
חדשה בפסגה: הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בכל הקטגוריות בשוק הישראלי
איזו קרן השיגה עד כה את התשואה הטובה ביותר מתחילת השנה (לא כולל ממונפות)? מה מיוחד במבנה דמי הניהול של הקרן, ומה צריך לקחת בחשבון לפני כניסה להשקעה?
מיהי הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר מתחילת השנה בשוק הישראלי בכל הקטגוריות השונות?
מבט על הקרנות המובילות בשנה האחרונה יגלה במקומות הראשונים רצף ארוך של קרנות ממונפות – בנקים פי 3, ת"א 35 פי 3, ת"א 90 פי 3 וכו'. מיד לאחריהן תבואנה הקרנות הממונפות פי 2. כידוע הקרנות הללו עלולות גם להחתך בצורה חדה בתקופת ירידות, ולאורך זמן הן סובלות משחיקה ולא באמת מספקות פי 3 או פי 2 לאורך זמן אלא מעט (או הרבה) פחות. על כל פנים מי שבחר בקרנות הללו מתחילת השנה נהנה מתשואות פנומנליות.
אבל רצינו למצוא את הקרן המוצלחת ביותר מקרב ה"נורמליות" שמנסות פשוט להכות את השוק באמצעות בחירת מניות רגילה (עם מינוף לגיטימי באמצעות אופציות שיכול להגיע לכמה עשרות אחוזים נוספים). המספרים מצביעים על מובילה חדשה בפסגה: הראל ספיר מניות, שעקפה את אילים נבחרת מניות LARGE & MID CAP ישראל עליה כתבנו לפני מספר שבועות, בזמן שהיא הייתה הקרן המובילה. כפי שציינו בעבר, להראל יש שנה טובה בקרנות המנייתיות, ושלוש הקרנות המובילות בקטגוריית "קרנות מניות לפי שווי שוק" מתחילת השנה הן קרנות של הראל, כמו גם הקרנות במקומות 7, 8 ו-12. מכל מקום הפעם נתמקד בהראל ספיר מניות - הקרן המובילה מתחילת השנה.
לשים לב ל"שיעור ההוספה"
לפני שלושה שבועות כתבנו על הקרן האחות, שמובילה את קטגוריית הגמישות – הראל איתן (מאז היא ירדה למקום השני). שתי הקרנות שייכות למשפחת הקרנות שגובות "שיעור הוספה" שהוא בעצם סוג של עמלת קניה – עמלה חד פעמית שנגבית בשעת קניית הקרן, ובאה לידי ביטוי בהבדל בין מחיר הקניה למחיר המכירה. קרנות מן הסוג הזה בדרך כלל לא גובות דמי ניהול שוטפים או שהן גובות דמי ניהול שוטפים נמוכים מהמקובל.
הגישה הזו מספקת שני יתרונות לקרנות מן הסוג הזה. ראשית, התשואה השוטפת לא כוללת את "שיעור ההוספה" הזה, להבדיל מדמי הניהול. כיון שהקרן לא גובה דמי ניהול או שהיא גובה דמי ניהול נמוכים, נוצר לה יתרון מובנה בתשואות השוטפות בהשוואה למתחרות, מבלי ששיעור ההוספה ישפיע על כך, שכן להבדיל מדמי ניהול שוטפים, הוא לא מופחת מהתשואה המוצגת בטווחי הזמן השונים. יתרון שני עבור מנהלי הקרן הוא יצירת מחויבות ארוכת טווח של הלקוח. גביית שיעור הוספה על חשבון דמי הניהול השוטפים דומה למעין "תשלום מראש" של דמי הניהול עוד בזמן הקניה. לאחר ההשקעה הראשונית בשיעור ההוספה הגבוה יחסית, לא משתלם לעבור לקרן אחרת, לפחות למשך כמה חודשים אם לא כמה שנים. אלו הן שני יתרונות לטובת הקרן, המשקיע כמובן הוא תמונת הראי. הוא צריך לשים לב כשהוא בוחן את תשואות העבר ליתרון המובנה של הקרן מבחינת תשואות שוטפות, וכן עליו לקחת בחשבון שלא יהיה כדאי לו להחליף קרן בזמן הקרוב בגלל התשלום הנתחלתי הגבוה.
