דיוויד טפר
דיוויד טפר
דבר הגורו

דיוויד טפר - הזדמנויות במקומות האפלים

הוא גדל בין המפעלים המעשנים של פיטסבורג והגיע לפסגה של וול סטריט, אחר שגילה סקרנות ורעב ללמוד מגיל צעיר. דיוויד טפר עשה את ההון הגדול מאג"ח זבל ומתקופות משבר רבות. את מה שאף אחד לא רצה לקנות הוא רכש: "הזמן להיות אמיץ הוא כשכולם מפחדים". ובזמן שכולם ברחו הוא נכנס: "הכי קל להרוויח כסף בקיצוניות". זהו סיפורו של הגורו עם המשקפיים הורודים, וגם איזה שיעורים תוכלו לקחת ממנו

מנדי הניג |

ביום סתווי של 1957, בלב חגורת החלודה ובין המפעלים המעשנים של פיטסבורג, נולד דיוויד טפר למשפחה יהודית צנועה מהמעמד הבינוני ילד שיגדל בין עשן הפלדה וגרוטאות הפלדה, וייהפך ברבות השנים לאחד האנשים החזקים בוול סטריט. אביו היה רואה חשבון פשוט שעבד קשה להביא אוכל הביתה, ואמו לימדה בבית ספר יסודי. את הילדות העביר טפר בין משחקי בייסבול לבין... ספירת מספרים. שילוב שהייתם פחות מצפים מילד קטן שגדל בעיירת פיתוח. 

ההורים שלו לא היו אנשים קשי יום אבל גם לא חיו בעושר משמעותי, והם זיהו אצל הבן משהו מיוחד - סקרנות, ורעב ללמידה. הם אולי לא חלמו שהוא ייהפך למיליארדר, אבל קיוו שיצליח לברוח מהעיר התעשייתית, מהחיים שהיו צפויים למי שנולד בין בתי הזיקוק לגשרים החלודים. לא היה להם הון להוריש לו, אבל היה להם חזון: עתיד אחר. כזה שלא יעבור דרך קווי ייצור או שולחנות בית ספר, אלא עתיד שייקח את הילד הרחק ממורדות הנהר השחור של פיטסבורג אל העולם הגדול.

דיוויד, מצדו, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הוא למד כלכלה באוניברסיטת פיטסבורג תוך כדי ששילב עבודה כדי לממן את שכר הלימוד, ולאחר מכן הוא המשיך ל-MBA (תואר שני במינהל עסקים) באוניברסיטת קרנגי מלון. באותם הימים הוא היה עוד סטודנט אנונימי בין מאות סטודנטים. אבל לימים, כשכבר יהיה מהשמות המוכרים בוול סטריט, הוא ישוב לקרנגי מלון כנדבן מרכזי ובית הספר למינהל עסקים יישא את שמו: Tepper School of Business.

מפיטסבורג לוול סטריט

את צעדיו הראשונים בעולם הפיננסי הוא עשה בשנות ה-80, בגולדמן סאקס. הציבו אותו במחלקה הכי תנודתית של הבנק, זאת שמתעסקת באג"ח הזבל עם הסיכון הגבוה, התנודתיות הפרועה, וגם עם הפוטנציאל לרווחים הענקיים. הוא הצטיין ונהפך לשותף של הבנק, אבל ב-1993, כשהקידום המיוחל לא הגיע, הוא קם ועזב. "זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי," הוא יספר לימים. "אם הייתי מקבל את הקידום, אולי הייתי נשאר שם עוד 20 שנה. ובמקום זה, יצאתי לדרך עצמאית".

באותה שנה הקים את קרן Appaloosa Management עם 57 מיליון דולר - סכום די צנוע במונחים של וול סטריט, אבל מספיק כדי להתחיל ליישם את האינטואיציה שהיתה לו: לחפש ערך היכן שאחרים רואים רק זבל. טפר לא השקיע בחברות מבריקות או במגמות אופנתיות. הוא הלך דווקא למקומות האפלים, לחצר האחורית של וול סטריט. איפה שיש פחד, איפה שיש פאניקה, איפה שהמחירים קורסים - שם הוא עשה את המהלכים הגדולים ביותר שלו. הוא קנה חוב של מדינות במשבר, מניות של חברות שהיו כמעט בחדלות פירעון, אג"ח שאף אחד לא רצה לגעת בהן. לכל מקום שממנו אחרים ברחו, הוא נכנס.

