
דיוויד טפר - הזדמנויות במקומות האפלים
הוא גדל בין המפעלים המעשנים של פיטסבורג והגיע לפסגה של וול סטריט, אחר שגילה סקרנות ורעב ללמוד מגיל צעיר. דיוויד טפר עשה את ההון הגדול מאג"ח זבל ומתקופות משבר רבות. את מה שאף אחד לא רצה לקנות הוא רכש: "הזמן להיות אמיץ הוא כשכולם מפחדים". ובזמן שכולם ברחו הוא נכנס: "הכי קל להרוויח כסף בקיצוניות". זהו סיפורו של הגורו עם המשקפיים הורודים, וגם איזה שיעורים תוכלו לקחת ממנו
ביום סתווי של 1957, בלב חגורת החלודה ובין המפעלים המעשנים של פיטסבורג, נולד דיוויד טפר למשפחה יהודית צנועה מהמעמד הבינוני ילד שיגדל בין עשן הפלדה וגרוטאות הפלדה, וייהפך ברבות השנים לאחד האנשים החזקים בוול סטריט. אביו היה רואה חשבון פשוט שעבד קשה להביא אוכל הביתה, ואמו לימדה בבית ספר יסודי. את הילדות העביר טפר בין משחקי בייסבול לבין... ספירת מספרים. שילוב שהייתם פחות מצפים מילד קטן שגדל בעיירת פיתוח.
ההורים שלו לא היו אנשים קשי יום אבל גם לא חיו בעושר משמעותי, והם זיהו אצל הבן משהו מיוחד - סקרנות,
ורעב ללמידה. הם אולי לא חלמו שהוא ייהפך למיליארדר, אבל קיוו שיצליח לברוח מהעיר התעשייתית, מהחיים שהיו צפויים למי שנולד בין בתי הזיקוק לגשרים החלודים. לא היה להם הון להוריש לו, אבל היה להם חזון: עתיד אחר. כזה שלא יעבור דרך קווי ייצור או שולחנות בית ספר, אלא
עתיד שייקח את הילד הרחק ממורדות הנהר השחור של פיטסבורג אל העולם הגדול.
דיוויד, מצדו, לקח את ההזדמנות בשתי ידיים. הוא למד כלכלה באוניברסיטת פיטסבורג תוך כדי ששילב עבודה כדי לממן את שכר הלימוד, ולאחר מכן הוא המשיך ל-MBA (תואר שני במינהל עסקים) באוניברסיטת
קרנגי מלון. באותם הימים הוא היה עוד סטודנט אנונימי בין מאות סטודנטים. אבל לימים, כשכבר יהיה מהשמות המוכרים בוול סטריט, הוא ישוב לקרנגי מלון כנדבן מרכזי ובית הספר למינהל עסקים יישא את שמו: Tepper School of Business.
מפיטסבורג לוול סטריט
את
צעדיו הראשונים בעולם הפיננסי הוא עשה בשנות ה-80, בגולדמן סאקס. הציבו אותו במחלקה הכי תנודתית של הבנק, זאת שמתעסקת באג"ח הזבל עם הסיכון הגבוה, התנודתיות הפרועה, וגם עם הפוטנציאל לרווחים הענקיים. הוא הצטיין ונהפך לשותף של הבנק, אבל ב-1993, כשהקידום המיוחל לא
הגיע, הוא קם ועזב. "זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי," הוא יספר לימים. "אם הייתי מקבל את הקידום, אולי הייתי נשאר שם עוד 20 שנה. ובמקום זה, יצאתי לדרך עצמאית".
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באותה שנה הקים את קרן Appaloosa Management עם 57 מיליון דולר - סכום די צנוע במונחים של וול
סטריט, אבל מספיק כדי להתחיל ליישם את האינטואיציה שהיתה לו: לחפש ערך היכן שאחרים רואים רק זבל. טפר לא השקיע בחברות מבריקות או במגמות אופנתיות. הוא הלך דווקא למקומות האפלים, לחצר האחורית של וול סטריט. איפה שיש פחד, איפה שיש פאניקה, איפה שהמחירים קורסים - שם
הוא עשה את המהלכים הגדולים ביותר שלו. הוא קנה חוב של מדינות במשבר, מניות של חברות שהיו כמעט בחדלות פירעון, אג"ח שאף אחד לא רצה לגעת בהן. לכל מקום שממנו אחרים ברחו, הוא נכנס.
בשיא המשבר הפיננסי של 2009-2008, טפר נהפך מעוד דמות מוערכת לדמות מיתולוגית אמיתית. כשכולם פחדו שהבנקים הגדולים יולאמו, הוא קנה מכל הבא ליד. סיטיגרופ, Bank of America, AIG הוא קנה את מה שכולם מכרו. ובתוך חודשים, כשהשוק התאושש, הרווחים שלו חצו את ה-4 מיליארד דולר ברמת ההון האישי שלו. אבל זה לא עצר שם. גם ב-2020, בתחילת מגפת הקורונה, כשוול סטריט שוב צנחה והבורסות התנדנדו, יצא טפר בראיון ואמר: "זו ההזדמנות של העשור." גם אז הוא קנה. גם אז הוא צדק.
האסטרטגיה שלו נשארה עקבית: השקעה במצבי קיצון. כשהשוק נמצא בפחד קיצוני או באופוריה מוגזמת, שם הוא מחפש את ההזדמנות. הוא נוהג לדבר על אסימטריה:
מתי הרווח הפוטנציאלי גדול מהסיכון האמיתי. אבל אם זה ישמע לכם שטפר מנסה להיות החוכמולוג וללכת נגד ההמון בצורה קבועה, זה לא מדויק. הוא לא זורק סיסמאות ועל כל השקעה שנכנסת אל התיק שלו הוא משקיע עשרות שעות מחקר שאותו הוא עושה באופן אישי.
