
המלחמה על היוצרים: יוטיוב מציעה מיליונים כדי להרחיק אותם מנטפליקס
ענקית הווידאו של אלפאבית מציעה מימון ישיר לתוכניות ונתח מעסקאות מותג, בתמורה להתחייבות שהסרטונים יעלו אליה לפני כל שירות אחר. עסקאות טרם נחתמו, וההשלכות שיוטלו על יוצר שיעלה לשתי הפלטפורמות בו-זמנית נותרו עמומות
יוטיוב מציעה לערוצים גדולים סכומים שנאמדים במיליוני דולרים בתמורה להתחייבות להעלות אליה סרטונים לפני כל שירות אחר, בניסיון לעצור את מסע החיזור של נטפליקס אחרי היוצרים הבולטים שלה. הכסף אמור לזרום בשני מסלולים: מימון ישיר של חלק מהתוכניות, והפניית נתח מעסקאות הפרסום הגדולות שיוטיוב סוגרת עם מותגים אל היוצר עצמו.
יוצר שיעלה סרטון ליוטיוב ולנטפליקס באותו יום צפוי לספוג השלכות, ואופיין המדויק נותר עמום בדיווח. המידע נשען על גורמים שביקשו להישאר אנונימיים משום שהמגעים רגישים ונמשכים, ואלפאבית שמרה על שתיקה רשמית. עסקאות טרם נחתמו, אם כי יוטיוב מתקרבת להסכמות עם כמה שותפים.
חלון בלעדיות מהסוג הזה שונה מבלעדיות מלאה: הוא מחייב את היוצר להעלות ליוטיוב ראשון, ומשאיר לו מרחב לשירותים אחרים בהמשך. רוב העסקאות שנטפליקס סגרה עד היום נבנו דווקא כהפצה מקבילה, כשהערוץ המקורי ממשיך לפעול ביוטיוב, ולכן דרישה להקדמה מסודרת פוגעת בדיוק במבנה שנטפליקס בנתה עליו.
ג'יי שטי העביר את הפרקים החדשים של הפודקאסט שלו לשידור בלעדי בנטפליקס ובספוטיפיי, בעסקה ששוויה הוערך בתקשורת בכ-100 מיליון דולר, אם כי הצדדים נמנעו מאישור הסכום. התאומים סטוקס מכרו לנטפליקס את ארכיון הסרטונים שלהם, אלן צ'יקין צ'או מעלה סרטונים חדשים לשתי הפלטפורמות באותו יום, ושון אוונס משיק בנטפליקס גרסה נוספת של תוכנית הראיונות החריפה שלו. במקביל אספה החברה יותר מ-30 פודקאסטים מצולמים והוסיפה תוכן וידאו של קונדה נאסט, הרסט, באזפיד ופנסקי מדיה. להרחבה: שיתוף הפעולה בין נטפליקס לספוטיפיי סביב פודקאסטים בווידאו.
13.8% מזמן הצפייה במסכי הטלוויזיה בארה"ב הלכו ליוטיוב לפי מדידות נילסן, שיא עבור הפלטפורמה, מול 10% של דיסני ו-8% של נטפליקס. הסטרימינג כולו טיפס לכ-48.6% מזמן הצפייה. ההובלה הזאת נבנתה על תוכן שיוצרים העלו מרצונם תמורת נתח מהכנסות הפרסום, וזה המבנה שנטפליקס מנסה לערער עליו בהמחאות מראש.
יותר מ-100 מיליארד דולר העבירה יוטיוב ליוצרים, לאמנים ולחברות מדיה בארבע השנים האחרונות, דרך מנגנון חלוקת הכנסות שמשתתפים בו יותר משלושה מיליון ערוצים. עבור ערוץ גדול, הצעת תשלום מראש משנה את חשבון הסיכון: במקום הכנסה שנגזרת כולה מביצועי הסרטון וממחירי הפרסום באותו רבעון, נכנסים סכום מובטח ונתח מעסקאות מותג שיוטיוב מביאה איתה. במקביל מרחיבה יוטיוב את ההוצאה שלה גם על תוכן מקצועי. להרחבה: המגעים של יוטיוב לרכישת זכויות השידור המקומיות של ליגת ה-NBA.
11.1 מיליארד דולר הכניס הפרסום ביוטיוב ברבעון השני, עלייה של כ-13% בהשוואה לרבעון המקביל, מתוך מחזור של 119.8 מיליארד דולר שרשמה אלפאבית כולה, שבו הענן זינק ב-82% ל-24.8 מיליארד דולר. נטפליקס דיווחה באותה תקופה על הכנסות של כ-12.6 מיליארד דולר ועל שיעור רווח תפעולי של כ-33%, והיא מכוונת ל-51 עד 51.4 מיליארד דולר בשנה כולה עם תקציב תוכן של כ-20 מיליארד דולר, גידול של כ-10%. בסדרי גודל כאלה חוזה בודד עם ערוץ נבלע בתקציב, ושורה של חוזים כאלה כבר מצטברת לסעיף הוצאה שמשקיעים עוקבים אחריו. להרחבה: התגובה החריפה של המשקיעים לדוח הרבעוני של נטפליקס.
אלפאבית ונטפליקס, שתי מניות מוכרות בתיקים הישראליים, מגיעות לקרב הזה ממקומות הפוכים. אצל הראשונה הפרסום מממן את התוכן, ואצל השנייה כל דולר נוסף לתוכן יוצא מכיס המנויים, ולכן עלייה במחיר הרכש של יוצרים נוגסת אצלה עמוק יותר. יוטיוב מנהלת כעת מגעים מתקדמים עם כמה שותפים וחתימה ראשונה טרם נרשמה, בזמן שמניית נטפליקס נסחרת סביב 80 דולר, כ-40% מתחת לשיא שקבעה באמצע 2025, ואלפאבית מחזיקה בשווי שוק של כ-4.2 טריליון דולר.