השימוע של רשות החשמל הפיל את משק אנרגיה ושו"ב אנרגיה ב-18% - האם זה מוצדק?
המניות של משק אנרגיה 2.07% ו שוב אנרגיה -0.6% משלימות ירידה של 18% מתחילת השבוע על רק שימוע שפרסמה רשות החשמל. השימוע נוגע ליצרניות החשמל הפרטיות המחזיקות בתחנות המוכרות לרשת החשמל, כאשר התחנות העיקריות אליהן נוגע השימוע הן תחנות שהופרטו לאחרונה על ידי הממשלה, כמו תחנת אשכול של דליה אנרגיה שמוחזקת על ידי משק ותחנות רמת חובב וחגית מזרח של שו"ב אנרגיה.
תחנת הכוח אשכול; קרדיט: יח"צ
הרשות טוענת שמבדיקה שלה עולה כי מחירי החשמל היו גבוהים מדי בשנים האחרונות, כשהכוונה לפתוח את השוק לתחרות מתוך רצון להוריד את המחירים. הרשות טוענת כי בפועל לא נפתחו מספיק תחנות חדשות, מספר היצרנים נשאר יחסית קטן ולכן מחירי החשמל היו גבוהים. מנגד נגה שמפקחת על האסדרה של שוק החשמל, סבורה שיש להעלות את המחירים. מי צודק? לא ברור, אבל בסוף זה בסמכות רשות החשמל, אבל יהיו עוד דיונים ארוכים והסכמות אחרות ממה שמוצע כעת.
אם לוקחים את "התרחיש הרע" עבור משק אנרגיה שמחזיקה בשליטה בדליה, הרי שדליה תיפגע בכ-11%-7% ב-EBITDA. ההכנסות השנתיות ייפגעו על פי כלכלנים שמכירים את התחום בסדר גודל של 100-120 מיליון שקל בתרחיש הרע כשההכנסות צפויות להיות כ-1-1.1 מיליארד שקל. חלקה של משק ב-EBITDA של דליה שמוחזקת בשיעור של 50.2%, יירד בהתאמה מכ-500 מיליון לכ-440-460 מיליון שקל.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, עלויות המימון מכבידות על שורת הרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת שווי נראה שהנכס שרשום בספרים ב-2.4 מיליארד שקל יירד בשיעור הפגיעה ברווח, אבל זה יותר מזה - הסיכון בתחום עלה ולכן הריביות יעלו ויצמצמו את המרווחים משמעותית ובכלל - אי הוודאות תוביל להיתקעות של פרויקטים ובעיות במימון עתידי, וכנראה גם גבוליות מבחינת כדאיות כלכלית.
משק אנרגיה איבדה בשלושה ימים 18% מערכה, במונחים של שווי מדובר על כ-300 מיליון שקל. זה יותר מהפגיעה הכלכלית המיידית בתרחיש הרע שמוערכת ב-7%-11% משווי הנכס שרשום ב-2.4 מיליארד שקל (150 עד 250 מיליון שקל). אבל זה מגלם את העלייה בסיכון, הירידה במרווחים, הקושי העתידי במימון ואי הוודאות שנוצרה בשוק
- אנרג'יקס נפלה אבל המוסדיים עשו רווח מהיר
- מנכ"ל אפקון: "EBITDA של 50 מיליון שקל לרבעון - רק מגרד את הפוטנציאל"
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הדילמה של המשקיעים - הם רוצים לממש מניות, אבל לא רוצים לשלם...
התוצאות של דליה והתרומה של משק אנרגיה, רגע לפני השימוע להפחתת תעריפים
מדובר בשלב זה בשימוע, וכאמור הוא סותר מסקנות של נגה בעניין, אבל המשקיעים חוששים ובעיקר מבולבלים. קשה להעריך מה יוחלט לבסוף, אך ברור שזה יהיה תהליך שייקח זמן.
איך הגבלת המחירים תשפיע על היצרנים?
