דיסני בידור מיקי מאוס
צילום: Istock
היום לפני...

היום שבו נולדה האימפריה של מיקי מאוס והסניף הראשון של הרשת הבינל' נפתח בישראל


היסטוריה כלכלית - "מה קרה היום לפני..." - מדור מיוחד שמוקדש לאירועים המרכזיים בכלכלה ובשווקים בישראל ובעולם. והיום - על ההתרחשויות הבולטות ב-15 באוקטובר



עמית בר |
נושאים בכתבה דיסני דאו ג'ונס

15 באוקטובר 2008 - הירידה החדה השנייה בעוצמתה בדאו ג'ונס מאז אוקטובר 1987

ב-15 באוקטובר 2008, כאשר המשבר הפיננסי הגלובלי נמצא בעיצומו, התרחש אחד מימי המסחר הקשים בתולדות הבורסות המובילות. ירידה חדה במיוחד נרשמה במדדים המרכזיים, כאשר מדד FTSE בלונדון צנח בכ-7.2%, וגרר איתו את יתר השווקים, כולל ירידות חדות במדדי דאו ג'ונס, שצנח ב-7.87%, ו-S&P בניו יורק. מדובר ביום המסחר שבו נרשמה הירידה השנייה בעוצמתה מאז קריסת השווקים באוקטובר 1987. השווקים שיקפו פאניקה עמוקה לנוכח קריסת מוסדות פיננסיים, ייבוש אשראי בין-בנקאי וחוסר אמון כללי ביכולת של הממשלות לבלום את התדרדרות הכלכלה העולמית.

מדינות רבות נקטו באותו יום צעדים מידיים. ממשלת איחוד האמירויות, לדוגמה, הזרימה 19 מיליארד דולר כדי לתמוך בבנקים המקומיים. צעדים דומים ננקטו גם במדינות מערביות, שראו באובדן הנזילות איום קיומי על המערכת הפיננסית. ברקע לפעולות אלו עמדה קריסת בנק ההשקעות הוותיק ליהמן ברדרס בדיוק חודש קודם לכן, והאיום על מוסדות פיננסיים כמו AIG ומריל לינץ'. כלכלות מתקדמות כמו גרמניה, בריטניה וצרפת ניסו להפעיל תוכניות חירום לתמיכה בבנקים ולהחייאת השוק הפיננסי.

בשווקים עצמם הורגש לחץ אדיר למכור נכסים, ולרבים זה היה יום שבו נזילות הפכה לעדיפות מוחלטת על פני שיקולי תשואה. סוחרים דיווחו על תנודתיות קיצונית, כשמשקיעים מוסדיים וקרנות גידור מיהרו להיפטר מאג״ח קונצרניות ומניות. הבנקים המרכזיים אמנם ניסו להפעיל תוכניות רכישה, אך האמון היה בשפל. מדדי הסיכון זינקו, הריביות הבין בנקאיות עלו, והפחד התפשט גם לשווקים המתעוררים.

15 באוקטובר 2011 - מאות אלפים קוראים לצדק כלכלי ב-80 מדינות במקביל

בשבת, 15 באוקטובר 2011, יצאו מאות אלפי אנשים להפגין ביותר מ-80 מדינות במקביל, בקריאה לצדק חברתי וכלכלי, מחאה על כוחם המוגזם של תאגידים ועל חולשת הדמוקרטיה כלפי בעלי הון. המחאה, שהחלה בספרד כהמשך לתנועת האינדיקנאדוס, הפכה לגל עולמי שהתבטא בהפגנות גדולות בערים מרכזיות כמו מדריד, ניו יורק, לונדון, סן פרנסיסקו ועוד. מדובר היה בהתארגנות חסרת תקדים, שנולדה מתוך תחושת תסכול גוברת כלפי שיטה כלכלית שנתפסת כבלתי הוגנת, מרוכזת מדי ומשרתת מיעוט זעום.

בניו יורק, המחאה התחברה לתנועת Occupy Wall Street, שביקשה לחשוף את יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין 99% מהאוכלוסייה לבין האלפיון העליון. ברחבי אירופה, ההפגנות התמקדו גם במדיניות הצנע שהונהגה בעקבות המשבר הכלכלי של 2008, ובחוסר שוויון תעסוקתי שזינק במיוחד בקרב צעירים. למרות אופיין השונה של ההפגנות, כולן נשאו מסרים משותפים בדבר הצורך ברפורמות מבניות, בקרה הדוקה על מוסדות פיננסיים, וחיזוק ההשתתפות הדמוקרטית בהחלטות כלכליות.

