בין התייצבות עסקית למצוקה מתמשכת במשקי הבית

דו"ח סיכום הפעילות לשנת 2025 של אגף הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, פורס תמונת מצב מורכבת של הכלכלה והחברה. בחינת הנתונים מצביעה על שני תהליכים בולטים הראויים לדיון. מצד אחד: אינדיקציות המלמדות על התייצבות במגזר העסקי לאחר שנת 2024. מצד שני: המשך מגמת הגידול בכניסה להליכים בקרב יחידים. כמו כן, ניכרת הרחבה בשימוש בכלי ההכשרה הכלכלית במסגרת תכלית השיקום של החוק.

המשק מאבד עשרות מיליארדי שקלים בשנה בחובות אבודים

בחינה השוואתית מצביעה על פער בין המתרחש בעולם התאגידים לבין הנתונים הנוגעים ליחידים. במגזר התאגידי: שנת 2024 התאפיינה בשיא של בקשות לפתיחת הליכים מצד תאגידים, עם 1,632 בקשות. לעומת זאת, בשנת 2025 הוגשו 1,058 בקשות - ירידה של 35.2%. בשנת 2024, בשיא המשבר הכלכלי, הוגשו 53 בקשות לעיכוב הליכים ו-79 בקשות להסדר. לעומת זאת, בשנת 2025 נרשמה ירידה ברורה גם באפיקים אלה, עם 36 בקשות בלבד לעיכוב הליכים (ירידה של 32.1%) ו-60 בקשות להסדר (ירידה של 24.1%).

ביחידים: בשנת 2025 נרשמה עלייה של 11.8% בסך הבקשות לפתיחת הליכים שהוגשו על ידי יחידים ונושים לממונה ולרשות האכיפה והגבייה - 22,706 בקשות לעומת 20,309 בקשות בשנת 2024. כאשר מביאים בחשבון את כל סוגי הבקשות אשתקד, לרבות בקשות להסדרי חוב ועיכוב הליכים, מגיע המספר הכולל ל-23,822. היקף כל ההליכים של יחידים עומד על 56,878 הליכים - נתון המשקף את עומק המצוקה הכלכלית שעימה מתמודדים משקי הבית.

מדוע יש הבדל במגמות

הפער המובהק בין המגמות במגזר העסקי לבין המגזר הפרטי מאפשר להציע מספר הסברים כלכליים ומבניים:

* התייצבות הפעילות העסקית וספיגת הזעזוע. גל הכניסה להליכים של חברות בשנת 2024 סימן את נקודת השיא של השפעות המלחמה והזעזוע הראשוני על עסקים שהיו ממונפים או חשופים במיוחד. הירידה הדרסטית שנרשמה בשנת 2025 משקפת התייצבות ממשית של הפעילות העסקית במשק לאחר שיא המלחמה. עסקים שצלחו את שלב הבלימה הראשוני, השכילו להתאים את מודל ההפעלה ומבנה ההוצאות למציאות המתמשכת.

* ההשפעה המושהית והצטברות עומס יוקר המחיה על משקי הבית. בעוד שתאגידים יכולים לבצע התאמות תפעוליות מהירות, משקי הבית סופגים שחיקה מתמשכת. שיעור הריבית שהופחת רק בשנת 2026, ההתייקרויות הרוחביות ואי-הוודאות התעסוקתית מביאים לשחיקה הדרגתית אך עמוקה של כושר ההחזר. הפנייה של יחיד להליך חדלות פירעון היא לרוב התחנה האחרונה, המבשילה בפיגור של חודשים רבים לאחר מיצוי חסכונות, נטילת הלוואות גישור ומתיחת מסגרות האשראי לקצה גבול היכולת.

* עלייה במודעות החברתית לשיקום כלכלי. ניתן לשער כי הגידול בתיקי היחידים נובע גם מהפנמה גוברת בציבור של תכליות החוק החדש - לא עוד סטיגמה עונשית של "פושט רגל", אלא כלי מוסדר ולגיטימי למחיקת חובות, ליווי פיננסי ויציאה לדרך חדשה, מה שמעודד חייבים לפנות מיוזמתם להליך ולא להיוותר בחובות אבודים בהוצאה לפועל.

נתון בולט נוסף העולה מן הדו"ח נוגע למימוש הכלים השיקומיים בחוק: עלייה חדה במספר החייבים המופנים לקורסים ולהכשרות להתנהלות כלכלית במסגרת תוכניות השיקום. בשנת 2023 הופנו 753 חייבים להכשרה כלכלית; בשנת 2024: עלה המספר ל-1,337; בשנת 2025 נרשמו 2,299 חייבים שהופנו להכשרה - עלייה של 72% לעומת 2024, ומספר הגבוה פי שלושה מנתוני 2023.

• מכר חשבוניות פיקטיביות, ישב בכלא - וביקש הפטר מחוב
• חובות בירושה: היורש משלם לכל היותר את מה שקיבל

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי ביקש להציב בראש מעייניו את שיקומו הכלכלי של היחיד, לצד השאת שיעור הפירעון לנושים. נתון זה של עליית שיעור החייבים שהופנו להכשרה עשוי להצביע על השרשה מעשית של תפיסת החוק בקרב הממונה והערכאות השיפוטיות, לפיה הליך חדלות הפירעון אינו מתמצה בגביית חובות או במתן הפטר פסיבי, אלא מבקש להקנות לחייב כלים מעשיים לניהול תקציב ולהתנהלות פיננסית מושכלת.

עם זאת, האתגר האמיתי ניצב כעת לפתחו של אגף הממונה: יצירת מנגנון פיקוח ומעקב ארוך טווח בשנים הקרובות. יהיה זה הכרחי לבחון באופן מחקרי ומבוסס-נתונים את מצבם של היחידים שסיימו את ההכשרות וקיבלו הפטר - האם ההכשרה אכן מנעה את הידרדרותם החוזרת למלכודת החובות, שיפרה את השתלבותם במשק והביאה לשינוי דפוסי צריכה? רק מעקב שיטתי יוכל לאשש האם מדובר בכלי שיקומי אפקטיבי שמצדיק את המשך הרחבתו ודיוקו.

 עו"ד אלעד עפארי, שותף במחלקת חדלות פירעון, משרד נשיץ-ברנדס-אמיר (צילום: גדי סיארה)

.