יאיר לוינשטיין אלטשולר שחם
צילום: סם יצחקוב
ראיון

"אלטשולר שחם במומנטום חיובי, הפדיונות קטנים ויהיה שינוי" ומה המנכ"ל חושב על המניה?

הרווח של אלטשולר שחם ירד, אבל גם ההוצאות ירדו, ובמקביל הניודים החוצה מתמתנים - סימן חיובי אחרי תקופה ארוכה של פדיונות; ישבנו לשיחה עם יאיר לוינשטיין מנכ"ל חברת הפיננסים על פעילות הליבה והרגליים החדשות שמתחילים לתמוך: "פעילות האשראי עברה לרווחיות בתוך פחות משנתיים"; ועל המניה: "אין לי כדור בדולח... כשעושים משהו טוב, בסופו של דבר גם התוצאות מגיעות"
מנדי הניג | (10)

הרבה מאוד זמן שאלטשולר משלמים על ההטיה הגבוהה שלהם לחו"ל, בזמן שהשוק המקומי הציג ביצועים עודפים. הירידה בטבלאות התשואות תורגמה ליציאת כספים אבל הבית הוותיק לא התקפל כזה מהר וכל הפדיונות לא הזיזו את מנהלי ההשקעות, גלעד אלטשולר בראשם, מהאסטרגיה והאמונה שמעבר לים הביצועים, כפי שהיו היסטורית עודפים, כך גם ימשיכו.

ואפשר אולי לומר שמשהו מתחיל לזוז. הפערים בין וול סטריט לתל אביב הצטמצמו, והחשיפה הפכה ממשקולת לתמיכה, בחלק מהמסלולים, בעיקר ביוני אלטשולר חזרה להציג ביצועים יחסיים טובים והתברגה בראש הטבלאות. נראה שגם בתוך הבית גלעד אלטשולר "משחרר" יותר, מכניס מנהלים חדשים ונותן להם יותר עצמאות. נכון, השינוי עדיין לא מספיק כדי למחוק את הפערים שנפתחו בשנים האחרונות, והשינוי הזה גם עדיין לא בא לידי ביטוי בצורה משמעותית בתוצאות. ההכנסות של בית ההשקעות ברבעון השני ירדו ב-6% ל-217 מיליון שקל, והרווח הנקי (לבעלי המניות) נפל בכ-30% ל-22 מיליון שקל. עדיין אפשר לראות התייעלות - ההוצאות ירדו ב-7.3%, הרווח התפעולי נשאר יציב על 33.6 מיליון שקל ושיעור הרווח התפעולי טיפס מ-14.4% ל-15.5%. כלומר, למרות הלחץ על הליבה באלטשולר מצליחים לפצות במבנה ההוצאות.

המניה של הבית מגיבה לתוצאות בעליה קלה, עדין היא בתשואה שלילית של 8% על השנה וחיובית של שיעור דומה (בלבד) בהסתכלות על טווח של 12 חודשים כשאלטשולר נסחר בשווי של 1.3 מיליארד שקל. אם נסתכל על בסיס קצב הרווח ברבעון האחרון, אלטשולר מגיעים לאיזורי ה-90 שנתי שזה נותן לבית מכפיל של 14 קדימה (על בסיס היסטורי זה פחות מ-10 כיוון שהרווחים ירדו מרבעון לרבעון) כך שהבית נע באמצע בהשוואה מול המתחרים - אנליסט במכפיל של כ-11, מיטב סביב 17 ואי.בי.אי בכ-23. קשה להשוות גם בתוך הסקטור הזה כי זה לא ממש "תפוחים לתפוחים" יש לכל אחד מהגופים תמהיל שונה, אבל זה עדיין ממחיש שהשוק נותן לאלטשולר תמחור זהיר יחסית. אם תניחו שהשיפור בתשואות יימשך, אז ייתכן והמניה בתמחור נוח יחסית.



