הוא העלה את תחזיות האינפלציה ל-2026 ול-2027 והוריד את תחזית הצמיחה.

העלאת הריבית באירופה מוצגת כמהלך מניעתי, כמעט "ביטוחי", נגד התבססות האינפלציה. בארה״ב, לעומתסות האינפלציה. בארה״ב, לע זאת, הפד עדיין משדר המתנה, אף שכלל טיילור מצביע על צורך בריבית גבוהה יותר. את משמעות הפער נראה, ככל הנראה, בתשואות אג״ח ארוכות שיישארו גבוהות, בדולר תנודתי, בלחץ על מניות צמיחה ובקושי גובר של השווקים להאמין לתרחיש של ירידת ריבית מהירה.

כלל טיילור אינו מחליף את שיקול הדעת של הפד, אך הוא יכול לשמש נורת אזהרה. כל עוד הפער בינו לבין הריבית בפועל נותר גדול, על השווקים להביא בחשבון שהוויכוח האמיתי בארה״ב אינו רק מתי יגיעו הורדות הריבית, אלא גם האם הריבית הנוכחית צריכה להיות גבוהה יותר כבר כעת.

• האם האוצר ובנק ישראל מקבלים החלטות על בסיס נתונים מעוותים?
• במזרחי טפחות מעריכים: מחירי הדירות יחזרו לעלות

לחברת פיוניר ולכותב, שמואל בן אריה, דירקטור וסמנכ"ל השקעות – שוק מקומי , אין עניין אישי ביחס לאמור בכתבה. האמור אינו מהווה תחליף לניהול ו/או שיווק השקעות אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.