השקעות דיגיטיליות
צילום: FREEPIK
קרנות נאמנות

זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס

הראל איתן היא הקרן המובילה בקטגוריית הגמישות בחמש ושלוש שנים אחרונות וגם מתחילת שנה - האם היא תמיד רק עולה? מה המשמעות של דמי כניסה של 5% להשקעה בקרן והאם זה אמור להיות דיל ברקר?

גיא טל | (5)

אנחנו נוהגים לבדוק תשואות לזמן ארוך, בדרך כלל בטווח זמן של חמש שנים. יש אפשרות לבחון זמן ארוך יותר, אבל לדעתי זה פחות יעיל. בעשר שנים, לדוגמה, הרבה דברים יכולים לקרות. אנשים מתחלפים, אסטרטגיות השקעה משתנות והשוק משתנה. קשה לראות מישהו מתמיד ומצליח שנים ארוכות במקום אחד, למעט הגדולים ביותר (כדאי להעיף מבט על הגורואים הגדולים כמווורן באפט, בנג'מין גראהם, ג'ון פולסון, סטנלי דרוקנמילר, פול טיודור ג'ונס, או דיוויד טפר). לפעמים גם טווח הזמן של חמש שנים הוא מטעה. לתנועות האחרונות יש השפעה משתנה על התשואה הכוללת בטווח הזמן של חמש שנים באופן שיכול לעוות את הנתונים. ניקח לדוגמה קרן תיאורטית שבמשך ארבע שנים טיפסה ב-100%. כעת, עלייה של 20% נוספים תיראה בתשואה החמש-שנתית כעלייה של 40% בשנה אחת. מצד שני, קרן שנחתכה בארבע שנים ב-50%, ירידה של 20% נוספים תיראה כמו ירידה של 10% בלבד בתשואה החמש-שנתית. לכן, מלבד הבדיקה של הקרן המובילה בחמש שנים, חשוב לראות את ההתפלגות השנתית כדי להבין את העקביות בביצועים של הקרן. השבוע נבחן את ביצועי הקרן הטובה ביותר בחמש השנים האחרונות בקטגורית הקרנות הגמישות - הראל איתן . 

תעודת זהות: ללא דמי ניהול, עם דמי הוספה גבוהים

הקרן של הראל הוקמה בסוף שנת 2019, ולא שינתה מדיניות מאז. מדובר בקרן ייחודית מבחינת מבנה העלויות. היא לא גובה דמי ניהול שוטפים, אבל כן גובה "דמי הוספה" בגובה 5%. כלומר, בקניית הקרן משלמים כבר 5%, אבל אחר כך לא משלמים כלום כל עוד מחזיקים בקרן. המשמעות היא שהקרן מיועדת להשקעה לטווח ארוך, שכן רק אחזקה ארוכת טווח תצדיק את דמי הכניסה הגבוהים. דמי הניהול בקרנות הגמישות נעים על פי רוב בין 1% ל-2.5%. כלומר, הקרן גובה "מראש" דמי ניהול של שנתיים עד חמש שנים לעומת המתחרות. יש לציין גם שהיעדר דמי ניהול שוטפים מסייע בתשואות המוצגות, שכן דמי הוספה לא באים לידי ביטוי בתשואה, אבל דמי ניהול שוטפים כן. יוצא, שהקרן מתחילה מראש עם "מקדמה" של 1-2.5 אחוזים בתשואה השנתית לעומת הקרנות המתחרות, למרות שברוב המקרים התשואה בפועל עבור המשקיעים נמוכה יותר, לפחות בשנתיים-שלוש הראשונות. כך הקרן מנסה ליצור נאמנות של המשקיעים, שישארו איתה כמה שנים ולא יכנסו ויצאו לפי תנודות השוק ומצב הרוח. באופן כללי זה נכון לא למהר להיכנס ולצאת מקרנות, אבל דמי כניסה כל כך גבוהים הם בעיתיים. לשם השוואה, אף קרן גמישה אחרת לא גובה דמי כניסה כל כך גבוהים. יש חמש קרנות גמישות עם דמי הוספה, שלוש מתוכם של הראל, השתיים האחרות גובות 2% דמי הוספה, ועוד שתי קרנות עם חצי אחוז דמי הוספה. יחד עם זאת כל הקרנות האחרות שגובות דמי הוספה גובות גם דמי ניהול ברמות שונות. זהו לא שיקול שאמור למנוע לחלוטין השקעה בקרן, במיוחד לאחר הצלחה כל כך גדולה (כפי שנראה בהמשך), אבל בהחלט שיקול מרכזי שצריך להתחשב בו לפני שנכנסים לקרן. 

מטרת הקרן המוצהרת היא "להשיג תשואה חיובית לאורך זמן". מדובר בקרן גמישה, כך שהמנהל רשאי לפעול כפי ראות עיניו, בכל זאת, בשונה מקרנות גמישות אחרות, ישנן מגבלות מבחינת חשיפה (לא יותר מ-120% לאג"ח, למניות ולמט"ח. פרופיל חשיפה D4). כיוון שמדובר בקרן גמישה, אין מדד ייחוס. נתייחס למדד ת"א 125 כמדד הייחוס.

