דו"ח המפקח: עמלות העו"ש עלו, העמלה "הדמיונית" התייקרה; ואיך להוזיל את העמלות?

בנק ישראל פרסם את דוח העמלות למחצית הראשונה של 2025, והנתונים מצביעים על המשך מגמת העלייה בהכנסות הבנקים מעמלות. סך ההכנסות מעמלות שגבו הבנקים ממשקי בית ועסקים קטנים הסתכם ב-3.1 מיליארד ש"ח בחצי שנה - כמעט 30% מהן מתחום ניירות הערך. העלות החודשית הממוצעת לניהול חשבון עו"ש והחזקת כרטיס חיוב עלתה ל-31.5 ש"ח, לעומת 29.1 ש"ח ב-2024.  כשמחשבים את  העמלה הממוצעת למשפחה מקבלים תשלום עמלות של מעל 200 שקל בחודש. חלק מזה בצדק. עמלות ניירות ערך, עמלות עו"ש, אבל זה מאוד יקר. בדיקה במקומות אחרים - בנקים דיגיטליים וחברות ברוקראז' תראה לכם שאתם יכולים לחסוך את העמלות בין שליש לחצי ודי בקלות.    

הדוח הזה של המפקח על הבנקים דניאל חחיאשווילי מלמד כמה תובנות, אבל יש בו משהו שאין והוא הכי חשוב. מי שכותב לנו את הדוח הזה - הפיקוח על הבנקים מהדהד את העמלות הגבוהות של הבנקים, אבל האשמה היא לא בבנקים - האשמה היא במפקח. זה דוח על כישלון גדול, עוד כישלון. הגיע הזמן להפנים שהשיטה לא עובדת - אי אפשר לתת למפקח לשמור על הבנקים. הוא חלק מאותה מערכת גדולה של "תן וקח", של "שמור לי ואשמור לך". 

סך ההכנסות מעמלות מתפלג כך:

• 29% - ניירות ערך
• 18% - כרטיסי חיוב
• 18% - חשבון עו"ש
• 12% - אשראי
• 6% - מטבע חוץ
• 16% - אחר

• סוף לעמלות הבנקים המיותרות?
• "העמלות בחודש ינואר - 95 שקל" - קיבלתם מהבנק הודעה, הנה השלבים להוזלת העמלות
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

עליה של 9% בהכנסות מניירות ערך

אחד הנתונים הבולטים בדוח הוא העלייה המשמעותית בהכנסות הבנקים מתחום ניירות הערך. בתקופה הנסקרת חלה עליה של 9% בהכנסות מעמלות ניירות ערך במונחים שנתיים. כ-29% מסך ההכנסות מעמלות - כמעט שליש - מגיעות מתחום ניירות הערך, שהפך לאחד ממקורות ההכנסה העיקריים של הבנקים.

עיקר העלייה נבע מגידול בפעילות הציבור בניירות ערך בחו"ל, שבא לידי ביטוי בגידול משמעותי בהכנסות מעמלת קנייה, מכירה ופדיון של ניירות ערך זרים.

דמי ניהול ניירות ערך: העמלה השנויה במחלוקת

בלב הדיון הציבורי על עמלות בנקאיות עומדת עמלת "דמי ניהול פיקדון ניירות ערך" - הידועה לשמצה בעבר בשם "דמי משמרת". מדובר בעמלה שנתית שהבנקים גובים מהלקוחות על עצם החזקת ניירות הערך בחשבון, ללא קשר לפעילות מסחרית בפועל. העמלה נגבית כאחוז מהשווי הכולל של התיק, ובדרך כלל נעה בטווח של 0.2%-0.4% בשנה. למשקיע המחזיק תיק השקעות בשווי של 500 אלף שקל, משמעות הדבר היא תשלום של בין 1,000 ל-2,000 שקל בשנה - רק על עצם החזקת ניירות הערך, עוד לפני ביצוע אפילו עסקה אחת.

הנתונים בדוח חושפים פערים משמעותיים בין הבנקים. עבור תיקים בהיקף של 25 עד 50 אלף שקל, הבנק הבינלאומי גובה 0.52%, בעוד בנק ירושלים גובה 0.14% בלבד - פער של פי 3.7. עבור תיקים בהיקף של 200-400 אלף שקל, בנק מסד גובה 0.52% לעומת 0.12% בבנק ירושלים - פער דומה.

