גון פולסון
צילום: צילום מסך בלומברג
דבר הגורו

ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים

"הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא במשבר"; "חשוב לחכות להזדמנות הנכונה" 

מנדי הניג |

ג'ון אלפרד פולסון נולד ב-14 בדצמבר 1955 בקווינס, ניו יורק. הוא גדל במשפחת מעמד ביניים. אביו היה סמנכ"ל כספים בחברה קטנה ואמו עובדת סוציאלית. פולסון למד פיננסים ב-NYU ו-MBA בהרווארד. הוא התחיל את הקריירה שלו בבוסטון קונסלטינג גרופ ואחר כך עבר לבר סטרנס כאנליסט מיזוגים ורכישות.

ב-1994, בגיל 38, פולסון הקים את Paulson & Co עם 2 מיליון דולר ועובד אחד. הקרן התמחתה בארביטראז' של מיזוגים - אסטרטגיה שמרנית יחסית. במשך שנים הוא הרוויח תשואות יציבות אבל לא מרשימות. ב-2005 משהו השתנה - פולסון החל לחקור את שוק המשכנתאות האמריקאי.

מה שגילה זעזע אותו. מיליוני אמריקאים קיבלו משכנתאות שלא יכלו להחזיר. הבנקים ארזו את המשכנתאות האלה בניירות ערך מורכבים ומכרו אותם למשקיעים. פולסון היה משוכנע שזו בועה שתתפוצץ. הבעיה הייתה איך להמר נגדה.

הפתרון שמצא היה גאוני - הוא קנה ביטוח (CDS) על אגרות החוב של המשכנתאות. העלות הייתה מינימלית - כ-1% בשנה - אבל הרווח הפוטנציאלי היה עצום. ב-2007, כשהמשבר התחיל, פולסון הרוויח 15 מיליארד דולר לקרן שלו ו-4 מיליארד דולר לעצמו - הרווח הגדול ביותר בהיסטוריה מעסקה אחת.

אבל הסיפור לא נגמר בטוב. פולסון, משוכנע שהממשלה תדפיס כסף ותיצור אינפלציה, השקיע מיליארדים בזהב וחברות זהב. הזהב עלה בהתחלה אבל קרס ב-2011. הקרן שלו הפסידה 50% ב-2011 ו-35% ב-2012. משקיעים ברחו והנכסים המנוהלים ירדו מ-38 מיליארד ל-9 מיליארד.

פולסון נשוי לג'ני, מעצבת פנים, ויש להם שתי בנות. הם גרים במנהטן ובהמפטונס. ב-2021 הזוג הודיע על גירושים אחרי 21 שנות נישואין. פולסון תרם מאות מיליונים לצדקה, כולל 400 מיליון דולר להרווארד - התרומה הגדולה ביותר בהיסטוריה של האוניברסיטה באותו זמן.

ב-2008, בשיא ההצלחה, פולסון קיבל איומים על חייו. אנשים האשימו אותו בגרימת המשבר. "זה היה מטורף," הוא אומר. "לא גרמתי למשבר, רק ראיתי אותו מגיע." הוא שכר מאבטחים והגביר את האבטחה סביב המשרד והבית.

קיראו עוד ב"גלובל"

הצלחות בהשקעות: המשכנתאות סאבפריים - רווח של 15 מיליארד ב-2007; בנק אוף אמריקה - רווח של מיליארדים; סיטיגרופ - עלייה של 400%; ארביטראז' מוצלח במיזוגים רבים.

כישלונות בהשקעות: זהב - הפסד של מיליארדים מ-2011; סינו פורסט - הונאה שעלתה 500 מיליון; ואליאנט - הפסד של מאות מיליונים; חברות תרופות - הפסדים גדולים.

מוטו ורציונל השקעות: חיפוש אסימטריות קיצוניות, הימורים גדולים נגד בועות, ניתוח עמוק של סיכונים מערכתיים.

ציטוטים נבחרים:

"אתה צריך לחפש אסימטריה ביחס סיכון-תגמול" - חפשו מצבים בהם הרווח הפוטנציאלי עצום והסיכון מוגבל.

"הרעיונות הטובים ביותר הם הנגד-אינטואיטיביים" - הרווחים הגדולים באים מלראות מה שאחרים לא רואים.

"חשוב לחכות להזדמנות הנכונה" - סבלנות היא קריטית. אל תכריחו עסקאות.

"הבעיה עם הצלחה היא שאנשים חושבים שאתה גאון" - הצלחה אחת לא הופכת אותך לחסין מטעויות.

"השוק יכול להיות לא רציונלי לתקופות ארוכות" - להיות צודק לא מספיק. צריך גם תזמון וסבלנות.

"הכי כדאי להמר כשהסיכויים לטובתך" - אל תהמרו על סיכויים שווים. חכו ליתרון ברור.

"אל תשקיע על סמך אמונה, השקע על סמך נתונים" - עובדות ומספרים, לא רגשות ותקוות.

"הזמן הטוב ביותר להשקיע הוא במשבר" - משברים יוצרים את ההזדמנויות הגדולות ביותר.

"גודל הפוזיציה חשוב כמו הרעיון" - רעיון טוב עם פוזיציה קטנה לא ישנה כלום. תלכו גדול על הימורים טובים.

"תמיד תגן על ההון שלך" - הגנה על ההון חשובה מחיפוש רווחים. אל תסכנו את הבסיס.



הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטנלי דרוקנמילר, צילום: Xסטנלי דרוקנמילר, צילום: X
דבר הגורו

סטנלי דרוקנמילר - "הטריק הוא להיות אגרסיבי כשאתה צודק"

"השוק הוא המורה הטוב ביותר"; "זה לא אם אתה צודק או טועה, אלא כמה אתה מרוויח כשאתה צודק" - רציונל ומוטו השקעות וציטוטים עיקריים של דרוקנמילר; דבר הגורו 

רן קידר |

סטנלי נולד ב-14 ביוני 1953 במיוואקי, ויסקונסין, כסטנלי פרימן דרוקנמילר. הוא  גדל במשפחת מעמד ביניים בפרברי פילדלפיה. הוריו התגרשו כשהיה ילד, והוא גדל עם אביו הכימאי ואמו החורגת. דרוקנמילר למד כלכלה באוניברסיטת באודין ותואר שני בכלכלה מאוניברסיטת מישיגן, אך עזב לפני סיום הדוקטורט כדי להתחיל לעבוד.

ב-1977 הוא התחיל כאנליסט בבנק פיטסבורג נשיונל, וב-1981, בגיל 28 בלבד, הקים את קרן Duquesne Capital Management. השם בא מאוניברסיטת דוקיין בפיטסבורג, העיר שבה התחיל את הקריירה. הקרן השיגה תשואה שנתית ממוצעת של 30% במשך 30 שנה, ללא אף שנת הפסד - הישג כמעט חסר תקדים.

הרגע המכונן בקריירה שלו היה ב-1988 כשג'ורג' סורוס גייס אותו לעבוד בקרן קוונטום. דרוקנמילר היה המוח מאחורי ההימור המפורסם נגד הלירה שטרלינג ב-1992. "סורוס נתן לי את האומץ להמר גדול," הוא מספר. "אמרתי לו שאני רוצה להמר 100% מהקרן, והוא אמר 'זה לא מספיק, תהמר על 200%'." הם הרוויחו מיליארד דולר ביום אחד.

ב-2000, דרוקנמילר עשה את אחת הטעויות הגדולות שלו. אחרי שנים של ספקנות לגבי בועת הטכנולוגיה, הוא נכנע ללחץ וקנה מניות טכנולוגיה ממש לפני הקריסה. "זו הייתה הטעות הכי מביכה שלי," הוא אומר. "ידעתי שזו בועה אבל לא יכולתי לסבול לראות את כולם מרוויחים בלעדיי." הוא הפסיד 3 מיליארד דולר.

ב-2010, בגיל 57, דרוקנמילר הודיע על סגירת הקרן שלו להשקעות חיצוניות. "לא רציתי לנהל כסף של אחרים יותר," הוא הסביר. "הלחץ היה גדול מדי." מאז הוא מנהל רק את כספו האישי, שמוערך במיליארדי דולרים, ונחשב לאחד הסוחרים המצליחים ביותר בהיסטוריה.