יפן רוצה את כספי הפנסיה בבית והין מגיב בעליות
הממשלה מבקשת להסיט השקעות לשוק המקומי, אך השינוי בתיק של הציבור צפוי להיות מורכב ואיטי
ממשלת יפן מעוניינת להפנות חלק גדול יותר מכספי החיסכון והפנסיה של הציבור לנכסים מקומיים. ההתבטאות הספיקה כדי לחזק את הין, להוריד את תשואות האג"ח ולהאריך את העליות בבורסה בטוקיו, אך הדרך משלב ההצהרות לשינוי ממשי בתיקי ההשקעות עוד ארוכה.
שרת האוצר היפנית סצוקי קטאיאמה אמרה כי אחת העדיפויות של הממשלה היא לעודד משקי בית וקרנות פנסיה, כולל קרן הפנסיה הממשלתית GPIF, להגדיל את ההשקעה בנכסים פיננסיים יפניים. לדבריה, הממשלה רוצה שהציבור ייהנה באופן ישיר יותר מהצמיחה הכלכלית של המדינה.
השוק הופתע מהאמירה, שנמסרה בתגובה לשאלה במסיבת עיתונאים ולא כחלק מהכרזה מסודרת על שינוי מדיניות. הין התחזק עד לרמה של כ-161.3 ין לדולר, תשואות האג"ח הממשלתיות ירדו בכ-0.1 נקודת אחוז ומדד ניקיי 225 המשיך לעלות. השינוי הגיע אחרי שבוע שבו המטבע והאג"ח היפניות נסחרו בחולשה.
העניין המרכזי הוא GPIF, מקרנות הפנסיה הגדולות בעולם. הקרן מנהלת נכסים בהיקף של כ-293.6 טריליון ין, שהם כ-1.8 טריליון דולר. לכן גם שינוי קטן יחסית בהרכב התיק שלה עשוי לייצר ביקוש של עשרות מיליארדי דולרים למניות ולאג"ח ביפן.
קרן ענק שמחלקת את הכסף בין יפן לעולם
מדיניות ההשקעה של GPIF בנויה כיום סביב חלוקה שווה בין ארבעה אפיקים מרכזיים. כ-25% מהתיק מושקעים במניות יפניות, כ-25% באג"ח יפניות, כ-25% במניות זרות וכ-25% באג"ח זרות. כמחצית מנכסי הקרן נמצאים מחוץ ליפן.
החלוקה הזו נועדה לפזר סיכונים ולהקטין את התלות בכלכלה המקומית. עם זאת, היא גם מייצרת זרימה קבועה של הון יפני לחו"ל. בתקופה שבה פערי הריבית בין יפן לארצות הברית רחבים, רכישת אג"ח ומניות זרות מחייבת בדרך כלל מכירת ין, תהליך שתורם לחולשת המטבע.
הין נסחר בקרבת שפל של כ-40 שנה מול הדולר, אף שבנק יפן כבר התקדם בתהליך העלאת הריבית. הריבית הקצרה ביפן עומדת כיום סביב 1%, אחרי שנים ארוכות של ריבית אפסית ואף שלילית. אומנם מדובר בשינוי משמעותי עבור המשק היפני, אך הריבית בארצות הברית עדיין גבוהה יותר, ולכן נכסים דולריים ממשיכים להיות אטרקטיביים עבור משקיעים מקומיים.
הסטה של כספי פנסיה בחזרה ליפן עשויה לתמוך ביין בשתי דרכים. הקרנות יצטרכו למכור חלק מהנכסים הזרים ולרכוש ין, ובמקביל הן יפחיתו את קצב הוצאת הכספים מהמדינה. מדובר בזרימות בהיקפים שעשויים להיות משמעותיים ביחס למסחר היומי במטבע.
גם שוק האג"ח עשוי ליהנות. הגדלת ההקצאה לאג"ח ממשלתיות תוסיף קונה גדול ויציב לשוק שמתמודד עם צמצום הדרגתי של רכישות בנק יפן. ביקוש גבוה יותר לאג"ח מעלה את מחירן ומוריד את התשואה שלהן, כפי שקרה מיד אחרי דבריה של קטאיאמה.
התגובה בשוק המניות הייתה חיובית מסיבה אחרת. כניסה של כספים מוסדיים עשויה להגדיל את הביקוש למניות יפניות, לרבות חברות גדולות במדד ניקיי וחברות הפועלות בתחומים שהממשלה רוצה לקדם. להרחבה על השינויים שהפכו את שוק המניות היפני לאטרקטיבי.
