השימוע של רשות החשמל הפיל את משק אנרגיה ושו"ב אנרגיה ב-18% - האם זה מוצדק?
המניות של משק אנרגיה -0.2% ו שוב אנרגיה -2.02% משלימות ירידה של 18% מתחילת השבוע על רק שימוע שפרסמה רשות החשמל. השימוע נוגע ליצרניות החשמל הפרטיות המחזיקות בתחנות המוכרות לרשת החשמל, כאשר התחנות העיקריות אליהן נוגע השימוע הן תחנות שהופרטו לאחרונה על ידי הממשלה, כמו תחנת אשכול של דליה אנרגיה שמוחזקת על ידי משק ותחנות רמת חובב וחגית מזרח של שו"ב אנרגיה.
תחנת הכוח אשכול; קרדיט: יח"צ
הרשות טוענת שמבדיקה שלה עולה כי מחירי החשמל היו גבוהים מדי בשנים האחרונות, כשהכוונה לפתוח את השוק לתחרות מתוך רצון להוריד את המחירים. הרשות טוענת כי בפועל לא נפתחו מספיק תחנות חדשות, מספר היצרנים נשאר יחסית קטן ולכן מחירי החשמל היו גבוהים. מנגד נגה שמפקחת על האסדרה של שוק החשמל, סבורה שיש להעלות את המחירים. מי צודק? לא ברור, אבל בסוף זה בסמכות רשות החשמל, אבל יהיו עוד דיונים ארוכים והסכמות אחרות ממה שמוצע כעת.
אם לוקחים את "התרחיש הרע" עבור משק אנרגיה שמחזיקה בשליטה בדליה, הרי שדליה תיפגע בכ-11%-7% ב-EBITDA. ההכנסות השנתיות ייפגעו על פי כלכלנים שמכירים את התחום בסדר גודל של 100-120 מיליון שקל בתרחיש הרע כשההכנסות צפויות להיות כ-1-1.1 מיליארד שקל. חלקה של משק ב-EBITDA של דליה שמוחזקת בשיעור של 50.2%, יירד בהתאמה מכ-500 מיליון לכ-440-460 מיליון שקל.
- סלקום אנרג'י מרחיבה פעילות: תרכוש חשמל ב-1.1 מיליארד שקל
- משק אנרגיה: עלייה של 35% בהכנסות במחצית השנה, התקדמות בפרויקטי דליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת שווי נראה שהנכס שרשום בספרים ב-2.4 מיליארד שקל יירד בשיעור הפגיעה ברווח, אבל זה יותר מזה - הסיכון בתחום עלה ולכן הריביות יעלו ויצמצמו את המרווחים משמעותית ובכלל - אי הוודאות תוביל להיתקעות של פרויקטים ובעיות במימון עתידי, וכנראה גם גבוליות מבחינת כדאיות כלכלית.
משק אנרגיה איבדה בשלושה ימים 18% מערכה, במונחים של שווי מדובר על כ-300 מיליון שקל. זה יותר מהפגיעה הכלכלית המיידית בתרחיש הרע שמוערכת ב-7%-11% משווי הנכס שרשום ב-2.4 מיליארד שקל (150 עד 250 מיליון שקל). אבל זה מגלם את העלייה בסיכון, הירידה במרווחים, הקושי העתידי במימון ואי הוודאות שנוצרה בשוק
- איילנד השלימה סקנדרי של מאות מיליוני דולרים
- אבנר ארד: "הרגולציה הייתה הסיכון הכי גדול לשוק החשמל - עכשיו אפשר סוף-סוף לתכנן"
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
התוצאות של דליה והתרומה של משק אנרגיה, רגע לפני השימוע להפחתת תעריפים
מדובר בשלב זה בשימוע, וכאמור הוא סותר מסקנות של נגה בעניין, אבל המשקיעים חוששים ובעיקר מבולבלים. קשה להעריך מה יוחלט לבסוף, אך ברור שזה יהיה תהליך שייקח זמן.
איך הגבלת המחירים תשפיע על היצרנים?
ההשפעה הישירה עלולה להגיע ל-400 מיליון שקל בתרחיש הרע בכל השוק. השפעה נוספת, ואולי משמעותית יותר, היא ההשפעה על פתיחת התחנות בעתיד. קביעת תקרה למחיר החשמל בעצם הופכת את הקמת תחנות הכוח לפחות כדאיות עבור החברות, וכיוצא מכך יקשה עליהן לקבל מימון מהגופים השונים להקמתן. כך בעצם רשות החשמל עשויה ליצור את האפקט ההפוך מהאפקט לו היא ייחלה - במקום שייפתחו עוד תחנות ויכנסו עוד שחקנים לשוק, השוק הופך לפחות אטרקטיבי עבור שחקנים חדשים ועבור השחקנים הקיימים.