ואם הזכרנו את התמהיל באלטשולר מבינים שאי אפשר להישען רק על גמל והפנסיה, ומנסים לבנות רגליים נוספות. פעילות האשראי, שהוקמה לפני פחות משנתיים, עברה ברבעון לראשונה לרווחיות. הכנסות המגזר עלו מ-3.7 מיליון שקל ל-12.8 מיליון שקל ותיק האשראי הגיע ל-533 מיליון שקל. במקביל, הכנסות פעילות ההשקעות האלטרנטיביות עלו ב-48.6% ל-4.6 מיליון שקל, והיקף הנכסים המנוהלים והמופצים בתחום הגיע ל-2.7 מיליארד שקל. הפעילויות האלה עדיין קטנות ביחס לליבה, אבל יחד הן כבר אחראיות לכ-8% מהכנסות החברה, ובאלטשולר מכוונים לכך שמשקלן ימשיך לגדול.


ישבנו לשיחה עם יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם פיננסים. דיברנו על מה שקורה בניודים, מה פוטנציאל הצמיחה באשראי ובהשקעות האלטרנטיביות והיכולת להפוך את הרגליים החדשות לחלק משמעותי יותר בשורה התחתונה.


"יש לנו כמה חזיתות שאנחנו עובדים בהן". הוא פותח, "אם אתה זוכר את השיחות הקודמות שלנו, בשנים האחרונות תמיד אמרתי שיש לנו את פעילות הליבה של הגמל והפנסיה, ושאנחנו מוסיפים פעילויות כדי לקבל עוד רגליים בחברה שיחזקו אותה. אמרנו שזה ייקח זמן, ועכשיו אנחנו רואים שמה שאמרנו מתחיל לקרות.


"ברבעון הקודם ראינו את פעילות ההשקעות האלטרנטיביות מתחילה לרקום עור וגידים, עם תוצאות ועם רווחיות יפה. עכשיו אנחנו רואים את פעילות האשראי עוברת לרווחיות בתוך פחות משנתיים של עבודה. התיק גדל מרבעון לרבעון, הוא תיק איכותי וטוב, והעובדה שעברנו לרווחיות בשלב מוקדם כל כך משמחת אותנו ומביאה אופטימיות.

"גם בתחום הגמל והפנסיה אנחנו רואים שהשינויים שעשינו בעולם ההשקעות מתחילים לשאת פרי. בחודשים האחרונים אנחנו חוזרים למקומות הראשונים, ואם מחברים את ארבעת החודשים האחרונים אנחנו במקום הראשון. יש עוד עבודה, ואנחנו לא נחים על זרי הדפנה, אבל הפעולות שאנחנו מבצעים בכל החזיתות מתחילות לתת פרי. אנחנו גם רואים שהניודים החוצה קטנו בכמעט 25% בין יוני ליולי."

עד כמה השיפור קשור לסגירת הפערים בין וול סטריט לתל אביב?

"זה לא רק צמצום הפערים. ברור שהוא עוזר, אבל כל הגופים בארץ יודעים להגדיל ולהקטין חשיפה לישראל ולחו"ל. אנחנו רואים היום גופים רבים שמצמצמים את ההחזקה בישראל ומגדילים את ההחזקה בחו"ל.

"מה שמעניין אותי הוא מה שאנחנו עושים. כשאנחנו מסתכלים על ההשקעות שלנו בישראל, אנחנו רואים שבחודשים האחרונים אנחנו מציגים ביצועים עודפים ביחס לבנצ'מרקים. אותו דבר גם בחו"ל. החיבור בין הדברים עוזר, אבל השיפור אינו נובע רק מכך שהשווקים בחו"ל הציגו תוצאות טובות יותר. בתוך כל אזור גיאוגרפי אנחנו מציגים תוצאות טובות."

פעילויות האשראי וההשקעות האלטרנטיביות כבר מייצרות כ-8% מהכנסות החברה. לאיזה משקל אתה שואף שהן יגיעו?

"המחזור פחות מעניין בעיניי, משום שיש לנו את חברת הגמל עם הכנסות של כמעט מיליארד שקל. לכן אני פחות מסתכל על גובה ההכנסות של כל פעילות. בנינו את הרגליים האלה גם כפעילויות סינרגטיות לפעילות הכוללת של החברה הציבורית, וגם כפעילויות שכל אחת מהן עומדת בפני עצמה."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

פעילות האשראי עברה לרווחיות, אבל הרווח המגזרי הסתכם בכ-180 אלף שקל בלבד.

"אני לא מתלהב מהסכום של 180 אלף שקל בפני עצמו. כשאתה מקים עסק חדש אתה בונה את התשתיות ונמצא בתהליך של צמיחה. העובדה שכבר בתיק של כחצי מיליארד שקל הפכנו לרווחיים היא הדבר שעליו אני מסתכל, והיא תואמת את התוכניות שלנו.

