הירשמו
  1. ראשי
  2. שוק ההון
דליה אנרגיה
צילום: אתר דליה אנרגיה

הסוף לחוסר הוודאות: החלטת רשות החשמל מקפיצה את משק ושו"ב אנרגיה

אחרי חודשים של דיונים, רשות החשמל החליטה למתן את ההגבלות שיבקשה להחיל על מחירי החשמל שגובות החברות הפרטיות, שמפעילות את תחנות הכוח שהופרטו מחברת חשמל; החברות יוכלו לגבות 40% יותר ממחיר הגז, מה שצפוי להביא לחסכון של 400 מיליון שקל

איתן גרסטנפלד |
נושאים בכתבה רשות החשמל משק אנרגיה

רשות החשמל הודיעה, כי החליטה להגביל את מחירי החשמל שגובות החברות הפרטיות, שמפעילות את תחנות הכוח שהופרטו מחברת חשמל. עם זאת, ההגבלה תהיה מתונה יותר ממה שהרשות התכוונה בתחילה. בכך, שמה הרשות קץ לחוסר הוודאות המתמשך המרחף מעל החברות, ובפרט משק אנרגיה משק אנרגיה 0%  המחזיקה בתחנת הכוח אשכול (באמצעות דליה) ושיכון ובינוי אנרגיה  שוב אנרגיה 0%   המחזיקה בתחנות הכוח רמת חובב וחגית מזרח. 


בתחילת חודש ספטמבר שעבר קיימה הרשות שימוע ליצרניות החשמל הפרטיות, היות ולטענת הן התנהלו באופן לא תחרותי וגבו מחירים גבוהים בהרבה מהמחיר בשוק. על כן, ביקשו ברשות לקבוע תקרה להצעות המחיר, כך שמחירי היצרנים יהיו מחוברים יותר לעלויות האמיתיות שלהם ולא יתבססו על תחרות מוגבלת בשוק. המנגנון שהוצע על ידיהם, אפשר לחברות לגבות 15% מעל המחיר הממוצע של גז טבעי (בהתאם לגיל תחנת הכוח), וסכום של עד 40% במקרים שבהם הן תתבקשנה לייצור נוסף (הצעות זמן אמת).


לבסוף, החליטה הרשות למתן את המגבלות כך שהמגבלה על המחיר תעמוד על 40% מעל מחיר הגז עבור הצעות ייצור שמתקבלות יום לפני, ו-60% עבור הצעות שיתקבלו בזמן אמת. על פ גורמים בשוק החשמל, ההגבלה הנוכחית תאפשר לחברות לגבות סכומים דומים לאלו שגבתה בטרם השימוע וללא מגבלות המחיר. לטענת רשות החשמל, המהלך יביא לחיסכון שנתי של 400 מיליון שקל.


בנוסף, החליטה הרשות כי תחנות הכוח יוכלו להגדיל את הסכומים שהן גובות, במדיה ויסכימו שההחלטה תחול באופן רטרואקטיבי - מיום הפעלתן. סעיף זה, רלוונטי בעיקר עבור דליה שמפעילה את תחנת הכוח אשכול, שכן היא החלה להפעיל את התחנה רק באמצע השנה שעברה, בעוד יתר התחנות הופרטו במהלך השנים 2020-2022, כך שעל פי ההערכות, הן יוותרו על האופציה שמציעה הרשות, שכן זה יאלץ אותן לשלם סכומים משמעותיים חזרה.


על אף התקרה שמגבילה את המחירים שהן גובות, ההחלטה של הרשות מסירה עננה משמעותית שריחפה בחודשים האחרונים מעל החברות המעילות את תחנות הכוח. הדיווחים השונים סביב הכוונות של הרשות העיבו למשך תקופה ארוכה על מניותיהן של שו"ב ומשק אנרגיה שצנחו ב-18% בשבוע שלאחר פרסום השימוע. מאז, הן הספיקו להתאושש ונסחרות בשבועות האחרונים מעל המחיר טרום השימוע, והיום הן מוסיפות לעלות. עם זאת, החברות המשקיעים עדיין ממתינים לפרסום מסמכי ההחלטה המלאים, שיסייעו להבין כיצד המהלכים ישפיעו עליהן.


