
צבי לוי עשה סיבוב על המוסדיים - ארית מחלקת דיבידנד של 500 מיליון שקל אחרי הנפקה
הנפקה היא קבלת כסף מהציבור, דיבידנד זה "החזרת" כסף לציבור - לא עושים הנפקה של 500 מיליון שקל ואחרי 8 חודשים מחלקים דיבידנד של 500 מיליון שקל - אלא אם עושים סיבוב על הגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה; בעל השליטה לוי לא מדבר, אבל עושה הרבה; ועניין "קטן": המוסדיים הסתערו על מניית ארית במחיר של 50 שקל למניה כשהכתובת היתה על הקיר: מניה של הייפ עם סיכון מטורף - היום היא ב-22 שקלים
ארית ארית תעשיות -5.23% נפלה 70% מהשיא. מי שעקב אחרי הצבר והדוחות לא הופתע. גם מי שקרא פה כתבות לא הופתע. מה שמפתיע בעיקר הם הגופים המוסדיים וההתנהלות החפיפניקית שלהם. כסף ציבורי זה הכסף שלנו, וכל שקל חשוב, הריצה אחרי הייפיים, פעם זה חוות שרתים ופעם זה ביטחוניות מבלי לעשות שיעורי בית היא מאוד צורמת. יש להם נסיבות מקלות לעונש - הם חייבים להשקיע. הרגולציה מחייבת אותנו (הציבור) להזרים כספים לפנסיה ולגמל והכספים האלו מגיעים למנהלי השקעות שחייבים להשקיע בשוק. ולכן, דווקא הנפקות פרטיות שבהם הם מזרימים כסף גדול ולא קונים במנות קטנות בשוק - זה חבל הצלה מבחינתם. אבל כמעט תמיד בהיסטוריה של שוק ההון - בעלי השליטה בהנפקות מנצחים את המוסדיים ועושים עליהם סיבוב. הם הרי יודעים יותר טוב מכולם מה הם מוכרים.
המקרה של ארית אפילו מצמרר - זו חברה ביטחונית שמוכרת מרעומים, יש פוטנציאל, אבל יש גם סיכונים גדולים. המלחמות החזירו אותה לתודעה של כולם. פעם וזה היה תקופה ממושכת, היא היתה בתודעה כי החברה התחננה לתקציב ממשרד הביטחון אחרת היא בפשיטת רגל והעיתונות היתה מלאה בכותרות על תמיכה נדרשת ברשף של ארית, אחרת העיר שדרות שבה המפעל, תיפגע. אלא שתמיד משרד הביטחון בא לעזרת החברה והציל אותה.
בעשור האחרון החברה כבר יציבה, מרוויחה מעט יחסית אבל יציב, שווי של 100-200 מיליון שקל, ואז הגיעה המלחמה והשאר היסטוריה. החברה הגיעה בשיא לשווי של 7 מיליארד שקל, בסוף השנה שעברה גייסה מהמוסדיים לפי שווי של כ-5 מיליארד. השווי הנוכחי 2.2 מיליארד וזה אחרי שנכנס לה כסף לקופה. כשבוחנים את שווי הפעילות (בניכוי מזומנים) מקבלים שהוא צנח במעל 80%.
והנה מגיעים הדוחות לרבעון השני, אבל האמת שהם פחות משנים כי ארית מוכרת חלום לא הווה. היא מדברת על שנת מעבר ועל פוטנציאל צמיחה גדול בשנה הבאה. אולי כן ואולי לא. בינתיים, אחרי שהיתה במכפילי רווח גבוהים מאוד, השוק מעניש אותה - זה לא עונש על תוצאות חלשות וצבר חלש כי האמת שאת זה השוק יכול היה להעריך. זה בעיקר עונש על כך שלא היתה שקופה ו"העזה" לגייס ממנו סכומים גדולים כשבהמשך היתה הרעה. המוסדיים עובדים בשיטה הזו - קח 100 מיליון, סומכים עלייך, אבל אם פישלת - אנחנו יוצאים, ההפסד לא משנה לנו, לא תראה כסף בהמשך. ההתרעה הזו אמורה לעבוד אצל בעלי שליטה ומנהלים - קוראים לזה אמון. אבל צבי לוי ורבים אחרים, רוצים את הכסף ואלוהים גדול. בסוף, למוסדיים יש זיכרון מאוד קצר.
