השימוע של רשות החשמל הפיל את משק אנרגיה ושו"ב אנרגיה ב-18% - האם זה מוצדק?
המניות של משק אנרגיה -1.03% ו שוב אנרגיה -1.74% משלימות ירידה של 18% מתחילת השבוע על רק שימוע שפרסמה רשות החשמל. השימוע נוגע ליצרניות החשמל הפרטיות המחזיקות בתחנות המוכרות לרשת החשמל, כאשר התחנות העיקריות אליהן נוגע השימוע הן תחנות שהופרטו לאחרונה על ידי הממשלה, כמו תחנת אשכול של דליה אנרגיה שמוחזקת על ידי משק ותחנות רמת חובב וחגית מזרח של שו"ב אנרגיה.
תחנת הכוח אשכול; קרדיט: יח"צ
הרשות טוענת שמבדיקה שלה עולה כי מחירי החשמל היו גבוהים מדי בשנים האחרונות, כשהכוונה לפתוח את השוק לתחרות מתוך רצון להוריד את המחירים. הרשות טוענת כי בפועל לא נפתחו מספיק תחנות חדשות, מספר היצרנים נשאר יחסית קטן ולכן מחירי החשמל היו גבוהים. מנגד נגה שמפקחת על האסדרה של שוק החשמל, סבורה שיש להעלות את המחירים. מי צודק? לא ברור, אבל בסוף זה בסמכות רשות החשמל, אבל יהיו עוד דיונים ארוכים והסכמות אחרות ממה שמוצע כעת.
אם לוקחים את "התרחיש הרע" עבור משק אנרגיה שמחזיקה בשליטה בדליה, הרי שדליה תיפגע בכ-11%-7% ב-EBITDA. ההכנסות השנתיות ייפגעו על פי כלכלנים שמכירים את התחום בסדר גודל של 100-120 מיליון שקל בתרחיש הרע כשההכנסות צפויות להיות כ-1-1.1 מיליארד שקל. חלקה של משק ב-EBITDA של דליה שמוחזקת בשיעור של 50.2%, יירד בהתאמה מכ-500 מיליון לכ-440-460 מיליון שקל.
- משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, עלויות המימון מכבידות על שורת הרווח
- אבנר ארד: "הרגולציה הייתה הסיכון הכי גדול לשוק החשמל - עכשיו אפשר סוף-סוף לתכנן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת שווי נראה שהנכס שרשום בספרים ב-2.4 מיליארד שקל יירד בשיעור הפגיעה ברווח, אבל זה יותר מזה - הסיכון בתחום עלה ולכן הריביות יעלו ויצמצמו את המרווחים משמעותית ובכלל - אי הוודאות תוביל להיתקעות של פרויקטים ובעיות במימון עתידי, וכנראה גם גבוליות מבחינת כדאיות כלכלית.
משק אנרגיה איבדה בשלושה ימים 18% מערכה, במונחים של שווי מדובר על כ-300 מיליון שקל. זה יותר מהפגיעה הכלכלית המיידית בתרחיש הרע שמוערכת ב-7%-11% משווי הנכס שרשום ב-2.4 מיליארד שקל (150 עד 250 מיליון שקל). אבל זה מגלם את העלייה בסיכון, הירידה במרווחים, הקושי העתידי במימון ואי הוודאות שנוצרה בשוק
- מה המשמעות של השינויים המבניים בתקציבי הביטחון בארץ ובעולם?
- איך ייראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
התוצאות של דליה והתרומה של משק אנרגיה, רגע לפני השימוע להפחתת תעריפים
מדובר בשלב זה בשימוע, וכאמור הוא סותר מסקנות של נגה בעניין, אבל המשקיעים חוששים ובעיקר מבולבלים. קשה להעריך מה יוחלט לבסוף, אך ברור שזה יהיה תהליך שייקח זמן.
איך הגבלת המחירים תשפיע על היצרנים?
ההשפעה הישירה עלולה להגיע ל-400 מיליון שקל בתרחיש הרע בכל השוק. השפעה נוספת, ואולי משמעותית יותר, היא ההשפעה על פתיחת התחנות בעתיד. קביעת תקרה למחיר החשמל בעצם הופכת את הקמת תחנות הכוח לפחות כדאיות עבור החברות, וכיוצא מכך יקשה עליהן לקבל מימון מהגופים השונים להקמתן. כך בעצם רשות החשמל עשויה ליצור את האפקט ההפוך מהאפקט לו היא ייחלה - במקום שייפתחו עוד תחנות ויכנסו עוד שחקנים לשוק, השוק הופך לפחות אטרקטיבי עבור שחקנים חדשים ועבור השחקנים הקיימים.
במידה וההגבלות של רשות החשמל אכן יחולו על היצרניות בשוק, המבחנים הראשונים לבדיקת ההשפעות שלהן ממש לא רחוקות - לפני חודש פרסמה רשות החשמל הצהרה שהיא מאפשר להקים עוד 2 תחנות כוח, כאשר מדובר על תחנת דליה 2 של דליה אנרגיה ותחנת קסם של מבטח שמיר. שתי החברות צריכות להשיג סגירה פיננסית לתחנות עד לסוף חודש מרץ. תעריף הזמינות שנקבע לתחנות הוא נמוך, אגורה וחצי, מתוך ידיעה שאת הרווחים הגדולים החברות עושות בתעריפי החשמל, אך עכשיו עלולים כאמור להגביל את המחיר שם ולכן הקמת התחנה בעתיד תהיה בסימן שאלה כלכלי. המאמצים של דליה ומבטח שמיר להשיג סגירה פיננסית לתחנות יהוו אינדיקציה לרמת המוכנות של של הגופים המממנים להיכנס לסגירות פיננסיות בתחום.
האם יש כאן הזדמנות למשקיעים?
המהלך של רשות החשמל בעצם מהווה החזרה של הגלגל לאחור. לפני הרפורמה הרשות תפקדה כרגולטור של מחיר, בתקופה שתחנות הייצור עדיין היו בהחזקת חברת החשמל. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח את שוק החשמל לתחרות - להפוך את השוק לאטרקטיבי יותר עבור חברות חדשות שיפעילו את התחנות ויקימו תחנות חדשות, ובכך יביאו להורדה של המחיר לצרכן הקצה.
הרשות טוענת שבפועל לא נכנסו מספיק שחקנים לשוק ולכן המחיר בפועל היה גבוה מדי. עכשיו היא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, להחיל תקרת מחיר על מחירי החשמל, מה שהופך את השוק לאטרקטיבי פחות עבור החברות אבל גם עבור המשקיעים.
במקביל לפרסום השימוע של רשות החשמל, נגה, חברת ניהול מערכת החשמל שהוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, פרסמה דיווח בו היא דווקא טוענת שמודל חישוב מחירי החשמל היה תקול, ולכן המחירים בפועל היו דווקא נמוכים ב-30%-40% מהמחיר שהיה אמור להיות בפועל.
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית מזנקת 10%, פלסאנמור 6.7%; ת"א ביטוח קופץ 2.3% - מגמה חיובית בבורסה
אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר
המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ
נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
