פלאפון המשיכה לשלוח פרסומות אחרי בקשות הסרה חוזרות - ותשלם
בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה קבע כי החברה לא הוכיחה שהלקוח נתן הסכמה כדין לקבלת הודעות שיווקיות, ופסק לו פיצוי בסכום של 3,200 שקל - כעשירית מהסכום שדרש, בין היתר משום שגם הוא לא מיהר תמיד ללחוץ "הסר"
לקוח של פלאפון שקיבל לאורך השנים עשרות הודעות SMS שיווקיות, אף שביקש להסיר את עצמו מרשימת התפוצה לא פחות משלוש פעמים, זכה בתביעה שהגיש נגד החברה בבית המשפט לתביעות קטנות בטבריה. הרשמת הבכירה רולא חמאתי קבעה כי פלאפון הפרה את חוק הספאם, וחייבה אותה לפצות את הלקוח, אדיר מיכאל בן-עמי, בסכום של 3,200 שקל - רחוק מהסכום של 32 אלף שקל שהוא דרש, אך עדיין תזכורת לחברות התקשורת שהודעת "הסר" היא לא המלצה, אלא חובה.
לפי כתב התביעה, בן-עמי פנה לפלאפון פעמים רבות לאורך השנים בבקשה להפסיק לקבל הודעות הפרסומת, אך אלה המשיכו להגיע - לעתים אף ממספרים וממקורות שונים. לטענתו, לאחר בקשות ההסרה החוזרות הוא קיבל יותר מ-32 הודעות פרסומת נוספות, כשכל אחת מהן, לדבריו, מהווה הפרה עצמאית של חוק התקשורת (בזק ושידורים), שמכונה חוק הספאם. על כן הוא דרש פיצוי של 1,000 שקל עבור כל הודעה - הסכום המקסימלי הקבוע בחוק ללא צורך בהוכחת נזק.
פלאפון מצידה, טענה שמדובר בלקוח שהצטרף מרצונו למסלולים שכוללים תוכן שיווקי, ושכל פעם שהוא ביקש להסיר את עצמו היא אכן עשתה זאת. לפי הגרסה שהציגה החברה, בן-עמי הצטרף לראשונה למסלול שיווקי ב-2018, ומאז הוא חזר על אותו ריטואל קבוע: הוא ביקש הסרה, קיבל אותה, ולאחר זמן מה עבר שדרוג או שינוי מסלול שכלל מחדש הסכמה למידע שיווקי - עד לבקשת ההסרה הבאה. פלאפון טענה שהיא פעלה כדין בכל שלב, ושהתובע פשוט אישר בדיעבד קבלת הודעות שהוא עצמו הסכים להן.
ארבע סיבות לדחיית טענת פלאפון
הרשמת חמאתי לא קיבלה את טענת ההגנה של פלאפון, שנשענה על הסייג שבסעיף 30א(ג) לחוק, המאפשר לשגר פרסומת בלי הסכמה מפורשת בתנאים מסוימים, למשל כשהלקוח מסר את פרטיו במהלך רכישה וקיבל הזדמנות להתנגד. בפסק הדין מפורטות ארבע סיבות מרכזיות לכך שהנטל הזה לא הורם.
ראשית, נקבע כי נוסח תנאי ההתקשרות שהציגה פלאפון לא כלל בפועל הזדמנות אמיתית ללקוח להודיע על סירובו, כפי שדורש החוק. מעבר לכך, ציינה הרשמת, במקרה הזה "התובע שלח הודעת הסר בעבר ובכך הביע סירוב באופן אקטיבי", ולכן עלה ספק אם עצם ההחתמה על תנאים כלליים בזמן השדרוג יכולה לבטל סירוב מפורש שכבר ניתן.
שנית, נקבע כי נוסח ההסכמה שעליו הסתמכה פלאפון היה רחב מדי. הוא אפשר לשלוח ללקוח "הצעות ופרסומות... בכל עניין ולא רק בעניין השירות שבחבילה", בעוד שהחוק דורש שהפרסומת תתייחס למוצר או לשירות מהסוג שנרכש בפועל.
שלישית, נקבע כי הטמעת הסכמה כללית במסגרת שדרוג מסלול לא יכולה לגבור על הודעת הסרה מפורשת שהלקוח כבר שלח בעבר, משום שברגע שהוא מימש את זכות הסירוב, היא לא מתאפסת ככה סתם לבדה.
רביעית - וזו אולי הנקודה המעניינת ביותר מבחינה ראייתית - פלאפון לא הציגה כלל את מסמך תנאי ההתקשרות עצמו, אלא רק צילום מסך שהודבק לכתב ההגנה, מבלי להבהיר כיצד בדיוק הועבר המסמך ללקוח. הרשמת ציטטה פסיקה קודמת, שלפיה על המפרסם להוכיח שדרך מסירת ההודעה "מגשימה את תכלית היידוע", כלומר שהלקוח אכן נחשף למידע בפועל, ולא רק שהוא קיים איפשהו במערכת.
גם התובע לא יצא נקי מביקורת
עם זאת, הרשמת לא פסקה לתובע את מלוא הסכום שהוא דרש. בפסק הדין היא ציינה כי לא ברור מדוע בן-עמי לא שלח הודעת הסר מיד לאחר קבלת ההודעה הראשונה בכל סבב מחדש, וכי אף שאין חובה חוקית להקטין נזק באמצעות פעולת הסרה מיידית, יש מקום להתחשב בכך במקרים המתאימים. היא הזכירה גם את העיקרון של התועלת השולית הפוחתת - ככל שמצטברות יותר הודעות מאותו הסוג, כך פוחתת ההצדקה לפצות במלוא התעריף עבור כל אחת מהן.
- אושרה ייצוגית נגד פלאפון על אי-יידוע לקוחות עסקיים בתום תקופת ההנחה
- פלאפון רוכשת את וויקום ב-265 מיליון שקל
לבסוף החליטה הרשמת לקבוע את הפיצוי על 100 שקל בלבד לכל הודעה - עשירית מהתקרה שקבועה בחוק, ובסך הכל 3,200 שקל, בתוספת של ריבית חוקית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל. בית המשפט לא חייב את פלאפון בהוצאות משפט.
