מניות אגרות חוב השקעה
צילום: Marga Santoso on Unsplash

שוק החוב הקונצרני רותח: "זינוק של 23% בגיוסי חוב במגזר הנדל"ן"

פעילות אינטנסיבית במיוחד מתרחשת בשוק החוב הקונצרני בישראל, על רקע סיכונים כלכליים גוברים. למרות הריביות הגואות והחששות מהאטה, המוסדיים ממשיכים להזרים כספים בהיקפים משמעותיים לשוק
עוזי גרסטמן | (1)
במהלך החודשים האחרונים, ממשיך שוק החוב הקונצרני בישראל לצבור תאוצה ולהפוך לאחד מהשחקנים המרכזיים בכלכלה המקומית. כך עולה מסקירה שפרסמה היום מידרוג. חברות רבות בשוק הישראלי פונות לגיוסי חוב מתוך רצון לנצל את התנאים הנוחים בשוק, תוך שהן מציעות למשקיעים הזדמנות להשתתף באחת ההשקעות הפיננסיות המסקרנות והיציבות ביותר הקיימות כיום. ב-2024, בייחוד באוגוסט, חלה עלייה משמעותית בנפח ההנפקות וגיוסי החוב של חברות ישראליות. כך לדוגמה, הסכום הכולל של ההנפקות בשוק החוב הקונצרני הגיע לכ-6.7 מיליארד שקל – סכום מרשים שממחיש את הביקוש הגבוה מצד המשקיעים להנפקות מסוג זה. בשיחה עם מנכ"ל מידרוג, אבי שטרנשוס, הוא אומר שבדומה לנתוני עבר ביחס לחודשי אוגוסט, המתאפיינים לרוב ברמות גיוס נמוכות בהינתן שהחברות מפרסמות את תוצאותיהן הכספיות, אוגוסט השנה היה שונה מקודמיו. לדבריו, "עיקר ההאטה מיוחסת לירידה בהנפקות מצד המגזר הפיננסי, לעומת התקופות המקבילות ב-2023 ו-2022, כשהירידה בצורך לגייס מגיעה על רקע רווחי השיא וגידול בפיקדונות הציבור שרשמו הבנקים בנטרול הסקטור הפיננסי, ניתן דווקא להצביע על ביצועי יתר שהציג שוק החוב הקונצרני לעומת שנים קודמות. כך, היקף ההנפקות מתחילת השנה הוא כ-40.7 מיליארד שקל ערך נומינלי (ע.נ), לעומת כ-38.2 מיליארד שקל ע.נ. בינואר-אוגוסט ב-2023, המשקף עלייה של כ-6%.  מהסקירה עולה כי חלק ניכר מהגיוסים נרשמו בקרב חברות ענק ישראליות, שהובילו את המגמה, כמו קבוצת עזריאלי, שהתמקדה בגיוס חוב לטווח ארוך (אג"ח לעשר שנים) בהיקף של כ-2.1 מיליארד שקל. חברות נוספות שנמצאות במוקד הן חברות התקשורת, האנרגיה והתשתיות, שבעקבות יציבותן הפיננסית והביקוש הגבוה, הצליחו למשוך משקיעים רבים להנפקותיהן. מה אתם רואים כיום בשוק האג"ח בהשוואה לעבר? "בדומה לנתוני עבר ביחס לחודשי אוגוסט, המתאפיינים לרוב ברמות גיוס נמוכות בהינתן שהחברות מפרסמות את תוצאותיהן הכספיות, גם אוגוסט השנה היה שונה מקודמיו. לצד זאת, עיקר ההאטה מיוחסת לירידה בהנפקות מצד המגזר הפיננסי, לעומת התקופות המקבילות ב-2023 ו-2022, כשהירידה בצורך לגייס מגיעה על רקע רווחי השיא וגידול בפיקדונות הציבור שרשמו הבנקים בנטרול הסקטור הפיננסי, ניתן דווקא להצביע על ביצועי יתר שהציג שוק החוב הקונצרני לעומת שנים קודמות. כך, היקף ההנפקות מתחילת השנה הוא כ-40.7 מיליארד שקל ערך נומינלי (ע.נ), לעומת כ-38.2 מיליארד שקל ע.נ. בינואר-אוגוסט ב-2023, המשקף עלייה של כ-6%.  איזה חברות מצליחות יותר להנפיק כיום? "בפילוח הסקטורים המגייסים, מגזר הנדל"ן נותר דומיננטי וממשיך להוביל את היקף ההנפקות ב-2024 עם כ-52% מסך ההנפקות המצרפיות השנה. בינואר-אוגוסט 2024 הסתכם היקף ההנפקות במגזר הנדל"ן בכ-26.2 מיליארד שקל ע.נ., המשקף זינוק של כ-23% לעומת כ-21.3 מיליארד שקל ע.נ. שגויסו בינואר-אוגוסט 2023. "היקפי הגיוס היציבים עד כה, נרשמים בזמן שהמשק כלוא במצב מאתגר נוכח המלחמה וסביבת הריבית הגבוהה, שצפויה להישאר ברמתה לאור העלייה באינפלציה, שמטבען עשויות לרסן את התיאבון בשוק להנפקות וגיוסים".

