בריטניה מאשרת שדה גז חדש בים הצפוני, ומקימה קרן עושר אנרגטית
מחירי האנרגיה הגבוהים בעקבות המלחמות במזרח התיכון ובאוקראינה גרמו לממשלה הבריטית לעשות צעד שהיה שנוי במחלוקת עמוקה בתוך מפלגת הלייבור: מזכירת האנרגיה מיאטה פאנבולה אישרה לרגולטור לתת היתר להפקת גז ממאגר ג'קדו (Jackdaw) בים הצפוני. המאגר צפוי להתחיל לספק גז לבתים ולעסקים בבריטניה כבר בסוף החודש, ובשיאו להגדיל את הפקת הגז המקומית בכ-6%. ההחלטה מגיעה אחרי שראש הממשלה אנדי ברנהאם הבטיח להוזיל את האנרגיה במסגרת המאבק ביוקר המחיה.
המאגר נמצא כ-250 קילומטר מזרחית לאברדין, ומופעל על ידי Adura, המיזם המשותף של של (Shell) ואקווינור בים הצפוני הבריטי. לפי הערכות היזם, אורך החיים של המאגר יגיע עד 11 שנים, והוא יפיק לאורכן גז בהיקף אנרגטי של כ-40 מיליון חביות נפט. התרומה הצפויה לכלכלה הבריטית נאמדת בכ-2.9 מיליארד ליש"ט. בצד התעסוקה המספרים צנועים יותר: כ-27 משרות חדשות, ושמירה על כ-273 משרות קיימות שהיו עלולות להיעלם.
הדרך לאישור הייתה ארוכה. ב-2024 קבע בית המשפט העליון בבריטניה, בפרשה שנודעה כפרשת פינץ', שחברות נפט וגז בים הצפוני חייבות לכלול בתסקירי ההשפעה על הסביבה גם את הפליטות שנוצרות משריפת הדלק שהן מפיקות, בנוסף לפליטות מההפקה עצמה. הפסיקה הקפיאה בפועל כמה פרויקטים, כולל ג'קדו, עד שהממשלה פרסמה הנחיות חדשות. מזכירת האנרגיה קבעה כעת שהפרויקט מתיישב עם יעדי הפליטה המחייבים של בריטניה ועם היעד של אפס פליטות נטו עד 2050.
הממשלה מקפידה להציג את ההחלטה כצעד שמתיישב עם המדיניות שלה. ג'קדו כבר מחזיק ברישיון, והלייבור התחייב בעבר לנהל שדות קיימים עד סוף חייהם, אבל להימנע מרישיונות חיפוש חדשים. ההבחנה חשובה: רישיון מעניק בלעדיות על שטח, אבל פיתוח בפועל מחייב היתר נפרד, והאישור הנוכחי שייך לקטגוריה הזו. במקביל, הממשלה מבקשת מהרגולטור לבחון מקרים דחופים של חיבור שדות סמוכים לתשתיות קיימות, עוד לפני שתושלם החקיקה על תעודות אנרגיה מעבר.
הצורך ברור מהנתונים. לפי ממוצע של חמש שנים, כ-42% מהגז שבריטניה צורכת מגיע מהמדף היבשתי שלה, כ-37% מנורבגיה וכ-20% מגז טבעי נוזלי. החלק של הגז הנוזלי הוא החשוף ביותר לזעזועים במחירים העולמיים, ובשוק שבו הגז קובע לעתים קרובות את מחיר החשמל, כל קפיצה במחירו מתגלגלת לחשבונות של משקי הבית. האנרגיה כבר חזרה למרכז סיפור האינפלציה בבריטניה, ובבנק אנגליה עוקבים אחרי ההשפעה מקרוב.
יחד עם ההחלטה על ג'קדו, שר האוצר ג'ון הילי הכריז על הקמת קרן עושר אנרגטית חדשה. הקרן תפעל במסגרת קרן העושר הלאומית, ותשתמש בהכנסות המס מנפט וגז בים הצפוני כדי להשקיע באנרגיה מתחדשת ובפרויקטים דלי פחמן. ההון הראשוני יעמוד על כ-2 מיליארד ליש"ט, והכנסות עתידיות מהים הצפוני יוזרמו אליה בהדרגה. ההכרזה מגיעה לפני הצגת התקציב, והממשלה מציגה אותה כדרך לנתק בהדרגה את מחיר החשמל ממחיר הגז.
הממשלה מנסה גם לפתח את תחום פירוק המתקנים בים הצפוני, שלפי ניתוח עצמאי עשוי לתמוך בעד 25 אלף משרות בעשור הקרוב ולמשוך השקעות של עד כ-25.6 מיליארד ליש"ט. במסגרת זו, חברת של התבקשה רשמית להגיש את תוכנית הפירוק של שדה ברנט, החלטה שתקועה בבדיקה מאז 2017. השדה הוותיק נתן את שמו למדד הנפט המוכר בעולם.
ארגוני סביבה צפויים להמשיך להיאבק בפרויקטים כאלה, אבל הכיוון של לונדון ברור: בתקופה של מחירי אנרגיה גבוהים ומתיחות גיאופוליטית, גם ממשלה שמחויבת לאנרגיה ירוקה מחפשת כל מקור גז מקומי זמין. לגבי של ואקווינור, ג'קדו הוא פרויקט קטן יחסית בתיק הכולל, אבל ההחלטה עשויה לסמן לחברות האנרגיה שהדלת לפיתוח שדות קיימים בבריטניה נפתחה מחדש.
להרחבה: רה"מ הבריטי ברנהאם מבטיח הקלות מס והוזלת האנרגיה במאבק ביוקר המחיה
