שוק החוב הקונצרני רותח: "זינוק של 23% בגיוסי חוב במגזר הנדל"ן"

פעילות אינטנסיבית במיוחד מתרחשת בשוק החוב הקונצרני בישראל, על רקע סיכונים כלכליים גוברים. למרות הריביות הגואות והחששות מהאטה, המוסדיים ממשיכים להזרים כספים בהיקפים משמעותיים לשוק
עוזי גרסטמן | (1)
במהלך החודשים האחרונים, ממשיך שוק החוב הקונצרני בישראל לצבור תאוצה ולהפוך לאחד מהשחקנים המרכזיים בכלכלה המקומית. כך עולה מסקירה שפרסמה היום מידרוג. חברות רבות בשוק הישראלי פונות לגיוסי חוב מתוך רצון לנצל את התנאים הנוחים בשוק, תוך שהן מציעות למשקיעים הזדמנות להשתתף באחת ההשקעות הפיננסיות המסקרנות והיציבות ביותר הקיימות כיום. ב-2024, בייחוד באוגוסט, חלה עלייה משמעותית בנפח ההנפקות וגיוסי החוב של חברות ישראליות. כך לדוגמה, הסכום הכולל של ההנפקות בשוק החוב הקונצרני הגיע לכ-6.7 מיליארד שקל – סכום מרשים שממחיש את הביקוש הגבוה מצד המשקיעים להנפקות מסוג זה. בשיחה עם מנכ"ל מידרוג, אבי שטרנשוס, הוא אומר שבדומה לנתוני עבר ביחס לחודשי אוגוסט, המתאפיינים לרוב ברמות גיוס נמוכות בהינתן שהחברות מפרסמות את תוצאותיהן הכספיות, אוגוסט השנה היה שונה מקודמיו. לדבריו, "עיקר ההאטה מיוחסת לירידה בהנפקות מצד המגזר הפיננסי, לעומת התקופות המקבילות ב-2023 ו-2022, כשהירידה בצורך לגייס מגיעה על רקע רווחי השיא וגידול בפיקדונות הציבור שרשמו הבנקים בנטרול הסקטור הפיננסי, ניתן דווקא להצביע על ביצועי יתר שהציג שוק החוב הקונצרני לעומת שנים קודמות. כך, היקף ההנפקות מתחילת השנה הוא כ-40.7 מיליארד שקל ערך נומינלי (ע.נ), לעומת כ-38.2 מיליארד שקל ע.נ. בינואר-אוגוסט ב-2023, המשקף עלייה של כ-6%.  מהסקירה עולה כי חלק ניכר מהגיוסים נרשמו בקרב חברות ענק ישראליות, שהובילו את המגמה, כמו קבוצת עזריאלי, שהתמקדה בגיוס חוב לטווח ארוך (אג"ח לעשר שנים) בהיקף של כ-2.1 מיליארד שקל. חברות נוספות שנמצאות במוקד הן חברות התקשורת, האנרגיה והתשתיות, שבעקבות יציבותן הפיננסית והביקוש הגבוה, הצליחו למשוך משקיעים רבים להנפקותיהן. מה אתם רואים כיום בשוק האג"ח בהשוואה לעבר? "בדומה לנתוני עבר ביחס לחודשי אוגוסט, המתאפיינים לרוב ברמות גיוס נמוכות בהינתן שהחברות מפרסמות את תוצאותיהן הכספיות, גם אוגוסט השנה היה שונה מקודמיו. לצד זאת, עיקר ההאטה מיוחסת לירידה בהנפקות מצד המגזר הפיננסי, לעומת התקופות המקבילות ב-2023 ו-2022, כשהירידה בצורך לגייס מגיעה על רקע רווחי השיא וגידול בפיקדונות הציבור שרשמו הבנקים בנטרול הסקטור הפיננסי, ניתן דווקא להצביע על ביצועי יתר שהציג שוק החוב הקונצרני לעומת שנים קודמות. כך, היקף ההנפקות מתחילת השנה הוא כ-40.7 מיליארד שקל ערך נומינלי (ע.נ), לעומת כ-38.2 מיליארד שקל ע.נ. בינואר-אוגוסט ב-2023, המשקף עלייה של כ-6%.  איזה חברות מצליחות יותר להנפיק כיום? "בפילוח הסקטורים המגייסים, מגזר הנדל"ן נותר דומיננטי וממשיך להוביל את היקף ההנפקות ב-2024 עם כ-52% מסך ההנפקות המצרפיות השנה. בינואר-אוגוסט 2024 הסתכם היקף ההנפקות במגזר הנדל"ן בכ-26.2 מיליארד שקל ע.נ., המשקף זינוק של כ-23% לעומת כ-21.3 מיליארד שקל ע.נ. שגויסו בינואר-אוגוסט 2023. "היקפי הגיוס היציבים עד כה, נרשמים בזמן שהמשק כלוא במצב מאתגר נוכח המלחמה וסביבת הריבית הגבוהה, שצפויה להישאר ברמתה לאור העלייה באינפלציה, שמטבען עשויות לרסן את התיאבון בשוק להנפקות וגיוסים".

