כטב״ם שאהד-136 שהופל באוקראינה, מוצג על ידי שר החוץ הפולני בלונדון (X)
כטב״ם שאהד-136 שהופל באוקראינה, מוצג על ידי שר החוץ הפולני בלונדון (X)

שר החוץ הפולני הביא ללונדון כטב"מ איראני והזהיר: "רוסיה יכולה לתקוף בעומק אירופה"

רדוסלב סיקורסקי הציג כטב"מ מסוג Shahed-136 שיוצר ברוסיה ושוגר לעבר אוקראינה, כדי להמחיש למדינות מערב אירופה את ממדי האיום; לדבריו, על היבשת להיערך למלחמה שתימשך עוד שלוש שנים ולבנות "חומת רחפנים" במזרח

מנדי הניג | (8)

שר החוץ הפולני, רדוסלב סיקורסקי, הגיע ללונדון כשהוא מצויד במוצג יוצא דופן: כטב"מ איראני מסוג Shahed-136, שנמצא בשירות הצבא הרוסי והופל בשטח אוקראינה. הכלי, באורך יותר משלושה מטרים ובכנפיים משוננות, הוצג על ידי סיקורסקי במסיבת עיתונאים רשמית במטרה להמחיש את גודל הסכנה. “רוסיה מסוגלת לפגוע עמוק לתוך שטחי אירופה”, אמר. “אם לא ניערך כעת לבניית הגנה אזורית, זה יהיה מעשה חסר אחריות”.


כטב״מ שאהד-136 בגרסתו הרוסית - מוצג במסיבת העיתונאים בלונדון (X)


ההופעה יוצאת הדופן בלונדון לוותה באזהרה למדינות מערב אירופה. המלחמה באוקראינה יכולה להפוך למבחן ביטחוני ישיר עבור מדינות נאט"ו עצמן. סיקורסקי קרא להקמת “חומת רחפנים” לאורך הגבול המזרחי של אירופה פרויקט הגנה רב־שכבתי שיכלול מערכות יירוט, חיישנים ויכולת התראה מוקדמת מפני מתקפות אוויריות. “הטכנולוגיה הזו זולה, נגישה ומאפשרת לרוסיה להציף את המערכות שלנו בכמויות”, הסביר. “התגובה שלנו חייבת להיות קולקטיבית, מתואמת ומיידית”.


לדבריו, “האוקראינים מתכננים את המלחמה לשלוש השנים הקרובות וזה צעד חכם. גם אנחנו צריכים לשכנע את פוטין שאנחנו מוכנים להחזיק מעמד לפחות פרק זמן כזה”. הוא הוסיף כי הוא מקווה לראות את ארה"ב מספקת לאוקראינה טילי טומהוק ארוכי-טווח, שיאפשרו לצבא קייב לפגוע במטרות עומק בשטח רוסיה.

הכטב"מ שהציג סיקורסקי, מדגם Shahed-136 (המכונה גם Geran-2 בגרסה הרוסית), פותח במקור באיראן, והוא מסוג “לוטטינג מונישן” כלי שמתעכב באוויר סביב היעד עד לרגע הפגיעה. רוסיה עושה בו שימוש נרחב מאז סוף 2022, ומייצרת כיום גרסאות מקומיות במפעל שבטטרסטן. על פי הערכות מערביות, עלות ייצורו של כלי כזה עומדת על כמה עשרות אלפי דולרים בלבד, לעומת מאות אלפים או מיליונים למיירטים שמנסים להפילו פער כלכלי שמעניק לרוסיה יתרון טקטי משמעותי.

בעוד שפולין רואה עצמה כחיץ ביטחוני בין רוסיה למערב, סיקורסקי הדגיש כי “אין מדובר עוד באיום מקומי”. הוא הזכיר כי בחודשים האחרונים נמצאו שרידי כטב"מים רוסים שנפלו בשטח פולני, ובחלק מהמקרים אף חדרו לעומק המדינה. “זו כבר לא תאוריה. זו מציאות שחוצה גבולות”, אמר.

