עד כמה ה-FOMO מנהל את תיק ההשקעות שלנו?

בשנים האחרונות המונח FOMO, פחד מהחמצה של הזדמנויות, הפך לחלק בלתי נפרד מהשיח הכלכלי. מדובר במנגנון פסיכולוגי שמוכר היטב מהעולם החברתי, אבל בשוק ההון הוא מקבל ביטוי כספי מובהק. כאשר נכס מסוים מזנק בעשרות אחוזים בפרק זמן קצר, קשה להישאר אדישים. גם משקיעים מנוסים וגם יועצי השקעות עלולים להרגיש לחץ להצטרף.

הבסיס המחקרי לתופעה נשען על כלכלה התנהגותית. מחקרים של רוברט שילר, זוכה פרס נובל, הראו כי בועות פיננסיות מתודלקות לא רק על ידי נתונים כלכליים אלא על ידי נרטיבים. כאשר סיפור מסוים תופס תאוצה, משקיעים חוששים להישאר מחוץ לחגיגה. זה מתבטא בזרימת כספים מואצת, לעיתים ללא קשר לנתונים בסיסיים ולשאלה האם המוצר שחברה מסוימת מפתחת בכלל רווחי או האם יש לו עתיד.

יותר סיכון, פחות בחינה אישית

מחקרים אמפיריים מצביעים על כך שבתקופות של עליות חדות בנכסים מסוימים, משקיעים פרטיים מגבירים מסחר ומעלים חשיפה לסיכון. עבודה של החוקרים בראד ברבר וטרנס אודין מצאה כי פעילות מסחר מוגברת של משקיעים פרטיים קשורה לרוב לתשואות נמוכות יותר נטו, בין היתר בגלל תזמון לקוי ועלויות.

כאשר פומו נכנס לתמונה, נראה כי שיקולי סיכון נדחקים הצידה. המשקיע מתמקד בתשואות שכבר הושגו על ידי אחרים. במילים אחרות, הוא רודף אחרי גרף עולה. זה מוביל לעיתים לריכוז יתר בנכס אחד או בענף מסוים. במקום פיזור רחב, מתקבלת חשיפה ממוקדת ומסוכנת יותר.

• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים את האמת המרה
• הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם מס; מה לעשות?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יועצי השקעות אינם חסינים. אומנם הם פועלים תחת רגולציה ומדיניות סיכונים, אבל גם הם חשופים ללחץ של לקוחות. כאשר לקוח רואה שמדד מסוים זינק ב-40% בשנה והוא לא בפנים, הוא מפעיל לחץ. היועץ עשוי להגדיל חשיפה כדי לא להיתפס כמי שפיספס. כאשר שוק מסוים מזנק, בין אם מדובר בתחום הבינה המלאכותית או מניות טכנולוגיה ספציפיות, הלחץ יכול להיות גדול מצד לקוחות. לקוח שמשווה את תיק ההשקעות שלו למדד שזינק בעשרות אחוזים בשנה עשוי לדרוש הגדלת חשיפה, גם אם זה אינו תואם את פרופיל הסיכון שהוגדר. במצב כזה, היועץ ניצב בדילמה מקצועית. מצד אחד, עליו לשמור על משמעת, אך מצד שני, הוא חושש לאבד את הלקוח או להיתפס כמי שאינו מעודכן. זה מנגנון שמחזק תנועת עדר גם ברמה המוסדית.

מעבר לכך, קיימת גם השפעה מערכתית. כאשר גופים רבים מגדילים חשיפה לאותו סקטור במקביל, נוצרת ריכוזיות בשוק. מדדים הופכים תלויים במספר מצומצם של מניות מובילות, והסיכון הכולל עולה. לכאורה התיקים מפוזרים, אבל בפועל הם חשופים לאותם מנועי צמיחה. אם המגמה מתהפכת, הירידות חדות יותר מאחר שהיציאה מתבצעת בבת אחת. במילים אחרותFOMO  אינו רק תופעה פסיכולוגית אישית, אלא יכול לייצר תנודתיות.

