ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" הוארכה עד 22 באוקטובר
בעקבות ההחלטה לעדכן את שיעור בני המקום בקריית עקרון ל-35%, משרד הבינוי והשיכון מודיע על הארכת מועד ההרשמה בשבוע נוסף. עד כה נרשמו מעל ל-127 אלף משקי בית להגרלה העשירית של התוכנית, שבה יוגרלו 7,479 דירות ברחבי הארץ; וגם - מה צפוי בהמשך?
משרד הבינוי והשיכון הודיע כי ההרשמה להגרלת "דירה בהנחה" תימשך עד יום רביעי, 22 באוקטובר 2025 בחצות, במקום להסתיים השבוע. ההחלטה התקבלה לאחר שמועצת מקרקעי ישראל אישרה הבוקר עדכון לשיעור בני המקום ביישוב קריית עקרון, שיעמוד מעתה על 35%. בהגרלה הנוכחית, העשירית במספר, מוצעות 7,479 יחידות דיור ביישובים רבים ברחבי הארץ – ובהם קריית עקרון, נתניה, רעננה, קריית גת, עכו, עפולה, ירושלים, יבנה ונוף הגליל. נאמר כי לראשונה, עד 50% מהדירות יוקצו למשרתי מילואים פעילים, מתוכן כ־25% למערך הלוחם.
לפי נתוני המשרד, מדובר במספר שיא של נרשמים - למעלה מ-127 אלף זכאים שכבר הצטרפו להגרלה. ההרשמה פתוחה לכל מי שמחזיק באישור זכאות בתוקף, וניתן לבחור עד שלוש ערים בלבד. חשוב לציין - ההגרלה הנוכחית היא ככל שנראה האחרונה שתתרחש אם משרד השיכון והאוצר לא יגיעו להסכמות. כתבנו על ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס? ניסינו להשיג תגובה ממשרד האוצר אך ללא הצלחה. ממשרד השיכון נמסר כי השר חיים כץ פעל בדרכים רבות לקדם תכניות רבות ועשה עבודה רבה מאז שנכנס לתפקיד.
נכון לעכשיו, אין צפי לתכניות נוספות של מחיר למשתכן ודומיו והתוצאה של כך עלולה להיות עליית מחירים ברחבי הארץ. בעיקר בשל העובדה כי כ- 130 אלף זכאים צפויים לגשת לשוק החופשי ברגע שיבינו כי אין להם את הסיכוי יותר של להגיע לדירה דרך ההגרלות הממשלתיות.
ההגרלה הנוכחית - ולמה היא לאו דווקא למילואימניקים
נאמר רבות כי ההגרלה הנוכחית תהיה בכדי לספק ל״אלה שהגנו על הבית - בית בישראל״. נראה שההצהרה היא לא בהכרח מה שקורה בפועל בשטח. שבני המקום דווקא מובילים את הסיכויים לזכות בדירה הנחשקת בהגרלות. מדובר על סוג של ״שוחד״ של הממשלה לעיריות אשר רוצות להבטיח לתושבים שלהן את היכולת להגיע לדירה במקום מגורם וכפועל יוצא להמשיך ולהצביע לאותם ראשי ערים.
- מה הסיכוי שלכם לזכות בדירה?
- הסיבה שבגללה מחירי הדירות יכולים לחזור לעלות ואף אחד לא לקח אותה בחשבון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסיכויים של מילואימניק להגיע לדירה דרך התכנית הוא לא גבוה ובהחלט
ניתנת עדיפות לבני המקום. הרי קודם כל נותנים את ״הבשר״ לראשי הערים - ולאחר מכן נותנים למילואימניקים הלוחמים. חשוב להזכיר שיש גם את האלמנים/אלמנות שנכנסו לאחרונה לתכנית וכתוצאה מכך גם התכנית הוארכה. כזכור, התכנית המקורית הייתה צפויה להימשך עד ה-14/9. כעת היא
צפויה ( אם הכל יקרה כצפוי ולא יהיו שינויים נוספים מצד משרד השיכון והשר חיים כץ) להסתיים ב-22 לאוקטובר כאמור.
- 7.כמה נרשמו עד עכשיו וכמה דירות יש (ל"ת)Shafik 16/10/2025 10:55הגב לתגובה זו
- 6.אנונימי 16/10/2025 09:27הגב לתגובה זו130 אלף ירוצו לקנות בשוק החופשירוב מי שבתכונית הזאת זה בגלל שאין להם את היכולת או רצון לקנות בשוק החופשי.
