איציק טוויל, מנהל תחום האשראי והנדל"ן בהראל. קרדיט: גבע טלמוראיציק טוויל, מנהל תחום האשראי והנדל"ן בהראל. קרדיט: גבע טלמור

הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית

קבוצת הראל הודיעה על השקעה של כ-200 מיליון שקל בקרן EQT Exeter Logistics , המתמחה בהשקעות בתחום הלוגיסטיקה ברחבי אירופה; הקרן פועלת במסגרת קבוצת ההשקעות השוודית EQT, אחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם, המנהלת נכסים בהיקף של כ-266 מיליארד אירו נכון לסוף יוני 2025
רן קידר |
נושאים בכתבה הראל

קבוצת הראל ביטוח ופיננסים מודיעה על השקעה של כ-200 מיליון שקל בקרן EQT Exeter Logistics Value Fund V, המתמחה בהשקעות Value-add בתחום הלוגיסטיקה ברחבי אירופה. הקרן פועלת במסגרת קבוצת ההשקעות השוודית EQT, אחת מחברות ניהול הנכסים הגדולות בעולם, המנהלת נכסים בהיקף של כ-266 מיליארד אירו נכון לסוף יוני 2025

לפי ההודעה, אסטרטגיית הקרן מתמקדת ברכישה, הקמה והשבחה של נכסים לוגיסטיים מודרניים מסוג Big Box, Mid Box ו-Last Mile באירופה, תוך התמקדות באזורים בהם קיים מחסור בהיצע של שטחי אחסון והפצה איכותיים. הקרן תפעל במודל אגרגציה, במסגרתו תבצע השקעות רבות בהיקפים קטנים ובינוניים לצורך בניית פורטפוליו רחב ומגוון של נכסים המתאים למשקיעים מוסדיים.

לדברי איציק טוויל, מנהל תחום האשראי והנדל"ן בהראל, "ההשקעה בקרן משקפת את אסטרטגיית הראל לגיוון ולהרחבת תיק הנדל"ן שלנו, לצד מנהלים מובילים בעולם. מדובר בצעד נוסף בהרחבת הפעילות הבינלאומית של הראל בתחום הנדל"ן הלוגיסטי, תוך מיקוד באזורים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה".

בין הגורמים המרכזיים שדחפו את קבוצת הראל לזהות פוטנציאל בתחום: השינויים הדרמטיים שעברו שוקי הלוגיסטיקה בשנים האחרונות, החל ממגפת הקורונה, דרך המלחמה באוקראינה ותקיפות ספינות הסחר סמוך לתימן, ועד למדיניות המכסים של ארה"ב, שיצרו הפרעות בשרשראות האספקה הגלובליות והובילו למחסור בשטחים לוגיסטיים מודרניים באירופה.

הראל מציינת כי שוקי הלוגיסטיקה באירופה נהנים ממגמות ארוכות טווח התומכות בביקוש: עלייה מתמשכת בשיעור החדירה של המסחר האלקטרוני (e-commerce), מגמת ה-Nearshoring המחזירה ייצור ליבשת, וכן מלאי גדול של נכסים מתיישנים שדורשים החלפה או שדרוג. בנוסף, גורמים מבניים כמו הגבלות תכנון ובנייה מקשות על הגדלת ההיצע – מה שממשיך לתמוך בעליות במחירי השכירות.

קרן EQT Exeter Logistics Value Fund V מהווה חלק ממערך ההשקעות של קבוצת EQT AB, שהוקמה בשנת 1994 ונסחרת בבורסה של שטוקהולם. הקבוצה פועלת בשני תחומי ליבה, הון פרטי ונכסים ריאליים, ומחזיקה בפורטפוליו רחב של חברות ונכסים באירופה, אסיה, פסיפיק ואמריקה. EQT שמה דגש על יצירת ערך ארוך טווח באמצעות צמיחה בת-קיימא, מצוינות תפעולית ומובילות שוק.

