המטרו יהפוך את תל אביב לאתר בנייה - נמיר-סבידור הוא המוקד הראשון; איזה שכונות באות בתור?

פרויקט המטרו בגוש דן, מערכת הסעת ההמונים התת-קרקעית הגדולה ביותר שתוקם בישראל, עבר משלב התכנון המוקדם להתחלת עבודות בשטח. העבודות המקדימות החלו בנובמבר באזור תחנת סבידור מרכז על ציר נמיר בתל אביב, והן צפויות להתרחב בהדרגה לאורך 2026. האזור הזה, שמשמש צומת מרכזי לתחבורה ציבורית ופרטית, כולל מסילות רכבת, מסופי אוטובוסים וחיבורים לנתיבי איילון, מה שהופך אותו לנקודה רגישה במיוחד. 

חפירת פירים ראשונים והעתקת תשתיות כבר גורמות לצמצום נתיבים, שינויי תנועה והסטת עומסים לרחובות סמוכים, מה שמשפיע על זרימת התנועה בכל האזור המטרופוליני שגם ככה סובל מצמצום נתיבים ועובודת תשתית רבות על רקע הרכבת הקלה. 

הנחת אבן הפינה הרשמית לפרויקט המטרו בדצמבר סימנה את תחילת השלב ההנדסי הרחב. הפרויקט כולל שלושה קווים עיקריים, M1, M2 ו-M3, שיעברו דרך 24 רשויות בגוש דן, עם כ-160 קילומטרים של מנהרות ו-110 תחנות תת-קרקעיות. השלב הראשון, שמתמקד בכריית 80 קילומטרים של מנהרות כפולות וכ-60 תחנות, מוערך ב-65 מיליארד שקל, אבל זה גם יכול להגיע ל-80-90 ואפילו 100 מיליארד שקל.

והמכרזים צפויים להיפתח בסוף 2026. עד כה, העבודות כוללות הקמת מתחמי התארגנות נרחבים לאחסון חומרים, ייצור מקטעי מנהרות ופירי שילוח, מה שגורם לפגיעה בשטחים פתוחים ועירוניים. בדצמבר האחרון פרסם מבקר המדינה דו"ח שמצביע על כשלים משמעותיים, כולל עיכובים בתכנון, מחסור בכוח אדם מיומן וחוסר היערכות לאומית, מה שעלול להאריך את לוח הזמנים מעבר להשקה המתוכננת. הדו"ח מדגיש צורך ב-16,000 עובדים זרים ואלפי מהנדסים מומחים, אך המדינה מתקשה בגיוסם, מה שמעלה את העלויות הכוללות ל-150-200 מיליארד שקל. להרחבה: פרויקט המטרו בגוש דן יוצא לדרך: טעות היסטורית או הצלחה ענקית?.

• הדירה שלכם על מסלול המטרו? לפחות תקבלו פיצוי גדול
• אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העבודות החלו - עיר ללא הפסקה=עיר ללא תנועה

באזור נמיר-סבידור, העבודות כבר משנות את הסדרי התנועה, עם צמצום נתיבים והסטת קווי אוטובוס, מה שגורם לעומסים מוגברים בשעות השיא. האזור הזה מחבר בין רכבת כבדה, קווי רכבת קלה עתידיים כמו הסגול שצפוי להיפתח ב-2028, ומסופים אזוריים, כך שכל שיבוש משפיע על מיליוני נוסעים יומיים. מעבר לכך, הפרויקט דורש הפקעות קרקע נרחבות, כמו במקרה של מגרשים ביגאל אלון בתל אביב, שיועדו למגדלים אך יופקעו ללא זכויות בנייה.

ההתרחבות צפויה להגיע לאזורים נוספים בתל אביב במהלך 2026, כולל צומת השלום-נמיר-יגאל אלון, שמשמש עורק תחבורה מרכזי בין דרום, מזרח וצפון העיר. כאן, עבודות תשתית יגרמו לצמצום נתיבים ארוך טווח, שינויי תנועה תכופים והעברת עומסים לרחובות פנימיים, שמתקשים להתמודד עם תוספת התנועה. בלב העיר, אזור הבימה, החשמונאים והרחובות הסובבים ייכנסו לשלב עבודות מוקדם, עם צמצום מדרכות, הקמת גדרות והשפעה על נגישות למשרדים, מוסדות תרבות ועסקים. האזור הזה, רווי הולכי רגל ועסקים קטנים, סובל מצפיפות גבוהה, והעבודות יפגעו בזרימת הקהל היומיומית.

באזור שוק הכרמל, כיכר מגן דוד והרחובות הסמוכים, העבודות צפויות להתחיל בהדרגה, עם השפעה על פעילות מסחרית ותיירותית. האזור הזה פעיל לאורך כל היום, והחפירות יפגעו בתנועת הולכי הרגל, זרימת סחורות וחוויית השהות, תוך הוספת אי ודאות לעסקים. בצפון העיר, אזור פנקס-נמיר והשכונות הסמוכות יושפעו מוקדם יחסית, עם צמצום נתיבים, הסטת קווי אוטובוס והגברת עומסים בשכונות מגורים.

• עבודות שדרוג במחלף השלום: מפת החסימות וההסדרים הזמניים
• עברתם באדום או השתמשתם בטלפון? תשלמו עד 10,000 שקל
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• סוללות רכב חשמלי - כמה זמן 'מחזיקה' סוללה, מה גורם לאובדן...

ההשפעה חורגת מעומסי תנועה, ופוגעת במשתמשי תחבורה ציבורית והולכי רגל באמצעות העתקת תחנות, שינויי מסלולים ולוחות זמנים לא יציבים. משתמשים אלה, בניגוד לנהגים פרטיים שמשתמשים באפליקציות ניווט, מתקשים לתכנן שגרה יומית במציאות משתנה. עסקים קטנים לאורך התוואי סובלים מירידה בתנועת לקוחות, רעש מתמשך ופגיעה בנגישות, בעוד מנגנוני פיצוי מוגבלים בתנאים ובסכומים. בנוסף, הפרויקט מייצר כ-34 מיליון מטרים מעוקבים של עודפי עפר, מה שדורש תוכניות פינוי רחבות.

הפרויקט משלב עם תוכניות תחבורה נוספות, כמו קווי אוטובוסים מהירים שהתקציבים להם התנפחו לכמעט 6 מיליארד שקל נוספים, כולל הקו הצהוב שיקודם במיליארד שקל ויחבר בין תל אביב, רמת גן, גבעתיים ובני ברק. אלה כוללים תוספות לא תחבורתיות כמו ניקוז, מדרכות וכיכרות, מה שמעלה את העלויות הכוללות.

המטרו צפוי לשנות את פני גוש דן לטווח ארוך, אך השלבים הראשונים מביאים אתגרים מיידיים. העיכובים המצוינים בדו"ח המבקר, כולל חוסר התחייבות למועדי סיום, עלולים להשפיע על פרויקטים משיקים כמו המסילה המזרחית, שתיפתח חלקית ב-2026.