ההשפעה הישירה עלולה להגיע ל-400 מיליון שקל בתרחיש הרע בכל השוק. השפעה נוספת, ואולי משמעותית יותר, היא ההשפעה על פתיחת התחנות בעתיד. קביעת תקרה למחיר החשמל בעצם הופכת את הקמת תחנות הכוח לפחות כדאיות עבור החברות, וכיוצא מכך יקשה עליהן לקבל מימון מהגופים השונים להקמתן. כך בעצם רשות החשמל עשויה ליצור את האפקט ההפוך מהאפקט לו היא ייחלה - במקום שייפתחו עוד תחנות ויכנסו עוד שחקנים לשוק, השוק הופך לפחות אטרקטיבי עבור שחקנים חדשים ועבור השחקנים הקיימים.
במידה וההגבלות של רשות החשמל אכן יחולו על היצרניות בשוק, המבחנים הראשונים לבדיקת ההשפעות שלהן ממש לא רחוקות - לפני חודש פרסמה רשות החשמל הצהרה שהיא מאפשר להקים עוד 2 תחנות כוח, כאשר מדובר על תחנת דליה 2 של דליה אנרגיה ותחנת קסם של מבטח שמיר. שתי החברות צריכות להשיג סגירה פיננסית לתחנות עד לסוף חודש מרץ. תעריף הזמינות שנקבע לתחנות הוא נמוך, אגורה וחצי, מתוך ידיעה שאת הרווחים הגדולים החברות עושות בתעריפי החשמל, אך עכשיו עלולים כאמור להגביל את המחיר שם ולכן הקמת התחנה בעתיד תהיה בסימן שאלה כלכלי. המאמצים של דליה ומבטח שמיר להשיג סגירה פיננסית לתחנות יהוו אינדיקציה לרמת המוכנות של של הגופים המממנים להיכנס לסגירות פיננסיות בתחום.
האם יש כאן הזדמנות למשקיעים?
המהלך של רשות החשמל בעצם מהווה החזרה של הגלגל לאחור. לפני הרפורמה הרשות תפקדה כרגולטור של מחיר, בתקופה שתחנות הייצור עדיין היו בהחזקת חברת החשמל. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח את שוק החשמל לתחרות - להפוך את השוק לאטרקטיבי יותר עבור חברות חדשות שיפעילו את התחנות ויקימו תחנות חדשות, ובכך יביאו להורדה של המחיר לצרכן הקצה.
הרשות טוענת שבפועל לא נכנסו מספיק שחקנים לשוק ולכן המחיר בפועל היה גבוה מדי. עכשיו היא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, להחיל תקרת מחיר על מחירי החשמל, מה שהופך את השוק לאטרקטיבי פחות עבור החברות אבל גם עבור המשקיעים.
במקביל לפרסום השימוע של רשות החשמל, נגה, חברת ניהול מערכת החשמל שהוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, פרסמה דיווח בו היא דווקא טוענת שמודל חישוב מחירי החשמל היה תקול, ולכן המחירים בפועל היו דווקא נמוכים ב-30%-40% מהמחיר שהיה אמור להיות בפועל.
שווקים מסחר (AI)תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה
תחזית אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות.
אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב,
מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא
עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים
הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי
מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט, מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה.
ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר:
התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026
- פייזר מאותתת על קיפאון במכירות ב-2026 והמניה נחלשת
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגנעילה חיובית בבורסה: הבנקים ירדו 0.9% חברות הביטוח 1%; ת"א נפט וגז התחזק ב-1.9%
יום ראשון-אחרון של מסחר התסיים לו כשמדדי הדגל שנסחרו בתנודתיות הצליחו לנעול בטריטוריה חיובית עולים 0.4% בת"א 35 ו-1% בת"א 90; הביטוח שהספיק להתממש עד 2.4% התאושש ונעל בירידה של 1%; מחזור המסחר הסתכם ב-2.1 מיליארד שקל
עוד 4 ימים לסיום השנה וכבר אפשר לסכם שהייתה זו שנה היסטורית בשוק ההון. מדדי הדגל זינקו מעל 50% וכעת מתברר ש'אפקט העושר' רחב ביותר, כך לפי נתוני בנק ישראל המתפרסמים היום מהם עולה כי תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור המשיך להתרחב ברביע השלישי של 2025. יתרת התיק עלתה בכ-265.1 מיליארד שקל, עלייה של כ-4%, והגיעה לרמה של כ-6.9 טריליון שקל. העלייה נרשמת על רקע גידול רוחבי בכלל רכיבי התיק, ובעיקר במניות בארץ, באג"ח קונצרניות ובהשקעות בחו"ל. משקל תיק הנכסים הפיננסיים של הציבור ביחס לתוצר עלה במהלך הרביע בכ-8.8 נקודות אחוז, והגיע בסוף התקופה לכ-332.7%. העלייה משקפת קצב גידול מהיר יותר של הנכסים הפיננסיים לעומת התוצר במשק - אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
סנטה קלאוס התעכב השנה ועדיין לא הגיע לוול סטריט, שסיימה את השבוע שטוחה. אבל אולי דווקא לתל אביב הוא נזכר להגיע, באיחור קל. אחרי הירידות החזקות של יום חמישי, היום השווקים נעלו בהתאוששות מסוימת. אם לזקוף את זה לסנטה או להתרגשות מהעובדה שזהו היום הראשון-האחרון שבו נערך מסחר השבוע, קשה לדעת, אבל נראה שהשחקנים רוצים שנישאר עם 'טעם טוב' מהיום הזה. מדדי הדגל טיפסו. ת"א 35 הוסיף 0.43%, ת"א 90 נעל בעליה של 1.06%. ועדיין, לא כולם היו שותפים למגמה החיובית. סקטור הביטוח המשיך במומנטום השלילי אמנם זו לא הצניחה של 6.8% שראינו בחמישי, אבל בשעות השיא הוא ראה ירידה של 2.4% אך לבסוף התאושש מעט ונעל בירידה של 1% למטה.
חלל
תקשורת חלל תקשורת -6.36% ירדה. החברה הודיעה על דחייה משמעותית בתשלום המקדמה (כ-1.6 מיליון דולר) מצד לקוח אסטרטגי בפרויקט ה-LEO (לוויינים נמוכי מסלול) של OneWeb. עבור חברה שנמצאת בשנים האחרונות במאבק הישרדותי ומתמודדת
עם הסדרי חוב מורכבים מול מחזיקי האג"ח, כל עיכוב בתזרים המזומנים ובמימוש מנועי צמיחה חדשים מתפרש בשוק כסיכון מהותי. המשקיעים, שקיוו כי הפעילות החדשה תסייע לחברה לייצר יציבות לאחר אובדן לוויינים בעבר ושחיקה בערך נכסיה, מגיבים בחשש לכך שהסכמים מהותיים נותרים
"על הנייר" בלבד, מה שמכביד עוד יותר על יכולת השירות של חובות העבר של החברה.
מניית אפקון החזקות 1.85% זינקה בלמעלה מ-90% השנה, ואחרי שזינקה גם בשנה שעברה בכ-85% בשנתיים האחרונות היא הניבה למשקיעים כמעט 240% והיא נסחרת בשווי שוק של 1.86 מיליארד שקל, מה שעומד מאחורי הזינוק הזה הוא הפקת לקחים, גמישות והרבה מאוד יצירתיות. במשך עשורים, אפקון הייתה מזוהה עם קבלנות תשתיות מסורתית. תחת המטריה של קבוצת שלמה (שמלצר), החברה פעלה במגוון רחב של תחומים, מחשמל ובקרה ועד לבנייה קבלנית מסיבית. אבל, המודל העסקי של שנות ה-2000, שהתבסס על צמיחה דרך פרויקטי "בטון ושלד" היה בעייתי. המרווחים בתחום צרים מאוד בין 2-4%. טעות בתכנון, עיכוב קטן בלוחות זמנים וכל עליה בתשומות היו הורסים את כל הערך הכלכלי של הפרויקט. שינויים כאלה גררו בפועל את הקבוצה להפסדים תפעוליים במגזר ההנדסה האזרחית, שקיזזו את הרווחים מפעילויות הליבה האחרות. דודי הראלי מנכ"ל הקבוצה מסביר בראיון מיוחד למה זו רק תחילת הדרך: "אנחנו בונים את הקפיצה הבאה"
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהם לא הכו את השוק. השוק היכה אותם. בעיה שלישית, קטנה יותר שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות" ולא ילכו על מניות קטנות. המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - אז מי באמת צודק ולמי אפשר להאמין (אם בכלל)? הנה התשובה: תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?