במידה וההגבלות של רשות החשמל אכן יחולו על היצרניות בשוק, המבחנים הראשונים לבדיקת ההשפעות שלהן ממש לא רחוקות - לפני חודש פרסמה רשות החשמל הצהרה שהיא מאפשר להקים עוד 2 תחנות כוח, כאשר מדובר על תחנת דליה 2 של דליה אנרגיה ותחנת קסם של מבטח שמיר. שתי החברות צריכות להשיג סגירה פיננסית לתחנות עד לסוף חודש מרץ. תעריף הזמינות שנקבע לתחנות הוא נמוך, אגורה וחצי, מתוך ידיעה שאת הרווחים הגדולים החברות עושות בתעריפי החשמל, אך עכשיו עלולים כאמור להגביל את המחיר שם ולכן הקמת התחנה בעתיד תהיה בסימן שאלה כלכלי. המאמצים של דליה ומבטח שמיר להשיג סגירה פיננסית לתחנות יהוו אינדיקציה לרמת המוכנות של של הגופים המממנים להיכנס לסגירות פיננסיות בתחום.
האם יש כאן הזדמנות למשקיעים?
המהלך של רשות החשמל בעצם מהווה החזרה של הגלגל לאחור. לפני הרפורמה הרשות תפקדה כרגולטור של מחיר, בתקופה שתחנות הייצור עדיין היו בהחזקת חברת החשמל. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח את שוק החשמל לתחרות - להפוך את השוק לאטרקטיבי יותר עבור חברות חדשות שיפעילו את התחנות ויקימו תחנות חדשות, ובכך יביאו להורדה של המחיר לצרכן הקצה.
הרשות טוענת שבפועל לא נכנסו מספיק שחקנים לשוק ולכן המחיר בפועל היה גבוה מדי. עכשיו היא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, להחיל תקרת מחיר על מחירי החשמל, מה שהופך את השוק לאטרקטיבי פחות עבור החברות אבל גם עבור המשקיעים.
במקביל לפרסום השימוע של רשות החשמל, נגה, חברת ניהול מערכת החשמל שהוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, פרסמה דיווח בו היא דווקא טוענת שמודל חישוב מחירי החשמל היה תקול, ולכן המחירים בפועל היו דווקא נמוכים ב-30%-40% מהמחיר שהיה אמור להיות בפועל.

קרנות ההשתלמות באוגוסט: תשואה של כ-1.1% במסלול הכללי; כ-1.3% במסלול המנייתי
המסלולים הכלליים הניבו תשואה ממוצעת של כ-1.1% באוגוסט, והמנייתיים התקרבו ל-1.3%; אנליסט ומנורה בולטות בראש, מור וילין לפידות בתחתית; מתחילת השנה: פערים של יותר מ-1.5% בין מובילים לנגררים
אוגוסט אולי נפתח באי-ודאות בשווקים עם חששות גיאו-פוליטיים אבל הסתיים כשעוד חודש טוב לחוסכים. מדדי המניות סגרו בעליות נאות בארץ ובעולם, והתשואות בקרנות ההשתלמות ממשיכות לטפס, עם ממוצע של כ-1.1% במסלולים הכלליים וכ-1.3% במסלולים המנייתיים.
מנורה ואנליסט מושכות קדימה במסלול הכללי
במסלולים הכלליים, שמיועדים לרוב הציבור ומחזיקים בתמהיל מגוון יחסית של מניות, אג"ח ונכסים אלטרנטיביים, נרשמה באוגוסט תשואה בטווח של 0.92% עד 1.24%. את הטבלה החודשית הובילה קרן ההשתלמות של אנליסט, עם 1.24%, כשאחריה מיטב עם 1.19% ומנורה עם 1.17%.
בתחתית הטבלה עומדת קרן ההשתלמות של אינפיניטי, עם תשואה של 0.56% בלבד, נמוכה משמעותית מהממוצע הענפי. מעליה נמצאת ילין לפידות עם 0.92% ומגדל עם 0.97%.
אם מסתכלים על התשואה המצטברת מתחילת השנה, גם כאן אנליסט בראש עם 9.82%, כשמור (9.62%), מגדל (9.50%) וכלל (9.74%) קרובות אליה. בתחתית נמצאות אינפינטי (0.56%) ילין לפידות (8.19%) והראל (8.15%).
- "רציתי לפדות קרן השתלמות, והציעו לי הלוואה מהקרן - כדאי?"