"זה לא שאנחנו אומרים, הנה אנחנו כבר מרוויחים ומתמקדים ב-180 אלף שקל. זה מספר שמשמח אותנו משום שהוא מראה שאנחנו עומדים בתוכניות ובקצב שתכננו. ברור שהתוכניות שלנו לא היו לעצור בתיק אשראי של חצי מיליארד שקל. הכוונה היא להגיע לתיק גדול יותר, ואז אפשר להבין גם מה עשויה להיות ההשפעה של המגזר הזה על הדוחות הכספיים."

אפשר להסתכל על קצב רווח שנתי של כ-90 עד 100 מיליון שקל כרווח המייצג הנוכחי?

"אני לא יודע לתת תחזית לגבי הרווחיות. במחצית הראשונה עברנו רווח של 50 מיליון שקל ויש לנו עוד חצי שנה קדימה. אני כן יכול להגיד שאנחנו נמצאים במומנטום חיובי, התוצאות שלנו טובות והניודים יורדים. ככל שהניודים יורדים, זה כמובן מסייע לתוצאות הכספיות. במקביל, הפעילויות האחרות ממשיכות להתפתח. אני מסתכל על השאלה אם אנחנו עומדים בתוכניות שהצבנו לעצמנו, וכרגע אנחנו רואים מומנטום חיובי גם בפעילות הליבה וגם בפעילויות האחרות."

חלק מפעילות האשראי מופנה לבנייה ולליווי פרויקטים, בתקופה שבה קיימים סימני שאלה סביב הענף. איך אתם שומרים על איכות החיתום?

"שני המנכ"לים המשותפים שלנו, שהם גם השותפים שלנו בחברה, גיל טופז והגר פרץ-דיין, הם אנשים עם עשרות שנות ניסיון בשוק האשראי. גיל היה מנכ"ל בנק ירושלים, ושניהם מכירים היטב את מערכות החיתום ואת תחומי האשראי לעסקים ולבנייה.

"יש כאן עשרות שנות ניסיון מצטברות. השוק תחרותי מאוד וגם קשה יותר, ולכן צריך להיות הרבה יותר בררן בחיתום, וזה מה שאנחנו עושים. אנחנו רואים גידול בבקשות האשראי, אבל גם גידול ברמת הסיכון בחלק מהבקשות. לכן הידקנו את החיתום שלנו."

הגידול בבקשות האשראי נובע מכך שהבנקים מקשיחים את התנאים ומפנים לקוחות לגופים חוץ-בנקאיים?

"אני יכול להגיד לך אפילו את ההפך. הבנקים נלחמים היום על עסקאות שבמקומות מסוימים הם לא היו מסתכלים עליהן בעבר. אנחנו רואים גופים שמגיעים אלינו בבקשת אשראי, אנחנו מאשרים להם אשראי בריבית מסוימת, ואז הבנק מציע להם ריבית טובה יותר ונלחם על העסקה. זה לא מצב שבו הבנקים פשוט לא נותנים אשראי. השינוי בביקוש נובע גם ממה שקורה במשק."

מה היתרון היחסי של אלטשולר שחם בתחום האשראי?

"יש כמה דברים שעוזרים לנו. הראשון הוא המותג. אלטשולר שחם הוא מותג חזק של שנים רבות, שנותן ביטחון גם למי שלוקח מאיתנו אשראי וגם למי שמקבל מאיתנו ערבות.

"הדבר השני הוא העוצמה הפיננסית של הגוף, גם מול נותני האשראי וגם מבחינת היכולת שלנו לעמוד בהתחייבויות. הדבר השלישי הוא הצוות שמוביל ומנהל את התחום. מדובר באנשים עם ניסיון רב שהגיעו מהמערכת הבנקאית, כולל תפקידים בכירים בבנקים ובמערכי חיתום. הניסיון שלהם אינו מגיע רק מתחום האשראי החוץ-בנקאי, אלא גם מהמערכת הבנקאית, שהיא המערכת הגדולה ביותר למתן אשראי בישראל. אני חושב שזה שילוב מנצח."

ההוצאות ירדו ביותר מ-7%. האם אפשר לייחס חלק מההתייעלות לשימוש ב-AI?