• שיא במספר ההרוגים בתאונות דרכים ב-2025, הגבוה ב-19 השנה האחרונות
• המשק ממשיך להתאושש: פדיון כלל ענפי הכלכלה עלה ב־7.4% בנובמבר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הביקורת הציבורית מתמקדת בשאלה: מדוע לגבות עמלה על שמירת ניירות ערך דיגיטליים, כאשר בעבר העמלה שימשה לכיסוי עלויות הטיפול הפיזי בתעודות ובפנקסים?

ההשוואה לבתי ההשקעות מחריפה את הביקורת. בבתי ההשקעות, עמלת דמי הניהול נמוכה משמעותית ועומדת על אפס ברוב המקומות. גם עמלות המסחר נמוכות באופן דרמטי: בעוד שבבנקים עמלת קנייה ומכירה של ניירות ערך בארץ נעה בין 0.2% ל-0.35%, בבתי ההשקעות העמלה נעה בטווח של 0.07%-0.09% בלבד.

עם זאת, למרות הפערים המשמעותיים, הבנקים ממשיכים לשלוט ברוב המכריע של השוק - כ-95% מפעילות ההשקעות בישראל. הסיבה העיקרית היא נוחות: רבים מהלקוחות מעדיפים לנהל את כל הפעילות הפיננסית שלהם תחת קורת גג אחת, ולא תמיד מודעים לפערי העמלות.

עלות ניהול חשבון עו"ש: עליה של 8%

בתחום חשבונות עו"ש, הדוח מציג עליה ניכרת בעלות החודשית הממוצעת. במחצית הראשונה של 2025 העלות הממוצעת של ניהול עו"ש והחזקת כרטיס חיוב הסתכמה ב-31.5 ש"ח לחודש, לעומת 29.1 ש"ח ב-2024 - עליה של כ-8%.

העלות מתחלקת כך:

• 11.5 ש"ח לניהול חשבון עו"ש וקבלת מידע (עליה מ-10.9 ש"ח ב-2024)
• 20 ש"ח להחזקה ושימוש בכרטיסי חיוב (עליה מ-18.2 ש"ח ב-2024)

המפקח על הבנקים מציין כי העליה נובעת בעיקר מסיום מתווה הסיוע ללקוחות הבנקים בהתמודדות עם השלכות המלחמה. עם זאת, החל מאפריל 2025 חל מתווה הקלות כספיות חדש בסך 3 מיליארד ש"ח ללקוחות המערכת הבנקאית.

חשוב - איפה משלמים הכי הרבה עמלות ואיך תחתכו אותן ב-2026?

כרטיסי חיוב: הישראלים מחזיקים יותר כרטיסים

נתון מעניין נוסף בדוח: מספר כרטיסי החיוב הממוצע לחשבון ממשיך לעלות. במחצית הראשונה של 2025 כל חשבון בממוצע מחזיק 1.87 כרטיסי חיוב, לעומת 1.71 ב-2021.

18% מסך ההכנסות מעמלות - כ-560 מיליון ש"ח במחצית הראשונה - מגיעות מכרטיסי חיוב. לראשונה בדוח זה נכלל גם מידע על הכנסות חברות כרטיסי האשראי: ברבעון השני של 2025 הן גבו כ-600 מיליון ש"ח מעמלות, מתוכם 51% מהחזקת כרטיסים ו-49% מפעילות עסקית.

הפערים בין פעולת פקיד לערוץ ישיר

אחד הנושאים שהפיקוח ממשיך להדגיש הוא הפער העצום בעלות בין ביצוע פעולות באמצעות פקיד לבין ביצוען בערוץ ישיר. בממוצע, פעולה בערוץ ישיר זולה ב-70% מפעולה באמצעות פקיד.

דוגמאות מהדוח:

• בנק הפועלים: פעולה בערוץ ישיר - 1.75 ש"ח, פעולת פקיד - 5.3 ש"ח
• בנק לאומי: פעולה בערוץ ישיר - 1.65 ש"ח, פעולת פקיד - 5.5 ש"ח
• בנק מזרחי: פעולה בערוץ ישיר - 1.76 ש"ח, פעולת פקיד - 6.8 ש"ח

הפיקוח ממליץ לציבור לעבור לשימוש בערוצים ישירים ובאמצעים דיגיטליים כדי לחסוך בעלויות.