ברחבי דרום אמריקה, המפגינים קראו להפסקת הפרטות נרחבות ולביטול הסכמים מסחריים שלדבריהם משרתים רק תאגידים בינלאומיים. באסיה, מוקדי ההפגנות היו קטנים יותר אך עדיין נגעו באותן סוגיות. לצד הקריאות לרפורמות, עלתה גם דרישה לפיקוח על בורסות, להגברת מיסוי על רווחי הון, ולרגולציה הדוקה על שוק האשראי הצרכני. המפגינים נשאו שלטים עם סיסמאות שנגעו גם לנושאים סביבתיים, תעסוקתיים וחברתיים, והציגו חזון כולל יותר לצדק כלכלי. הנראות הגבוהה של המחאה, לצד השימוש ברשתות החברתיות, הפכה את האירוע לבינלאומי באמת, כזה שעלה כמעט במקביל בכל יבשת.

15 באוקטובר 1993 - הסניף הראשון של מקדונלד'ס נפתח בישראל

ב-15 באוקטובר 1993 נפתח בקניון איילון ברמת גן הסניף הראשון של מקדונלד'ס בישראל, והפך לאבן דרך בתהליך חדירת מותגים גלובליים לכלכלה המקומית. מדובר במהלך אסטרטגי של קבוצת אלוניאל, בבעלות עמרי פדן, שקיבלה את הזיכיון הישראלי והחליטה להכניס את רשת ההמבורגרים האמריקאית לשוק שעד אז נשלט בעיקר על ידי רשתות מקומיות ומסעדות עצמאיות. הפתיחה התבצעה על רקע מגמה עולמית של התרחבות רשתות מזון מהיר לתוך שווקים מתעוררים, כאשר ישראל נתפסה כיעד מעניין עם אוכלוסייה צעירה, אורח חיים אורבני מתפתח וחשיפה הולכת וגוברת לתרבות מערבית.

קיראו עוד ב"היום לפני"


מקדונלדס
מקדונלדס - קרדיט: iStock



מבחינה כלכלית, הכניסה של מקדונלד'ס שינתה את כללי המשחק בענף המזון המהיר: בתוך פחות מ-10 שנים נפתחו בישראל מעל 100 סניפים, והחברה השקיעה למעלה מ-300 מיליון שקל בפיתוח, שיווק, מערכות מחשוב ורכישת ציוד. בשיא פעילותה הפעילה הרשת מעל 180 סניפים, עם מחזור שנתי של למעלה ממיליארד שקל ונתח שוק מוערך של מעל 60% בתחום ההמבורגרים. הנתונים הללו מציבים אותה בראש תחום המזון המהיר בישראל, הרבה לפני רשתות מתחרות.

הפעילות התאפיינה גם בתרומה לתעסוקה: עם אלפי עובדים בפריסה ארצית, מה שהפך את הרשת לאחד המעסיקים הפרטיים הגדולים בענף. לאורך השנים השקיעה הרשת רבות בתשתיות, לוגיסטיקה וחדשנות, תוך שילוב ספקים מקומיים, לרבות קניית בשר, ירקות ולחמניות מתוצרת ישראלית. בכך יצרה מקדונלד'ס לא רק מודל עסקי מצליח, אלא גם שרשרת ערך מקומית עם השפעה נרחבת על תעשיות המשנה.

הכניסה של מקדונלד'ס הייתה יותר מהמהלך של פתיחת סניף: היא סימנה את חדירתה של תפיסת שוק חדשה, כזו שמערבת מיתוג, קנה מידה, סטנדרטיזציה ותפעול יעיל. היא שינתה את הציפיות של הצרכן הישראלי, והפכה את תחום ההסעדה לחלק בלתי נפרד מכלכלה תחרותית, ממותגת וממותנעת.


15 באוקטובר 1923 - אולפני דיסני נולדים בלוס אנג'לס

ב-15 באוקטובר 1923 נוסד בלוס אנג'לס אחד מהמותגים החזקים בתולדות התעשייה האמריקאית - אולפני דיסני. וולט דיסני, יחד עם אחיו רוי, הקימו את "Disney Brothers Studio" בצעד קטן שעוד לא רמז על המהפכה שעתידה להגיע. תחילה פעל האולפן מדירה שכורה קטנה, והתמקד ביצירת סרטוני אנימציה פשוטים. דמותו של מיקי מאוס, שהופיעה לראשונה ב-1928, סימנה את תחילת העלייה המטאורית של החברה, כשהיא מתמקדת לא רק באנימציה אלא גם ביצירת חוויות תרבותיות לכל המשפחה.

הרעיון לדמותו של מיקי מאוס נולד מתוך משבר. אחרי שדיסני איבד את הזכויות על הדמות אוסוולד הארנב בר המזל, חיפש ליצור דמות מקורית שתישאר בבעלותו. ההשראה הגיעה מעכבר שהיה לו בסטודיו הישן בקנזס סיטי, והוא פיתח את הדמות יחד עם האנימטור אוב אייוורקס. הדמות נקראה תחילה מורטימר, אך אשתו של דיסני שכנעה אותו להחליף את השם למיקי. מיקי מאוס הופיע לראשונה ב־1928 בסרט הקצר Steamboat Willie, שזכה להצלחה עצומה בזכות שילוב חדשני של סאונד מסונכרן. מיקי הפך לא רק לסמל החברה אלא גם לדמות שהביאה לפריצת דרך טכנולוגית ושיווקית, והניחה את היסודות להצלחת דיסני בשנים הבאות.

