תחליפי עוף וובשר
צילום: The Fry Family Food Co
דעה

האם כל תעשיית הפוד טק היא פשוט בלוף?

זה מתחיל ונגמר בחסה: צריך לומר, החברות הללו לא באמת רוצות לשפר את כדור הארץ ולזהם פחות את הסביבה. הטבע עושה את העבודה בצורה טבעית הרבה יותר טוב מהן
נגה בריינס | (14)

חוק שימור אנרגיה קובע כי אנרגיה לא יכולה להיווצר יש מאין, היא רק יכולה להחליף צורה. בין הדוגמאות היפות והמורכבות ביותר היא האופן בו צמח אוסף חומרים מהאויר והאדמה והופך אותם לפרי.

בסדרה ״מסע בין כוכבים״ הוצגה  "protein resequencer"- מכונה שיכולה לייצר מאכלים מסוימים יש מאין ובהצגה הויזואלית הזאת ניתנה במה לתאוריה שבהינתן התוכנית המתאימה, ידע על המבנה המולקולרי המדויק של כל חומר, ניתן יהיה לשכפל אותו יש מאין, או לפחות מחומרי בסיס מסוימים.

בצורות עולמיות, מלחמות וקרטלי חקלאות ויצרנים והגדילה של האוכלוסיה מקטינים את היצע המזון בעולם. זה רק הגיוני שבשנים האחרונות חברות רבות מגייסות כסף למחקר במטרה להאכיל את העולם בין אם במציאת שיטות לשיפור התפוקה מהצומח והחי והקטנת השימוש במים, שימוש במקורות מזון אלטרנטיביים ליצירת חלבון (אפונה, סויה, פטריות וג׳וקים), יצירת תחליפים צמחיים לבשר ומוצרי חלב והגביע הקדוש – ה "protein resequencer" המופלאה שתייצר לנו בשר, ביצים, חלב ואחרים בלי לגדל, לרצוח ולנצל חיות.

שיפור תפוקה, כל עוד הוא לא נעשה בשימוש בחומרים מסוכנים או באופן שמגביל או מבטל את פוריות הצמח כדי לשמור על פטנטים ושימוש במקורות מזון אלטרנטיביים הם מטרות ראויות וחשובות אבל סינתוז חלבון למטרות שאינן רפואיות (כמו יצירת אברים להשתלה בחולים) הוא תרגיל יפה בטכנולוגיה ומחקר אבל תרומתו לעולם מוטלת בספק.

יזמים בתחום מספרים שסינתוז חלבון הוא שיטה ברת קיימא לייצור מזון, שהוא יוביל לביטחון תזונתי, יאפשר עצמאות פוליטית, יחסוך מים, יפנה קרקעות לדיור, יחסל את סבל החיות, ייצור מאות אלפי משרות, יגדיל את היצוא ושזה פתרון הקסם שגם, אולי, יאפשר למי שרוצה לאכול גדי בחלב אמו בלי להיות אפיקורס. זה פתרון קסם כי זה באמת קסם. וזה לא פתרון או יותר נכון, זה פתרון מורכב, יקר ומסורבל מאוד לבעיה פשוטה, אפילו לא בעיה בכלל.

נסטה רגע לבטר-פלייס, מיזם הרכב החשמלי שביקש לצמצם את פליטות הפחמן מרכבים. איך? ע״י בניית רכבים עם בטריה חשמלי. ואת הבטריה החשמלית הזאת אמורים היו להחליף בתחנות שפזורות ברכבי הארץ כדי להרחיב את טווח הנסיעה. נשים בצד את העובדה שבניית רכבים חשמליים ובטריות גורמים כרוכים בייצור, כרייה ושינוע שמייצרים פליטות פחמן מסיביות ושאמנם הרכב עצמו לא פולט פחמן אבל את החשמל עדיין צריך לייצר, וכל עוד ישראל עושה את זה לרוב בדרכים המזהמות (פחם וגז) זה רק אומר שהזיהום עובר מהכבישים לתחנות הכוח. אבל לא נורא, שהעניים שגרים לידן יסבלו. העניין הוא שייצור הרכבים במיוחד לשיטה הזאת, בניית תחנות ייעודיות להחלפת הבטריות ואיושן בכוח אדם, תחזוקתן ושינוע הבטריות מהתחנות לטעינה וחזרה – כולם מייצרים זיהום. הפתרון לזיהום מזהם. יש מי שיגיד שבטר-פלייס הקדימה את זמנה. יכול להיות. אבל אולי היא היתה תחנה הכרחית בתהליך היצירה של אמצעי תחבורה ידידותי לסביבה והיא נסגרה כי הפתרון שלה חתר תחת המטרה לשמה היא קמה. במקום לצמצם את הזיהום היא הגדילה אותו.