בשיא המשבר הפיננסי של 2009-2008, טפר נהפך מעוד דמות מוערכת לדמות מיתולוגית אמיתית. כשכולם פחדו שהבנקים הגדולים יולאמו, הוא קנה מכל הבא ליד. סיטיגרופ, Bank of America, AIG הוא קנה את מה שכולם מכרו. ובתוך חודשים, כשהשוק התאושש, הרווחים שלו חצו את ה-4 מיליארד דולר ברמת ההון האישי שלו. אבל זה לא עצר שם. גם ב-2020, בתחילת מגפת הקורונה, כשוול סטריט שוב צנחה והבורסות התנדנדו, יצא טפר בראיון ואמר: "זו ההזדמנות של העשור." גם אז הוא קנה. גם אז הוא צדק.

האסטרטגיה שלו נשארה עקבית: השקעה במצבי קיצון. כשהשוק נמצא בפחד קיצוני או באופוריה מוגזמת, שם הוא מחפש את ההזדמנות. הוא נוהג לדבר על אסימטריה: מתי הרווח הפוטנציאלי גדול מהסיכון האמיתי. אבל אם זה ישמע לכם שטפר מנסה להיות החוכמולוג וללכת נגד ההמון בצורה קבועה, זה לא מדויק. הוא לא זורק סיסמאות ועל כל השקעה שנכנסת אל התיק שלו הוא משקיע עשרות שעות מחקר שאותו הוא עושה באופן אישי.

קיראו עוד ב"גלובל"

עם השנים, טפר הרחיב את העיסוקים שלו גם מעבר לעולם הפיננסי. ב-2018 הוא רכש את קבוצת הפוטבול קרוליינה פנת'רס בעסקה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר, שהיא העסקה הגבוהה ביותר בתולדות הליגה באותה תקופה. בהמשך הוא הביא גם קבוצת כדורגל לשארלוט, כחלק מליגת ה-MLS.

ברמה האישית

למרות מעמדו כאחד מהאנשים העשירים והמשפיעים בוול סטריט, טפר שומר על אורח חיים צנוע יחסית. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים, מתרחק מאור הזרקורים וממעט להיחשף בתקשורת מעבר למה שנדרש. טפר גם מעריץ מובהק של ברוס ספרינגסטין, עוד משנות נעוריו בפיטסבורג, אז נחשף לשירי הרוק של ספרינגסטין שעסקו בעבודה קשה, תקווה וייאוש של מעמד הפועלים האמריקאי. במשרד שלו הוא תלה גיטרה שמקדמת את כל מי שנפגש איתו. הבחירה להחזיק גיטרה דווקא במרחב העבודה שלו היא ככל הנראה לא אסתטית בלבד, אלא סוג של תזכורת לא רק לשורשים, אלא גם לגישה הישירה והבלתי מתייפייפת שהוא מביא גם לעולם ההשקעות. אם ספרינגסטין נתפש כקול של "אמריקה האמיתית", טפר רואה בעצמו במידה רבה תוצר של אותה אמריקה, רק שהוא בוחר לנגן על השווקים במקום על במה.

למרות ממדי ההון שצבר, טפר לא מקיף את עצמו בסמלי סטטוס ראוותניים. הוא לא נחשב אספן אמנות, לא חי באורח חיים נוצץ במיוחד, ובמובנים רבים נותר מחובר לדימוי העצמי של מי שגדל באזור תעשייתי, ניהל מאבק כלכלי בצעירותו, ובנה את דרכו למעלה בעשר אצבעות.