בשנות ה-40 וה-50, דיסני ביססה את מעמדה כחברה מובילה באנימציה קולנועית, כאשר סרטים כמו שלגיה, פנטזיה ובמבי הפכו לקלאסיקות. בשנות ה-50 נפתח דיסנילנד, פארק השעשועים הראשון בקליפורניה, והורחב בשנות ה-70 לפלורידה. מהלך זה סימן את המעבר לעולמות תוכן משולבים, תיירות ובידור חי. ב-1957 הפכה דיסני לחברה ציבורית שנסחרת בבורסת ניו יורק. בשנות ה-90 וה-2000, הרחיבה החברה את פעילותה לרכישת תכנים ומותגים: רכישת פיקסאר ב-2006, מרוול ב-2009, לוקאס פילמס ב-2012, ופוקס ב-2019.

המהלכים האלה הפכו את דיסני למעצמה בתחום הקולנוע, הטלוויזיה, התוכן האינטראקטיבי והסטרימינג. כיום דיסני פועלת ביותר מ-45 מדינות, עם הכנסות שנתיות שמגיעות לעשרות מיליארדי דולרים. החברה מפעילה את שירות הסטרימינג Disney+, שמונה מעל 150 מיליון מנויים, וכן מחזיקה בזיכיונות החזקים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע. דיסני גם מהווה שחקנית מרכזית בתחום המרצ'נדייז, הרישוי והמדיה הדיגיטלית.

לצד עולם התוכן והפלטפורמות הדיגיטליות, דיסני שומרת על מעמד מרכזי גם בתעשיות מסורתיות יותר: הפעלת ערוצי כבלים, תפעול פארקי נופש ברחבי העולם ותמיכה בתשתיות תיירות גלובליות. החברה מעסיקה כיום יותר מ-200 אלף עובדים ברחבי העולם, ומנייתה נחשבת לאחת מהמובילות במדדי S&P ודאו ג'ונס. אם בעבר הייתה מזוהה בעיקר עם ילדים ונוער, הרי שכיום דיסני פונה למגוון עצום של קהלים, תוך כדי יצירת תכנים שנוגעים כמעט בכל ז'אנר אפשרי.

אגב, מייסד החברה, וולט דיסני, נפטר אף הוא בתאריך 15 באוקטובר, בשנת 1966, בגיל 65. מותו סימן את סיומה של תקופה, אך לא את סוף דרכה של האימפריה שהקים.

15 באוקטובר 1923 - הרפורמה המוניטרית שמנעה קריסה טוטאלית בגרמניה

ב-15 באוקטובר 1923, לאחר חודשים של היפר-אינפלציה חסרת תקדים ברפובליקת ויימאר, הוכנס לתוקף מהלך קריטי לייצוב המשק הגרמני: הנהגת הרנטנמרק כמטבע חלופי למארק הגרמני שהתמוטט לחלוטין. בשיא המשבר, היה צורך במיליארדי סימנים לרכישת מוצרי יסוד בסיסיים, וחוסר האמון המוחלט בכלכלה איים למוטט את היציבות הפוליטית והחברתית.

המצב אליו נקלעה גרמניה לא היה תוצאה של גורם בודד, אלא שילוב של תשלומי פיצויים מהמלחמה, תפיסת משאבים על ידי צרפת ובלגיה, והיעדר יכולת של הממשלה לממן את פעילותה מבלי להדפיס כסף. במציאות כזו, ערך המטבע נשחק מדי יום, ובמקרים קיצוניים אף תוך שעות. כלכלה שמתבססת על מסחר ישיר חזרה להופיע באזורים מסוימים. ההכנסה הריאלית קרסה, חסכונות התאדו, והמערכת הבנקאית הפסיקה לתפקד. העסקאות עברו לשוק שחור או בוצעו בסחורה. הממשלה נאלצה למצוא פתרון מהיר לפני התפרקות טוטאלית.

הרפורמה של אוקטובר 1923 הביאה להנפקת רנטנמרק, מטבע שלא היה ניתן להמיר לזהב אך כן גובה בנכסים ממשיים כגון קרקעות ונכסי תשתית. כמות ההנפקה הוגבלה בחוק, והופעלה מערכת פיקוח קשיחה שתמנע חזרה להדפסת יתר. הערך הראשוני שנקבע עמד על טריליון מארקים ישנים בעד רנטנמרק אחד. מהלך זה בוצע לצד רפורמות תקציביות, ובמימון מסוים מצד גופים בינלאומיים. המערכת החדשה זכתה לאמון הציבור, והאינפלציה נבלמה תוך שבועות. הכלכלה הגרמנית נכנסה לתקופה של התאוששות חלקית, שאפשרה תפקוד סביר למשך כמה שנים לפני השפל הגדול.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה