שוק של טריליון דולר: כך פועלת ישראל כדי לכבוש את תעשיית החלל

שבוע החלל הישראלי שהתקיים בינואר 2026 היה הצהרה של עוצמה וחוסן בתחום תעשיית החלל. במסגרת הכנס הבינלאומי ה-21 ע״ש האסטרונאוט הישראלי אילן רמון, הגיעו לישראל בכירי תעשיית החלל העולמית ונבחרת אסטרונאוטים חסרת תקדים מרחבי העולם. הייתה זו עדות למרכזיותה של הטכנולוגיה הישראלית ולאמון הבינלאומי בכוחה של התעשייה המקומית כמנוע צמיחה חיוני לכלכלה ולביטחון.

אילן רמון ז"ל, האסטרונאוט הישראלי הראשון

תעשיית החלל הישראלית, שהחלה את דרכה בצורה צנועה כענף סגור וממוקד ביטחון, הפכה לאקו-סיסטם תוסס עם צמיחה מסחררת. עם כמאה חברות חלל ליבה ויישומים אזרחיים, תעשיית החלל בישראל צמחה בעשור האחרון ב-66%, פי שלושה מקצב ההייטק הכללי תוך גיוסי הון של 700 מיליון דולר בחמש שנים, כפול מהתקופה הקודמת.

תוכנית עידוד תעשיית החלל הישראלית

בשנת 2022 הכריזה סוכנות החלל הישראלית במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, על תוכנית הממשלה להשקעה של 600 מיליון שקל בחמש שנים עם יעדים מדידים להכפלת כמות החברות העוסקות בנושאי חלל מ-60 ל-120, העסקת 10,000 עובדים לעומת 2,500 והגדלת מכירות ל-4 מיליארד דולר שנתית מ-1 מיליארד. דו"ח Startup Nation Central 2026 מדגיש את המעבר משירותים סודיים ליישומים מסחריים כמו לווייני תקשורת, תחזית מזג אוויר ומיפוי, כמו גם הגדלת כמות חוקרי החלל באקדמיה.

• חברת חלל או רכבות הרים? הסיפור של Sidus Space
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

התוכנית קבעה כי תחום החלל יכול להוות מכפיל כוח ומנוף לצמיחה כלכלית משמעותית, יחזק מרכיבי מדע וטכנולוגיה וכן יחזק את מעמדה הבינלאומי של ישראל. לתוכנית ארבע מטרות מרכזיות: הראשונה, חיזוק ופיתוח תעשיית החלל האזרחית בישראל כמנוע צמיחה בר־קיימא; השנייה, חיזוק ותמיכה במחקר המדעי בתחום החלל; השלישית, קידום ופיתוח ההון האנושי הנדרש להמשך חיזוק וצמיחת תחום החלל, והרביעית, חיזוק מעמדה הבינלאומי של ישראל בתחום החלל. כמו כן, התוכנית שמה לה ליעד לבסס שותפויות בינלאומיות בתחום החלל ולהגדיל את הנוכחות הישראלית בארגונים רב-לאומיים מרכזיים. 

כחלק מיעד זה, סוכנות החלל הישראלית מתכוונת, בין השאר, להשקיע בפרויקטי לוויינות בינלאומיים כמו לוויין השלום, לוויין מסחרי ומדעי שהינו פרויקט משותף עם סוכנות החלל האיטלקית ובעל כמה משימות חשובות: ניטור סביבתי של האטמוספירה, יבשה ואוקיינוסים וחקלאות מדייקת. תוצריו יאפשרו פיתוח יישומים שונים על ידי גופים מסחריים בישראל, העמקת המחקר בתחום החישה מרחוק ופיתוחים טכנולוגיים נוספים.

למרות האתגרים וההישגים עד כה, התוכנית האסטרטגית לפיתוח תעשיית החלל האזרחית כוללת תקציב של 130 מיליון שקל בשנה, תקציב הנמוך מהמוקצב לנושא במדינות אזוריות - סעודיה למשל, משקיעה בנושא 330 מיליון דולר - עם תלות במשגרים זרים ועלויות גבוהות. חוסר כוח אדם - כ-2,500 עובדים, רגולציה מיושנת וגיוסי הון נמוכים - 4.3 מיליון דולר בממוצע לעומת 7.4 מיליון דולר בארה"ב - מאטים את הצמיחה. דו"ח של הכנסת ממליץ על חוק חלל ותקציבי מו"פ רב-שנתיים גבוהים יותר.

• השמיים בטוחים? בואינג בדרך ליציאה ממשבר בתעשיית התעופה האזרחית
• עוצמתו והצלחתו של המשק אינם קשורים לממשלה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תסריט החלומות של אמ"ן מחקר מתממש מול עינינו

סמל לעידן חדש בחקר החלל 1981 ארה״ב - שיגור מעבורת קולומביה מאויישת למשימה בחלל 

סטארט-אפים ישראלים מובילים שמשנים את פני המשחק בחלל

החדשנות הישראלית בולטת בסטארט-אפים כמו Ramon.Space, שמפתחת מחשבים עמידי קרינה ומערכות AI למשימות חלל עמוק ומאפשרת עדכונים בזמן אמת בלי תחנות קרקע. הטכנולוגיה של החברה, המבוססת על בינה מלאכותית ולמידת מכונה, כבר נמצאת בשימוש בלוויינים ועל גבי יותר מ-50 משימות חלל.