גיוסים ופדיונות

הקרן מנהלת כעת 277.6 מיליון שקל, לעומת כ-100 מיליון שקל לפני שנה בלבד. לצמיחה בנכסי הקרן תרמו גם התשואות היפות בחודשים האחרונים, אבל לא פחות מכך גם הפדיונות שהחלו להצטבר מאז שהקרן התחילה לבלוט לפני כשנה. ב-10 מתוך 12 החודשים האחרונים הקרן רשמה גיוסים נטו, שהלכו וגדלו בחודשים האחרונים, כשהשיא נרשם בחודש יוני (מעל 26 מיליון שקל - כ-10% מנכסי הקרן בחודש אחד). כפי שראינו בשבוע שעבר, האתגר של ההצלחה בקרנות הוא הגדילה בכמות הנכסים המנוהלים שמגיעה עם העלייה בתשואות ובגיוסים. בינתיים הראל עומדת במבחן והיא המובילה גם מתחילת השנה, ובמקום הרביעי בשלושת החודשים האחרונים. האם היא תצליח לשמור על הקשר גם כשהיקף הנכסים הוא כמעט פי 3 ממה שהיה בתחילת השנה?

ביצועים והשוואה למדד הייחוס

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

מעניין להסתכל על הגרף של "הראל איתן":



בין אוקטובר 2021 לאוקטובר 2023 הקרן לא הלכה לשום מקום, ואז לקח לה עוד שנה שלמה, עד אוקטובר 2024, לחזור לשיא של אוקטובר 2021. כלומר, אם היינו בודקים את הקרן לפני כשנה היינו אומרים שמדובר בקרן שלא הניבה תשואה כלשהי למשקיעים. אלא שמאז אוקטובר 2023 היא במגמת עלייה ברורה ויציבה (למעט הנפילה של תחילת 2025 עקב אפיזודת המכסים), עם שתי תקופות של עליות חדות במיוחד, במיוחד מאז השפל של אפריל ועד סוף יולי. כלומר, התשואה החמש-שנתית המרשימה של הקרן נוצרה בעיקר בחודשים האחרונים (ובתחילת פעילותה של הקרן, אז היא הייתה זעירה יחסית). נציין שזהו גרף שמאפיין קרנות רבות, ומשקף פחות או יותר את התנודתיות בשוק בשנים האחרונות. מכל מקום ניתן לראות שאם הקרן הניבה מעל 200% בחמש השנים האחרונות זה בהחלט לא אומר שהיא הניבה 40% כל שנה אלא היא עברה מסע מאתגר של עליות וירידות ותקופת דשדוש לא קצרה. 

בשורה התחתונה, התשואה של "הראל איתן" מובילה את טבלת הקרנות הגמישות עם 89.43% בשלוש השנים האחרונות ו-213.55% מרשימים בחמש השנים האחרונות. כך זה נראה לפי שנים:




בסופו של דבר, גם לפי שנים הקרן מובילה ברוב המקרים על פני מדד ת"א 125, למעט 2022, אז הפער השלילי מהמדד משמעותי.

אחזקות עיקריות

על פי הנתונים האחרונים (סוף יוני), הקרן ממוקדת יחסית עם 43 אחזקות מנייתיות בלבד ועוד שתי אחזקות בשותפויות נפט (כמות יחסית קטנה של אחזקות עבור קרן נאמנות). לפעמים מיקוד מסייע ביצירת תשואה חיובית, כשהמיקוד מצליח. פיזור מסייע להימנע מירידות חדות לפעמים, על חשבון תשואות. גם במקרה זה, כמו בכל המקרים של הקרנות המוצלחות שראינו לאחרונה, האחזקות הבולטות הן בנקים וחברות ביטוח. אליהם ניתן להוסיף בין האחזקות הבולטות גם את נקסטיז'ן, בית שמש וקווליטאו - כולם בחירות מוצלחות מאוד עם תשואות תלת-ספרתיות בשנה האחרונה.

סיכום

יש לציין כי למרות ההצלחה המרשימה והתשואות הגבוהות של קרן "הראל איתן", ההצלחה בקרנות יכולה להיות אתגר, במיוחד ככל שכמות הנכסים המנוהלים גדלה. חשוב לבחון לא רק את התשואה הכללית אלא גם את העקביות בביצועים, מכיוון שתשואות גבוהות בתקופה קצרה יכולות להטעות. עם זאת, במקרה של "הראל איתן", התשואה היציבה לאורך זמן והיכולת להוביל על פני המדדים ברוב השנים, למעט 2022, מצביעה על ניהול טוב יחסית. 

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    וורן 09/09/2025 08:30
    הגב לתגובה זו
    השוק עולה ויורד העמלה נשארת וורן באפט
  • 4.
    אנונימי 08/09/2025 15:10
    הגב לתגובה זו
    מנהלים משחקים עם דמי הניהול לא חסרות קרנות בלי הוספה חזירית
  • 3.
    5% עמלת הוספה זה מוגזםםםםם (ל"ת)
    עמלת כניסה מטורפת 08/09/2025 09:28
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 08/09/2025 09:27
    הגב לתגובה זו
    למנהלי קרנות אין בעיה לייקר דמי ניהול בינואר ב 300500 אחוז ואפילו יותר זהירות עם זה
  • 1.
    לרון 08/09/2025 08:23
    הגב לתגובה זו
    קרן באפטית. יקרה ומסתמכת על אלו שלא יברחו בכל פיפס כמו גם דוגמת אנליסט אגרסיבית אנליסט השקעות.הטענה הבסיסית היא שקרן שלא תנודתית בגיוסים ובפדיונות יכולת הניהול שלה עולה.ככ הקרנות שהונפקו ובתקופתן הראשונה משיגות תשואה כי קל יותר צמכור ולקנות בניגוד לקרן מיליארדים סטגנטיבית
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.