אנגלמן נגד רגב: כך נתקעו ישראלים בחו"ל בחרבות ברזל ועם כלביא

התעופה האזרחית לא הייתה ערוכה כראוי למלחמה ארוכת טווח – קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדוח על שיתוק התעופה האזרחית במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא. מהדוח עולים כשלים רבים ומתמשכים של משרד התחבורה, בראשותה של מירי רגב, וזאת בניגוד למצגים שלה בזמן אמת בדבר מתן פתרונות לבעיות אלו.

בתרחישי הייחוס של הרשות לחירום לאומי (רח"ל) אין תרחיש של מלחמה ארוכת טווח, וממילא משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית (רת"א) לא גיבשו תוכנית להתמודדות מול תרחיש כזה. גם בנוהל משברי התעופה של רת"א אין תרחיש של מלחמה ארוכת טווח, אלא ציון נקודתי של הפעולות הטכניות שיש לבצע בעת מלחמה וקביעת הגופים הרלוונטיים שאיתם רת"א אמורה לקיים דיונים. גם לאחר פרוץ המלחמה ועד מועד סיום הביקורת (מרץ 2025) טרם עודכן תרחיש הייחוס למלחמה ארוכת טווח.

המדינה אינה יכולה לתת הוראות לאל-על

לדברי אנגלמן, ענף התעופה פועל על פי שיקולים כלכליים של החברות הפרטיות, ובפועל אין לממשלה יכולת להשפיע על פעילות התעופה האזרחית, אפילו בעת חירום, לאלצן לפעול על פי אינטרסים לאומיים ולא בהתאם לשיקוליהן הכלכליים שלהן. מתחילת משבר הקורונה ועד תום מבצע עם כלביא סייעה המדינה לחברות התעופה הישראליות במתן רשת ביטחון להגדלת התחרות בטיסות לארה"ב והשתתפות ב-95% מהוצאותיהן לביטחון. עם זאת, המדינה לא הסדירה את יחסיה עם החברות, ובכלל זה את היכולת לכוון את פעילותן או להורות להן לבצע פעולות מסוימות בעת חירום. כתוצאה מכך, לא היו למדינה כלים שבאמצעותם הייתה יכולה להשפיע על פעילותן, תמורת הסיוע שקיבלו ממנה במהלך השנים.

• השכנים חסמו את הכניסה למקלט - הדיירים שנשארו בחוץ תבעו
• נתקעו בפולין עקב המלחמה ותבעו את אל על: יש פיצוי?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אי-אפשר להורות לאל-על לטוס בשבת

מניית הזהב של המדינה באל-על אינה מקנה לה יכולת ממשית להשפיע על תפקוד החברה, הן בימי שגרה והן במצבי חירום, קובע אנגלמן. המדינה לא ניסתה להפעיל את מניית הזהב לשם הפעלת טיסות בזמן המלחמה. הכללים שנקבעו במניית הזהב, שנועדו להבטיח שהחברה תמשיך לפעול בהתאם לאינטרסים הלאומיים גם לאחר ההפרטה, אינם מקנים למדינה יכולת ממשית להשפיע על תפקודה, הן בימי שגרה והן במצבי חירום. מניית הזהב אינה מאפשרת למדינה להורות לאל-על להפעיל טיסות נוספות בעת חירום ולהגדיל את היצע הטיסות, לקבוע לאילו יעדים תטוס החברה, להתערב בקביעת מחירי הטיסות לצרכן ולהפעיל טיסות בשבת.

