עורך הדין לא העביר כספים ללקוח - מה היה עונשו?
שיהוי של יותר מ-1,000 ימים בניהול ההליך מצד ועדת האתיקה של לשכת עורכי הדין עצמה הפך את הקערה על פיה: בית הדין המשמעתי הארצי ביטל את ההשעיה בפועל שהוטלה על עורך הדין, אך הוסיף 42.5 אלף שקל להוצאות המשפט
קרוב לשמונה שנים לאחר שהוגשה נגדו תלונה, ולאחר שנגזרה עליו השעיית רישיון של חצי שנה בפועל, יצא עורך הדין ט' מרוצה, לפחות באופן חלקי, מהליך ערעור שהסתיים באחרונה בביטול ההשעיה. בית הדין המשמעתי הארצי של לשכת עורכי הדין, בראשות אב בית הדין עו"ד אסף ביגר, קיבל בסופו של דבר את עמדת הערעור, ופסק גזר דין מוסכם שמחק את ההשעיה בפועל מחייו של עורך הדין.
הפרשה שבמוקד ההליך החלה בסיפור שמוכר לרבים: תושב דרום הארץ שנפגע בתאונת דרכים פנה לקבל ייצוג משפטי. הטיפול בעניינו הגיע בסופו של דבר לידי עו"ד ט', שייצג אותו בתיק הנזיקין וסגר עבורו הסכם פשרה מול חברת הביטוח. כ-44 אלף שקל הועברו לידי עורך הדין, ואחרי ניכוי שכר הטרחה, היה עליו להעבירם ללקוח. אלא שהלקוח ביקש, לפחות לפי גרסת עו"ד ט', שלא לקבל את הכספים כרגע, ולהותירם בנאמנות. הסיבה לכך, לטענתו, היתה חשש שגורמים שונים, ובהם חברת הביטוח קרנית, יבקשו בהמשך להחזיר אותם. לאור זאת, הכספים נשארו אצל עורך הדין. שנים לאחר מכן, כשהלקוח תבע את כספו בחזרה, עו"ד ט' לא העביר אותם מיידית. בנובמבר 2017 הוגשה תלונה לוועדת האתיקה של מחוז דרום.
לפני שהוועדה הספיקה לדון בתלונה, הצדדים הגיעו לפשרה מחוץ לכותלי ההליך. עו"ד ט' החזיר את מלוא הכסף ללקוח, והלקוח - שהסיפור שלו הוא שהוביל להליך - פנה לוועדה וביקש לחזור בו מתלונתו. הוועדה החליטה לא להיענות לו. היא בחרה להמשיך בניהול הקובלנה. בדצמבר 2020 הושג הסדר דיוני: עו"ד ט' הודה בעבירות ברף הנמוך של אי-העברת כספים ללקוח בזמן סביר. בית הדין קבע לוחות זמנים קצרים להגשת טיעונים לעונש. אבל מה שקרה לאחר מכן נהפך לטיעון המרכזי בערעור.
ועדת האתיקה של מחוז דרום לא הגישה את עמדתה לטיעוני העונש במשך קרוב לשלוש שנים. בתחילת 2024, אחרי יותר מ-1,000 ימים, הוגשו בסוף הטיעונים. הליך, שהיה אמור להסתיים הרבה קודם, נותר תלוי ועומד. ב-2025 גזר בית הדין המשמעתי של מחוז דרום השעיית רישיון של שנה, מחציתה בפועל. עורכי הדין רונן מנשה וקובי רון, שייצגו את עו"ד ט', הגישו ערעור לבית הדין הארצי. הם לא ערערו על ההרשעה עצמה, אלא אך ורק על חומרת הענישה.
- תבעה את עורך הדין שלה, ותשלם לו הוצאות משפט
- עו"ד ניסה להתחמק מדמי תיווך אחרי ש"לקח" עסקה מלקוח - מה קבע ביהמ"ש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סל הטיעונים של ההגנה
לפי כתב הערעור, ועדת האתיקה מצד אחד ובית הדין של מחוז דרום מהצד השני, לא נתנו משקל מספק לכמה גורמים מקלים חריגים. ראשית, הלקוח הוא זה שביקש ממנו לאחסן את הכספים, לא עו"ד ט' שיזם את העיכוב. שנית, מלוא הסכום הושב בסופו של דבר. שלישית, אין כאן דפוס חוזר של התנהגות בעייתית. אבל הטיעון הבולט ביותר נגע לשיהוי. עורכי ההגנה ציינו שבגלל האיחור הממושך בניהול ההליך, הגורם שתיווך בין הצדדים ויכול היה לאשר את ההסכמות, נפטר בינתיים. ההגנה נאלצה להסתמך על בנו, שהכיר את פרטי ההסדר רק ממה ששמע ממנו. "הדבר גרם למרשם נזק ראייתי חמור", נטען.
לאחר שמיעת הטיעונים בעל פה, נקט בית הדין הארצי - בהרכב שכלל את עו"ד ביגר, עו"ד ניר גבאי ועו"ד מיכל סער - גישה מפייסת: הוא המליץ לצדדים להידבר ביניהם. ואכן, הצדדים הגיעו להסכמה: ביטול ההשעיה בפועל, תוך הגדלת הרכיבים הכספיים. בפסק הדין נפסק כי הצדדים הגיעו להסדר טיעון, שלפיו הליך ההשעיה הקצרה שיושם על עו"ד ט' יבוטל. הקנס הכספי של 7,500 שקל שכבר שולם יישאר על כנו, להוצאות המשפט בסכום של 5,000 ₪ שכבר שולמו יתווסף סכום נוסף של 42.5 אלף שקל שישולמו עד מאי 2026. כמו כן, "יוטל על המערער עונש של נזיפה".
"צדק הרכב הערעור הנכבד שהמליץ לצדדים לבוא ביניהם בדברים על רקע הנסיבות המיוחדות של המקרה", אמרו עורכי הדין מנשה ורון בתגובה לתוצאה. לדבריהם, "עונש של השעיה בפועל לתקופה של חצי שנה היווה עונש חמור ובלתי מידתי במקרה זה - ואנחנו שמחים שבוטל".