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
- המסלול ל-350%: הקרנות שהופכות השקעה צנועה להון מרשים בעשור אחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבנה דמי הניהול הזה לא מאד נפוץ בשוק הקרנות הישראלי. בקטגורייה של מניות לפי גודל שוק ישנה רק עוד קרן אחת שגובה שיעור הוספה, ובאופן כללי החברה כמעט היחידה שמשתמשת בשיטה הזו היא הראל, לכן למשקיע מן השורה קל לפספס את הפרט החשוב הזה ולא לקחת אותו בחשבון. לכן חשוב לשים לב לכך.
בקרן הגמישה, הראל איתן, גישת "שיעור ההוספה" הייתה קיצונית יותר עם שיעור הוספה של 5% ו-0% דמי ניהול. במקרה הנוכחי מדובר בגישה מתונה יותר של 2% דמי הוספה אך 0.39% דמי ניהול. ניתן לראות זאת כתשלום של דמי ניהול של 2.39% בקרוב לשנה הראשונה (החישובים הם בקרוב ללא התחשבות בזמן התשלום שמשפיע מבחינת היוון), מה שהיה מציב את הקרן בטווח הגבוה, אך לא הגבוה ביותר, בקטגוריית "מניות לפי שווי שוק". מדובר בקרן השביעית הכי יקרה, כשרוב הקרנות היקרות יותר שייכות לתת הקטגוריה של מניות היתר, שעל פי רוב גובות יותר. למי שמחזיק את הקרן לשנתיים, כלומר תשלום של כ-2.8% בשנתיים או כ-1.4% בשנה, מדובר כבר באחת הקרנות הזולות יותר (באזור ה-65 מתוך 94 קרנות). אחזקה של שלוש שנים תביא את דמי הניהול השנתיים הממוצעים לאזור ה-1% ולעשירון העשירי מבחינת דמי ניהול. החישובים הללו ממחישים איך אחזקה בקרן מהסוג הזה משתלמת, לפחות מבחינת דמי הניהול, ככל שזמן האחזקה ארוך יותר.
אבל האם משתלם להחזיק את הקרן לטווח ארוך? ציינו שמתחילת השנה זוהי הקרן המובילה עם תשואה כוללת של 45.02%. אפילו אם נוריד 2% מהתשואה הקרן תרד מקום אחד בלבד, למקום השני. כלומר למשקיעים מתחילת השנה השתלם לשלם את שיעור ההוספה. מה קורה בטווח הארוך יותר? נראה בהמשך.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
תעודת זהות
הקרן הוקמה לפני יותר מ-20 שנה במאי 2004, אך עברה שינוי מדיניות מהותי בספטמבר 2021. כלומר במדיניות הנוכחית הקרן פעילה כ-4 שנים, לכן לא נתייחס לתשואות ל-5 שנים או לתשואה של שנת 2021. מדד הייחוס של הקרן הוא ת"א 125 ומטרת הקרן היא להכות את המדד הזה. פרופיל החשיפה של הקרן הוא B4, כלומר חשיפה של עד 120% למניות ועד -30% למט"ח.
גיוסים ופדיונות
זוהי קרן קטנה יחסית שמנהלת קצת יותר מ-60 מיליון שקל, אך היא יותר מהכפילה את גודלה מתחילת השנה. האחריות להגדלת ערך הנכסים נופלת כמעט שווה בשווה על התשואה הטובה, ועל גיוסים חזקים, בעיקר בחודשים מאי עד יוני. לפני כן בטווח של עד 3 שנים הקרן דשדשה עם פדיונות וגיוסים לא משמעותיים ועם היקף נכסים מנוהלים של בין 25 ל-30 מיליון שקל לאורך התקופה. כלומר, לאור ההצלחה בחודשים האחרונים המשקיעים מתחילים לשים לב לקרן, והיא קפצה מדרגה מבחינת היקף נכסים מנוהלים.
ביצועים והשוואה למדד הייחוס
הקרן, כאמור, בולטת בתשואה מתחילת השנה. גם בטווח הזמן של שלוש שנים הקרן מציגה תשואה מרשימה למדי של 87.32%. הורדה של 2% שיעור ההוספה היא משאיר את המשקיעים עם תשואה נאה. הנה טבלת התשואות של הקרן:
הקרן מכה בקלות את מדד הייחוס ברוב טווחי הזמן שנבדקו אך לא בשנת הירידות (2022), אז ירדה הקרן באופן משמעותי למדי יותר ממדד הייחוס. זוהי תוצאה אופיינית לקרנות נאמנות מנייתיות שנוטות להיות תנודתיות יותר ממדד הייחוס לטוב ולרע. זה גם בא לידי ביטוי בסטיית התקן הגבוהה מעט יותר ממדד הייחוס.