רשות החשמל משנה מדיניות – מניות רוכשי תחנות הכוח זינקו

החלטה של רשות החשמל לקבוע תקרה גבוהה יותר לתעריפים שמשולמים ליצרני חשמל פרטיים, הובילה לזינוק חד במניות החברות המחזיקות בתחנות הכוח המופרטות. שיכון ובינוי אנרגיה, משק אנרגיה, קיסטון וג'נריישן קפיטל רשמו עליות חדות בעקבות ההודעה, שהתקבלה לאחר שימוע ממושך שעורר חששות בקרב המשקיעים.זה התחיל בספטמבר אז עדכנה רשות החשמל כי בכוונתה לערוך שימוע לקביעת תקרת מחיר מקסימלית לתעריפים שמשולמים ליצרני החשמל. החברות המחזיקות בתחנות הכוח שהופרטו בעבר מחברת החשמל חששו מהשלכות כלכליות משמעותיות בעקבות ההגבלה הצפויה, שכן צמצום התעריפים עשוי היה לפגוע בהכנסותיהן וביציבותן הפיננסית.

בהמשך, בנובמבר האחרון, הודיעו החברות על הסכנות הטמונות במודל החדש, וטענו כי שינוי התעריפים יערער את מודל החזר ההשקעה ויפגע ביכולתן לעמוד בהתחייבויותיהן. בשבוע החולף הודיעה רשות החשמל על ההחלטה הסופית בנוגע לתעריפים. הרשות העלתה את תקרת התשלומים ליצרנים מעבר לרמה שצוינה בשימוע המקורי, ואף קבעה עלות התנעה גבוהה יותר להפעלת תחנות הכוח. ההחלטה הפיגה חששות בשוק, והובילה לעליות חדות במניות החברות הציבוריות המחזיקות בתחנות הכוח.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מניית שיכון ובינוי אנרגיה זינקה בשבוע האחרון בכ-20%, משק אנרגיה בשיעור דומה, קרנות התשתיות קיסטון וג'נריישן קפיטל רשמו עליות של 6%. השוק הריח שזה מה שיקרה כשמשק אנרגיה זינקה פי 2 מאז השפל. 

מבנה השוק ותחרותיות נמוכה

רשות החשמל נימקה את החלטתה בכך שהיא נדרשה לבחון מחדש את התחרות בשוק ייצור החשמל הפרטי. מהבדיקות שנערכו עלה כי אין תחרות ממשית בין היצרנים, וכי הצעות המחיר שניתנו בעבר היו גבוהות מהנדרש, מה שהוביל לרווחים עודפים על חשבון הציבור. לפי ההערכות, השינוי שנקבע צפוי לחסוך לצרכנים כ-400 מיליון שקל בשנה. לפי מבנה ההחלטה החדשה, יצרני החשמל יהיו זכאים לשני סוגי תעריפים: תעריף משלים (שנועד לכסות עלויות ייצור יומיות) ותעריף העמסה מחוץ לסדר (עבור אילוצים מערכתיים). תעריפים אלו ייקבעו על ידי הרשות, במקום על ידי הצעות המחיר של היצרנים כפי שהיה נהוג בעבר.

ארבע החברות הציבוריות המחזיקות בתחנות כוח פרטיות הן: משק אנרגיה (באמצעות דליה אנרגיה), שיכון ובינוי אנרגיה, קרן ג'נריישן קפיטל וקיסטון. החברות רכשו את תחנות הכוח הללו במסגרת הפרטת חברת החשמל בשנים האחרונות, בתמורה כוללת של כ-16 מיליארד שקל.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מוטי גוטמן
צילום: עידן גרוס

"מטריקס תיכנס לת"א 35 ותהפוך לאחת מעשר חברות ה-IT הגדולות בעולם"

המיזוג הענק בין שתי ענקיות ה-IT עליו הודיעו במרץ כבר הקפיץ את השווי המצרפי של 2 החברות מהמקום ה-10 ל-8 בארה"ב ומהמקום ה-4 ל-3 באירופה; בלידר סוקרים את ההשפעות של המיזוג ההיסטורי, את הסינרגיה וגם אחרי קפיצה של 62% במטריקס מאז ההודעה הפונטציאל עדיין גדול

מנדי הניג |
נושאים בכתבה מטריקס מג'יק

בתחילת נובמבר מטריקס מטריקס 0%   ומג'יק מג'יק 0%   נכנסו לשלב המכריע של המיזוג כשמסגרת ההבנות שסוכמה במרץ נסגרה בין השתיים. אם הכל יתקדם כמתוכנן, ב-10 לחודש תיערך אסיפת בעלי המניות של שתי החברות כשהשלמת העסקה צפויה במהלך ינואר 2026. 