במקביל לאזהרות הפולניות, דווח השבוע כי היקף הסיוע הצבאי האירופי לאוקראינה ירד בכ־57% בחודשי הקיץ, לפי נתוני מכון קיל הגרמני. המדינות האירופיות הקצו ביולי־אוגוסט כ־3.3 מיליארד אירו בסך הכול מחצית מהממוצע במחצית הראשונה של השנה. הירידה נרשמת דווקא כאשר רוסיה מגבירה את ייצור הכטב"מים והטילים שלה, והמלחמה נמשכת בקצב גבוה.

קיראו עוד ב"גלובל"

מה זה בעצם כטב״מ שאהד-136?

הכטב״מ שאהד־136, המוכר ברוסיה בשם Geran-2, הוא אחד הכלים הזולים אבל האפקטיביים ביותר בארסנל הרוסי. מדובר בכלי טיס בלתי מאויש מדגם "לוטטינג מונישן" – כלומר, רחפן שמרחף באוויר עד שהוא מזהה את יעדו ומתרסק עליו במדויק. אורכו מעט יותר משלושה מטרים, הוא מצויד במנוע בוכנאי פשוט, ומוביל ראש קרב במשקל עשרות קילוגרמים.

היתרון הגדול של השאהד הוא ביחס העלות־תועלת: הוא זול לייצור וניתן לשגרו בהמוניו, מה שמאפשר לרוסיה להציף מערכות הגנה מערביות יקרות בכמות של מטרות בו־זמנית. כל רחפן כזה עולה לרוסיה כמה עשרות אלפי דולרים בלבד, לעומת טילי יירוט שעלותם מאות אלפים ואף מיליונים. התוצאה היא אסטרטגיה שמבוססת על שחיקה לא בהכרח פגיעה מדויקת בכל יעד, אלא עייפות מצטברת של מערכות ההגנה.

בגרסה הרוסית, שיוצרה במפעל בטטרסטן, הוכנסו שיפורים במערכות הניווט ובתקשורת, מה שהגביר את הדיוק ואת טווח הפעולה. לפי הערכות מודיעין מערביות, רוסיה מסוגלת כיום לייצר מאות יחידות בחודש קצב שמעניק לה יתרון טקטי ברור בלוחמת התשה.

ההתמודדות עם איום כזה מחייבת גישה רב־שכבתית: מערכי גילוי מבוססי מכ"ם וחיישנים, שיבוש אלקטרוני שמטרתו לבלבל את מערכות הניווט, ויירוט קינטי קצר־טווח נגד נחילי הרחפנים עצמם. באירופה כבר מתגבשות תכניות ל"חומת רחפנים" לאורך הגבול המזרחי, שתשלב בין טכנולוגיה, מודיעין ותיאום אזורי בניסיון להיערך לעידן חדש של לוחמה אווירית זולה, חכמה ובלתי צפויה.

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    Loitering Munition (ל"ת)
    אנונימי 15/10/2025 18:15
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 15/10/2025 15:31
    הגב לתגובה זו
    הפולנים מציגים את ממשלות מערב אירופה במלוא ערוותן ובושתן.
  • 4.
    אנונימי 15/10/2025 15:08
    הגב לתגובה זו
    להשמיד את הנאו נאצים יבאו על ארבע לקנות מישראל מניות הביטחון במימוש שהוא בעצם הזדמנות קנייה אני קניתי 3 מניות ביטחון היום תודה למוכרים מה הייתי עושה בלעדיכם תודה לכם מתוקים כל כך
  • 3.
    אנונימי 15/10/2025 14:54
    הגב לתגובה זו
    הופל ללא שריטה אחת מישהו פה מבלף...
  • מי אמר שהופל (ל"ת)
    אנונימי 15/10/2025 16:43
    הגב לתגובה זו
  • שנמצא בשירות הצבא הרוסי והופל בשטח אוקראינה (ל"ת)
    אנונימי 21/10/2025 10:06
  • 2.
    אגאא 15/10/2025 14:46
    הגב לתגובה זו
    לקנות או לא לקנות טכנולוגיות מישראל
  • 1.
    קורא לאירופאים לנהוג באיפוק ולהימנע מלפגוע באזרחים רוסים (ל"ת)
    דודו 15/10/2025 14:23
    הגב לתגובה זו
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc -0.58%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


וול סטריט שור (גרוק)וול סטריט שור (גרוק)
סקירה

טבע עולה 2.9%, בשיא של ה-5 שנים האחרונות, קלטורה מזנקת 28%; הנאסד״ק יורד ב-0.8%

הנאסד"ק בירידה של 0.8%; לייבפרסון עולה 30%; הממשל האמריקאי לקראת החזרת הפעילות ואיתו שורה של נתוני מאקרו שייתנו לנו הבנה על מצב הכלכלה האמריקאית ולאן פני הריבית

צוות גלובל |

וול סטריט מחפשת AI. אמרתם בשיחת הועידה שאתם מתרחבים ב-AI המניה תזנק - טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה? ; רכשתם פעילות של AI - המניה תזנק 28% במחזור ענק. זה מה שקלטורה Kaltura 29.59%   דיווחה הבוקר והמניה שלה טסה - קלטורה רוכשת את הסטארטאפ הישראלי eSelf.ai ב-27 מיליון דולר.  


עוד מזנקת היא לייבפרסון בעקבות דוחות ותחזית. זו חברה שהיתה מהראשונות שפיתחו צ'אט, אבל הוא לא היה מאוד חכם. הבינה המלאכותית גמרה את העסק, ולייבפרסון לייבפרסון 20.91%  מנסה להמציא את עצמה מחדש. המניה מזנקת ב-30% לאחר פרסום הדו״חות ל-Q3. החברה רשמה הכנסות של כ-60.2 מיליון דולרים - ירידה של כ-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד אך מדובר בנתון חיובי מעל לתחזיות השוק. גם בשורת רווח ה-EBITDA שעמד על כ-4.8 מיליון דולרים החברה עקפה את ציפיות השוק כשבשנת 2025 כולה החברה מעריכה הכנסות בטווח שבין 235-240 מיליון דולרים(העלאת התחזית המוקדמת). 


אחרי פתיחה חזקה לשבוע האווירה עכשיו זהירה. ברקע יש התקדמות מעודדת לקראת סיום של השבתת הממשל האמריקאי והרבה צפיה ל"מבול" של נתוני מאקרו שיגיעו בעקבות זה. האופטימיות בקשר לסיום ההשבתה מגיעה בעיקר מההצבעה של הסנאט שהייתה בלילה. הסנאט אישר את הצעת החוק לסיום השבתת הממשל שהייתה הארוכה בתולדות ארה"ב והגיעה ל-41 ימים (!) ההצעה אושרה ברוב של 60 מול 40 קולות, אחרי שקבוצה של דמוקרטים מתונים הצטרפה לרפובליקנים. ההצעה כנראה גם תעבור בבית הנבחרים והיא תכלול תשלום לעובדים במגזר הציבורי שלא קיבלו שכר בתקופת ההשבתה כמו גם איסור על פיטורים עד סוף ינואר. עם זאת, במפלגה הדמוקרטית מותחים ביקורת על כך שההסכם אינו כולל את הארכת הסובסידיות לחוק הבריאות.

במהלך ההשבתה פעילות התעופה בארה"ב מאוד נפגעה, כשמחסור בבקרי טיסה ובצוותי אבטחה הוביל לעיכובים נרחבים ולביטול של יותר מ-10,000 טיסות ברחבי המדינה. החזרה לשגרה צפויה להוריד את הלחץ בשדות התעופה בהדרגה שזה גם בשורה טובה לאזרח ולכלכלה למרות שגורמים תעשייה מעריכים שיידרשו עוד כמה וכמה ימים עד שהמערכת תחזור לפעול בקצב של השגרה.

התקווה לסיום ההשבתה מעודדת את המשקיעים  זה מגיע אחרי שבועות של חשש מפגיעה בצריכה ובפעילות הכלכלית. עכשיו המשקיעים מתמקדים באפשרות שהחזרה לשגרה תאפשר פרסום מחודש של נתוני מאקרו שנעצרו, וככה גם תספק לפד' תמונה מלאה לפני החלטת הריבית שיקבל בדצמבר.