בניגוןד לעמדת היועמ"ש: הורים שכולים יוכלו להשתמש בזרע בנם שנהרג

בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה קיבל באחרונה את תביעתם של הורים שכולים, ואישר להם לעשות שימוש בזרע של בנם - קצין בשירות קבע בצה"ל שנהרג בתאונת דרכים - לצורך הולדת ילד באמצעות אם מיועדת. פסק הדין, שניתן על ידי השופטת יוכבד גרינוולד-רנד, מהווה סטייה ברורה מהלכת פלונית של בית המשפט העליון, שקבעה כי רק בת הזוג של הנפטר רשאית לעשות שימוש בזרעו.

ההורים עשו בדיוק את מה שהתבקשו. הם איתרו אשה שמוכנה להרות מהזרע של בנם, לגדל את הילד ולשמש לו אם, כשהם ישמשו סבא וסבתא. נערך הסכם, הוכנו תסקירים, אבל כשהם הגישו את התביעה, היועמ"שית חזרה בה מהסכמתה. "דעתי אינה נוחה מעמדת היועמ"ש", כתבה השופטת, "אשר תחת התמודדות עם סוגיית ההבטחה השלטונית, חזר בו מהסכמתו להליך בתנאים כפי שהוצהר על ידו, ללא שהוא מנמק את עמדתו".

פסק הדין מבוסס על כמה רבדים. ראשית, קבעה השופטת כי רצונו של הנפטר בהמשכיות הוכח דרך עדויות שהובאו בהליך הראשון. בת הזוג שלו לשעבר העידה כי הוא "רצה והיה מלא תקווה להיות אב", ושני ההורים הצהירו כי "בשיחות נפש" הוא אמר להם שהוא רוצה ילדים. בת הזוג, שסירבה להרות מזרעו, הודיעה שהיא אינה מתנגדת שההורים יעשו בו שימוש באמצעות אשה אחרת.

• מיליונים בבנק, ילדים רעבים בבית: כמה מזונות ישולמו?
• גירש את אחיו: גר בדירה שלו 34 שנה, ויעזוב תמורת 200 אלף
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השופטת: עמדת המדינה מהווה "אפליה אסורה"

שנית, קבעה השופטת כי עמדת המדינה מהווה "אפליה אסורה", מכיוון שבמקרים אחרים, בהם הנפטר היה רווק, אושרו בקשות דומות של הורים, בהסכמת היועמ"ש או ללא התנגדותו. "במה נופלת ולמה תיגרע זכותם שלהם מזכותם של אלו?", היא שאלה.

השופטת גם הצביעה על כך שהנחיות היועמ"ש אינן בגדר חוק מחייב, וציטטה פסק דין שניתן באחרונה בעליון, שקבע כי ההנחיה "אינה בגדר חוק-בל-יופר". היא הדגישה שגם בהלכת פלונית עצמה הותיר בית המשפט העליון פתח ל"מקרים חריגים", וכי השופטת חיות כתבה כי מקרים כאלה "מן הראוי כי ייבחנו ויישקלו לגופם בעתיד על פי הנסיבות הקונקרטיות".

• העביר לבת זוגו יותר ממיליון שקל, ונשאר בלי כלום
• תבע לפנות את שלושת בניו מבתיהם - מה קבע השופט?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• הקרקע הופקעה ב-1954, התביעה הוגשה ב-2024 ונדחתה על הסף

הרקע של מלחמת חרבות ברזל שימש נדבך נוסף בהכרעה. השופטת כתבה כי "אירועי השביעי לאוקטובר הרעידו את יסודות אמות הסיפים של החברה הישראלית, ויצרו צורך בשידוד מערכות כולל ובכלל זה בחינה מחודשת של עשיית שימוש בזרע מן המת". היא ציינה גם את הוראת השעה שהוצאה במהלך המלחמה, שאפשרה קצירת זרע מנפטרים ללא פנייה לבית משפט, כראיה ל"הלך רוח חדש".

פרק מרגש בפסק הדין מוקדש לאם המיועדת. מתסקיר שירותי הרווחה עולה כי האשה, שתכננה הורות יחידנית באמצעות תרומת זרע אנונימית, נתקלה בפוסט של ההורים ברשתות החברתיות ויצרה עמם קשר. העובדת הסוציאלית כתבה כי "התרשמתי שהיא חשה רוגע, ביטחון ושלמות ביחס לסיפור חייו של הילד שייולד לה", והמליצה לאשר את הבקשה. אביה של האם המיועדת אף אמר בדיון כי, "יש דברים שצריך לצאת מהמלים היבשות. אנחנו באים לפה לא רק בלב פתוח ונפש חפצה, אנחנו מכוונים לייצר משפחה יחד".

פסק הדין מורה לבנק הזרע בבית החולים אסף הרופא למסור להורים את המבחנות שבהן הופקד זרע בנם, כדי שהאם המיועדת תופרה בזרעו, תלד את הילד ותהיה לו אם לכל דבר ועניין. השופטת חתמה בברכה מספר איוב: "והיה ראשיתך מצער, ואחריתך ישגה מאד".