הממשלה רוצה לממן צמיחה, אך GPIF אינה בשליטתה
דברי שרת האוצר הגיעו על רקע תוכנית ממשלתית להשקיע כ-370 טריליון ין בכלכלה היפנית לאורך כ-14 שנים. יותר מרבע מהסכום מיועד לתחומי הבינה המלאכותית והשבבים, כחלק מהניסיון לצמצם את הפער מול ארצות הברית, סין, דרום קוריאה וטייוואן.
יפן מחזיקה ביכולות משמעותיות בתחומי ציוד לייצור שבבים, חומרים מיוחדים, רובוטיקה ומערכות תעשייתיות, אך חלקה בייצור השבבים העולמי ירד לאורך השנים. הממשלה מנסה כעת להחזיר למדינה מפעלי ייצור, להרחיב את תשתיות המחשוב ולתמוך בחברות מקומיות. ההשקעות של קרנות הפנסיה עשויות לספק מקור הון נוסף לפרויקטים האלה, בד בבד עם השקעות ממשלתיות ופרטיות.
עם זאת, משרד האוצר אינו קובע לבדו את מדיניות GPIF. הקרן נמצאת בפיקוח משרד הבריאות, העבודה והרווחה, והיא פועלת לפי יעדי הקצאת נכסים שנבחנים אחת לחמש שנים. שינוי בהרכב התיק מחייב עבודת מטה, בדיקת סיכונים ואישור לפי התהליך הקבוע.
במרץ 2025 החליטה הקרן להשאיר את החלוקה בין ארבעת אפיקי ההשקעה ללא שינוי. היא אף צמצמה את טווח הסטייה המותר מהיעדים, כך שמנהלי ההשקעות מוגבלים יותר ביכולתם להגדיל או להקטין אפיק מסוים בהתאם לתנאי השוק.
לכן התגובה המיידית של הין והאג"ח משקפת כנראה ציפייה לשינוי עתידי, ולא זרימת כספים שכבר החלה. אומנם היקף הנכסים של GPIF הופך כל שינוי אפשרי למשמעותי, אך יישום מלא עשוי לקחת חודשים ואף שנים.
יש גם שאלה האם החזרת כספים ליפן תשרת את החוסכים. תפקידה של קרן פנסיה הוא להשיג תשואה מותאמת סיכון לאורך זמן, ולא לממן את יעדי הממשלה. הגדלה רחבה של ההשקעה המקומית עלולה להגדיל את החשיפה של החוסכים לאותה כלכלה שממנה מגיעים השכר, המסים וקצבאות הפנסיה שלהם.
מנגד, שוק ההון היפני השתנה בשנים האחרונות. חברות הגדילו דיבידנדים, ביצעו רכישות עצמיות והחלו לנהל את ההון בצורה יעילה יותר. הבורסה בטוקיו עודדה חברות שמחירן נמוך ביחס להון העצמי להסביר כיצד הן מתכוונות לשפר את התשואה לבעלי המניות. השינויים האלה משכו משקיעים זרים וסייעו למדדים לשבור שיאים.
GPIF עצמה סיימה את שנת הכספים שהסתיימה במרץ 2026 עם אחת התשואות השנתיות הגבוהות בתולדותיה. נכסי הקרן הגיעו לכ-293.6 טריליון ין, והרווח המצטבר מאז שנת 2001 הסתכם בכ-196.9 טריליון ין.
הרחבת ההשקעה המקומית מציעה למעשה ליפן כמה יתרונות במקביל. היא עשויה לתמוך ביין, להקל על מימון החוב, להזרים הון לחברות יפניות ולחבר את הציבור לצמיחה בשוק המניות. אך היא גם עלולה לטשטש את הגבול בין ניהול עצמאי של כספי הפנסיה לבין השימוש בהם ככלי במדיניות הכלכלית.
בנק יפן ממשיך לקדם נורמליזציה הדרגתית של המדיניות המוניטרית, כאשר הריבית המנחה עומדת סביב 1%. עם זאת, הממשלה בראשות סנאה טאקאיצ'י מזוהה עם תמיכה במדיניות כלכלית מרחיבה. קטאיאמה הדגישה כי החלטות הריבית צריכות להישאר בידי הבנק המרכזי, כנראה במטרה להרגיע חששות מפני התערבות ממשלתית. להרחבה על האינפלציה והמשך העלאות הריבית ביפן.
התחזקות ממושכת של הין תדרוש כנראה שילוב בין העלאות ריבית נוספות, ירידה בפער הריביות מול ארצות הברית ושינוי ממשי בזרימת ההון. הצהרה על השקעת כספי הפנסיה בבית מספקת לשוק סיבה להגיב, אך בינתיים זו בעיקר כוונת מדיניות שטרם תורגמה להחלטה מחייבת.