"אנחנו כל הזמן מנסים להשתפר. בכל הקשור ל-AI, לא רק אנחנו אלא השוק כולו עדיין נמצא בחיתולים. כדי להגיע למצב שבו AI תופס מקום משמעותי בגוף כמו שלנו יידרש עוד זמן, וזה נכון גם לגבי גופים אחרים.

"אנחנו מנסים כל הזמן לשפר את השירות ללקוחות, להתייעל ולהביא להם פתרונות טובים יותר. אנחנו לא מחפשים רק את המקום שבו אפשר להוציא פחות כסף. המטרה היא לתת שירות טוב יותר בצורה יעילה יותר. יש מקומות שבהם אנחנו מתייעלים בהוצאות, אבל אי אפשר לומר שה-AI הוא שהביא אותנו לירידה הנוכחית בהוצאות.

"ההתייעלות היא תוצאה של מכלול שלם ושל צוותי הניהול. מה שאמרתי על צוות המנהלים בפעילות האשראי נכון גם לגבי יתר החברות שלנו. כשיש מנהלים טובים שמנהלים את העסק, הם מנסים כל הזמן לאתגר את עצמם ולעשות את אותה עבודה בצורה יעילה וטובה יותר. זה הכוח שלנו."

האם אתה מעריך שהפערים מול המתחרים ומשכך גם במניה ייסגרו?

"אין לי כדור בדולח שיכול לומר מה יהיה קדימה. אני מאוד מרוצה ממה שקורה, מהשיפור שאנחנו רואים, מהמהלכים שביצענו, מהמנהלים שבנינו בעולם ההשקעות ומהאנשים שמובילים את התחום. אני מאמין שגם התוצאות יגיעו, משום שכשעושים משהו טוב, בסופו של דבר גם התוצאות מגיעות."

הוספת תגובה
10 תגובות | לקריאת כל התגובות

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    יאיר 21/08/2026 11:41
    הגב לתגובה זו
    ריבית גבוהה לא הורגת טכנולוגיה טובה.ההיפך מפרידה בין חברות אמיתיות לבאז. המספר 6% זה מה שתפס אותי בכתבה
  • 7.
    נווה 21/08/2026 08:02
    הגב לתגובה זו
    כל 3 ימים מעדכנים תשואותבאלשולר צריך לחכות חודשלמה
  • יאיר 21/08/2026 13:16
    הגב לתגובה זו
    ריבית גבוהה לא הורגת טכנולוגיה טובה. ההיפך מפרידה בין חברות אמיתיות לבאז. המספר 6% זה מה שתפס אותי בכתבה
  • 6.
    לא נוגע בהם עם מקל מתנשאים שחצנים רודפי בצע (ל"ת)
    איתן 21/08/2026 00:22
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    BABA 20/08/2026 14:06
    הגב לתגובה זו
    העם נבון!מי שנגד המדינה יענש בחומרה רבה. לכו לשרוף את הכסף בסין באירלנד ואל תשקיעו בישראל. מי שנגד ישראל אלוקים מעניש אותו רק חבל שזה בא על חשבון החוסכ
  • 4.
    איל 20/08/2026 13:54
    הגב לתגובה זו
    שרות לקוחות פשוט לא טוב
  • 3.
    dor 20/08/2026 13:52
    הגב לתגובה זו
    הרוחיות נשחקת. נכסים מנוהלים עם טרנד שלילי וגם דמי ניהול פר שקל מופחתים. מכפיל 14 על הדוחות האחרונים כשהחברה בדעיכה. לצורך השוואה המכפיל של אנליסט על סמך 2 דוחות אחרונים 10. ואנליסט בצמיחה. המכפיל של אטראו נמוך יותר. אלטשולר שחם עדיין מאד יקרה...
  • 2.
    מוטי 20/08/2026 12:51
    הגב לתגובה זו
    יקח זמן לשקם את התדמית שנפגעה מאודזה צריך להיות מגובה בתשואות ולא בדיבורים
  • יאיר 21/08/2026 11:41
    הגב לתגובה זו
    בקיצור ריבית גבוהה לאהורגת טכנולוגיה טובה.ההיפך מפרידה בין חברות אמיתיות לבאז. המספר 6% זה מה שתפס אותי בכתבה
  • 1.
    אחלה מניה (ל"ת)
    הדר 20/08/2026 12:51
    הגב לתגובה זו