- אנונימימה חשבת 18/10/2025 09:56הגב לתגובה זו0
- 5.אנונימי 16/10/2025 07:13הגב לתגובה זולכל החלאות שיושבים במשרד השיכון.חושבים רק איך לעשות יחסי ציבור ולהציג תראו כמה נרשמים וכמה ביקוש יש לתוכנית שלנו בזמן שמשפחות של חסרי דיור מחכים 7 ו 8 שנים נרשמים להגרלות אין ספור פעמים ולא זוכים.
- 4.130 אלף משקי בית רוצים דירות....אלוהים איזה פצצת ביקוש ממתינה לנו (ל"ת)אנונימי 15/10/2025 16:09הגב לתגובה זו
- 3.הגרלה זו תכנית הימורים לא קשורה למתרחש במשק (ל"ת)אנונימי 15/10/2025 15:44הגב לתגובה זו
- 2.שאפיק 15/10/2025 15:33הגב לתגובה זוראו את כמות הנרשמים
- 1.אנשים מתחילים לקנות דירות אחרי המלחמה המחירים יעלו כמו אחרי הקורונה (ל"ת)אנונימי 15/10/2025 15:12הגב לתגובה זו

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.

בזמן שכולם עוקבים אחרי מחירי הדירות, המשבר האמיתי מתפתח בשוק השכירות
מחירי הרכישה נבלמו ואף ירדו בכ-2% ומעלה, אבל שכר הדירה לחוזים חדשים קפץ ביותר מ-6% בשנה האחרונה. מה עומד מאחורי הפער הזה, למה הפתרון לא יגיע מירידה בריבית בלבד ומה יקרה בשכר הדירה?
בדיונים הציבוריים על שוק הדיור בישראל, רוב תשומת הלב מוקדשת לשאלה הקלאסית: האם מחירי הדירות יעלו או ירדו. כל פרסום של נתונים חדשים מלווה בכותרות על מגמות המחירים, תחזיות של אנליסטים ודיונים על הריבית והשפעתה על שוק הנדל"ן. אולם ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה שהזירה שבה מתרחש השינוי העמוק באמת היא דווקא שוק השכירות, שהולך ותופס את מרכז הבמה.
הפער שהולך ונפער
הנתונים מדברים בעד עצמם. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מדד מחירי הדירות ירד ב-7 חודשים בכ-2%, תלוי באזור. אולם בניגוד גמור למגמה זו, נרשמה עלייה משמעותית במחירי שכר הדירה. הנתונים מראים ששכר הדירה לחוזי שכירות חדשים, בשונה מהסכמי שכירות קיימים וחתומים, עלה בשנה האחרונה ביותר מ-6%.
מאחורי המספרים הללו מסתתר צורך בסיסי: מי שלא קונה - צריך לגור איפשהו. זוגות צעירים, משפחות בתחילת דרכן ויחידים או גרושים שאין ביכולתם לרכוש דירה למגורים, עוברים לשוק השכירות. התוצאה היא מצב שבו הביקוש לשכירות קופץ, בעוד ההיצע גדל בקצב איטי הרבה יותר.
אחד הגורמים המשמעותיים ללחץ על שוק השכירות הוא הגל הרחב של פרויקטי פינוי-בינוי והתחדשות עירונית המקודמים ברחבי הארץ. כאשר בניין ישן מפונה מדייריו כחלק מתהליך של הריסה ובנייה חדשה, הדיירים הקיימים, רבים מהם זוגות צעירים או משפחות צעירות, מוצאים את עצמם נדרשים למצוא דירה חלופית בשכירות למספר שנים עד סיום הפרויקט.
- שכר הדירה דווקא ירד בעשור האחרון - בדיקה
- "להעלות את שכר הדירה ל-5,900 ולשלם מס או להשאיר אותו על 5,600 שקל בלי לשלם מס?"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכונות רבות ברחבי הארץ מקודמים כיום מספר פרויקטי פינוי-בינוי במקביל, לעיתים שישה או שבעה פרויקטים בשכונה אחת בו-זמנית. הבעיה מחריפה משום שהדיירים המפונים רוצים או צריכים להישאר באזור המגורים המקורי, משיקולים של מוסדות חינוך לילדים, עבודה וקרבה למשפחה. כתוצאה מכך, הם נאלצים למצוא שכירות זמנית באותה שכונה או קרוב אליה עד לסיום הפרויקט, מה שמייצר ביקוש נוסף על השכירות הקיימת גם כך באותו אזור.
