תחנת כוח אשכול
צילום: יחצ

השימוע של רשות החשמל הפיל את משק אנרגיה ושו"ב אנרגיה ב-18% - האם זה מוצדק?

רשות החשמל טוענת שהתעריף של תחנות הכוח מופרז, יהיו דיונים, דוחות, שימוע. לא ברור איך זה ייגמר, אבל בתרחיש הרע יש נזק כפול - ירידת שווי לתחנות הכוח וקושי גדול להקים תחנות כוח עתידיות ולגייס מימון
רוי שיינמן |

המניות של משק אנרגיה 1.73% ו שוב אנרגיה 0.53% משלימות ירידה של 18% מתחילת השבוע על רק שימוע שפרסמה רשות החשמל. השימוע נוגע ליצרניות החשמל הפרטיות המחזיקות בתחנות המוכרות לרשת החשמל, כאשר התחנות העיקריות אליהן נוגע השימוע הן תחנות שהופרטו לאחרונה על ידי הממשלה, כמו תחנת אשכול של דליה אנרגיה שמוחזקת על ידי משק ותחנות רמת חובב וחגית מזרח של שו"ב אנרגיה.

תחנת הכוח אשכול; קרדיט: יח

תחנת הכוח אשכול; קרדיט: יח"צ

הרשות טוענת שמבדיקה שלה עולה כי מחירי החשמל היו גבוהים מדי בשנים האחרונות, כשהכוונה לפתוח את השוק לתחרות מתוך רצון להוריד את המחירים. הרשות טוענת כי בפועל לא נפתחו מספיק תחנות חדשות, מספר היצרנים נשאר יחסית קטן ולכן מחירי החשמל היו גבוהים. מנגד נגה שמפקחת על האסדרה של שוק החשמל, סבורה שיש להעלות את המחירים. מי צודק? לא ברור, אבל בסוף זה בסמכות רשות החשמל, אבל יהיו עוד דיונים ארוכים והסכמות אחרות ממה שמוצע כעת. 

אם לוקחים את "התרחיש הרע" עבור משק אנרגיה שמחזיקה בשליטה בדליה, הרי שדליה תיפגע בכ-11%-7% ב-EBITDA. ההכנסות השנתיות ייפגעו על פי כלכלנים שמכירים את התחום בסדר גודל של 100-120 מיליון שקל בתרחיש הרע כשההכנסות צפויות להיות כ-1-1.1 מיליארד שקל. חלקה של משק ב-EBITDA של דליה שמוחזקת בשיעור של 50.2%, יירד בהתאמה מכ-500 מיליון לכ-440-460 מיליון שקל.

מבחינת שווי נראה שהנכס שרשום בספרים ב-2.4 מיליארד שקל יירד בשיעור הפגיעה ברווח, אבל זה יותר מזה - הסיכון בתחום עלה ולכן הריביות יעלו ויצמצמו את המרווחים משמעותית ובכלל - אי הוודאות תוביל להיתקעות של פרויקטים ובעיות במימון עתידי, וכנראה גם גבוליות מבחינת כדאיות כלכלית. 

 

משק אנרגיה איבדה בשלושה ימים 18% מערכה, במונחים של שווי מדובר על כ-300 מיליון שקל. זה יותר מהפגיעה הכלכלית המיידית בתרחיש הרע שמוערכת ב-7%-11% משווי הנכס שרשום ב-2.4 מיליארד שקל (150 עד 250 מיליון שקל). אבל זה מגלם את העלייה בסיכון, הירידה במרווחים, הקושי העתידי במימון ואי הוודאות שנוצרה בשוק 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

   התוצאות של דליה והתרומה של משק אנרגיה, רגע לפני השימוע להפחתת תעריפים

מדובר בשלב זה בשימוע, וכאמור הוא סותר מסקנות של נגה בעניין, אבל המשקיעים חוששים ובעיקר מבולבלים. קשה להעריך מה יוחלט לבסוף, אך ברור שזה יהיה תהליך שייקח זמן. 

איך הגבלת המחירים תשפיע על היצרנים?

ההשפעה הישירה עלולה להגיע ל-400 מיליון שקל בתרחיש הרע בכל השוק. השפעה נוספת, ואולי משמעותית יותר, היא ההשפעה על פתיחת התחנות בעתיד. קביעת תקרה למחיר החשמל בעצם הופכת את הקמת תחנות הכוח לפחות כדאיות עבור החברות, וכיוצא מכך יקשה עליהן לקבל מימון מהגופים השונים להקמתן. כך בעצם רשות החשמל עשויה ליצור את האפקט ההפוך מהאפקט לו היא ייחלה - במקום שייפתחו עוד תחנות ויכנסו עוד שחקנים לשוק, השוק הופך לפחות אטרקטיבי עבור שחקנים חדשים ועבור השחקנים הקיימים.

במידה וההגבלות של רשות החשמל אכן יחולו על היצרניות בשוק, המבחנים הראשונים לבדיקת ההשפעות שלהן ממש לא רחוקות - לפני חודש פרסמה רשות החשמל הצהרה שהיא מאפשר להקים עוד 2 תחנות כוח, כאשר מדובר על תחנת דליה 2 של דליה אנרגיה ותחנת קסם של מבטח שמיר. שתי החברות צריכות להשיג סגירה פיננסית לתחנות עד לסוף חודש מרץ. תעריף הזמינות שנקבע לתחנות הוא נמוך, אגורה וחצי, מתוך ידיעה שאת הרווחים הגדולים החברות עושות בתעריפי החשמל, אך עכשיו עלולים כאמור להגביל את המחיר שם ולכן הקמת התחנה בעתיד תהיה בסימן שאלה כלכלי. המאמצים של דליה ומבטח שמיר להשיג סגירה פיננסית לתחנות יהוו אינדיקציה לרמת המוכנות של של הגופים המממנים להיכנס לסגירות פיננסיות בתחום.

 

האם יש כאן הזדמנות למשקיעים?

המהלך של רשות החשמל בעצם מהווה החזרה של הגלגל לאחור. לפני הרפורמה הרשות תפקדה כרגולטור של מחיר, בתקופה שתחנות הייצור עדיין היו בהחזקת חברת החשמל. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח את שוק החשמל לתחרות - להפוך את השוק לאטרקטיבי יותר עבור חברות חדשות שיפעילו את התחנות ויקימו תחנות חדשות, ובכך יביאו להורדה של המחיר לצרכן הקצה.

הרשות טוענת שבפועל לא נכנסו מספיק שחקנים לשוק ולכן המחיר בפועל היה גבוה מדי. עכשיו היא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, להחיל תקרת מחיר על מחירי החשמל, מה שהופך את השוק לאטרקטיבי פחות עבור החברות אבל גם עבור המשקיעים.

במקביל לפרסום השימוע של רשות החשמל, נגה, חברת ניהול מערכת החשמל שהוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, פרסמה דיווח בו היא דווקא טוענת שמודל חישוב מחירי החשמל היה תקול, ולכן המחירים בפועל היו דווקא נמוכים ב-30%-40% מהמחיר שהיה אמור להיות בפועל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |
נושאים בכתבה מכרז אלקטרה

קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.


מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם

אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים