השימוע של רשות החשמל הפיל את משק אנרגיה ושו"ב אנרגיה ב-18% - האם זה מוצדק?
המניות של משק אנרגיה -2.28% ו שוב אנרגיה -3.62% משלימות ירידה של 18% מתחילת השבוע על רק שימוע שפרסמה רשות החשמל. השימוע נוגע ליצרניות החשמל הפרטיות המחזיקות בתחנות המוכרות לרשת החשמל, כאשר התחנות העיקריות אליהן נוגע השימוע הן תחנות שהופרטו לאחרונה על ידי הממשלה, כמו תחנת אשכול של דליה אנרגיה שמוחזקת על ידי משק ותחנות רמת חובב וחגית מזרח של שו"ב אנרגיה.
תחנת הכוח אשכול; קרדיט: יח"צ
הרשות טוענת שמבדיקה שלה עולה כי מחירי החשמל היו גבוהים מדי בשנים האחרונות, כשהכוונה לפתוח את השוק לתחרות מתוך רצון להוריד את המחירים. הרשות טוענת כי בפועל לא נפתחו מספיק תחנות חדשות, מספר היצרנים נשאר יחסית קטן ולכן מחירי החשמל היו גבוהים. מנגד נגה שמפקחת על האסדרה של שוק החשמל, סבורה שיש להעלות את המחירים. מי צודק? לא ברור, אבל בסוף זה בסמכות רשות החשמל, אבל יהיו עוד דיונים ארוכים והסכמות אחרות ממה שמוצע כעת.
אם לוקחים את "התרחיש הרע" עבור משק אנרגיה שמחזיקה בשליטה בדליה, הרי שדליה תיפגע בכ-11%-7% ב-EBITDA. ההכנסות השנתיות ייפגעו על פי כלכלנים שמכירים את התחום בסדר גודל של 100-120 מיליון שקל בתרחיש הרע כשההכנסות צפויות להיות כ-1-1.1 מיליארד שקל. חלקה של משק ב-EBITDA של דליה שמוחזקת בשיעור של 50.2%, יירד בהתאמה מכ-500 מיליון לכ-440-460 מיליון שקל.
- משרד האנרגיה בוחן ייצור אנרגיה לישראל בים
- משק אנרגיה: למרות התייעלות בליבה, עלויות המימון מכבידות על שורת הרווח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מבחינת שווי נראה שהנכס שרשום בספרים ב-2.4 מיליארד שקל יירד בשיעור הפגיעה ברווח, אבל זה יותר מזה - הסיכון בתחום עלה ולכן הריביות יעלו ויצמצמו את המרווחים משמעותית ובכלל - אי הוודאות תוביל להיתקעות של פרויקטים ובעיות במימון עתידי, וכנראה גם גבוליות מבחינת כדאיות כלכלית.
משק אנרגיה איבדה בשלושה ימים 18% מערכה, במונחים של שווי מדובר על כ-300 מיליון שקל. זה יותר מהפגיעה הכלכלית המיידית בתרחיש הרע שמוערכת ב-7%-11% משווי הנכס שרשום ב-2.4 מיליארד שקל (150 עד 250 מיליון שקל). אבל זה מגלם את העלייה בסיכון, הירידה במרווחים, הקושי העתידי במימון ואי הוודאות שנוצרה בשוק
- סאמיט מנצלת משבר דה זראסאי בהצעה לרכישת נכסים ב-450 מיליון דולר
- לאומי מספק מימון של 1.7 מיליארד לקיסטון בריבית טובה וזה עדיין מעל ריבית המשכנתא שלכם
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
התוצאות של דליה והתרומה של משק אנרגיה, רגע לפני השימוע להפחתת תעריפים
מדובר בשלב זה בשימוע, וכאמור הוא סותר מסקנות של נגה בעניין, אבל המשקיעים חוששים ובעיקר מבולבלים. קשה להעריך מה יוחלט לבסוף, אך ברור שזה יהיה תהליך שייקח זמן.
איך הגבלת המחירים תשפיע על היצרנים?
ההשפעה הישירה עלולה להגיע ל-400 מיליון שקל בתרחיש הרע בכל השוק. השפעה נוספת, ואולי משמעותית יותר, היא ההשפעה על פתיחת התחנות בעתיד. קביעת תקרה למחיר החשמל בעצם הופכת את הקמת תחנות הכוח לפחות כדאיות עבור החברות, וכיוצא מכך יקשה עליהן לקבל מימון מהגופים השונים להקמתן. כך בעצם רשות החשמל עשויה ליצור את האפקט ההפוך מהאפקט לו היא ייחלה - במקום שייפתחו עוד תחנות ויכנסו עוד שחקנים לשוק, השוק הופך לפחות אטרקטיבי עבור שחקנים חדשים ועבור השחקנים הקיימים.
