ההקלטה טרפה את הקלפים: המחוזי פסק לבעל 300 אלף שקל

הסיפור התחיל עוד לפני החופה. לאשה היתה דירה שדרשה שיפוץ נרחב, ולאחר הנישואים עבר הזוג להתגורר בדירת הורי הבעל עד שהשיפוץ הושלם. לפי גרסתו של הבעל, שהוא בעלים של סוכנות, הוא מימן חלק ניכר מעלויות השיפוץ, וסיכם עם אשתו שהכסף ינתן כהלוואה. האשה, בעלת עסק לשירותים שונים, הכחישה זאת מכל וכל וטענה שהיא זו שמסרה לו כספים כדי שינהל את עבודות השיפוץ בשמה.

ב-20 לינואר 2020 הגיעה הודעת הפירוד, והבעל עזב את הדירה. באפריל 2020 הוא הגיש תביעה כספית, ובחודשים שלאחר מכן הוגשה גם תביעה לצו מניעה קבוע שיאסור על האשה למכור את הדירה. מנגד, האשה תבעה ממנו להחזיר כ-500 אלף שקל שלטענתה נלקחו ממנה. ההליך כולו נהפך לתיק סבוך שנמשך כאמור ארבע שנות דיונים.

בית המשפט לענייני משפחה בקריות, בפסק דין שניתן באוגוסט 2024, דחה את כל התביעות משני הצדדים. השופטת מאיה לוי קבעה שגרסת הבעל לא רק שלא הוכחה, אלא שהיא מלאה בסתירות ובאי-התאמות. "מוטב היה למערער שלא להגיש תביעותיו כלל", נכתב בפסק הדין. בנוסף, הבעל חויב ב-50 אלף שקל הוצאות משפט. הסתירות שמצאה השופטת היו לא מעטות: הבעל שינה את גרסתו בכל כתב טענות מחדש, הסכומים שתבע השתנו וגדלו עם כל הגשה, ובכתב הגנה בתביעת מזונות נפרדת הוא אפילו כתב שהוא עזב את הדירה מרצונו בהתאם להסכם הממון, וכי הדירה אינה שייכת לו. השופטת גם קבעה שעדותו של הבעל "נשמעה מתחמקת ולא מדייקת בלשונה", בעוד שהאשה זכתה לאמון מלא מצדה.

• האם הלוותה מיליון ש' לבנה - הכלה טענה שזו מתנה
• האלמנה תשלם חוב של 245 אלף ש' על הלוואה שנטל בעלה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההקלטה שהכל תלוי בה

הבעל לא ויתר. הוא ערער לבית המשפט המחוזי ותלה את תקוותו בעיקר בשתי הקלטות של שיחות. הראשונה, בין האשה לבין עורך דינה, נפסלה כראיה בשל חיסיון עורך דין-לקוח, וגם בית המשפט המחוזי לא נכנס לתוכנה. אבל ההקלטה השנייה, שיחה שהוקלטה בין הצדדים עצמם, היא זו שהפכה את כל הסיפור. בשיחה המוקלטת, שאת התמלול שלה קיבל בית המשפט בערכאה הראשונה לעיון, דנים הצדדים על כסף, על השיפוץ ועל הערת אזהרה. האשה אמרה בשיחה: "שילמת אותם בתשלומים", בהתייחס לסכומים שהוא העביר. בשלב אחר, כשהבעל ביקש ממנה לחתום לו "על מה שמגיע לו", היא ענתה כי, "אמרתי לך, אני אשים לך על - הערת אזהרה".

בית המשפט בערכאה הראשונה הסביר את ההקלטה הזו באמרו שהיא בוצעה כשהאשה היתה תחת השפעת תרופות, לאחר צנתור לבבי שהיא עברה, וכי הבעל "משך אותה בלשונה". אבל בית המשפט המחוזי, בהרכב של השופטים סארי ג'יוסי (אב"ד), עפרה אטיאס ורבקה איזנברג, לא קיבל את ההסבר הזה.

פסק הדין של בית המחוזי, שניתן באחרונה, קבע כי השופטת בבית המשפט לענייני משפחה שגתה כשייחסה משקל לטענת הצנתור. "טענות המשיבה בעניין מצבה הרפואי והשפעתו נטענה ללא כל תימוכין ראייתיים", כתב השופט ג'יוסי בהחלטתו. "לא הוצג כל מסמך רפואי, סיכום אשפוז או חוות דעת רפואית שיש בהם כדי ללמד על מצבה הרפואי בכלל, והקוגניטיבי בפרט, במועד ההקלטה השנייה".

• טען שלא היה שותף בחשבון - הווטסאפ הראה משהו אחר
• חברת הביטוח תנכה לכם כסף - ובג"ץ אישר את זה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

גם הקביעה שהבעל משך אותה בלשונה לא עמדה בביקורת הערעורית. בית המשפט המחוזי הסביר שלחץ בשיחה לא פוגם בהכרח באותנטיות הדברים שנאמרו. ולגוף ההקלטה, השופטים קבעו שהיא חד משמעית: "במהלכם מודה המשיבה בקבלת ההלוואה", נכתב בפסק הדין. "דברים אלה עומדים בסתירה מוחלטת לגרסת המשיבה בבית משפט קמא, לפיה לא הייתה כל התחייבות כספית או אחרת כלפי המערער".

במאבק בין הראיה המתועדת לעדות - הראיה ניצחה

בית המשפט המחוזי ניסח עיקרון חשוב: כשיש פער בין מה שמישהו אמר בהקלטה לבין מה שהוא טוען בעדות בבית משפט, הראיה המתועדת גוברת. "בנסיבות אלה, ככל שקיים פער בין האמור בהקלטה לבין הגרסה שאומצה, אין מנוס ממתן בכורה לראיה המתועדת", נקבע בפסק הדין שפורסם. "הקלטה המשקפת את הדברים בזמן אמת וכהוויתם, בלא תיווך פרשני ובלא הסתמכות על זיכרון סלקטיבי".

פסק הדין הראשון בוטל. האשה חויבה לשלם לבעל 300 אלף שקל - לא מלוא סכום התביעה, מכיוון שמעבר לאותם 300 אלף שקל שהאשה הודתה בהם בהקלטה, הבעל לא הוכיח את יתרת הסכום הנתבע. הוצאות המשפט שהוטלו עליו בערכאה הראשונה בוטלו, ובנוסף נפסק שהאשה תישא בהוצאות המשפט, בסכום כולל של 10,000 שקל בשתי הערכאות יחד.

מעבר לדרמה האנושית שבבסיס - זוג שנישא בנישואים שניים, חי יחד פחות משנתיים, ובילה ארבע שנים בבית המשפט - פסק הדין מבהיר שתי נקודות חשובות. ראשית, הסכם ממון המסדיר הפרדה רכושית אינו חוסם בהכרח תביעות הדדיות בין בני זוג אם נטעןם שנעשו עסקות נפרדות כמו הלוואות. שנית, הקלטות של שיחות, כשהן קבילות, עשויות להיות ראיות בעלות עוצמה ממשית שאפילו התרשמות בלתי אמצעית של שופט מהימנות העדים לא תתעלה עליהן בקלות.