חוק שימור אנרגיה קובע כי אנרגיה לא יכולה להיווצר יש מאין, היא רק יכולה להחליף צורה. בין הדוגמאות היפות והמורכבות ביותר היא האופן בו צמח אוסף חומרים מהאויר והאדמה והופך אותם לפרי.

בסדרה ״מסע בין כוכבים״ הוצגה  "protein resequencer"- מכונה שיכולה לייצר מאכלים מסוימים יש מאין ובהצגה הויזואלית הזאת ניתנה במה לתאוריה שבהינתן התוכנית המתאימה, ידע על המבנה המולקולרי המדויק של כל חומר, ניתן יהיה לשכפל אותו יש מאין, או לפחות מחומרי בסיס מסוימים.

בצורות עולמיות, מלחמות וקרטלי חקלאות ויצרנים והגדילה של האוכלוסיה מקטינים את היצע המזון בעולם. זה רק הגיוני שבשנים האחרונות חברות רבות מגייסות כסף למחקר במטרה להאכיל את העולם בין אם במציאת שיטות לשיפור התפוקה מהצומח והחי והקטנת השימוש במים, שימוש במקורות מזון אלטרנטיביים ליצירת חלבון (אפונה, סויה, פטריות וג׳וקים), יצירת תחליפים צמחיים לבשר ומוצרי חלב והגביע הקדוש – ה "protein resequencer" המופלאה שתייצר לנו בשר, ביצים, חלב ואחרים בלי לגדל, לרצוח ולנצל חיות.

שיפור תפוקה, כל עוד הוא לא נעשה בשימוש בחומרים מסוכנים או באופן שמגביל או מבטל את פוריות הצמח כדי לשמור על פטנטים ושימוש במקורות מזון אלטרנטיביים הם מטרות ראויות וחשובות אבל סינתוז חלבון למטרות שאינן רפואיות (כמו יצירת אברים להשתלה בחולים) הוא תרגיל יפה בטכנולוגיה ומחקר אבל תרומתו לעולם מוטלת בספק.

• יוני חנציס מנכ"ל דוראל: תקומה זה השדות הסולראיים במפלסים וניר-עוז
• ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

יזמים בתחום מספרים שסינתוז חלבון הוא שיטה ברת קיימא לייצור מזון, שהוא יוביל לביטחון תזונתי, יאפשר עצמאות פוליטית, יחסוך מים, יפנה קרקעות לדיור, יחסל את סבל החיות, ייצור מאות אלפי משרות, יגדיל את היצוא ושזה פתרון הקסם שגם, אולי, יאפשר למי שרוצה לאכול גדי בחלב אמו בלי להיות אפיקורס. זה פתרון קסם כי זה באמת קסם. וזה לא פתרון או יותר נכון, זה פתרון מורכב, יקר ומסורבל מאוד לבעיה פשוטה, אפילו לא בעיה בכלל.

נסטה רגע לבטר-פלייס, מיזם הרכב החשמלי שביקש לצמצם את פליטות הפחמן מרכבים. איך? ע״י בניית רכבים עם בטריה חשמלי. ואת הבטריה החשמלית הזאת אמורים היו להחליף בתחנות שפזורות ברכבי הארץ כדי להרחיב את טווח הנסיעה. נשים בצד את העובדה שבניית רכבים חשמליים ובטריות גורמים כרוכים בייצור, כרייה ושינוע שמייצרים פליטות פחמן מסיביות ושאמנם הרכב עצמו לא פולט פחמן אבל את החשמל עדיין צריך לייצר, וכל עוד ישראל עושה את זה לרוב בדרכים המזהמות (פחם וגז) זה רק אומר שהזיהום עובר מהכבישים לתחנות הכוח. אבל לא נורא, שהעניים שגרים לידן יסבלו. העניין הוא שייצור הרכבים במיוחד לשיטה הזאת, בניית תחנות ייעודיות להחלפת הבטריות ואיושן בכוח אדם, תחזוקתן ושינוע הבטריות מהתחנות לטעינה וחזרה – כולם מייצרים זיהום. הפתרון לזיהום מזהם. יש מי שיגיד שבטר-פלייס הקדימה את זמנה. יכול להיות. אבל אולי היא היתה תחנה הכרחית בתהליך היצירה של אמצעי תחבורה ידידותי לסביבה והיא נסגרה כי הפתרון שלה חתר תחת המטרה לשמה היא קמה. במקום לצמצם את הזיהום היא הגדילה אותו.

חברות סינתוז המזון חותרות תחת המטרה לשמן הן קמות

בצורה דומה חברות סינתוז המזון חותרות תחת המטרה לשמן הן קמות. כי היצירה אינה יש מאין - כדי ליצור חלבון מורכב כמו בשר וחלב צריך חומר גלם שממנו ייבנה החלבון וחומר הגלם הזה הוא חלבון אחר וכימיקלים נוספים ואנרגיה. הרבה אנרגיה. וזמן. מוצרי בשר וחלב מתייקרים בגלל שהייצור שלהם דורש משאבים רבים – קודם כל צריך לגדל שדות של מזון לבקר ועופות, לאחר מכן צריך להשקות ולעבד את השדות האלה, אח״כ צריך שטחים נוספים כדי לגדל עליהם בקר ועופות, נדרשים אמצעי תובלה מזהמים וכוח אדם כדי לשנע את המזון של הבקר והעופות מהשדות ללולים והמכלאות, שטחים לשחיטה, שינוע לפסולת הנוצרת, אריזה וקירור ותובלה לחנויות והמסעדות.

• "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
• בנק ONE ZERO מציג: מסחר בניירות ערך ללא עמלות, לכל החיים ולכל הגילאים
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

האם בשר סינתטי דורש כמות קטנה יותר של חומרי גלם? האם המעבדות שייבנו דורשות כוח אדם מצומצם יותר ממשחטות ומכלאות? שטח קטן יותר? האם השינוע זול יותר? האם הקירור אקולוגי יותר? האם הבנייה של החלבון אורכת פחות זמן מגידול פרגית? 

קשה להאמין. הטבע מייצר בצורה היעילה ביותר ובשימוש האפקטיבי ביוצר במשאבים ואנרגיה. המעבר מהשדה לפרה הוא המעבר הקצר ביותר, שום תהליך סינתטי לא יצליח להחליף אותו.  

אבל המטרה האמיתית לשמן חברות אלה קמות היא להשיא רווחים לבעלי המניות. וכאן, לפחות עד שיפשטו את הרגל ויסגרו, המטרה מושגת. נכון, המשקיעים האחרונים יאבדו הכל. אבל יש משקיעים ויזמים שידפקו קופה בדרך.

ומדוע סינתוז מזון הוא פתרון לבעיה שאיננה קיימת?