גביית מסים שוב מצילה את התקציב - גירעון של 1.6 מיליארד שקל בלבד במרץ

תופעה מדהימה ונדירה - כל פעם מחדש בשנתיים וחצי האחרונות, רשות המסים מצליחה להגדיל את הקופה הציבורית ולמנוע גירעון גדול יותר. זו המלחמה בהון השחור שמכניסה עשרות מיליארדים, זו החקיקה שמכניסה עשרות מיליארדים, הדיבידנדים על רווחים ראויים לחלוקה שמכניס כסף גדול. וזו גם הגבייה. רשות המסים ומע"מ נלחמות על הכסף שלנו. אנשי הרשות מגיעים להסכמים מהירים, הם חושבים על המזומן, וזה עובד. זה מלמד כמה כסף גדול שכב אצל החברות והאנשים והיה בעצם שייך למדינה, צריך רק נחישות, התמדה, מוטיבציה. 

מס הכנסה נלחם על הכסף ומגדיל את הקופה

המלחמה הכניסה מוטיבציה. האמת, אם יתברר שצריך עוד 20 מיליארד שקלים ורשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ, תבקר את 200-300 החברות הגדולות בארץ באופן עמוק, סיכוי מאוד גדול שהיא תשיג את הסכום. אפילו יותר.

כך או אחרת, היום מתפרסם תקציב ראשוני לחודש מרץ. הגירעון הוא 1.6 מיליארד שקל. זה חודש של מלחמה, היה צפוי גירעון גדול יותר אבל גביית מסים הורידה את הגירעון. מתחילת השנה יש עדיין עודף. ינואר ופברואר היו מצויינים גם בזכות גביית מסים. מתחילת השנה נרשם עודף מצטבר של כ-12.9מיליארד שקל ב-12 החודשים האחרונים עמד הגירעון על כ-89.5 מיליארד שקל. (לא ברור באופן רשמי אם עסקת וויז נכנסה בהכנסות המדינה ממסים במרץ, ככל הנראה היא לא בפנים). 

אל תצפו שהמספרים של הגירעון ימשיכו להיות נמוכים, באפריל ההוצאות יעלו וצפוי גירעון גדול יותר ובכלל - הצפי הוא להיות סביב 5% גירעון עד סוף השנה. יש כלכלנים שמעריכים שיותר, אולי אחרי הדוח הזה, הם יהיו יותר אופטימיים. 

• הכנסת נגד הממשלה: זלזול רבתי בחוק, לא אמרה אמת בבג"ץ
• מתווה פיצויים לעסקים במלחמת "שאגת הארי" - כמה תקבלו?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

באוצר מסבירים שהגירעון בסך 1.6 מיליארד שקל, נמוך מ-13.1 מיליארד שקל בחודש המקביל אשתקד.הגירעון המצטבר ב- 12 החודשים האחרונים קטן בכ-0.5 נקודות אחוז ועמד על כ- 4.2% מהתוצר. הכנסות המדינה החודש הסתכמו בכ- 55.1 מיליארדי שקל (מסים). מתחילת השנה ההכנסות הסתכמו בכ-162.5 מיליארד,ביחס לכ- 147.2 מיליארד בתקופה המקבילה אשתקד. הכנסות אלו משקפות גידול מצטבר של כ-10.4% ביחס לתקופה מקבילה אשתקד. אין גידול כזה בפעילות המשקית, מדובר בגבייה שהיא מעבר "לנורמה" בשל מלחמה בהון שחור, תקנות חדשות וגבייה טובה.

ההוצאות החודשיות הסתכמו בכ-56.7 מיליארדי שקל. ההוצאות מתחילת השנה עמדו על כ-149.6 מיליארדי שקל (ראו טבלה למטה), לעומת כ-143.4 מיליארדי שקל בתקופה המקבילה אשתקד - גידול מצטבר של כ- 4.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

• מדד המחירים במרץ עלה ב-0.4%; מדד מחירי הדירות ירד
• אנגלמן נגד רגב: כך נתקעו ישראלים בחו"ל בחרבות ברזל ועם כלביא
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• מה וכמה מגיע לכם מביטוח לאומי? מחשבון

מרץ 2026 היה חודש לא רגיל מבחינת מסגרות הפעולה הממשלתיות. "ההוצאה הממשלתית בחודש מרץ בוצעה תחת שתי מסגרות חוקיות", מציין דוח החשב הכללי: "עד לקראת סוף החודש תחת מסגרת מצמצמת של פעילות ללא תקציב מאושר (1/12). עם אישור התקציב בקריאה שלישית בכנסת ביומיים האחרונים של החודש בוצעה האצה של תשלומים כחלק מהגידול המתוכנן בתקציב."