• למה המשקיעים נצמדים להפסדים וממהרים לממש רווחים?
• יונים חכמות יותר ממתמטיקאים? המחקר שמוכיח שגם המומחים טועים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

תנועת העדר והבועות

תנועת העדר היא ביטוי קלאסי לפומו, כאשר מחקרים בכלכלה, לרבות עבודות שפורסמו ב- Journal of Finance,  הראו כי משקיעים נוטים לחקות התנהגות של אחרים, במיוחד בתנאי אי ודאות. כאשר אין מידע מושלם, אנשים מסתמכים על מה שאחרים עושים.

דוגמה לכך ראינו בסוף שנות ה-90 עם התנפצות בועת הדוט קום. חברות אינטרנט ללא רווחים נסחרו במכפילים דמיוניים. המשקיעים ידעו שהמחירים גבוהים, אבל הפחד להחמיץ את המהפכה הטכנולוגית גבר. גם בשנים האחרונות ניתן היה לראות תופעה דומה סביב מניות טכנולוגיה מסוימות או סביב תחום הקריפטו.

במקרים רבים, המחירים טיפסו הרבה מעבר לשווי הכלכלי הסביר. אבל כל עוד הכסף זרם, התמריץ להישאר בחוץ היה נמוך. מדובר במעין מפלצת שמזינה את עצמה. העליות מושכות משקיעים חדשים, מה שמייצר עליות נוספות.

האם FOMO מגדיל רווחים?

בטווח קצר, כניסה למגמה חמה יכולה לייצר רווחים נאים. מי שנכנס מוקדם לביטקוין או למניות בינה מלאכותית בשלב מוקדם הרוויח משמעותית, למרות שיש לזכור כי אלו שווקים עם תנודתיות גבוהה מאוד שחוו גם ירידות. מניית אנבידיה למשל נסחרה בתחילת 2015 סביב 5 עד 6 דולר במונחי התאמה לפיצולים, בתחילת 2020 סביב 60 דולר במונחי פיצול וב-2023 עד 2024, בעקבות הזינוק בביקוש לשבבים ל -AI, המניה חצתה רמות של מאות דולרים לאחר התאמות פיצול. אבל המחקרים מצביעים על כך שמשקיעים רבים נכנסים מאוחר יחסית, כאשר חלק גדול מהעלייה כבר מאחוריהם.

ניתוחי ביצועים של קרנות נאמנות מראים כי כספים נוטים לזרום לקרנות אחרי תקופה של תשואות גבוהות, ולאחר מכן התשואות מתמתנות. כלומר, הכסף החכם אינו תמיד זה שנכנס בשיא. כך או אחרת, התנהגות שמונעת מפחד להחמיץ אינה מבוססת על הערכת שווי אלא על לחץ חברתי ושוקי.

עם זאת, לא כל הצטרפות למגמה היא טעות. לפעמים מגמה משקפת שינוי מבני אמיתי. האתגר הוא להבחין בין שינוי יסודי לבין בועה . פומו מקשה על ההבחנה הזאת.

בין משמעת לרגש

הדרך להתמודד עם פומו עוברת במשמעת השקעתית. קביעת הקצאת נכסים ברורה, הגדרת טווחי סיכון והיצמדות לאסטרטגיה מפחיתים את הסיכוי לרדוף אחרי טרנדים. נראה כי גופים מוסדיים עם מדיניות סדורה מושפעים פחות, אם כי גם שם לא תמיד.

בד בבד, חשוב להכיר בכך שהשוק אינו פועל רק על בסיס מודלים. רגשות, לרבות פחד מהחמצה, מניעים היקפים עצומים של הון. מי שמודע להשפעה הזאת עשוי לזהות מצבים שבהם המחיר מנותק מערך כלכלי.

בסופו של דבר פומו הוא תזכורת לכך ששוק ההון הוא זירה אנושית. הפחד להישאר מחוץ לעליות עלול להוביל להגדלת סיכון ולפגיעה בתשואות בטווח הארוך. אבל במקביל, הוא גם חלק מהמנוע שמייצר תנודתיות והזדמנויות. השאלה היא מי מנהל את מי, המשקיע את הרגש, או הרגש את המשקיע.