דחייה נוספת לרובע החדש בהוד השרון: 9,000 יחידות דיור ממתינות להכרעה עד סוף 2026

תוכנית הבנייה הגדולה "נוף ירקון" בדרום הוד השרון, שכוללת בניית 9,000 יחידות דיור על פני 2,300 דונם, נדחתה שוב על ידי ועדת המשנה להתנגדויות בוועדה המחוזית מרכז. ההחלטה קובעת דיון סופי בנובמבר 2026, בעקבות 140 התנגדויות שהוגשו, כולל כאלה מעיריית הוד השרון ומושבים סמוכים כמו כפר מל"ל וירקונה. השטח, ששייך בעיקר לחברה הממשלתית דירה להשכיר, כולל לפחות 3,000 דירות במסגרת דיור מכליל, לצד 220,000 מ"ר לשטחי תעסוקה ומסחר, וכן גן לאומי. התוכנית עברה הפקדה ראשונית ביולי 2024, אך מאז נתקלה במכשולים תכנוניים שמעכבים את יישומה כבר כמעט 20 שנה.

עיריית הוד השרון טוענת שהתכנון אינו מתחשב בצורכי תחבורה וסביבה, מה שעלול לפגוע באופי העירוני ובאיזון הכלכלי. בין הבעיות שהועלו: חוסר פתרונות תשתית לביוב, צורך בהסטת קווי מטרו, והגדלת שטחים להתחדשות עירונית. להרחבה: הוד השרון -"תוואי המטרו מסכן את עתידה של העיר". המושבים השכנים מתריעים מפני פגיעה בקרקעות חקלאיות ופריצת גבולות פיתוח, מה שמגביר את המתח בין צרכים לאומיים להיצע דיור לבין שימור אזורים ירוקים. מצד שני, חברות בנייה גדולות כמו אפריקה ישראל מגורים, שפיר מגורים, צמח המרמן ואלעד מגורים, שרכשו חלקות במתחם, דורשות הגדלת צפיפות הבנייה. הן רואות בשטח הזדמנות אסטרטגית במרכז הארץ, וטוענות שתכנון נמוך מדי ימנע ניצול מיטבי של הקרקע, במיוחד בהתחשב במחסור הכללי בדירות.

בשוק הקרקעות, הפעילות סביב האזור נותרת ערה למרות העיכובים. ב-2020, למשל, נמכרו 145 דונם לעירייה בכ-200 מיליון שקל, והיום המחירים עולים בהתמדה בשל ציפייה להתקדמות תכנונית. דוגמה לכך היא פרויקטים סמוכים כמו מתחם נווה נאמן, שמשלבים תעסוקה ומגורים, ומדגימים כיצד שילוב כזה יכול להפחית תלות ברכב פרטי.

הוועדה המחוזית מינתה חוקר מיוחד לבחינת ההתנגדויות, והמועצה הארצית לשמירה על קרקע חקלאית צפויה להתערב, מה שמוסיף שכבות של אי ודאות. זאת על רקע לחץ ממשלתי להגדלת היצע דירות במרכז, בהתאם לתמ"א 35 שמעודדת בנייה צפופה, אך נתקל בהתנגדויות מקומיות.

• הוד השרון -"תוואי המטרו מסכן את עתידה של העיר"
• עסקאות נדל"ן בהוד השרון – מחירים, מגמות ומה קורה בשוק
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

הדחייה משקפת את הקונפליקט בין יעדים ארציים למחסור בדיור לבין אינטרסים של רשויות וקהילות. בינתיים, תוכניות דומות באזור כמו מתחם בן יהודה בכפר סבא עם 12,000 יחידות או רובע צפוני בהרצליה עם 15,500 יחידות מתקדמות מהר יותר, ומדגישות את הפער. אם התוכנית לא תשונה, היא עלולה להידרש להפקדה מחודשת. בשוק כולו, עסקאות קרקע ממשיכות לשגשג, עם עליות מחירים של 10%-15% באזורים סמוכים לתחבורה ציבורית, אך העיכוב כאן יוצר סיכונים למשקיעים. עד 2026, צפויות החלטות שישפיעו על אלפי משפחות המחפשות דיור זמין.

מה הסיבות העיקריות להתנגדויות לתוכנית?

ההתנגדויות נובעות בעיקר מחששות תחבורתיים וסביבתיים, כולל חוסר פתרונות לביוב ותשתיות, פגיעה בשטחים חקלאיים והיעדר התאמה לאופי העיר. עיריית הוד השרון והמושבים הסמוכים דורשים שינויים כדי למנוע עומסים ועלייה בתלות ברכב פרטי, בעוד חברות בנייה מבקשות צפיפות גבוהה יותר.

• האבסורד של התוספת לחוק המכר (דירות) חייב להיפסק עכשיו
• הפניקס תממן פרויקטים של קבוצת גוהרי בנס ציונה ובאשקלון בחצי מיליארד שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

כיצד הדחייה משפיעה על שוק הנדל"ן המקומי?

העיכוב יוצר אי ודאות שמאטה עסקאות, אך השוק נשאר פעיל עם עליות מחירים באזורים סמוכים. משקיעים ממתינים להכרעות, מה שמגביר ספקולציות, אך עלול להאט הגעת דירות חדשות לשוק ולהחמיר את המחסור במרכז הארץ.

מה כוללת התוכנית מבחינת מבנים ותשתיות?

התוכנית מציעה בניינים בגובה 10-21 קומות, 220,000 מ"ר לתעסוקה ומסחר, וגן לאומי. היא כוללת 3,000 דירות בדיור מכליל, עם דגש על שילוב תחבורה ציבורית, אך חסרה פתרונות מיידיים לביוב והסטת קווי מטרו.

האם יש תוכניות דומות באזור שמתקדמות?

כן, פרויקטים כמו מתחם המייסדים בנס ציונה עם 7,000 יחידות או הדיפו בראשון לציון עם 2,600 יחידות מתקדמים מהר יותר, תודות להליכי תכנון יעילים יותר ופחות התנגדויות, ומשמשים דוגמה להיצע דיור מוגבר.

מה צפוי לקרות עד נובמבר 2026?

הוועדה תמנה חוקר לבחינת ההתנגדויות, והמועצה הארצית עשויה להתערב. אם לא יהיו שינויים מהותיים, התוכנית עלולה להידחות או להפקדה מחודשת, מה שיאריך את הזמנים וישפיע על אלפי יחידות דיור פוטנציאליות.

כיצד משפיעה תמ"א 35 על התוכנית?

תמ"א 35 מעודדת צפיפות גבוהה כדי להתמודד עם מחסור בדיור, אך כאן היא נתקלת בהתנגדויות מקומיות. התוכנית מנסה ליישם זאת, אך חוסר התאמה לתשתיות קיימות גורם לעיכובים, ומדגישה את האתגר בשילוב יעדים ארציים עם צרכים עירוניים.