מקס סטוק תשלם 5.7 מיליון שקל לזכייניה לשעבר בבת-ים

חברת מקס סטוק תשלם 5.7 מיליון שקל למי שהיו בעשור שעבר זכייני הסניף שלה בבת-ים - נפתלי שמשון, יניב קורן, רפאל זביחי ויניב זביחי. כך קובע שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, גרשון גונטובניק, שקיבל חלקית את תביעתם של כמה מזכייני הרשת שבשליטת אורי מקס ודחה את תביעתה של הרשת. הזכיינים תבעו 10 מיליון שקל, ומקס תבעה 2 מיליון שקל (בערכי 2018).

המחלוקת הייתה על הסניפים בבת-ים, שדרות ואשדוד - שבכולם היה מעורב שמשון (בבעלות או בניהול). מקס חשד, כי שמשון הפך להיות הבעלים ברשת מתחרה, ביטל בשנת 2018 את שלושת ההסכמים והרשת תבעה פיצוי. הזכיינים מצידם תבעו פיצוי על ביטול ההסכמים, וגונטובניק קבע שהם זכאים לו לגבי הסניף בבת-ים. 

טענתו העיקרית של סטוק הייתה, כי מיכאל שמשון - אחיו של נפתלי - היה איש קש ברשת סופר סטוק, בעוד נפתלי הוא שהיה המשקיע האמיתי בה. הוא ביסס את טענותיו בין היתר על עדותו של החוקר הפרטי עדי אביאני, שנפגש עם יגאל שטרית - דירקטור בחברת סופר סטוק - ולדבריו מפגישה בו עלה שאכן נפתלי הוא המשקיע האמיתי ברשת.

הטענה המרכזית לא הוכחה

גונטובניק אומר, כי מדובר היה בהסכמי זכיינות ארוכי טווח (אם כי לא נצחיים), ולכן ביטולם מצריך עמידה של מקס סטוק בחובת תום לב מוגברת הכוללת הנמקה ובסיס עובדתי נאות. הוא קובע, כי הרשת לא עמדה בנטל זה, שהיה גבוה במיוחד משום שהיא טענה למרמה מצידו של שמשון. השיחה של אביאני עם שטרית אינה מהווה ראיה מספקת, שכן התמלול שלה חלקי וקטוע, ואביאני ניסה לשים דברים בפיו של שטרית. מקס סטוק גם לא הביאה לעדות את מיכאל שמשון, מה שפועל לחובתה.

לדברי גונטובניק, "הנה כי כן, ניתן להבין את החשדות הסובייקטיביים של מר מקס, העולים בקנה אחד עם חושים עסקיים בריאים. ועדיין, חובת תום הלב החוזית אינה יכולה להישען עליהם לבדם. אין המדובר בפעילות אישית עצמאית, אלא בהסכם זיכיון ולהסכם זה יש כמה צדדים. לצד הפגיעה האישית שחש מר מקס ניצבים בעלי הזיכיון, ששינו מצבם, והסתמכו על התחייבות לפעילות משותפת וארוכת טווח. 

"על רקע זה ביטול הזיכיון לא יכול להיעשות על בסיס תחושות וחושים - יהיו אלה חדים ככל שיהיו. הוא דורש צידוק הניתן לביסוס, והביסוס נמדד באמות מידה אובייקטיביות. בניגוד לטיעון היפה שהועלה, אין כאן עניין לחוכמת הבדיעבד או לראייה קרה ומשפטית, אלא לחובה המשפטית לקחת בחשבון גם את האינטרסים של הצד שכנגד, של  השותפים למסע העסקי. זוהי מהותו של עקרון העל של תום-הלב החוזי. ומהות זו הופרה במקרה הנוכחי".

עוד דחה גונטובניק את טענותיה של מקס סטוק נגד הקמת חברת ביג סטוק בידי הזכיינים לשעבר. "בנסיבות המקרה הנוכחי, שעה שבוטלו ההסכמים שלא כדין, לא נפל פסול בכך שהנתבעים המשיכו את פעילותם, תוך מיתוגה של רשת חדשה". הם אף היו חייבים לעשות זאת, כדי להקטין את נזקיהם כתוצאה מביטול הזכיונות; מקס סטוק הייתה מחויבת בפיצוי גבוה עוד יותר אלמלא עשו זאת. מאותה סיבה גם דחה גונטובניק את הטענה להפרת סימני המסחר של מקס סטוק.

גונטובניק קבע, כי יש להפריד בין הצדדים בסניף אשדוד, כך שמקס סטוק תרכוש את חלקם של שותפיה והורה להם להידבר בחודשיים הקרובים על הדרך לעשות זאת. הוא העמיד את הפיצוי בגין סניף בת-ים על 3.7 מיליון שקל - שהם 5.7 מיליון שקל בתוספת ריבית שקלית. מקס סטוק גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 600,000 שקל; הזכיינים טענו שהוצאותיהם היו מיליון שקל. את מקס סטוק ייצגו עוה"ד אייל אברמוב וטליה גולדבאום, ואת הזכיינים - עוה"ד דוד זילברבוים, רונן הרפז ומוחמד עבאבסה.