הריבית הנמוכה דחפה חברות לחפש מקורות מימון חדשים

בנק ישראל שמר בשנים האחרונות על ריבית נמוכה יחסית - דבר שדחף את החברות לחפש מקורות מימון חדשים ולהנפיק אג"ח. הריבית הנמוכה הביאה לכך שהמשקיעים, שמחפשים תשואות גבוהות יותר, נמשכים לשוק החוב הקונצרני כאפיק השקעה מועדף. לפי נתוני אוגוסט, נרשמו תשואות של בין 4% ל-5% על אג"ח של חברות בעלות דירוג גבוה. המשקיעים הקטנים גם הם מצטרפים לחגיגה, כשההנפקות הקונצרניות נהפכו לנגישות יותר עבורם באמצעות פלטפורמות דיגיטליות שמאפשרות השתתפות בהנפקות באופן מקוון, בקלות ובפשטות. השקעות בחוב קונצרני אינן חפות מסיכונים. אף שהתשואות עשויות להיראות מפתות, חשוב לזכור כי קיימים סיכונים פיננסיים, כמו שינויים בריבית העתידית או ירידה ברמת האשראי של החברה המנפיקה. כך למשל, אם תחול הרעה במצב הכלכלי של החברה המנפיקה, ייתכן שהיא תתקשה לעמוד בהתחייבויותיה כלפי המשקיעים. מצד שני, עבור משקיעים שמחפשים סיכון נמוך יותר מאשר בשוק המניות, אג"ח של חברות מבוססות מציעות אלטרנטיבה יציבה יחסית. התשואות הקבועות והידועות מראש שמציעות האג"ח מהוות מקור הכנסה קבוע, וניתן לצפות את התשואה בצורה מדויקת יותר לעומת מניות.

התחזית: המשך עלייה בהנפקות החוב

התחזיות לעתיד שוק החוב הקונצרני בישראל מצביעות על המשך העלייה בהנפקות ובפעילות בשוק זה. חברות רבות צפויות להמשיך ולנצל את התנאים הנוחים בשוק, כשהן מציעות לציבור המשקיעים אלטרנטיבה מעניינת להשקעה המסורתית בשוק ההון. עם זאת, כאמור, הסיכון הכרוך בהשקעה זו אינו מבוטל, ולכן חשוב שהמשקיעים ימשיכו לנהל את הסיכונים בצורה מושכלת. למי שמחפש איזון בין סיכון לתשואה, השקעה בחוב קונצרני עשויה להיות הפתרון המתאים ביותר. שוק החוב הקונצרני בישראל הוא חלק מתופעה גלובלית רחבה יותר, כשחברות בכל רחבי העולם פונות לגיוסי חוב על רקע הריביות הנמוכות. ואולם בעוד שבשווקים כמו ארה"ב ואירופה נרשמת פעילות ענפה בתחום זה, בישראל השוק נמצא עדיין בתהליכי התפתחות. הרגולציה הישראלית עוסקת בשנים האחרונות בהידוק הפיקוח על התחום, במטרה להבטיח שהגיוסים יבוצעו תוך שמירה על יציבות השוק והגנה על המשקיעים. כך לדוגמה, חברות שמנפיקות חוב נדרשות לפרסם תשקיפים מעמיקים הכוללים פירוט על מצבן הפיננסי, הסיכונים הכרוכים בהשקעה והשימושים בהון המגויס. צעדים אלה תורמים להגברת האמון של המשקיעים ומגדילים את השקיפות בשוק.

תנאים טובים יותר למשקיעים

במהלך השנה האחרונה חלה גם עלייה בתחרות בשוק החוב הקונצרני. חברות רבות מציעות הנפקות עם תנאים טובים יותר למשקיעים במטרה למשוך אותם - מה שמוביל לתשואות גבוהות יותר ולהזדמנויות השקעה מגוונות. כך למשל, חברות מתחום הנדל"ן והתשתיות שהנפיקו אג"ח הציעו בשנים האחרונות ריביות ותנאים תחרותיים יותר - מה שהוביל למשיכת קהל משקיעים רחב ומגוון. לסיכום, במדורג סבורים שההזדמנויות שמציע שוק החוב הקונצרני בישראל כיום נראות מבטיחות יותר מתמיד. התנאים הכלכליים, הריבית הנמוכה והביקוש הגבוה מצד המשקיעים יוצרים כר פורה להנפקות חוב נוספות בעתיד הקרוב. עם זאת, יש להמשיך ולעקוב אחר השינויים בשוק ולהיות מוכנים להתמודד עם האתגרים שעלולים להופיע, כדי להבטיח שההשקעה תהיה רווחית ובטוחה ככל הניתן.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ותיק 29/08/2024 07:06
    הגב לתגובה זו
    קרנות פנסיה והשתלמות. כלומר עם ישראל, בין אם הוא מברך על הבחירה הזו או לא. סוג של לקוח שבוי.
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 1.52%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".

אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי
סקירה

עליות במניות הביטחוניות בהובלת בית שמש שעולה עד 4%; ת"א 35 יורד 0.4%

המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית

מערכת ביזפורטל |

המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים מתונות, ת"א 35 יורד כ-0.4%, לעומתו ת"א 90 מוחק את רוב הירידה ונסחר כעת ביציבות סביב ה-0.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר מדד הבנקים יורד 0.4% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.3%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.


בנק ישראל פרסם תחזיות לפיהן תהיה אינפלציה מתונה יחסית, ריבית בירידה וצמיחה גבוהה. הבורסה, מתמחרת אופטימיות וציפייה לסיום המלחמה ולתקופת שגשוג. אלא שצמיחה גבוהה ומהירה לא משתלבת עם ריבית נמוכה ולרוב גם לא עם ירידה באינפלציה. האם התחזיות של בנק ישראל להורדת ריבית ולצמיחה מוגזמות? כל השאלות והתשובות שחשוב לכם לדעת


השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה, אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?

ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון

בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.