שר החוץ הפולני, רדוסלב סיקורסקי, הגיע ללונדון כשהוא מצויד במוצג יוצא דופן: כטב"מ איראני מסוג Shahed-136, שנמצא בשירות הצבא הרוסי והופל בשטח אוקראינה. הכלי, באורך יותר משלושה מטרים ובכנפיים משוננות, הוצג על ידי סיקורסקי במסיבת עיתונאים רשמית במטרה להמחיש את גודל הסכנה. “רוסיה מסוגלת לפגוע עמוק לתוך שטחי אירופה”, אמר. “אם לא ניערך כעת לבניית הגנה אזורית, זה יהיה מעשה חסר אחריות”.

ההופעה יוצאת הדופן בלונדון לוותה באזהרה למדינות מערב אירופה. המלחמה באוקראינה יכולה להפוך למבחן ביטחוני ישיר עבור מדינות נאט"ו עצמן. סיקורסקי קרא להקמת “חומת רחפנים” לאורך הגבול המזרחי של אירופה פרויקט הגנה רב־שכבתי שיכלול מערכות יירוט, חיישנים ויכולת התראה מוקדמת מפני מתקפות אוויריות. “הטכנולוגיה הזו זולה, נגישה ומאפשרת לרוסיה להציף את המערכות שלנו בכמויות”, הסביר. “התגובה שלנו חייבת להיות קולקטיבית, מתואמת ומיידית”.

לדבריו, “האוקראינים מתכננים את המלחמה לשלוש השנים הקרובות וזה צעד חכם. גם אנחנו צריכים לשכנע את פוטין שאנחנו מוכנים להחזיק מעמד לפחות פרק זמן כזה”. הוא הוסיף כי הוא מקווה לראות את ארה"ב מספקת לאוקראינה טילי טומהוק ארוכי-טווח, שיאפשרו לצבא קייב לפגוע במטרות עומק בשטח רוסיה.

• אפס מס להורים: רפורמת המס שמסעירה את פולין
• פולין מזניקה מטוסי קרב בשל חדירת מל"טים; הרוסים מתגרים?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הכטב"מ שהציג סיקורסקי, מדגם Shahed-136 (המכונה גם Geran-2 בגרסה הרוסית), פותח במקור באיראן, והוא מסוג “לוטטינג מונישן” כלי שמתעכב באוויר סביב היעד עד לרגע הפגיעה. רוסיה עושה בו שימוש נרחב מאז סוף 2022, ומייצרת כיום גרסאות מקומיות במפעל שבטטרסטן. על פי הערכות מערביות, עלות ייצורו של כלי כזה עומדת על כמה עשרות אלפי דולרים בלבד, לעומת מאות אלפים או מיליונים למיירטים שמנסים להפילו פער כלכלי שמעניק לרוסיה יתרון טקטי משמעותי.

בעוד שפולין רואה עצמה כחיץ ביטחוני בין רוסיה למערב, סיקורסקי הדגיש כי “אין מדובר עוד באיום מקומי”. הוא הזכיר כי בחודשים האחרונים נמצאו שרידי כטב"מים רוסים שנפלו בשטח פולני, ובחלק מהמקרים אף חדרו לעומק המדינה. “זו כבר לא תאוריה. זו מציאות שחוצה גבולות”, אמר.

במקביל לאזהרות הפולניות, דווח השבוע כי היקף הסיוע הצבאי האירופי לאוקראינה ירד בכ־57% בחודשי הקיץ, לפי נתוני מכון קיל הגרמני. המדינות האירופיות הקצו ביולי־אוגוסט כ־3.3 מיליארד אירו בסך הכול מחצית מהממוצע במחצית הראשונה של השנה. הירידה נרשמת דווקא כאשר רוסיה מגבירה את ייצור הכטב"מים והטילים שלה, והמלחמה נמשכת בקצב גבוה.

• הפסקת הפעילות בבורסת הנגזרים - CME; למה זו לא "תקלה טכנית" רגילה?
• המעשה הטוב של השבוע - חברה נתנה לה לפני 40 שנה הלוואה כדי לסיים את הלימודים והיא החזירה לה עכשיו מיל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

מה זה בעצם כטב״מ שאהד-136?

הכטב״מ שאהד־136, המוכר ברוסיה בשם Geran-2, הוא אחד הכלים הזולים אבל האפקטיביים ביותר בארסנל הרוסי. מדובר בכלי טיס בלתי מאויש מדגם "לוטטינג מונישן" – כלומר, רחפן שמרחף באוויר עד שהוא מזהה את יעדו ומתרסק עליו במדויק. אורכו מעט יותר משלושה מטרים, הוא מצויד במנוע בוכנאי פשוט, ומוביל ראש קרב במשקל עשרות קילוגרמים.

היתרון הגדול של השאהד הוא ביחס העלות־תועלת: הוא זול לייצור וניתן לשגרו בהמוניו, מה שמאפשר לרוסיה להציף מערכות הגנה מערביות יקרות בכמות של מטרות בו־זמנית. כל רחפן כזה עולה לרוסיה כמה עשרות אלפי דולרים בלבד, לעומת טילי יירוט שעלותם מאות אלפים ואף מיליונים. התוצאה היא אסטרטגיה שמבוססת על שחיקה לא בהכרח פגיעה מדויקת בכל יעד, אלא עייפות מצטברת של מערכות ההגנה.

בגרסה הרוסית, שיוצרה במפעל בטטרסטן, הוכנסו שיפורים במערכות הניווט ובתקשורת, מה שהגביר את הדיוק ואת טווח הפעולה. לפי הערכות מודיעין מערביות, רוסיה מסוגלת כיום לייצר מאות יחידות בחודש קצב שמעניק לה יתרון טקטי ברור בלוחמת התשה.

ההתמודדות עם איום כזה מחייבת גישה רב־שכבתית: מערכי גילוי מבוססי מכ"ם וחיישנים, שיבוש אלקטרוני שמטרתו לבלבל את מערכות הניווט, ויירוט קינטי קצר־טווח נגד נחילי הרחפנים עצמם. באירופה כבר מתגבשות תכניות ל"חומת רחפנים" לאורך הגבול המזרחי, שתשלב בין טכנולוגיה, מודיעין ותיאום אזורי בניסיון להיערך לעידן חדש של לוחמה אווירית זולה, חכמה ובלתי צפויה.