הריבית הנמוכה דחפה חברות לחפש מקורות מימון חדשים

בנק ישראל שמר בשנים האחרונות על ריבית נמוכה יחסית - דבר שדחף את החברות לחפש מקורות מימון חדשים ולהנפיק אג"ח. הריבית הנמוכה הביאה לכך שהמשקיעים, שמחפשים תשואות גבוהות יותר, נמשכים לשוק החוב הקונצרני כאפיק השקעה מועדף. לפי נתוני אוגוסט, נרשמו תשואות של בין 4% ל-5% על אג"ח של חברות בעלות דירוג גבוה. המשקיעים הקטנים גם הם מצטרפים לחגיגה, כשההנפקות הקונצרניות נהפכו לנגישות יותר עבורם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות שמאפשרות השתתפות בהנפקות באופן מקוון, בקלות ובפשטות. השקעות בחוב קונצרני אינן חפות מסיכונים. אף שהתשואות עשויות להיראות מפתות, חשוב לזכור כי קיימים סיכונים פיננסיים, כמו שינויים בריבית העתידית או ירידה ברמת האשראי של החברה המנפיקה. כך למשל, אם תחול הרעה במצב הכלכלי של החברה המנפיקה, ייתכן שהיא תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשקיעים. מצד שני, עבור משקיעים שמחפשים סיכון נמוך יותר מאשר בשוק המניות, אג"ח של חברות מבוססות מציעות אלטרנטיבה יציבה יחסית. התשואות הקבועות והידועות מראש שמציעות האג"ח מהוות מקור הכנסה קבוע, וניתן לצפות את התשואה בצורה מדויקת יותר לעומת מניות.

התחזית: המשך עלייה בהנפקות החוב

התחזיות לעתיד שוק החוב הקונצרני בישראל מצביעות על המשך העלייה בהנפקות ובפעילות בשוק זה. חברות רבות צפויות להמשיך ולנצל את התנאים הנוחים בשוק, כשהן מציעות לציבור המשקיעים אלטרנטיבה מעניינת להשקעה המסורתית בשוק ההון. עם זאת, כאמור, הסיכון הכרוך בהשקעה זו אינו מבוטל, ולכן חשוב שהמשקיעים ימשיכו לנהל את הסיכונים בצורה מושכלת. למי שמחפש איזון בין סיכון לתשואה, השקעה בחוב קונצרני עשויה להיות הפתרון המתאים ביותר. שוק החוב הקונצרני בישראל הוא חלק מתופעה גלובלית רחבה יותר, כשחברות בכל רחבי העולם פונות לגיוסי חוב על רקע הריביות הנמוכות. ואולם בעוד שבשווקים כמו ארה"ב ואירופה נרשמת פעילות ענפה בתחום זה, בישראל השוק נמצא עדיין בתהליכי התפתחות. הרגולציה הישראלית עוסקת בשנים האחרונות בהידוק הפיקוח על התחום, במטרה להבטיח שהגיוסים יבוצעו תוך שמירה על יציבות השוק והגנה על המשקיעים. כך לדוגמה, חברות שמנפיקות חוב נדרשות לפרסם תשקיפים מעמיקים הכוללים פירוט על מצבן הפיננסי, הסיכונים הכרוכים בהשקעה והשימושים בהון המגויס. צעדים אלה תורמים להגברת האמון של המשקיעים ומגדילים את השקיפות בשוק.

תנאים טובים יותר למשקיעים

במהלך השנה האחרונה חלה גם עלייה בתחרות בשוק החוב הקונצרני. חברות רבות מציעות הנפקות עם תנאים טובים יותר למשקיעים במטרה למשוך אותם - מה שמוביל לתשואות גבוהות יותר ולהזדמנויות השקעה מגוונות. כך למשל, חברות מתחום הנדל"ן והתשתיות שהנפיקו אג"ח הציעו בשנים האחרונות ריביות ותנאים תחרותיים יותר - מה שהוביל למשיכת קהל משקיעים רחב ומגוון. לסיכום, במדורג סבורים שההזדמנויות שמציע שוק החוב הקונצרני בישראל כיום נראות מבטיחות יותר מתמיד. התנאים הכלכליים, הריבית הנמוכה והביקוש הגבוה מצד המשקיעים יוצרים כר פורה להנפקות חוב נוספות בעתיד הקרוב. עם זאת, יש להמשיך ולעקוב אחר השינויים בשוק ולהיות מוכנים להתמודד עם האתגרים שעלולים להופיע, כדי להבטיח שההשקעה תהיה רווחית ובטוחה ככל הניתן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ותיק 29/08/2024 07:06
    הגב לתגובה זו
    קרנות פנסיה והשתלמות. כלומר עם ישראל, בין אם הוא מברך על הבחירה הזו או לא. סוג של לקוח שבוי.
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? שבבים, בנקים ומניות הביטחון

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |

המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0.97%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי. 

סיפור הצלחה ישראלי מרשים ולא יחיד, אבל מה העתיד של נובה? חברות ישראליות גדולות בתעשייה הזו ובתעשייה של מערכות בדיקה לבסוף נמכרות. האם זה מה שיקרה כאן? והאם שווי של 10 מיליארד לא מוגזם? היא במכפיל רווח עתידי של 35. נראה שמה שיכול להעלות את המניה בעתיד זו מכירה-אקזיט. החדשות הטובות של העסק מגולמות באופן כנראה מלא במכפיל. המניה עברה כבר מזמן את מחירי היעד שניתנו לה. כל פעם מחדש האנליסטים מספקים מחיר יעד ותוך כמה חודשים המניה חוצה אותו.