- כך בדיקה פשוטה תוסיף לכם מעל ל- 50 אלף שקלים לחיסכון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהסתכלות על שלוש השנים האחרונות אנליסט מובילה עם 35.29%, לפני מיטב (33.07%) ומור (33.56%). אינפיניטי משתחלת למרכז הטבלה עם תשואה של 32.41%, קצת מעל כלל וילין לפידות. מנגד, הראל נשארת מאחור עם 26.65% בלבד - פער של כמעט 9% מהמובילה.

איילנד השלימה סקנדרי של מאות מיליוני דולרים
העסקה מחזקת את מעמדה של החברה כמובילה עולמית בתחום הדפדפנים הארגוניים, ובנוסף, מאפשרת לעובדיה לממש חלק מהערך שיצרו
חברת איילנד (Island), מחלוצות תעשיית הסייבר הישראלית ומי שהמציאה את קטגוריית ה-Enterprise Browser, הודיעה על השלמת עסקת סקנדרי נוספת בהיקף של מאות מיליוני דולרים. במסגרת העסקה, עובדים ובעלי מניות מוקדמים בחברה הצליחו לממש חלק מהאחזקות שלהם וליהנות מרווחים משמעותיים עוד לפני הנפקה עתידית או אקזיט. מדובר בצעד יוצא דופן בהיקפו בשוק ההיי־טק הישראלי, הממחיש את הביקוש הגבוה מצד משקיעים להיחשף להצלחתה של איילנד גם בשלב שבו היא עדיין פרטית.
מאז הקמתה בשנת 2019 על ידי דן אמיגה ו־מייק פיי, לשעבר נשיא Symantec ו-CTO של McAfee, רשמה איילנד צמיחה מהירה במיוחד. החברה מעסיקה כיום כ-250 עובדים בישראל ומפעילה מרכז נוסף בדאלאס, ארה"ב. לאור הביקוש הגובר לפתרונות אבטחה וניהול מידע מתקדמים, היא ממשיכה לגייס עובדים חדשים כדי לתמוך בהתרחבות הגלובלית. עד היום גייסה החברה סכום מרשים של כ-730 מיליון דולר מקרנות השקעה מובילות ובהן סקויה, אינסייט פרטנרס, Coatue ו-Cyberstarts. השווי שנקבע לה בעסקאות האחרונות ממצב אותה כאחת מחברות הטכנולוגיה הפרטיות הגדולות והחזקות בעולם.
ההצלחה של איילנד נשענת על מוצר ייחודי: הדפדפן הארגוני
(Enterprise Browser), שממציא למעשה קטגוריה חדשה בתעשייה. הדפדפן משלב חוויית משתמש אינטואיטיבית עם שכבות אבטחה, שליטה ופרודוקטיביות מתקדמות, והופך לכלי מרכזי בארגון שמנהל מידע רגיש. יותר מ-450 ארגונים ברחבי העולם, בהם חברות Fortune 100, מוסדות פיננסיים, בתי
חולים וחברות טכנולוגיה מובילות, כבר הטמיעו את הפתרון של איילנד, ובכך סימנו אותו כסטנדרט החדש של סביבת העבודה המודרנית.
דן אמיגה, מייסד שותף ו-CTO איילנד: "באיילנד אנחנו בונים חברה משמעותית וחזקה. זה תהליך
שלוקח זמן, ואנחנו מחויבים אליו. יחד עם זאת, חשוב לנו שהעובדים שלנו ייהנו מהפירות, ולא יאלצו להמתין שנים ארוכות כדי לפגוש כסף. עסקת הסקנדרי הנוכחית מאפשרת בדיוק את זה - להמשיך לבנות חברה לטווח הארוך, ובמקביל לאפשר לאנשים שלנו לממש חלק מהערך שיצרנו".
- איילנד מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של 5 מיליארד
- איילנד מגייסת 250 מיליון דולר לפי שווי של כ-5 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בזירת התחרות, איילנד פועלת מול ענקיות תוכנה וסטארט־אפים חדשים כאחד. חברות כמו גוגל ומיקרוסופט מציעות דפדפנים עם שכבות אבטחה ותוספים ייעודיים, ואילו סטארט־אפים צעירים מנסים לפתח פתרונות אבטחה מבוססי דפדפן. עם זאת, ההגדרה מחדש של הקטגוריה, הדפדפן הארגוני, מעניקה לאיילנד יתרון ייחודי, שכן היא לא רק מוסיפה יכולות אבטחה לדפדפן קיים אלא בונה תשתית מלאה שנועדה מראש לצרכים של ארגונים גדולים.