אליאס טנוס, מנכ"ל ומבעלי קבוצת BST  (צילום: סטודיו פלורין)
אליאס טנוס, מנכ"ל ומבעלי קבוצת BST (צילום: סטודיו פלורין)

בסט: חשש שכספים עברו לבעלי השליטה דרך קבלן משנה - 1.1 מיליון שקל הוחזרו

חודשיים וחצי אחרי שהפכה לחברה ציבורית, בסט מדווחת על בדיקה פנימית שנפתחה בעקבות מידע שהגיע אליה בקשר לבדיקת מע"מ אצל קבלן משנה; בממצאים הראשוניים עלה חשש להעברת עד מיליון שקל לבעלי השליטה וקרוב, ובמקביל נמצאו תשלומים נוספים של כ-2.2 מיליון שקל לצדדים שלישיים תוך חריגה מתקציב הפרויקט ומהנהלים; בעלי השליטה העבירו לחברה 1.1 מיליון שקל והבדיקה ממשיכה



מירב ארד |
נושאים בכתבה קבוצת BST

קבוצת בסט בסט קבוצה 0%  , שהשלימה רק בתחילת יוני הנפקה ראשונה בבורסה לפי שווי של כ-3 מיליארד שקל, מדווחת הבוקר על אירוע חריג שקשור לבעלי השליטה, קבלן משנה וחברה בת של הקבוצה. מבחינה כספית מדובר בסכומים קטנים ביחס להיקף הפעילות של בסט. מבחינת ממשל תאגידי ובקרות פנימיות, הסיפור מקבל משקל גדול יותר, במיוחד בחברה שעשתה את המעבר מפרטית לציבורית לפני פחות משלושה חודשים, אם כי, התקלות נעשו בהיותה חברה פרטית. .

הבדיקה החלה בעקבות מידע שהגיע לבסט בקשר לבדיקת רשויות מע"מ אצל קבלן משנה של חברה בת בבעלות מלאה. יו"ר בסט רפי ביסקר, שמגיע מחוץ למשפחת טנוס השולטת בקבוצה, יזם בעקבות המידע בדיקה של ההתקשרות עם הקבלן ושל הכספים ששולמו דרכו.

הממצאים הראשוניים הוצגו לחברה ב-19 באוגוסט. מהבדיקה עלה חשש שבין אוקטובר 2024 ליוני 2026 עברו באמצעות אותו קבלן משנה כ-700 אלף שקל לבעלי השליטה ולקרוב שלהם. בעלי השליטה מסרו שהכספים הגיעו אליהם בשגגה.

עם גילוי האירוע הם העבירו לבסט 1.1 מיליון שקל. הסכום נקבע לפי הרף העליון שהחברה מצאה עד כה, בתוספת ריבית שחושבה לפי שיעור הריבית המרבי שמשלמת הקבוצה לגופים שמממנים אותה. מבחינה כלכלית, לכן, החשיפה הישירה בסעיף הזה כבר קיבלה מענה כספי, בכפוף לתוצאות הסופיות של הבדיקה.

אבל, הבדיקה העלתה חשש שכ-2.2 מיליון שקל נוספים יצאו מפרויקט שהחברה מגדירה כבלתי מהותי, עברו דרך אותו קבלן משנה והגיעו לצדדים שלישיים שאין להם קשר לבעלי השליטה. לפי בסט, הכספים היו קשורים לפעילות הקבוצה, אך הם חרגו מתקציב הפרויקט ומדרך האישור שנקבעה בנהלי החברה.

זה כנראה הסעיף שדורש כעת יותר בירור. בעוד הכסף שיוחס לבעלי השליטה הושב לקופה, משמעות התשלומים הנוספים עדיין נבדקת: מי אישר אותם, עבור אילו שירותים בדיוק, מדוע הועברו דרך קבלן המשנה ואיך התהליך עבר את מנגנוני הבקרה שהיו נהוגים בחברה בתקופה שבה הייתה פרטית.

האירוע אומנם מתייחס לתקופה שקדמה להפיכת בסט לציבורית, אבל השאלה אם ההתנהלות הזו נשארה וזו נורה אדומה למשקיעים. החברה הגיעה לבורסה אחרי שהציגה צבר עבודות של מיליארדי שקלים לצד שחיקה ברווחיות, ובהנפקה עצמה גייסה כ-400 מיליון שקל תמורת כ-13.75% מהמניות. משפחת טנוס נותרה בעלת השליטה עם כ-69% מהחברה, ולצדה מחזיקים גופים מוסדיים בשיעורים משמעותיים.

הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה שהופכת לציבורית מתמנים במסגרת לוח זמנים של עד שלושה חודשים ממועד הפיכתה לציבורית, ובסט מציינת כי בשלב הנוכחי טרם כוננה ועדת ביקורת.

בשל כך ביסקר הסמיך את מבקר הפנים של החברה, שלומי דרורי, שמלווה אותה עוד מתקופתה כחברה פרטית, לבצע את הבדיקה. בדיווח הוא מוגדר כבודק העצמאי. עורכי הדין צבי אגמון ויהודה גינדי ממשרד אגמון עם טולצ'ינסקי מלווים את התהליך, והחברה מסרה כי הבודק קיבל גישה וסמכויות לבחינת מהות האירועים, ההיקף שלהם והדרך שבה התרחשו בחברה הבת.

רואה החשבון המבקר עודכן אף הוא בממצאים הראשוניים. כעת נבחנת גם המשמעות החשבונאית של האירועים, לרבות הדרך שבה יוצגו בדוחות ככל שיידרש. הבדיקה נמצאת עדיין בעבודה, ולכן הנתונים הנוכחיים הם ממצאים ראשוניים ולא קביעה סופית ביחס להיקף האירועים.

בסט עצמה מגדירה את הסכום שיוחס לבעלי השליטה כזניח במונחי הקבוצה. היא נסחרת סביב שווי של קרוב ל-3 מיליארד שקל ופועלת בפרויקטים בהיקפים של מיליארדים. עם זאת,  עצם העובדה שתשלום עובר לבעל שליטה דרך קבלן משנה מלמדת על בקרה וממשל תאגידי חלשים. השאלה, אם לא צריך ניעור רציני ובדיקה של כל הכספים שעוברים בין גופים שלישיים לחברה, והקשר בין גופים אלו לבעלי שליטה ובדיקה אם הגיע כסף נוסף לבעלי שליטה וגופים אחרים. העניין כאן נחשף דרך בדיקת מע"מ של ספק, ואלמלא הבדיקה הוא לא היה נחשף, ובדיקה ובקרה קפדניים אמורים לעשות חריש עמוק בקבוצה ולהבין את מסלולי הכספים. 

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה