נציב התלונות על שופטים: למעט ככל האפשר בדיונים מחוץ לפרוטוקול

נציב תלונות הציבור על שופטים, אשר קולה, אומר, כי מוטב למעט בפרקטיקה של קיום דיונים "מחוץ לפרוטוקול". זאת, על מנת למנוע מצב של "חלל ראייתי", שעלול לפגוע ביכולת לברר בדיעבד מה התרחש בדיון, וגם על מנת להגביר את השקיפות ואת אמון הציבור. להנחיותיו של הנציב אין תוקף מחייב, אם כי הפרתן עלולה להובילו למצוא תלונות נגד שופטים כמוצדקות.

קולה פרסם חוות דעת מקיפה, בה הוא מסכם את עמדתו לגבי פרטיקה שהיא מקובלת במיוחד במשפט האזרחי - וביתר שאת בתביעות קטנות ובדיוני קדם-משפט. תומכיה טוענים, כי היא מאפשרת לצדדים להתבטא בחופשיות, לחדד את העמדות ואף לנהל מו"מ. קולה - שהיה סגן נשיא בית המשפט המחוזי בנוף הגליל ועסק בעיקר בתחום הפלילי - סבור שיש להמעיט בשימוש בה.

קולה אומר: "בדיון מקדמי אין כל מניעה ואף רצוי הוא, כי דברי בית המשפט לצדדים והשיח ביניהם ימצאו ככל האפשר ביטוי בפרוטוקול אלא אם כן יש נסיבות של ממש המונעות זאת. רצוי, ככלל, להעלות דברים על הכתב ובכך יימנעו תקלות או מחלוקות בנושא 'מי אמר מה', ואף יוסר החשש שמא נאמרו דברים שלא היו צריכים להיאמר, שמא הובטחו הבטחות שמוטב שלא היו ניתנות". קולה מוסיף: "שעה שמתקיים דיון שכזה יש לתעד, ולו בתמצית, את עיקרי הדברים שנאמרו בחלק זה של הדיון", כמו גם את הסכמות הצדדים לקיומו.

עוד אומר קולה: "אין לפרט בפרוטוקול תוכן הצעות פשרה שנדחו, אך ראוי לציין בפרוטוקול את עובדת קיומו של ניסיון פשרה; את הצעות בית המשפט לסיים את ההליך בפשרה; ואת ההסבר שנתן בית המשפט במסגרת הצעות פשרה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט לגבי סעיף זה. ככלל, ניתן לפרט את הצעת הפשרה לצורכי שימור הזיכרון, כאשר מדובר בהצעת פשרה אשר הצדדים נדרשים להגיב לה במועד מאוחר יותר". קולה מדגיש, כי הנחיותיו חלות גם על בתי המשפט לתביעות קטנות.

לדברי קולה, "שעה שהדיון מתועד על דרך ההקלטה, ההקלטה חייבת להיות מלאה ולתעד את מלוא קורות הדיון כמתחייב בדין. ככלל, אין לעצור את ההקלטה שעה שמדובר בדברים שחובה לתעדם בפרוטוקול". עוד הוא קובע: "יש לתעד בפרוטוקול התנהגויות שליליות או חריגות באולם, לרבות נסיבות הוצאתו של צד או אדם מאולם בית המשפט. התיעוד צריך להיות מפורט ולא לקוני".