עוד אומר אנגלמן, כי בשל העדר נוהל תיעדוף להחזרת ישראלים לארץ בהתאם לחיוניותם, גם חיילים ואנשי מילואים שקיבלו צו 8 ורצו להגן על המדינה, נאלצו לחפש טיסות חזור לישראל ולשלם מחירים גבוהים.  רשות התחרות, הרשות להגנת הצרכן, משרד התחבורה ורשות התעופה האזרחית לא פעלו למיתון עליית המחירים בהתאם לסמכויות המוקנות להם. אזרחים רבים נתקלו בבעיות שונות מול חברות התעופה ונמצא, כי למשרד התחבורה, לרשות התעופה ולרשות שדות התעופה אין תוכנית מפורטת המגדירה את תפקידיהם בנוגע לתמיכה בנוסע שנפגע.

הראשונים שחזרו היו בעלי אמצעים

בתחילת מלחמת חרבות ברזל לא היה במשרד התחבורה, ברת"א ובמל"ל נוהל לתיעדוף חזרתם של הנוסעים הישראלים השוהים בחו"ל בעת חירום על פי חיוניותם למשק. רק במרץ 2024, כחצי שנה לאחר פרוץ המלחמה, נקבע נוהל בין-משרדי בנושא, ולפיו התיעדוף בעת חירום ייקבע על ידי הגוף שיוגדר אחראי על ניהול האירוע - צה"ל או רח"ל. לפיכך התברר בתחילת המלחמה, כי הראשונים שיכלו לשוב ארצה בטיסות סדירות היו בעלי אמצעים כלכליים שיכלו להרשות לעצמם לשלם את המחיר הגבוה.

• מדד המחירים במרץ עלה ב-0.4%; מדד מחירי הדירות ירד
• שנה וחצי לתוך חרבות ברזל: מחסור ב-71,000 עובדים זרים
• תוכן שיווקי גידור בנאמנות: הראל Multi-Strategy (4D) מובילה את הטבלה
• מה וכמה מגיע לכם מביטוח לאומי? מחשבון

בימים הראשונים של מבצע עם כלביא, משרד התחבורה ורת"א, לא הנחו באופן יזום את הנוסעים כיצד לפעול וגם לא מסרו מידע על אופן החזרה האפשרית לישראל ועל מועדה. הנוסעים חיפשו לשוב לישראל בדרכים שונות, בין היתר באמצעות קיצור הטווח ליעדים קרובים - לרנקה בקפריסין או יוון - ומשם חיפשו פתרונות יצירתיים כדי להגיע לישראל, כגון חזרה דרך עקבה, חזרה באמצעות ספינות ויאכטות ועוד. ניסיונות החזרה היו ללא תוכנית סדורה והיו כרוכים בעלויות גבוהות לאזרחים שהצליחו לחזור. רק ב-18.6.25 (חמישה ימים לאחר תחילת המבצע) הורתה הממשלה למשרד התחבורה לתכלל את מבצע "חזרה בטוחה".

בתקופת מלחמת חרבות ברזל נתקלו אזרחים רבים בבעיות שונות הקשורות לטיסותיהם, כגון טיפול חלקי בבקשת ביטול, אי-קבלת מענה בזמן אמת, העדר חלופות לטיסות שבוטלו, התנערות של סוכני הנסיעות ושל חברות התעופה מאחריות, קושי בקבלת החזרים עבור טיסה שבוטלה, אי-תשלום פיצויים והוצאות נלוות וקושי ביצירת קשר עם החברות ועם סוכני הנסיעות. למשרד התחבורה אין תוכנית מפורטת למצבי חירום המגדירה את תפקידי הגופים הממשלתיים השונים המאסדרים את הענף (משרד התחבורה, רת"א ורשות שדות התעופה) לצורך תמיכה בנוסע שנפגע.

עוד נמצא, כי חברות התעופה אינן מפעילות בשעת חירום מוקד זמין לאורך כל שעות היממה למתן מידע וסיוע בכל עניין הנוגע לשינויים בטיסות, לעיכובים, לבעיות כבודה שלא הגיעה ליעדה ועוד. עד למועד סיום הביקורת (מרץ 2025) לא פעלה רת"א להקים מוקד כזה ולא דרשה מהחברות להקים אותו.