סטארט-אפים בולטים אחרים הם Tomorrow.io שמשתמשת בלוויינים לתחזיות מזג אוויר מדויקות, עם פוטנציאל שוק עצום, SpacePharma הבונה מעבדות מיקרו-גרביטציה לפיתוח תרופות מהיר יותר בחלל עם הישג לשיתוף נאס״א, Exodigo שמציעה מיפוי תת-קרקעי מלוויינים ליישומי תשתיות וביטחון, ו-Moonshot Space שמפתחת משגר חשמלי אל מחוץ לאטמוספירה. 

המערכת שמפתחת Moon Space משתמשת בצינור עם סליל המייצר גל אלקטרומגנטי כדי להאיץ קפסולה עד 8 ק״מ לשנייה, מה שמאפשר לה להימלט מכוח המשיכה של כדור הארץ. לאחר היציאה מהאטמוספירה, הקפסולה נפתחת, ומערכת הנעה מכניסה את המטען למסלול. שיטה זו אינה מתאימה לשיגור אנושי אך יכולה לשאת חומרים מסוימים המסוגלים לעמוד במהירויות קיצוניות כאלה.

חברות נוספות כמו Tehiru המפתחת מנועי רקטות, NSLComm בתחום התקשורת ו-Gorilla Link בתחום ה-IoT מרחיבות את מגוון החברות הפועלות בתחום תעשיית החלל הישראלית.

הישגים היסטוריים ומשימות פורצות דרך

ישראל שיגרה יותר מ-15 לוויינים מאז 1988. בין אלה סדרת "אופק" למודיעין צבאי וסדרת "עמוס" לתקשורת מסחרית. הישגים אלה הפכו את ישראל למעצמה טכנולוגית בתחום לוויינים.

פרויקט "בראשית" של SpaceIL הגיע לירח ב-2019. ישראל הייתה המדינה השישית בעולם שהצליחה להגיע לשם. למרות שהחללית התרסקה בנחיתה, ההגעה עצמה עוררה השראה גדולה: מאות אלפי ילדים למדו על חלל בזכות "אפקט בראשית".

משימת רקיע היא חברה לתועלת הציבור שצמחה מתוך שיגורו של האסטרונאוט הישראלי איתן סטיבה כחלק מצוות AX-1 לתחנת החלל הבינלאומית באפריל 2022. במהלך המשימה, שהה סטיבה כשבועיים בתחנת החלל וביצע כ-35 ניסויים ישראליים, ביניהם בתחום הרפואה, פיזיקה, אקלים וחקלאות, כולל ניסוי בגרגרי חומוס (בהובלת ד״ר יהונתן וינטראוב מ-Aviv Labs). ניסוי גרגרי החומוס בדק הנבטה בתנאי מיקרו-כבידה להכנת מזון בחלל.

פרויקטים חדשים כמו לוויין Dror 1 ששוגר ב-2025 עם SpaceX, ומעבדה לאומית חדשה (דצמבר 2025) מקרבים אותנו למשימות מאדים. המעבדה הלאומית החדשה לחלל בישראל היא מעבדת מחקר ופיתוח להנגשת שיגורים וניסויים בחלל לחברות וסטארט-אפים ישראליים, שתפעל במצפה רמון תחת המותג Access to Space. היא הושקה על ידי סוכנות החלל הישראלית ורשות החדשנות, בהובלת חברת Creation Space בתקציב של 60 מיליון שקל. 

עד 2030 ישראל שואפת להפוך למעצמה מובילה בתחום NewSpace, עידן החלל המסחרי הפרטי והחדשני. האקדמיה וחברות סטארט-אפ מובילות את הדרך ללוויינים חכמים הנעזרים ב-AI ומעדכנים את עצמם בזמן אמת, חממות לגידול חומוס על הירח שיספקו מזון לאסטרונאוטים, משגרים מקומיים שיביאו עצמאות טכנולוגית ושותפויות במושבות מאדים ויהפכו את ישראל למרכז חלל אזורי. 

ישראל תוכל להפוך למעצמה קוסמית במידה ויושקעו התקציבים המתאימים לכך שיוכלו לשרת בצורה דואלית את הכלכלה האזרחית ואת המערכת הביטחונית. כך תוכל ישראל לכבוש חלק משוק החלל הגלובלי, ששווה יותר מטריליון דולר, הזדמנות כלכלית היסטורית שיכולה לשנות את פניה של המדינה.

עופר הבר הוא מהנדס בכיר, מומחה תעופה ועובד בואינג לשעבר