דיוויד טפר - תעודת זהות


הצלחות בהשקעות: בנקים ב-2009 - רווח של 7 מיליארד דולר; חובות ארגנטינה - רווח של מאות אחוזים; חברות תעופה אחרי 9/11; AIG במשבר; יוון במשבר החוב.

כישלונות בהשקעות: השקעות בארגנטינה שהפסידו בהתחלה; תנודתיות גבוהה בביצועים; הימורים על אינפלציה שלא התממשו.

מוטו ורציונל השקעות: השקעה במצבי מצוקה, אופטימיות בזמני משבר, חיפוש אסימטריה בסיכון-תגמול.

חיים אישיים: טפר גרוש עם שלושה ילדים. הוא קנה את קרולינה פנתרס, קבוצת ה-NFL, ב-2.2 מיליארד דולר ב-2018. הוא תרם יותר מ-125 מיליון דולר לאוניברסיטת קרנגי מלון, והבניין הראשי של בית הספר לעסקים נקרא על שמו. טפר ידוע באהבתו למוזיקה של ברוס ספרינגסטין, ואם תכנסו למשרד שלו תוכלו לראות גיטרה שתלויה על הקיר ומספרת על התשוקה השנייה של המשקיע המוכר.

ציטוטים נבחרים:

"הזמן להיות אמיץ הוא כשכולם מפחדים" - הפחד של אחרים יוצר הזדמנויות למי שמוכן להסתכן.

"אני תמיד מחפש את האסימטריה" - מצבים בהם הרווח הפוטנציאלי גדול בהרבה מההפסד האפשרי.

"העצים לא צומחים לשמיים" - כל עלייה מוגזמת תסתיים בתיקון. היו ריאליסטים.

"המפתח הוא להיות גמיש" - אל תיתקעו על דעה אחת. השווקים משתנים ואתם צריכים להשתנות איתם.

"הכי קל להרוויח כסף בקיצוניות" - כשהשוק בקיצון של פחד או חמדנות, ההזדמנויות הכי גדולות.

"אני לא מנסה להיות הכי חכם, רק להרוויח כסף" - התוצאה חשובה, לא להראות כמה אתה חכם.

"פסימיות מוגזמת יוצרת הזדמנויות" - כשכולם פסימיים מדי, המחירים זולים מדי.

"תמיד תחשוב על התרחיש הגרוע" - הבנת הסיכון הגרוע ביותר עוזרת לקבל החלטות טובות.

"אל תתאהב במניות שלך" - השקעות הן עסק, לא רומן. תהיו מוכנים למכור.

"השוק תמיד מגזים" - בשני הכיוונים. הבנת הנטייה הזו יוצרת הזדמנויות.


דבר הגורו - כל אחד מהגורואים הללו תרם באופן ייחודי לעולם ההשקעות, והסיפורים האישיים שלהם מוכיחים שהדרך להצלחה עוברת דרך כישלונות, למידה מתמדת, ואומץ לפעול נגד הזרם. הציטוטים שלהם מהווים מקור בלתי נדלה של חוכמה פיננסית שרלוונטית היום כמו תמיד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPTמניה טרנדית; קרדיט: רוי שיינמן, ChatGPT

המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50

זינוק חד במניית SMX הציף עניין בטכנולוגיית הסימון שפיתחה החברה, אך בעיקר סימני שאלה על שווי מנופח - חברה של 350 מיליון דולר עם ביצועיים אפסיים
אדיר בן עמי |

מניית SMX SMX -59.09%   משכה בימים האחרונים עניין יוצא דופן בשוק האמריקאי. לאחר תקופה ארוכה שבה נסחרה ברמות נמוכות ובמחזורי מסחר מצומצמים, היא רשמה זינוק חד שהעלה את שווי החברה למאות מיליוני דולרים בתוך ימים ספורים. בסוף נובמבר נסחרה המניה בדולרים בודדים, וכעבור כשבוע כבר חצתה את רף 340 הדולרים. ביום המסחר האחרון הגיעה המניה לרמה של כמעט 500 דולר במהלך היום, אך מיד לאחר סגירתו צנחה בכ־23% לרמה של כ־254 דולר.


החברה שנכנסה לוול סטריט לתוך שלד, פועלת בתחום סימון וזיהוי חומרים, ומציעה טכנולוגיה שמאפשרת לעקוב אחר מוצרים לאורך שרשרת האספקה באמצעות סמנים כימיים המשולבים בחומר עצמו. הסמנים שומרים על תכונותיהם גם לאחר עיבוד, התכה או מיחזור, ומאפשרים לזהות את מקור החומר גם בשלבים מתקדמים של תעשייה. למרות שהחברה פעלה במספר ענפים והציגה יכולות טכנולוגיות ייחודיות, היא התקשתה במשך שנים לבסס לעצמה מעמד יציב בשוק ההון. מה שהדליק את המשקיעים בתקופה האחרונה היה סדרת הודעות שהחברה פרסמה. בכנס בדובאי חשפה SMX יכולות זיהוי של זהב וכסף לאחר התכה, יכולת שלטענתה קיבלה הכרה מגוף רגולטורי מקומי. לאחר מכן פרסמה החברה דוחות נוספים שהציגו התקדמות במימוש הטכנולוגיה בתחומים נוספים.


בנוסף וכנראה הסיבה העיקרית לזינוק, החברה הציגה לאחרונה גם הסכם מימון משמעותי עם קרן Target Capital 1 בהיקף של כ־110 מיליון דולר. ההסכם כולל שטר המרה ויכולת למשוך אשראי נוסף, ללא מגבלות משמעותיות. מבחינת השוק, מדובר באיתות של תמיכה מצד גוף מוסדי, אך גם במהלך שמדגיש את הצורך של החברה בהון נוסף כדי להמשיך לפעול בקצב הנוכחי. השילוב בין גיוס ההון, ההכרה הטכנולוגית והחשיפה בתקשורת יצר תמהיל שמוכר היטב בשוק האמריקאי: ציפייה שעסק קטן יחסית יצליח לפרוץ לתחומים גדולים. תנאי כזה מייצר לעיתים הזדמנויות אמיתיות, אך גם פותח פתח לתנועות חדות שמנותקות מהמצב העסקי בפועל.


ההיסטוריה של SMX בשוק ההון מורכבת. החברה הונפקה באוסטרליה לפני שש שנים, ולאחר מכן ביצעה מיזוג SPAC לפי שווי של כ־200 מיליון דולר. אף על פי שהחברה התחילה פעילות מסחרית רק בשנים האחרונות, הדוחות הכספיים מצביעים על הפסדים משמעותיים. במחצית הראשונה של השנה הפסדיה המצטברים הגיעו ליותר מ־100 מיליון דולר, והיא טרם הציגה הכנסות משמעותיות. בעלי המניות המרכזיים בחברה השתנו גם הם. קיבוצים שהחזיקו מניות בתקופת המיזוג כבר אינם חלק מהתמונה. כיום, שני בעלי העניין העיקריים הם המנכ"ל חגי אלון והיו"ר אופיר שטרנברג, כל אחד עם החזקה של כ־6%.


האתגר הכפול

מצד אחד הטכנולוגיה של SMX מציעה מענה לסוגיות שהעסיקו תעשיות שונות במשך זמן רב, מזיהוי מתכות יקרות לאחר עיבוד ועד שיפור האמינות של נתונים בתחום הרגולציה הסביבתית. מצד שני, הפיכת יכולת טכנולוגית למקור הכנסה עקבי דורשת תהליך ארוך: בניית מערך מסחרי, חדירה לשווקים שמרניים יחסית ועמידה בתקנים רגולטוריים מחייבים. הפער הזה עדיין לא נסגר, והוא נמצא במרכז הדיון סביב פוטנציאל הצמיחה של החברה.


אנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיותאנבידיה. קרדיט: רשתות חברתיות

טראמפ מאשר לנבידיה למכור שבבי H200 לסין תמורת 25% מההכנסות

מהלך "טראמפי" טיפוסי: הממשל האמריקאי יהפוך לשותף כלכלי בעסקאות השבבים; ההחלטה הגיעה לאחר פגישה עם מנכ"ל נבידיה ג'נסן הואנג; חברות סיניות התקשו להשיג שבבים מתקדמים לאימון מודלי AI; האם סין תאשר את העסקה? אנבידיה מטפסת כ-2% במסחר המאוחר

גיא טל |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע לאחר סגירת המסחר כי ארצות הברית תאפשר לנבידיה לייצא את שבבי הבינה המלאכותית המתקדמים מדגם H200 לסין, בתמורה לכך שהממשל האמריקאי יקבל 25% מכל עסקה. המהלך מהווה בשורה משמעותית לענקית השבבים שנלחמה חודשים ארוכים לשמור על גישה לכלכלה השנייה בגודלה בעולם. "הודעתי לנשיא שי מסין שארצות הברית תאפשר לנבידיה לשלוח את מוצרי ה-H200 שלה ללקוחות מאושרים בסין ובמדינות אחרות בתנאים המאפשרים ביטחון לאומי חזק", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו טרות', "25% ישולמו לארצות הברית של אמריקה" הוסיף.

ההחלטה הגיעה בעקבות פגישה בין טראמפ למנכ"ל נבידיה ג'נסן הואנג בשבוע שעבר, במהלכה נדונו יצוא שבבי H200, כך לפי מקורים מעורים בעניין. מניית החברה טיפסה בכמעט 2% במסחר המאוחר. המהלך מגיע לאחר שמוקדם יותר השנה, נבידיה הסכימה לתת לממשל האמריקאי 15% ממכירות סין של שבב בעל ביצועים נמוכים יותר, אך סין סיכלה את התוכניות הללו כחלק ממשא ומתן מסחרי מתמשך. החברה הסינית Huawei הפכה למתחרה ישירה של נבידיה בשוק הסיני, מה שהגביר את הלחץ על ההנהלה האמריקאית לאפשר את הייצוא.

גם עם החלק שיילך לממשל האמריקאי, ההחלטה עשויה להיות שווה מיליארדי דולרים במכירות לנבידיה, שנהנית משולי רווח נוחים על שבבי הבינה המלאכותית שלה. ברבעון הפיסקלי האחרון, נבידיה דיווחה על שולי רווח גולמיים של 73.4% על מכירות של 57 מיליארד דולר. באוגוסט, סמנכ"לית הכספים של נבידיה קולט קרס אמרה כי "אם הסוגיות הגיאופוליטיות ירגעו", נבידיה תוכל לספק שבבים בשווי של 2 עד 5 מיליארדי דולר לסין בכל רבעון, שיכולים לגדול אם ההזמנות יגדלו. יחד עם זאת מדובר בהליך חסר תקדים של מעין "מכסים הפוכים" שהמדינה גובה על ייצוא מוצרים. זוהי לא פרקטיקה מקובלת, אך טראמפ ניסה לנקוט במהלכים דומים בעבר, במה שיש רואים כ"סחיטה" של החברות הכמהות לייצוא הסיני. 

שבב ה-H200 בעל ביצועים גבוהים יותר מה-H20 שנבידיה הורשתה למכור בעבר, אך הוא אינו חזק כמו מוצרי בלקוול המובילים של החברה שיצאו השנה, או דור שבבי רובין שייצא בשנה הבאה. לפי הערכות שונות ה-H200 חזק כמעט פי 6 מה-H20.

ההחלטה מגיעה שבועות ספורים לאחר שגורמים בממשל, כולל שר החוץ מרקו רוביו, סיכלו יוזמה של נבידיה למכור גרסה מצומצמת של שבב Blackwell לסין לפני פגישת סחר לאחרונה בין טראמפ לשי ג'ינפינג. עם זאת, גורמים אחרים כולל "צאר הבינה המלאכותית" דייוויד סאקס ושר המסחר האוורד לוטניק תמכו בייצוא ה-H200, בראותם בכך פשרה טובה שמאפשרת לנבידיה להתחרות עם Huawei הסינית מבלי להקפיץ את סין קדימה בתחום ה-AI.