חברות סינתוז המזון חותרות תחת המטרה לשמן הן קמות

בצורה דומה חברות סינתוז המזון חותרות תחת המטרה לשמן הן קמות. כי היצירה אינה יש מאין - כדי ליצור חלבון מורכב כמו בשר וחלב צריך חומר גלם שממנו ייבנה החלבון וחומר הגלם הזה הוא חלבון אחר וכימיקלים נוספים ואנרגיה. הרבה אנרגיה. וזמן. מוצרי בשר וחלב מתייקרים בגלל שהייצור שלהם דורש משאבים רבים – קודם כל צריך לגדל שדות של מזון לבקר ועופות, לאחר מכן צריך להשקות ולעבד את השדות האלה, אח״כ צריך שטחים נוספים כדי לגדל עליהם בקר ועופות, נדרשים אמצעי תובלה מזהמים וכוח אדם כדי לשנע את המזון של הבקר והעופות מהשדות ללולים והמכלאות, שטחים לשחיטה, שינוע לפסולת הנוצרת, אריזה וקירור ותובלה לחנויות והמסעדות.

קיראו עוד ב"בארץ"

האם בשר סינתטי דורש כמות קטנה יותר של חומרי גלם? האם המעבדות שייבנו דורשות כוח אדם מצומצם יותר ממשחטות ומכלאות? שטח קטן יותר? האם השינוע זול יותר? האם הקירור אקולוגי יותר? האם הבנייה של החלבון אורכת פחות זמן מגידול פרגית? 

קשה להאמין. הטבע מייצר בצורה היעילה ביותר ובשימוש האפקטיבי ביוצר במשאבים ואנרגיה. המעבר מהשדה לפרה הוא המעבר הקצר ביותר, שום תהליך סינתטי לא יצליח להחליף אותו.  

אבל המטרה האמיתית לשמן חברות אלה קמות היא להשיא רווחים לבעלי המניות. וכאן, לפחות עד שיפשטו את הרגל ויסגרו, המטרה מושגת. נכון, המשקיעים האחרונים יאבדו הכל. אבל יש משקיעים ויזמים שידפקו קופה בדרך.

ומדוע סינתוז מזון הוא פתרון לבעיה שאיננה קיימת?

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 13.
    קשה להאמין? חשבת אולי להביא נתונים שיבססו את מה שכתוב? (ל"ת)
    קשה 23/08/2022 18:49
    הגב לתגובה זו
  • 12.
    N. K. 22/08/2022 21:22
    הגב לתגובה זו
    הגיע הזמן לשמוע גם את הלך הרוח הזה, ניתן כמובן לתקף חלק גדול מהטענות בצורה יותר מקצועית, אבל רוח הדברים נכונה וקולעת
  • 11.
    רועי 22/08/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
    כתבה מלאה במידע שגוי, מטעה וחסר.
  • 10.
    צודק (ל"ת)
    ג'ון גאלט 22/08/2022 11:05
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אליעזר 22/08/2022 08:34
    הגב לתגובה זו
    באמת מי שירוויחו בגדול הם המשקיעים הראשונים
  • 8.
    דני ב 22/08/2022 02:30
    הגב לתגובה זו
    לא שווה מאמץ לתגובה.
  • 7.
    יסמין 19/08/2022 19:41
    הגב לתגובה זו
    כל חברה צריכה לעשות חישובי טביעת פחמן בשביל עצמה, ויעזור אם יהיה תקן רשמי לגבי איך לחשב את זה - אבל לטעון שתעשיית הבקר פחות מזהמת מתעשיית החלבון הצמחי זה שקר מוחלט. כרגע - הניצולת של חלבון בקר היא הנמוכה בסביבה, צריכת המים והקרקע שלה מזעזעת, ואין מה להשוות לגבי פליטת גזי חממה של פרות יחסית לצמח סויה. הבשר המתורבת הוא פיתרון למי שלא רוצה לוותר על בשר כמו שמכונית חשמלית היא פיתרון למי שלא רוצה לוותר על רכב פרטי - תח"צ חוסכת זיהום הרבה יותר - אבל לא תשנה בקלות התנהגות אנושית.
  • 6.
    אין בגרות מלאה 19/08/2022 07:42
    הגב לתגובה זו
    "קשה להאמין. הטבע מייצר בצורה היעילה ביותר ובשימוש האפקטיבי ביוצר במשאבים ואנרגיה" ילד חמוד, כל הכבוד על הניסיון אבל המשפט הזה הוא ממש ממש לא נכון. תמצא מישהו יותר חכם מ"עיתונאי" ביזפורטל שמסביר לך
  • 5.
    "אנחנו יכולים להסתפק בחומר הגלם. בחסה, בסויה, בעדשים" (ל"ת)
    אז זהו שאנחנו לא! 18/08/2022 23:40
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    יהודי 18/08/2022 19:10
    הגב לתגובה זו
    הטבע לא "מייצר עבורינו מזון". בעלי חיים שורדים כי הם מותאמים לסביבה, ורק מיעוט קטן מהאנרגיה שלהם משמש לתעשיית המזון. הפוסטר מתמקד בגידול מזון נטו. לא בפרה ש97 אחוז מהאנרגיה שלה לא נצרך בשביל ייצור הבשר שלה.
  • 3.
    לכך הטבעונים תייצר בשר מתא אחד , בלי להרוג היא תבי 18/08/2022 18:16
    הגב לתגובה זו
    לכך הטבעונים תייצר בשר מתא אחד , בלי להרוג היא תביא את הבדורה
  • 2.
    רוני 18/08/2022 17:42
    הגב לתגובה זו
    הרבה טענות כלליות ושפה לא ממש מקצועית... בתכלס גם הטענה לא משכנעת. נכון שהתהליכים החדשים האלה מסורבלים ומסובכים וכן נכון שהם יותר טובים לסביבה מבחינת גודל שטח, שמירה על בריאות הקרקע וכדומה. לצרוך מזון מהצומח זה לא ממש מעשי לרוב האנשים כי דורש תהליך הכנה ארוך בבית. לכן הטכנולוגיות החדשות דווקא מועילות. עדיין לא מושלמות, אבל מועילות
  • הכוונה לצרוך חלבון מהצומח (ל"ת)
    רוני 18/08/2022 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טלי 18/08/2022 15:36
    הגב לתגובה זו
    כתבה ישר ולעניין
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?