על פי תנאי העסקה, מג'יק תימחק מהמסחר ותהפוך לחברה פרטית בבעלות מלאה של מטריקס, כשבעלי מניותיה יקבלו 0.5883 מניות מטריקס לכל מניה שזה יחס שמעמיד את בעלי המניות על כ-31% מהחברה המאוחדת. בסקירה שפרסמה דינה קורשונוב, אנליסטית בלידר שוקי הון היא אומרת "להערכתנו, יחס ההחלפה בין המניות אינו צפוי להשתנות עד להשלמת המיזוג לאור המורכבות המשפטית הכרוכה בהשלמת העסקה".

השוק כבר מבין לאן העסק הזה צועד והוא כבר החל לתמחר את המיזוג חודשים לפני החתימה הרשמית אבל עוד ובעיקר מאז פרסום מזכר ההבנות במרץ. מאז ועד היום זינקה מניית מג'יק בכ-79% לשווי של כ-4 מיליארד שקל בעוד מטריקס הוסיפה כ-62% והיא נסחרת בשווי של 9 מיליארד שקל. כמו השוק, גם בלידר סבורים שהמיזוג ייצור גוף משמעותי בהיקף הפעילות שלו. ביחד הקבוצה הממוזגת תגיע לשווי שוק מצרפי של כ-3.3 מיליארד דולר כ-10.5 מיליארד שקל. למטריקס צפויות הכנסות שנתיות של כ-2 מיליארד דולר ומצבת העובדים תסתכם על 15 אלף. הנתונים האלה מציבים את החברה המאוחדת בין עשר חברות ה-IT הציבוריות הגדולות בארה"ב ובאירופה.

סינרגיה בעיקר בתחום הענן

בלידר מתעכבים גם על הסינרגיות שיהיו במיזוג, ומסבירים כי החיבור בין שתי החברות לא מסתכם רק בהיקף פעילות גדול יותר אלא יוצר יתרון תחרותי ממשי בשווקים שבהם הביקוש הולך וגובר, כמו ענן, דיגיטל, סייבר, דאטה ו-ERP. מטריקס מגיעה לתהליך עם פעילות ענן רחבה ומוכרת בישראל ועם התרחבות פעילה באירופה, בעוד מג'יק מוסיפה יכולת משלימה בשוק האמריקאי שבו היא מחזיקה נוכחות משמעותית וכ-1,500 אנשי מקצוע מקומיים. שילוב כזה, לפי לידר, מאפשר לבנות קו עסקים בינלאומי מגובש יותר, כזה שמגדיל את עומק ההיצע של החברה המאוחדת ומספק לה רגל יציבה בכל אחד מהשווקים המרכזיים בעולם.

החיבור בין שתי הפעילויות משפיע לא רק על פריסה גיאוגרפית אלא גם על האופן שבו החברה המאוחדת יכולה להציע פתרונות מקצה לקצה. בלידר מציינים כי פעילויות ה-ERP של שתי החברות כולל הפתרונות שמג'יק מביאה עמה, מרחיבות את סל השירותים שמטריקס יכולה להציע ללקוחותיה, מחזקות את נאמנות הלקוחות ומאפשרות להיכנס למכרזים גדולים ומורכבים יותר, במיוחד בארגוני אנטרפרייז גדולים. במקביל, העובדה שגם מטריקס וגם מג'יק מחזיקות בקשר אסטרטגי עם AWS יוצרת יתרון כפול, הן נהנות מגישה טובה יותר לטכנולוגיות ולכלי ענן מתקדמים, והן יכולות לגשת יחד לשיתופי פעולה שדורשים היקף פעילות גדול יותר.

להמשך הכתבה לחץ כאן
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה ארית תעשיות רשף טכנולוגיות

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

להמשך הכתבה לחץ כאן