קיימות היא כבר לא שאלה ערכית אלא ניהול סיכונים, הון ורווחיות

בעולם שבו עלויות אנרגיה משתנות במהירות, רגולציה מתהדקת, שרשראות אספקה נפגעות ומשקיעים בוחנים מחדש את פרופיל הסיכון של חברות, השאלה העסקית כבר אינה האם להשקיע בקיימות, אלא מה תהיה העלות למי שלא ייערך. קיימות אינה עוד שיח ערכי או רגולטורי בלבד, אלא סוגיה כלכלית של ניהול סיכונים, הקצאת הון ובניית יכולת יצירת ערך לאורך זמן.

הסביבה העסקית הפכה תנודתית ומורכבת יותר. מחירי אנרגיה וחומרי גלם משתנים במהירות, שרשראות אספקה חשופות לשיבושים והמעבר הטכנולוגי מואץ. במקביל, משקיעים, מלווים ולקוחות מבקשים להבין לא רק את ביצועי החברה היום, אלא את יכולתה להישאר רווחית ויציבה לאורך זמן.

בתוך מציאות זו, גורמים סביבתיים וחברתיים אינם עוד שיקולים ערכיים בלבד. הם מתורגמים לעלויות אנרגיה וחומרי גלם, לשיבושים תפעוליים, לדרישות רגולטוריות מחמירות ולציפיות משקיעים. כל אלה משפיעים בפועל על הרווחיות, על תנאי המימון ועל רמת הסיכון של החברה.

הבסיס הכלכלי למגמה זו הולך ומתבסס. שילוב שיטתי של שיקולי קיימות נמצא קשור לשיפור יעילות תפעולית, להפחתת עלויות אנרגיה ומשאבים ולחיזוק המותג ונאמנות הלקוחות. מחקרים מצביעים על פוטנציאל לשיפור של 5%-20% ברווחיות התפעולית, לצד גישה רחבה יותר למקורות הון ואף פרמיית שווי לחברות הנתפסות כבעלות פרופיל סיכון נמוך יותר בטווח הארוך. במקביל, שוקי החוב מתחילים לשקף "greenium" (פרמיה ירוקה), עלות מימון נמוכה יותר לחברות המנהלות את סיכוניהן הסביבתיים והחברתיים באופן שיטתי.

• "אנחנו מדברים על חברות טכנולוגיה בתחום האקלים. יהיו שם הרבה יוניקורנים"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עם זאת, השווקים עדיין אינם מתמחרים במלואם את המשמעות הכלכלית של התחום. חלק מהסיכונים,  שינויי אקלים, מגבלות משאבים, שינויי רגולציה או פגיעה בהון האנושי מתפתחים לאורך זמן, אך עלולים להתממש במהירות כאשר התנאים משתנים. המשמעות פשוטה כאשר ארגונים שלא נערכים עלולים להיתקל בעלויות פתאומיות, מגבלות רגולטוריות או תנאי מימון מחמירים. במקרים רבים, הסיכון הכלכלי המשמעותי אינו בעלות המעבר, אלא בהפתעה פיננסית מאוחרת המתבטאת בעלויות בלתי צפויות, במגבלות תפעוליות ובשחיקה בערך.

כיום, ניהול שיטתי של תחום זה עשוי ליצור יתרון תחרותי. אולם ככל שהרגולציה מתהדקת, השווקים מתמחרים סיכונים באופן מדויק יותר והסטנדרטים העסקיים משתנים, תחום זה צפוי לעבור בהדרגה ממקור ליתרון תחרותי לתנאי בסיס לפעילות. במציאות זו, השאלה לא תהיה מי עושה יותר, אלא מי מסוגל להמשיך לפעול ולצמוח בתנאי הסביבה העסקית החדשה.

כאן נדרשת הנהגה. ניהול קיימות אינו ציות או דיווח בלבד, אלא מעבר לתפיסה של ניהול והקצאת הון. המשמעות היא שילוב שיקולי קיימות בתכנון האסטרטגי, בבחינת השקעות, בתמחור סיכונים ובהגדרת תיאבון הסיכון הארגוני. השוק נמצא בעיצומו של מעבר מדיווח ומדידה לניהול מובנה ושיטתי של התחום.

• משרד E&Y ניצח את דלויט וזכה בתיק של אל על - מה קרה לשכר טרחה מאז הזכייה?
• פרדוקס הסופרמרקט: 84% מכינים רשימה אבל רבע מהציבור חורג ביותר מ-25% מהתקציב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

המשמעות המעשית היא גיבוש תפיסה ומדיניות ניהולית סדורה המותאמת לשלב ההתפתחות של הארגון, מידתית בהיקפה ומכוונת צמיחה ויציבות. מדיניות כזו מחברת בין חזון, אסטרטגיה, תיאבון לסיכון והקצאת הון, ומאפשרת לארגון לנהל את השינויים באופן מאוזן, תוך יצירת ערך עסקי לצד תרומה חיובית לחברה ולסביבה.

המימד הפיננסי הוא רק חלק מהתמונה. פעילות עסקית לאורך זמן נשענת גם על תנאים בסיסיים כדוגמת זמינות משאבים, יציבות סביבתית יחסית, חברה מתפקדת והון אנושי איכותי. כלכלה הפוגעת בתשתיות אלה שוחקת בסופו של דבר גם את בסיס הצמיחה שלה.  האתגר הניהולי המרכזי הוא כלכלי במהותו, לפיו יש להשקיע היום כדי להבטיח יציבות ורווחיות מחר. התאמת מודל הפעילות דורשת לעיתים השקעות הון ולחץ קצר טווח על התוצאות, אך הימנעות מפעולה עלולה להיות יקרה יותר.

התמונה הכוללת ברורה. קיימות אינה תופעה זמנית ואינה  מהווה רק שיח ערכי. היא הופכת לשפת הניהול של חוסן וצמיחה בעולם של אי-ודאות. בטווח הבינוני והארוך אין סתירה בין רווחיות, קיימות ויצירת ערך, אלא הלימה ביניהן. שלושתן נשענות על אותו יסוד של יציבות, הפחתת סיכון וניהול נכון של המשאבים שעליהם נשענת הפעילות הכלכלית.

הנהגה כלכלית אינה בחירה בין ערכים לערך, אלא יצירת תנאים שבהם צמיחה עסקית, חוסן פיננסי ותרומה חיובית לחברה ולסביבה מתפתחים יחד.

הכותב הינו יו"ר הועדה המייעצת למרכז אריסון ל-ESG ועמית מחקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה - (IPS) באוניברסיטת רייכמן