- סין מתקרבת לאישור יבוא שבבי AI של אנבידיה
- פתיחה מעורבת בוול-סטריט; אינטל צונחת ב-16%, ברודקום יורדת ב-3%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות
עם השנים,
טפר הרחיב את העיסוקים שלו גם מעבר לעולם הפיננסי. ב-2018 הוא רכש את קבוצת הפוטבול קרוליינה פנת'רס בעסקה בהיקף של 2.2 מיליארד דולר, שהיא העסקה הגבוהה ביותר בתולדות הליגה באותה תקופה. בהמשך הוא הביא גם קבוצת כדורגל לשארלוט, כחלק מליגת ה-MLS.
ברמה האישית
למרות מעמדו כאחד מהאנשים העשירים והמשפיעים בוול סטריט, טפר שומר על אורח חיים צנוע יחסית. הוא גרוש ואב לשלושה ילדים, מתרחק מאור הזרקורים וממעט להיחשף בתקשורת מעבר למה שנדרש. טפר גם מעריץ מובהק של ברוס ספרינגסטין, עוד משנות נעוריו בפיטסבורג, אז נחשף לשירי הרוק של ספרינגסטין שעסקו בעבודה קשה, תקווה וייאוש של מעמד הפועלים האמריקאי. במשרד שלו הוא תלה גיטרה שמקדמת את כל מי שנפגש איתו. הבחירה להחזיק גיטרה דווקא במרחב העבודה שלו היא ככל הנראה לא אסתטית בלבד, אלא סוג של תזכורת לא רק לשורשים, אלא גם לגישה הישירה והבלתי מתייפייפת שהוא מביא גם לעולם ההשקעות. אם ספרינגסטין נתפש כקול של "אמריקה האמיתית", טפר רואה בעצמו במידה רבה תוצר של אותה אמריקה, רק שהוא בוחר לנגן על השווקים במקום על במה.
למרות ממדי ההון שצבר, טפר לא מקיף את עצמו בסמלי סטטוס ראוותניים. הוא לא נחשב אספן אמנות, לא חי באורח חיים נוצץ במיוחד, ובמובנים רבים נותר מחובר לדימוי העצמי של מי שגדל באזור תעשייתי, ניהל מאבק כלכלי בצעירותו, ובנה את דרכו למעלה בעשר אצבעות.
דיוויד טפר - תעודת זהות
הצלחות בהשקעות: בנקים ב-2009 - רווח של 7 מיליארד דולר; חובות ארגנטינה - רווח של מאות אחוזים; חברות תעופה אחרי 9/11; AIG במשבר; יוון במשבר החוב.
כישלונות בהשקעות: השקעות בארגנטינה שהפסידו בהתחלה; תנודתיות גבוהה בביצועים; הימורים על אינפלציה שלא התממשו.
מוטו ורציונל השקעות: השקעה במצבי מצוקה, אופטימיות בזמני משבר, חיפוש אסימטריה בסיכון-תגמול.
חיים אישיים: טפר גרוש עם שלושה ילדים. הוא קנה את קרולינה פנתרס, קבוצת ה-NFL, ב-2.2 מיליארד דולר ב-2018. הוא תרם יותר מ-125 מיליון דולר לאוניברסיטת קרנגי מלון, והבניין הראשי של בית הספר לעסקים נקרא על שמו. טפר ידוע באהבתו למוזיקה של ברוס ספרינגסטין, ואם תכנסו למשרד שלו תוכלו לראות גיטרה שתלויה על הקיר ומספרת על התשוקה השנייה של המשקיע המוכר.
ציטוטים נבחרים:
"הזמן להיות אמיץ הוא כשכולם מפחדים" - הפחד של אחרים יוצר הזדמנויות למי שמוכן להסתכן.
"אני תמיד מחפש את האסימטריה" - מצבים בהם הרווח הפוטנציאלי גדול בהרבה מההפסד האפשרי.
"העצים לא צומחים לשמיים" - כל עלייה מוגזמת תסתיים בתיקון. היו ריאליסטים.
"המפתח הוא להיות גמיש" - אל תיתקעו על דעה אחת. השווקים משתנים ואתם צריכים להשתנות איתם.
"הכי קל להרוויח כסף בקיצוניות" - כשהשוק בקיצון של פחד או חמדנות, ההזדמנויות הכי גדולות.
"אני לא מנסה להיות הכי חכם, רק להרוויח כסף" - התוצאה חשובה, לא להראות כמה אתה חכם.
"פסימיות מוגזמת יוצרת הזדמנויות" - כשכולם פסימיים מדי, המחירים זולים מדי.
"תמיד תחשוב על התרחיש הגרוע" - הבנת הסיכון הגרוע ביותר עוזרת לקבל החלטות טובות.
"אל תתאהב במניות שלך" - השקעות הן עסק, לא רומן. תהיו מוכנים למכור.
"השוק תמיד מגזים" - בשני הכיוונים. הבנת הנטייה הזו יוצרת הזדמנויות.
דבר הגורו - כל אחד מהגורואים הללו תרם באופן ייחודי לעולם ההשקעות, והסיפורים האישיים שלהם מוכיחים שהדרך להצלחה עוברת דרך כישלונות, למידה מתמדת, ואומץ לפעול נגד הזרם. הציטוטים שלהם מהווים מקור בלתי נדלה של חוכמה פיננסית שרלוונטית היום כמו תמיד.