סין משיגה מעבדים של אנבידיה דרך תאילנד: הפרצה שוושינגטון מתקשה לסגור

הכנסות אנבידיה מסין ומהונג קונג הסתכמו ב-4.55 מיליארד דולר ברבעון האחרון שדווח, מול 9.66 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד. הצניחה הזאת מגיעה דווקא בתקופה שבה מודלי הבינה המלאכותית שיוצאים ממעבדות סיניות משתפרים בקצב מהיר ומשיגים ציונים גבוהים במבחני הביצועים המקובלים. ההסבר שעולה מהשטח פשוט: המעבדים נשארים במקומם, וכוח המחשוב שלהם נשכר מרחוק.

מרכזי נתונים בתאילנד, במלזיה וביפן מפעילים מעבדים מתקדמים של אנבידיה ומוכרים גישה אליהם כשירות ענן. משטר הפיקוח האמריקאי על היצוא מכוון לחומרה פיזית: הוא קובע לאן מותר לשלוח שבבים ומי רשאי להחזיק בהם בפועל. שכירת שעות מחשוב על אותם שבבים, כשהבעלות והגישה הפיזית נשארות בידי ספק הענן המקומי, נמצאת מחוץ לגדר הזאת. חברות ענק סיניות כמו בייטדאנס, עליבאבא וטנסנט דווחו כמי שנהנו מהמסלול, ובאזור כבר נרשמו בעבר סימני שאלה סביב שאיפות ה-AI של תאילנד.

מייקל קרציוס, בכיר בבית הלבן, ייחס לחברת מונשוט הסינית שימוש במעבדי GB300 של אנבידיה דרך מתקן בתאילנד, ימים ספורים אחרי שהחברה שחררה מודל חדש. קימי K3, המודל שבמרכז העניין, פתוח להורדה חופשית ונמשך עד כה יותר מ-2.2 מיליון פעמים מפלטפורמת האחסון המרכזית של קהילת המפתחים. אנבידיה עצמה מפרסמת באותה פלטפורמה גרסה מותאמת שלו לחומרה שלה, בהמשך לקו שבו היא משחררת מודל פתוח משלה בחינם כדי להגדיל את הביקוש למעבדים.

הצעת החוק H.R. 2683, המכונה Remote Access Security Act, מבקשת להרחיב את חוק בקרת היצוא משנת 2018 כך שיחול גם על גישה מרחוק לחומרה ולתוכנה קריטיות. היוזם שלה, חבר בית הנבחרים מייקל לולר ממדינת ניו יורק, אסף 17 תומכים משתי המפלגות, וההצעה עברה בבית הנבחרים בתחילת השנה ועברה לסנאט. גרסה מוקדמת שלה כבר עברה בבית הנבחרים בשנת 2024 ופגה עם סיום הקונגרס הקודם. המקבילה בסנאט הונחה בדצמבר האחרון ונשארה מאז בשלב הראשון של ההליך.

הנטל המעשי ייפול על ספקי הענן, שיידרשו לזהות את הלקוחות שלהם ולוודא מי בדיוק מריץ מה על החומרה שברשותם. גם אישור החוק משאיר את העבודה האמיתית למשרד המסחר האמריקאי, שיצטרך לנסח תקנה שמגדירה איזה כוח מחשוב נכלל, מי חסום מגישה מרחוק, וכיצד אוכפים את זה. בענף מעריכים שתקנה כזאת אפשרית תוך ימים בגיבוי הבית הלבן, והקושי מתרכז בניסוח אכיף.

כ-100 ג'יגה-ואט של קיבולת מרכזי נתונים חדשה צפויים להיכנס לשירות בעולם עד 2030 ולהכפיל את הקיבולת הגלובלית, בהשקעה מוערכת של 3 טריליון דולר. קצב הצמיחה השנתי של הענף עומד על 14 אחוזים, עלויות הבנייה מטפסות בכ-7 אחוזים בשנה, ועומסי בינה מלאכותית צפויים להוות עד מחצית מהעבודה שרצה במרכזי הנתונים בסוף העשור. דרום מזרח אסיה היא אחד המוקדים החמים של הגל הזה, והיא גם האזור שדרכו עוברת הגישה מרחוק שמעסיקה כעת את וושינגטון.

אנבידיה מסייגת בדיווח הכספי שלה שהפילוח הגיאוגרפי של ההכנסות מבוסס על מיקום המטה של הלקוח, ושהלקוח הסופי ומקום המשלוח עשויים להיות שונים ממנו. בפועל, הרבעון שבו סין ירדה ל-5.6 אחוזים מסך ההכנסות, מול כ-22 אחוזים ברבעון המקביל, מספר בעיקר על כתובת החשבונית ופחות על מיקומם הסופי של המעבדים.

ארה"ב סיפקה 63.77 מיליארד דולר מתוך 81.6 מיליארד דולר של הכנסות הרבעון, וטייוואן הוסיפה 12 מיליארד דולר נוספים. שיעור ההכנסות מלקוחות שהמטה שלהם יושב מחוץ לארה"ב התכווץ ל-22 אחוזים, מול 42 אחוזים ברבעון המקביל, וריכוזיות כזאת הופכת כל שינוי רגולטורי בשוק בודד לעניין מהותי בדוחות. הרווח לפני מס ברבעון הגיע ל-69.9 מיליארד דולר, פי שלושה בהשוואה לרבעון המקביל.

מניית אנבידיה ננעלה במסחר האחרון על 217.56 דולר, ירידה של כאחוז ביום, ושווי השוק שלה עומד על 5.27 טריליון דולר. הטווח בשנה האחרונה נע בין 164 ל-236.5 דולר, ההכנסות בארבעת הרבעונים האחרונים הגיעו ל-253.5 מיליארד דולר והמכפיל העתידי עומד על 22. חוסכים ישראלים מחזיקים במניה דרך מדדי S&P 500 ונאסד"ק שנמצאים כמעט בכל קרן פנסיה, קופת גמל ותיק מנוהל, כך שכל שינוי בכללי היצוא מחלחל אל החיסכון הפנסיוני גם מכאן.

• פי 30 יותר מהר מאנבידיה? סרברס חושפת את ה-CS-4 עם 4 טריליון טרנזיסטורים
• OpenAI מכניסה 6.7 מיליארד דולר ברבעון - אבל אנתרופיק כבר צומחת מהר יותר

שני הכיוונים עולים לאנבידיה בכסף: סגירת הפרצה חותכת ערוץ הכנסות בשוק שנשען על לקוחות מחוץ לארה"ב בשיעור של 22 אחוזים מהמחזור, והשארתה פתוחה מזינה מתחרים סיניים שכבר דוחפים את מחירי המודלים כלפי מטה, גם כשדיפסיק מייקרת את מודלי הדגל. הצעת החוק בסנאט ממתינה מדצמבר, ומשרד המסחר האמריקאי מחזיק בסמכות לפעול גם בלעדיה.