ההשקעה של הראל מהווה המשך ישיר למגמת ההתרחבות שלה בשוק הנדל"ן הבינלאומי בכלל ובתחום הלוגיסטיקה בפרט – מגזר שנמצא בצמיחה מתמדת על רקע המעבר הגלובלי למסחר מקוון וצורך בשרשראות אספקה קצרות, גמישות וחסינות יותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה

הפסקת האש בעזה בסימן שאלה: מחבלים פתחו באש על כוחות צה״ל ברפיח, חמאס ממשיך להתל עם החזרת החטופים - ישראל טוענת להפרת ההסכם ושוקלת את התגובה; המכרז החדש של הביטוח הלאומי מערער את המודל של חברות הסיעוד - מניות דנאל ותיגבור נפלו; קרטל אופק+ שוקל הגדלת תפוקה, חברות הנפט ירדו

מערכת ביזפורטל |

אחוזת בית סיימה באדום מדד ת"א 35 איבד 0.93% ומדד ת"א 90 ירד גם הוא בשיעור דומה 0.97%, ברקע הפרות של ההסכם בעזה ושקילת תגובה ישראלית.

 במבט על הסקטורים, מדד הבנקים ירד 0.3%, מדד הביטוח ירד 0.4%, מדד הנדל"ן איבד 1% ומדד הנפט והגז ירד בחדות 1.8% ברקע הירידה במחיר לחבית נפט - הנפט ממשיך לרדת לאור כוונת אופ"ק+ להגדיל תפוקה והערכה מחודשת של הסנקציות על רוסיה.

חלק מהלחץ עדיין מגיע מהגזרה הדרומית, כאשר האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים. הבוקר ארגון הטרור השיב שרידי חטוף שגופתו הוחזרה במקום גופה, כשם זה תועד כהצגה של ארגון הטרור שהטמין אותה מבעוד מועד - עדיין נותרו 13 חללים חטופים בעזה. בישראל דנו לגבי התגובה, כאשר דווח כי בעקבות "התפתחות ביטחונית" משפט נתניהו הסתיים מוקדם ונתניהו כינס את הקבינט לדיון מצומצם, ואחרי שהגיעו דיווחים על פתיחה באש מצד מחבלים על כוחות צה״ל במרחב רפיח, בהפרה חמורה של הפסקת האש, דווח על תקיפות אוויריות ברצועת עזה. 

עוד לפני שנרקמה העסקה בעזה, טענו כי עשוי להיות תרחיש שבו הבשורות הטובות מגיעות אבל אז השוק מתממש, מה שמכונה "קנה בשמועה ומכור בידיעה" ושאלנו - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה? קיבלנו על זה תגובות לכאן ולכאן, אבל העקרון עדיין רלוונטי. גם כעת כך נראה ההסכם על כרעי תרנגולת, ארגון הטרור מותח את החבל וכל הזמן בודק את הגבולות של ישראל אבל ספק אם תהיה תגובה קשה או הסלמה אמיתית, אם בעבר חייל היה מקבל אישור פתיחה באש מדרג השטח אז כיום זה עובר בערוצים גבוהים מאוד כשבהם נשקלת דעת האמריקאים ובייחוד הנשיא טראמפ.


המודל של חברות הסיעוד בסכנה? - דנאל דנאל -11.95%  , תיגבור תיגבור -7.3%   וכנראה שגם עמל ומעבר שבדרך לבורסה מתמודדות עם אי-ודאות סביב המכרז החדש של המוסד לביטוח לאומי. זה מכרז שמערער את המודל העסקי של הענף. המכרז קובע רווח קבוע של 4% בלבד לחברות - כשהמטרה מאחורי זה היא לייצר אחידות, שקיפות ותחרות בין השחקנים. בפועל, החברות מזהירות מפני שורה של דרישות חדשות ומכבידות: מהכשרות מקצועיות למטפלות, דרך מדידת שביעות רצון המטופלים, ועד בקרות תפעוליות קפדניות. כל זה, מבלי ששכר המטפלות עודכן כלפי מעלה, מה שמעלה חשש אמיתי לירידה ברמת השירות ולפגיעה בכדאיות הכלכלית של ההפעלה. 

דנאל עתרה כבר לבית המשפט נגד המכרז אך עדכנה כי מרבית טענות העותרים נדחו, עם זאת חלק מהסוגיות הוחזרו לדיון בוועדת המכרזים, שנדרשת לפרסם מועד חדש להגשת הצעות - לפחות 60 ימים קדימה - אחרי שיבוצעו תיקונים. למרות שייתכן שיוכנסו תיקונים במכרז, אי הוודאות בקשר לזה לוחצת על המניות.  דנאל, מהשחקניות הגדולות בענף שלכ-53% מההכנסות שלה אחראי הביטוח הלאומי הזהירה בעבר כי המכרז עלול לפגוע בתוצאות, למרות שהיא עדיין לא יכולה להעריך באיזה עוצמה.