אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

• הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
• הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גיוסים ופדיונות

הקרן מנהלת כעת 277.6 מיליון שקל, לעומת כ-100 מיליון שקל לפני שנה בלבד. לצמיחה בנכסי הקרן תרמו גם התשואות היפות בחודשים האחרונים, אבל לא פחות מכך גם הפדיונות שהחלו להצטבר מאז שהקרן התחילה לבלוט לפני כשנה. ב-10 מתוך 12 החודשים האחרונים הקרן רשמה גיוסים נטו, שהלכו וגדלו בחודשים האחרונים, כשהשיא נרשם בחודש יוני (מעל 26 מיליון שקל - כ-10% מנכסי הקרן בחודש אחד). כפי שראינו בשבוע שעבר, האתגר של ההצלחה בקרנות הוא הגדילה בכמות הנכסים המנוהלים שמגיעה עם העלייה בתשואות ובגיוסים. בינתיים הראל עומדת במבחן והיא המובילה גם מתחילת השנה, ובמקום הרביעי בשלושת החודשים האחרונים. האם היא תצליח לשמור על הקשר גם כשהיקף הנכסים הוא כמעט פי 3 ממה שהיה בתחילת השנה?

ביצועים והשוואה למדד הייחוס

• ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
• רשות ני"ע עצרה את פיקדון ה-S&P 500 של לאומי בהמשך לטענות של איגוד הקרנות
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים

מעניין להסתכל על הגרף של "הראל איתן":

בין אוקטובר 2021 לאוקטובר 2023 הקרן לא הלכה לשום מקום, ואז לקח לה עוד שנה שלמה, עד אוקטובר 2024, לחזור לשיא של אוקטובר 2021. כלומר, אם היינו בודקים את הקרן לפני כשנה היינו אומרים שמדובר בקרן שלא הניבה תשואה כלשהי למשקיעים. אלא שמאז אוקטובר 2023 היא במגמת עלייה ברורה ויציבה (למעט הנפילה של תחילת 2025 עקב אפיזודת המכסים), עם שתי תקופות של עליות חדות במיוחד, במיוחד מאז השפל של אפריל ועד סוף יולי. כלומר, התשואה החמש-שנתית המרשימה של הקרן נוצרה בעיקר בחודשים האחרונים (ובתחילת פעילותה של הקרן, אז היא הייתה זעירה יחסית). נציין שזהו גרף שמאפיין קרנות רבות, ומשקף פחות או יותר את התנודתיות בשוק בשנים האחרונות. מכל מקום ניתן לראות שאם הקרן הניבה מעל 200% בחמש השנים האחרונות זה בהחלט לא אומר שהיא הניבה 40% כל שנה אלא היא עברה מסע מאתגר של עליות וירידות ותקופת דשדוש לא קצרה. 

בשורה התחתונה, התשואה של "הראל איתן" מובילה את טבלת הקרנות הגמישות עם 89.43% בשלוש השנים האחרונות ו-213.55% מרשימים בחמש השנים האחרונות. כך זה נראה לפי שנים:

בסופו של דבר, גם לפי שנים הקרן מובילה ברוב המקרים על פני מדד ת"א 125, למעט 2022, אז הפער השלילי מהמדד משמעותי.

אחזקות עיקריות

על פי הנתונים האחרונים (סוף יוני), הקרן ממוקדת יחסית עם 43 אחזקות מנייתיות בלבד ועוד שתי אחזקות בשותפויות נפט (כמות יחסית קטנה של אחזקות עבור קרן נאמנות). לפעמים מיקוד מסייע ביצירת תשואה חיובית, כשהמיקוד מצליח. פיזור מסייע להימנע מירידות חדות לפעמים, על חשבון תשואות. גם במקרה זה, כמו בכל המקרים של הקרנות המוצלחות שראינו לאחרונה, האחזקות הבולטות הן בנקים וחברות ביטוח. אליהם ניתן להוסיף בין האחזקות הבולטות גם את נקסטיז'ן, בית שמש וקווליטאו - כולם בחירות מוצלחות מאוד עם תשואות תלת-ספרתיות בשנה האחרונה.

סיכום

יש לציין כי למרות ההצלחה המרשימה והתשואות הגבוהות של קרן "הראל איתן", ההצלחה בקרנות יכולה להיות אתגר, במיוחד ככל שכמות הנכסים המנוהלים גדלה. חשוב לבחון לא רק את התשואה הכללית אלא גם את העקביות בביצועים, מכיוון שתשואות גבוהות בתקופה קצרה יכולות להטעות. עם זאת, במקרה של "הראל איתן", התשואה היציבה לאורך זמן והיכולת להוביל על פני המדדים ברוב השנים, למעט 2022, מצביעה על ניהול טוב יחסית.