במידה וההגבלות של רשות החשמל אכן יחולו על היצרניות בשוק, המבחנים הראשונים לבדיקת ההשפעות שלהן ממש לא רחוקות - לפני חודש פרסמה רשות החשמל הצהרה שהיא מאפשר להקים עוד 2 תחנות כוח, כאשר מדובר על תחנת דליה 2 של דליה אנרגיה ותחנת קסם של מבטח שמיר. שתי החברות צריכות להשיג סגירה פיננסית לתחנות עד לסוף חודש מרץ. תעריף הזמינות שנקבע לתחנות הוא נמוך, אגורה וחצי, מתוך ידיעה שאת הרווחים הגדולים החברות עושות בתעריפי החשמל, אך עכשיו עלולים כאמור להגביל את המחיר שם ולכן הקמת התחנה בעתיד תהיה בסימן שאלה כלכלי. המאמצים של דליה ומבטח שמיר להשיג סגירה פיננסית לתחנות יהוו אינדיקציה לרמת המוכנות של של הגופים המממנים להיכנס לסגירות פיננסיות בתחום.
האם יש כאן הזדמנות למשקיעים?
המהלך של רשות החשמל בעצם מהווה החזרה של הגלגל לאחור. לפני הרפורמה הרשות תפקדה כרגולטור של מחיר, בתקופה שתחנות הייצור עדיין היו בהחזקת חברת החשמל. מטרת הרפורמה הייתה לפתוח את שוק החשמל לתחרות - להפוך את השוק לאטרקטיבי יותר עבור חברות חדשות שיפעילו את התחנות ויקימו תחנות חדשות, ובכך יביאו להורדה של המחיר לצרכן הקצה.
הרשות טוענת שבפועל לא נכנסו מספיק שחקנים לשוק ולכן המחיר בפועל היה גבוה מדי. עכשיו היא רוצה להחזיר את הגלגל לאחור, להחיל תקרת מחיר על מחירי החשמל, מה שהופך את השוק לאטרקטיבי פחות עבור החברות אבל גם עבור המשקיעים.
במקביל לפרסום השימוע של רשות החשמל, נגה, חברת ניהול מערכת החשמל שהוקמה במסגרת הרפורמה בשוק החשמל, פרסמה דיווח בו היא דווקא טוענת שמודל חישוב מחירי החשמל היה תקול, ולכן המחירים בפועל היו דווקא נמוכים ב-30%-40% מהמחיר שהיה אמור להיות בפועל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמחר בבורסה - האם המימושים ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
זה לו ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
ביום חמישי מניות הביטוח קרסו. בדקו מה זה יכול להיות. הבנו שזו בעיקר פניקה נקודתית, ממש לא היסטריה כוללת. השחקנים הגדולים בשוק יודעים ומבינים שמניות הביטוח במחיר גבוה מדי. הם מחזיקים בהם בכל זאת בכמות מאוד גדולה, כי זאת הסחורה שיש, וזאת סחורה "חמה". הם לא רוצים ללכת נגד המגמה כי ברגע שהם "ימצמצו" גם הקולגות בגופים אחרים ימצמצו וימכרו. אבל ברגע שיש ירידות הם אומרים את הדבר הבא - "אנחנו פחות מאמינים בערך של המניות האלו, אנחנו מאמינים במגמה החיובית. השוק כרגע מתהפך, אם המגמה משתנה, המשחק הופך להיות אולי משחק של 'ערכים' ולא מגמה, במשחק הזה אנחנו צריכים למכור, כי הערך עדיין גבוה".
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים פשוטות - כל עוד הם רואים מסחר בסנטימנט חיובי ה בפנים. אם זה משתנה - הם חוזרים לבייסיק, מעריכים על אמת ואז התוצאה היא מכירה. אגב, הם לא חושבים שתהיה היסטריה מחר. אין דבר כזה בטוח, אף אחד לא יודע מה יהיה, אבל הם מזכירים שמניות הביטוח מאוד תנודתיות, בחמישי זה היה בעוצמה גדולה. הם לא שוללים שזה משחקי תשואות - גופים שמורידים ומעלים מניות כדי להתברג טוב יותר בביצועים השנתיים - זה לא רק לשפר את התשואות של עצמך, זה גם לפגוע בתשואות של אחרים. כן, כלפי חוץ כולם הוגנים והגונים, אבל בפנים, במיוחד בסוף שנה יש מלחמה ענקית על התשואות.
