תחבורה ציבורית: נזק של חצי מיליארד שקל - 5,000 נהגים חסרים ו-1,800 נסיעות מתבטלות ביום

בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת עלה שחסרים כ-5,000 נהגי אוטובוס כיום בענף, והמשמעות היא ביטול של יותר מ-1,800 נסיעות בכל יום. חברות התחבורה, בהן אגד ודן, משלמות קנסות של כ-200 מיליון שקל בשנה בשל אי עמידה בלוחות זמנים. במקביל, הנזק הכלכלי מהנסיעות שלא יוצאות לפועל מוערך בכחצי מיליארד שקל. בשנת 2025 בוצעו כ-912 מיליון נסיעות באוטובוסים, אבל כ-20% מהקווים לא פעלו כמתוכנן. זה כבר פוגע באמינות המערכת ודוחף נוסעים חזרה לרכב הפרטי.

שעות ארוכות, שכר בסיס נמוך ובריחה מהענף

נהג שמבקש להגיע לשכר של 12 עד 15 אלף שקל נטו נדרש לעבוד כ-12 שעות ביום ולעיתים אף יותר. שכר הבסיס עומד על כ-8 אלף שקל נטו, והשאר מגיע משעות נוספות. האלימות כלפי נהגים עלתה ב-30% ב-2025, עם כ-אלף מקרי תקיפה מדווחים, מה שמוביל לשחיקה גבוהה בענף. בין 2015 ל-2025 הוכשרו כ-17,500 נהגים, אבל רק כ-4.3 אלף מהם נשארו בענף. 

כ-16.5% עוזבים כבר בחודש הראשון, וכשליש לא משלימים שנה. דוגמה לכך היא חברת דן, שמציעה מענק של 100 אלף שקל לנהגים חדשים, אך עדיין מתקשה למלא משרות. משרד התחבורה הקצה 200 מיליון שקל לתוכניות שימור וגיוס, כולל התקנת לחצני מצוקה ומאבטחים בשבע ערים, אך היישום מתעכב.

הגודש בכבישים מוערך בעלות של כ-40 מיליארד שקל בשנה למשק. ההערכות מדברות על עלייה לכ-70 מיליארד שקל בתוך עשור אם התחבורה הציבורית לא תשתפר. ב-2025 נרשמה עלייה של כ-13% בגיוס נהגים חדשים לעומת שנים קודמות. אבל ברבעון השלישי דיוק ההגעה ירד ל-91.6%. חברות כמו תנופה ואקסטרה זומנו לשימועים בגלל שירות לקוי, עם אי-דיוק של 3.5% בדצמבר 2025. במרכזי ערים כמו תל אביב וירושלים, נוסעים מחכים זמן רב יותר בתחנות, מה שמגביר תסכול ומקרים של עימותים.

• הדרך למשרד: כל מה שמגיע לכם על סעיף הנסיעות בתלוש
• המחיר שוב עלה, אבל השירות מידרדר: המדריך לתחבורה הציבורית בישראל 2025
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המדינה מחפשת פתרונות

משרד התחבורה מקדם פתרונות מגוונים כשבינהם מתווה חדש שהושק באוקטובר 2025 מעודד הכשרה מהירה, עם יעד של 1800 נהגים חרדים בשלוש שנים, מתוכם 500 עד סוף 2026, בשכר התחלתי גבוה. בנוסף, הוקמו למעלה מ-65 תחנות ריענון לנהגים, עם תכנון ל-40 נוספות עד סוף השנה. שירות התעסוקה מציע הסבה לנהגי מוניות, שרבים מהם עלולים להיפלט בעקבות רפורמות כמו כניסת אובר, אך חסמים בירוקרטיים כמו עיכובים ברישיונות מעכבים את התהליך.

משרד התחבורה מבקש פיילוט להבאת אלף נהגים מחו"ל, בטענה שיש למצות אפשרויות כדי להתמודד עם המחסור. ח"כ סימון דוידסון תמך במהלך, בהתחשב בשינויים ביטחוניים לאחר 7 באוקטובר, שמפחיתים הסתמכות על עובדים פלסטינים. מנגד, ועדי הנהגים וההסתדרות מתנגדים, באזהרה שהכנסת זרים תפגע בשכר הישראלים ותגביר נטישה. איתי כהן מכוח לעובדים הצהיר כי אם יאושר הפיילוט, התחבורה הציבורית תושבת. משרד העבודה מסתייג, ודורש למצות גיוס מקומי קודם. בדיון האחרון, יו"ר הוועדה ח"כ חוה אתי עטייה דרשה תוכנית מפורטת בתוך חודש, כולל גיוס חיילים משוחררים ובחינת השלכות.

עד סוף 2025 פעלו בישראל כ-1,400 אוטובוסים חשמליים, והיעד הוא להגיע לכ-7,800 עד 2030. במקביל, פרויקטים כמו המטרו והקו האדום מרחיבים את היקף התחבורה הציבורית בערים הגדולות. אבל מספר הנהגים אינו גדל באותו קצב, והמחסור הקיים כבר מאט את הרחבת הפעילות, בעיקר במרכזי הערים.

• לקראת הנפקה בבורסה: סבן אקספרס וקבוצת סופר ספיר חתמו על הסכם סחר אסטרטגי
• נתניהו מאשר: משא ומתן ישיר עם לבנון יתחיל בקרוב
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מה וכמה מגיע לכם מביטוח לאומי? מחשבון

כ-40% מנהגי האוטובוס לא עברו ב-2025 הדרכות בטיחות, ובשנה שעברה נרשמו כ-1,500 פצועים שאושפזו ו-7 הרוגים בתאונות הקשורות לאוטובוסים. במקביל, תוכנית אבטחה בהיקף של כ-20 מיליון שקל עדיין לא יושמה במלואה, אם כי לאחרונה נבחרה חברה שתפעיל יחידת מאבטחים. גם בענף המשאיות מתמודדים עם מחסור של כ-2,500 נהגים לפרויקטי תשתית, ומשרד הכלכלה מקדם פיילוט להבאת כ-300 נהגים זרים, למרות מחלוקת עם משרדי התחבורה והעבודה.