רן קידר |
נושאים בכתבה מילואימניקים

יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.

בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.

בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים. 

תמר
צילום: ניו מד

המו"מ התפרק: תמר לא תצטרף להסכם עם חברת החשמל

דירקטוריון תמר פטרוליום קבע כי ההצטרפות למזכר ההבנות שנחתם ביולי "לא מיטיב עם השותפות"; החוזה החדש עם חח"י לא יחתם - המחלוקת צפויה לעבור להליך בוררות בלונדון

מנדי הניג |

המו"מ על הארכת חוזה אספקת הגז בין מאגר תמר לחברת החשמל הגיע לסיומו. הבוקר הודיעה תמר פטרוליום, המחזיקה ב-16.75% ממאגר תמר, כי דירקטוריון החברה החליט שלא להצטרף למזכר ההבנות שנחתם בחודש יולי האחרון בין חלק מהשותפות לבין חברת החשמל. בכך מסתיים מהלך בן כמה חודשים שנועד לעדכן את הסכם הגז המקורי משנת 2012 ולהאריך את תוקפו עד לשנת 2036.

בהודעת החברה צוין כי “לאור כלל נסיבות העניין בעת הזאת, לא יהא זה לטובת החברה להצטרף למזכר ההבנות”. ההחלטה סוגרת סופית את האפשרות לחתימה על חוזה חדש, שכן הצטרפות של כל השותפות הייתה תנאי הכרחי לכניסת ההסכם לתוקף. המשמעות המעשית היא שהחוזה הקיים בין מאגר תמר לחברת החשמל נותר בתוקף עד לשנת 2030, לפי התנאים שנקבעו בעבר.

ההסכם החדש נועד להבטיח לחברת החשמל אספקת גז לטווח ארוך במחיר מופחת, שהיה עשוי להניב חיסכון של מאות מיליוני שקלים לצרכנים עד סוף העשור. מזכר ההבנות נחתם ביולי בין חברת החשמל לבין חלק מהשותפות במאגר, אך נותר בלתי מחייב עד לקבלת אישור מכלל בעלי הזכויות. בחודשים שחלפו התברר כי קיימות מחלוקות עמוקות בין השותפים, בעיקר סביב רמות המחיר והצמדות המדדיות, שבלעדיהן לא ניתן היה להתקדם לחתימה סופית.

כבר בתחילת ספטמבר דווח על קשיים במשא ומתן, וחברת החשמל האריכה את המועד להצטרפות למזכר ההבנות עד 23 לחודש הנוכחי. אבל גם לאחר הארכה לא הושגה הסכמה כוללת. לפני כחודש הודיעה ישראמקו, המחזיקה בכ-28.75% ממאגר תמר, כי לא תקדם את החתימה על ההסכם. כעת, עם החלטתה של תמר פטרוליום, מתברר כי גם יתר השותפות לא הגיעו להסכמות שיאפשרו את הארכת ההתקשרות.

בהתאם להוראות ההסכם המקורי, במקרה שבו הצדדים אינם מגיעים להסכמה על שיעור התאמת המחיר, רשאי כל צד לפנות להליך בוררות. על פי הנהוג בהסכמים מסוג זה, הבוררות צפויה להתקיים בלונדון, והיא תקבע את המחיר שבו תמשיך חברת החשמל לרכוש גז ממאגר תמר בשנים הקרובות.