שירות המסלולים: עדיין רק 16% מהחשבונות

אחד הכלים המרכזיים להוזלת עמלות הוא "שירות המסלולים" - תשלום חודשי קבוע תמורת סל שירותים. במחצית הראשונה של 2025 גדל מספר המצורפים לשירות ב-55 אלף חשבונות, אך עדיין רק 16% מהחשבונות נרשמים למסלולים.

המסלול הבסיסי כולל עד 10 פעולות בערוץ ישיר ופעולה אחת אצל פקיד בחודש, במחיר מפוקח של עד 10 ש"ח. המסלול המורחב כולל עד 50 פעולות בערוץ ישיר ו-10 פעולות באמצעות פקיד, בעלות של 20-30 ש"ח בחודש.

מנגד, 62% מהחשבונות משלמים פחות מ-10 ש"ח לחודש, ולכן שירות המסלולים אינו רלוונטי עבורם.

הרפורמה המתוכננת: מתי בדיוק?

ביולי 2025 פרסם הפיקוח על הבנקים להתייעצות עם הציבור טיוטה של רפורמה בתחום העמלות הנגבות ממשקי בית ועסקים קטנים. מטרת הרפורמה: להקל על הלקוחות בהבנת השירותים הבנקאיים הבסיסיים ולפשט את מנגנון החיוב.

עיקרי הרפורמה המתוכננת:

• קביעת שירות חדש של "ניהול חשבון תשלום" במחיר קבוע
• קביעת מחיר מקסימלי לעמלת דמי כרטיס חיוב מיידי (דביט)
• פישוט מבנה העמלות

הפיקוח ציין כי "בחודשים הקרובים יתפרסם נוסח סופי", אך טרם נקבע מועד מדויק ליישום.

בספטמבר 2025 פרסם צוות עבודה משותף לבנק ישראל, רשות ניירות ערך ואגף תקציבים דוח בינים שבו הוצגו המלצות ראשונות לעדכון מודל התגמול בפעילות ניירות ערך.

הצוות בוחן, בין היתר:

• שינוי במבנה עמלת דמי הניהול - מאחוז מהתיק למחיר קבוע בשקלים עבור לקוחות קטנים (עד 400 אלף שקל נכסים)
• שיפור השקיפות ויכולת התמחור של הלקוח
• הפחתת העמלות הכוללות

קרוב למחצית מההכנסות של הבנקים מעמלות ני"ע - כ-950 מיליון ש"ח במחצית הראשונה - מגיעות מעמלת דמי הניהול. טרם ברור מהו התמחור החדש המתוכנן ומהי הירידה הצפויה בהכנסות.

הבנקים הדיגיטליים: אלטרנטיבה זולה יותר

במקביל, צומחת התחרות מצד בנקים דיגיטליים. בנק ZERO ONE, למשל, מציע:

• 0% עמלות עו"ש
• 0% עמלת קניה/מכירה בקרנות נאמנות בבורסת תל אביב
• ללא דמי משמרת
• 0% עמלת המרת מטח בכרטיס אשראי

במחצית הראשונה של 2025 החל בנק ZERO ONE גם בפעילות בבורסה לניירות ערך, בשלב זה בקרנות נאמנות בלבד.

איך להוזיל עמלות? 

הפיקוח על הבנקים ממשיך לקדם מספר יוזמות במקביל: הרפורמה בעמלות חשבונות התשלום, שינוי מבנה העמלות בניירות ערך, ושיפור השקיפות והנגישות למידע.

בינתיים, הציבור יכול לנקוט במספר צעדים להוזלת העמלות:

• מעבר לערוצים דיגיטליים - חיסכון של עד 70% בעמלות
• בדיקת התאמה לשירות המסלולים - עלול לחסוך עשרות שקלים בחודש
• השוואת עמלות בין בנקים - באמצעות הכלים של בנק ישראל
• שקילת מעבר לבית השקעות - למי שפעיל בניירות ערך
• בדיקת זכאות להטבות - לקבוצות אוכלוסייה (אזרחים ותיקים, אנשים עם מוגבלות, עסקים קטנים)