אחזקות
הנתונים הזמינים האחרונים הם מסוף יוני. כמו בקרנות מצליחות אחרות שבדקנו לאחרונה גם פה בולטת אחזקה במניות כמו נקסט ויז'ן (5.91% מנכסי הקרן) או בית שמש (4.01%), וכן השקעות במניות פיננסים כמו כלל (3.89%), מיטב (3.62% השקעה שמתוגברת בעזרת חשיפה של 3.11% באמצעות אופציות), והבנקים, הן באחזקה ישירה, והן דרך תעודות סל – 4.71% במדד הבנקים, וארבע תעודות שונות שעוקבות אחר ת"א 90 שמגיעות למעל 15% מנכסי הקרן. הקרן גם יצרה חשיפה למניית אל על באמצעות אופציות בשווי של כמעט 5% מנכסי הקרן, מלבד השקעה ישירה בשווי של קרוב ל-3% מנכסי הקרן. סך הכל משקיעה הקרן ב-38 מניות שונות שמהוות כ-63% מנכסי הקרן, ועוד כ-21% דרך תעודות סל על מניות בתל אביב.
השקעה מעניינת של הקרן היא במתכת הכסף, עם חשיפה כוללת שמגיעה לכ-5% מנכסי הקרן. גם ההשקעה בכסף השתלמה בחודשים האחרונים.
סיכום
נכון לשעת כתיבת שורות אלו, "הראל ספיר מניות" היא הקרן בעלת התשואה הגבוהה ביותר בשוק הישראלי מתחילת השנה, עם 45.02%. הצלחתה האחרונה העירה את תשומת לבהמשקיעים והיאהכפילה את היקף נכסיה, לאחר שנים של דשדוש. הקרן מנהלת מדיניות השקעות אקטיבית המכה בקלות את מדד הייחוס (ת"א 125) ברוב טווחי הזמן (למעט 2022) ומאופיינת בתנודתיות מעט גבוהה יותר ממדד הייחוס. המבנה הייחודי שלה כולל 2% "שיעור הוספה" (עמלת קנייה חד-פעמית) בנוסף לדמי ניהול נמוכים יחסית, מבנה שמעודד השקעה לטווח ארוך בקרן.
- 6.יש אחת יותר טובה 03/10/2025 12:09הגב לתגובה זואינווסטור 360 גמישה 47% מתחילת השנה 6% מעליה בלי שיעור הוספה ועם דמי ניהול של 0.9% שזה הנמוך בקטגוריה למי שאין שיעור הוספה חסל שלא בודקים את העובדות
- 5.תמיר 29/09/2025 12:46הגב לתגובה זואיך ניתן לרכוש את הקרן הזאת
- 4.יש יותר טובות הראל 5111273 וכן סיגמא 5120613 חבל שבכתבות מסוג זה לא מופיע מספר הקרן לשם איתורו ה (ל"ת)ארי 29/09/2025 11:50הגב לתגובה זו
- עדי 29/09/2025 15:15הגב לתגובה זו5111273 הראל נבחרת מניות דמי ניהול 2.98% בשנה ותשואה מתחילת השנה 41.22Q20613 סיגמא מניות ישראל דמי ניהול 1.45% בשנה ותשואה מתחילת השנה 36.98%שתי הקרנות נחותות מספיר בנתונים אלה
- 3.אנונימי 29/09/2025 11:12הגב לתגובה זויש קרנות שנפלו במפולות ב 25 אחוז באיחוד קרנות הראלויש כאלה שנפלו רק ב 10 אחוז
- 2.אנונימי 29/09/2025 08:49הגב לתגובה זובכספיות לדמי הניהול משמעות גבוהה וכדאי לעבור תמיד לקרן עם דמי הניהול הכי נמוכים למרות שיקולי מס.
- 1.שכחתם לציין שזאת כתבה ממומנת (ל"ת)רם 29/09/2025 08:34הגב לתגובה זו
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר
מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?
הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.
בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.
אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי.
לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.
- הראל קרנות נאמנות: הרבה מדי קרנות בינוניות, גם בגודל וגם בביצועים
- הוצאות כספיות משפחתיות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.