ההשפעה על ההוצאות ניכרת: בחודש מרץ עמדו ההוצאות הכוללות על כ-56.7 מיליארדי שקל. בהשוואה לאשתקד (57.7 מיליארדי שקל) מדובר למעשה בירידה קלה - אולם זו ראייה חלקית, שכן עיקר ההאצה בתשלומים הנובעת מאישור התקציב צפויה להשפיע על חודשים הבאים.

מתחילת השנה, הוצאות הממשלה הסתכמו ב-149.6 מיליארדי שקל - גידול של 4.3% לעומת 143.4 מיליארדי שקל בינואר-מרץ 2025. אולם קצב זה נמוך בהרבה מהגידול השנתי המתוכנן בתקציב המקורי לשנת 2026, שעומד על 7.3% לעומת ביצוע 2025 - פער שמשקף את אפקט מסגרת ה-1/12 שהאטה הוצאות בתחילת השנה.

הביטחון גדל ב-19% בעוד המשרדים האזרחיים מתכווצים

פילוח ההוצאות לפי קטגוריות חושף ניגוד חד בין הביטחון לאזרחי. הוצאות הוצאות המשרדים הכוללות עמדו על 126.9 מיליארד שקל מתחילת השנה, גידול של 4.0%. אך מאחורי ממוצע זה מסתתרת חלוקה אסימטרית:

• מערכת הביטחון: 40.2 מיליארדי שקל - גידול של 19.1% לעומת התקופה המקבילה אשתקד
• משרדים אזרחיים: 86.7 מיליארדי שקל - ירידה של 1.7%

הוצאות הביטחון זינקו בשיעור גבוה אף מהגידול המתוכנן בתקציב המקורי (11.9%), ומשקפות את הסלמת הפעילות המבצעית במסגרת מלחמת "שאגת הארי". לעומת זאת, המשרדים האזרחיים פועלים מתחת לתקציב המקורי שציפה לגידול של 2.2%, ונמצאים כאמור בטריטוריה שלילית - ירידה ריאלית שמשקפת את הצמצום שנכפה על ידי מסגרת ה-1/12.

תשלומי הריבית וקרן ביטוח לאומי הסתכמו ב-22.7 מיליארדי שקל מתחילת השנה - גידול של 5.9%.

מימון הגירעון: הכסף מגיע משני כיוונים

גם אם הגירעון נמצא במגמת שיפור, הממשלה ממשיכה לגייס חוב מכל הכיוונים. הדוח מציג את תמונת המימון:

גיוס החוב המקומי ברוטו ממתחילת השנה הסתכם ב-56.0 מיליארדי שקל, כשפירעונות הקרן המקומיים עמדו על 35.9 מיליארדי שקל - ובסיכום נטו, גיוס מקומי של 20.1 מיליארדי שקל. בחו"ל גויסו 22.5 מיליארדי שקל ברוטו, מול פירעונות קרן של 5.6 מיליארדי שקל - גיוס חו"ל נטו של 16.8 מיליארדי שקל.

בחינת ביצוע התקציב מול התקציב המקורי לשנת 2026 מדגישה כמה רחוק עוד הדרך: ההכנסות ביצעו רק 27.7% מהתקציב השנתי המקורי העומד על 587 מיליארדי שקל, וההוצאות בוצעו ב-21.4% בלבד מהתקציב של 698.2 מיליארדי שקל. יעד הגירעון לשנת 2026 עומד על 4.9% מהתוצר - ובזכות הפתיחה החזקה של הכנסות, ישראל נמצאת בינתיים במסלול טוב יחסית.