וכך קרה אבסורד באמת גדול ונדיר. אפשר לקרוא לזה - חוצפה גדולה. צבי לוי בעל השליטה בקבוצה גייס לקבוצה מעל 500 מיליון שקל וכעת החברה מחזירה לבעלי המניות שלה 500 מיליון שקל. הנפקה היא קבלת כסף מהציבור, דיבידנד זה "החזרת" כסף לציבור - לא עושים הנפקה של 500 מיליון שקל ואחרי 8 חודשים מחלקים דיבידנד של 500 מיליון שקל - אלא אם עושים סיבוב על הגופים המוסדיים שהשתתפו בהנפקה. בעל השליטה לוי לא מדבר, אבל עושה הרבה; והוא עוד עושה את זה אחרי שהמוסדיים נפלו ב-60%. המוסדיים הסתערו על מניית ארית במחיר של 50 שקל למניה כשהכתובת היתה על הקיר: מניה של הייפ עם סיכון מטורף - היום היא ב-22 שקלים.
היום פרסמה ארית דוחות לרבעון השני. מנכ"ל ארית תעשיות, חיים שטפלר אמר על רקע התוצאות: "בחודשים האחרונים יישמנו שורה של צעדים אסטרטגיים חיוניים לחברה, הכוללים השלמת רכישת שטח להקמת מפעל ייצור רחב ממדים בארה"ב, קבלת רישיונות מאפ"י למספר לקוחות מפתח, מזכר הבנות במזרח אירופה והעמקת הפעילות בהודו. עם צפי הכנסות שנתי של כ-340 מיליון שקל, צבר הזמנות בעל פוטנציאל צמיחה חזק ויתרת נזילות איתנה, אנו מאיצים את הפעילות העסקית תוך גיוון התמהיל ופיתוח מנועי צמיחה, כאשר השלמת המרעום למשוטטים הצפויה ברבעון הרביעי של השנה תפתח בפנינו שווקים בינלאומיים משמעותיים נוספים עם פוטנציאל עסקי יוצא דופן".
ברבעון השני הסתכמו ההכנסות בסך של כ-56.3 מיליון. בתקופה זו השלימה החברה ייצור מוצרים נוספים בסך של כ-11.9 מיליון שקל, אשר אספקתם נדחתה לרבעון השלישי בשל עיכוב בשילוח כתוצאה מבעיות תובלה חיצוניות; צירוף סכום זה להכנסות מביא לסך הכנסות של כ-68.2 מיליון שקל ברבעון השני. הכנסות החברה במחצית הראשונה של השנה הסתכמו בסך של כ-133 מיליון שקל, בהשוואה לכ-155 מיליון שקל במחצית המקבילה אשתקד.
הרווח הנקי במחצית כ-52.4 מיליון שקל וכ-9.7 מיליון שקל בלבד במחצית השנייה. במחצית המקבילה הרווח עמד על 95.3 מיליון שקל. הקיטון ברווח הנקי מיוחס בעיקר להוצאות מימון שעיקרן הפסדים (לא ממומשים) מהשקעות בניירות ערך בסך של כ-25.5 מיליון שקל - רגע, למה אירת משקיעה את הכסף שהמוסדיים העבירו לה בנכסים בשוק ההון ואל בהשקעות סולידיות? בכל מקרה החברה מציינת כי עד למועד פרסום הדו"ח, הפסדים אלו התאיינו לחלוטין כתוצאה מעלייה בשווי תיק ניירות הערך של החברה.
צפי הכנסות החברה לשנת 2026 כולה (כולל הכנסות החציון הראשון), בהתאם לצבר ההזמנות הקיים, עומד על סך של כ-340 מיליון שקל. נכון ליום 30 ביוני 2026, צבר ההזמנות הכולל של החברה מסתכם בסך של כ-671.8 מיליון שקל (כולל הזמנה מותנית בסך של כ-50 מיליון דולר). כלומר, הצבר הולך ויורד וההזמנות שנכנסות מעטות ואפילו שוליות. האם יגיעו הזמנות גדולות? בחברה אומרים שכן והם משדרים אופטימיות גדולה. הם גם דיברו על השקעות גדולות ולכן גם היתה הנפקה כשבינתיים כספי ההנפקה עוברים בעיקר לצבי לוי. אז אולי זה יקרה, הסיכון גדול, להבדיל מבעבר, המחיר כבר לא גבוה. זו נקודת הזכות היחידה בסיפור של ארית.
- ארית: הזמנה של 28 מיליון שקל ממשרד הביטחון
- התוכנית של מנכ"ל ארית: "מחזור 250 מיליון דולר בשנה הבאה בשוק היבשתי והכנסות גם מתחום המשוטטים"