אביחי בוארון (X)אביחי בוארון (X)

סוף לעמלות הבנקים המיותרות?

לא כל כך מהר, אבל הצעת חוק של ח"כ אביחי בוארון שזוכה לתמיכת משה גפני בעד ביטול עמלות משמרת ושינוי עמלת השורה

אביחי טדסה | (16)

הבנקים בישראל גובים מאיתנו עמלות גבוהות, זה לא סוד. העמלות האלו הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה הפיננסית שלנו. עמלות על פעולות בחשבון, על החזקת תיק השקעות, ואפילו על דברים שנשמעים כמו שריד מעידן שבו עוד כתבנו צ'קים ביד. אבל עכשיו, הצעת חוק חדשה שצוברת תאוצה בכנסת מבקשת לערער את הסדר הישן ולבטל שתיים מהעמלות הוותיקות והשנויות במחלוקת: עמלת השורה ודמי המשמרת.

והפתעה גדולה יותר? דווקא חבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שבמקרים רבים מונע רפורמות בתחום הבנקאות, חתום על ההצעה הזו. מי היה מאמין שדווקא הוא יצטרף למהלך שמבקש להצר את צעדיהם של הבנקים? ההצעה הזו לא רק מעוררת שאלות על עתיד העמלות בישראל, אלא גם שופכת אור על המספרים המדהימים שמאחורי העמלות האלה – כמה באמת משלמת משפחה ישראלית ממוצעת בשנה, ואיך המהלך הזה עשוי לשנות את הכלכלה האישית שלנו.

הצעת החוק, שיזמה ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, מבקשת לבטל שתי עמלות מרכזיות שמלוות את הציבור הישראלי כבר עשורים: עמלת השורה ודמי המשמרת. שתי העמלות האלה, שמקורן בתקופה שבה ניהול חשבון בנק היה כרוך בניירת, קלסרים ופגישות עם בנקאים, נראות כיום כמעט אנכרוניסטיות בעידן שבו הכול מתנהל דרך אפליקציות מתקדמות ופלטפורמות דיגיטליות.

מה זאת עמלת שורה?

עמלת שורה: זו עמלה שגובים הבנקים על כל פעולה שמתבצעת בחשבון, כמו העברה בנקאית, הפקדת צ'ק או תשלום חשבונית. בעבר, עמלה זו הייתה משמעותית יותר, אך מאז רפורמת המסלולים של בנק ישראל ב-2014, היא נבלעה בתוך חבילות שירות קבועות, כך שרוב הלקוחות כבר לא חשים בה באופן ישיר. עם זאת, עבור מי שחורג ממסלול הפעולות שהוקצה לו, העמלה עדיין עשויה להגיע לכמה שקלים לפעולה – סכום שנראה זניח, אך מצטבר במהירות עבור משקי בית שמבצעים עשרות פעולות בחודש. לדוגמה, משפחה שמבצעת 50 פעולות בחודש מחוץ למסלול עלולה לשלם כ-300 ש"ח בשנה רק על עמלות שורה.

דמי משמרת: כאן הסיפור כבר הופך לכבד יותר. דמי המשמרת הם עמלה שנתית שגובים הבנקים על החזקת תיק ניירות ערך, ללא קשר לפעילות המסחר בפועל. עבור תיק השקעות בשווי 100,000 ש"ח, העמלה הזו יכולה להגיע לכ-800 ש"ח בשנה, ולתיקים גדולים יותר היא מזנקת בהתאם. אם ניקח משפחה ישראלית ממוצעת שמחזיקה תיק השקעות של כ-200,000 ש"ח (ערך נפוץ בקרב משקי בית מהמעמד הבינוני), היא עשויה לשלם כ-1,500-2,000 ש"ח בשנה רק על דמי משמרת. עבור משקי בית עם תיקים גדולים יותר, כמו 500,000 ש"ח, הסכום עשוי לטפס ל-4,000 ש"ח בשנה ויותר. מדובר בסכומים משמעותיים שמכרסמים בתשואה של המשקיעים, במיוחד בעידן שבו ריביות נמוכות מקשות על השגת רווחים גבוהים.

הצעת החוק מבקשת למחוק את שתי העמלות האלה מהמפה, ובכך להפחית את העלות של ניהול חשבונות בנק והשקעות עבור מיליוני ישראלים. אם ההצעה תעבור, משפחה ממוצעת שמשלמת כיום כ-2,000-3,000 ש"ח בשנה על עמלות שונות (כולל עמלות שורה, דמי משמרת ועמלות נוספות כמו עמלות העברה או ניהול חשבון) עשויה לחסוך מאות ואף אלפי שקלים בשנה – סכום שיכול להפוך לחיסכון משמעותי או להקל על ההוצאות השוטפות.

למה עכשיו?

הצעת החוק מגיעה על רקע תחושה ציבורית גוברת שהבנקים בישראל מרוויחים יותר מדי על חשבון הלקוחות. על פי דו"חות הבנקים חמשת הבנקים הגדולים בישראל (לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות ובינלאומי) רשמו רווח נקי כולל של למעלה מ-30 מיליארד ש"ח בשנה וקצב הרווחים הולך ועולה. זה סכום שגבוה משמעותית מהרווחים של בנקים דומים בגודלם בארצות הברית או באירופה, ביחס לגודל המשק. חלק ניכר מהרווחים האלה מגיע מעמלות, שמהוות כ-20%-30% מהכנסות הבנקים, כאשר דמי המשמרת ועמלות ניהול חשבון תופסים נתח משמעותי. חלק נוסף מגיע מעושק העו"ש - תשלום של אפס ריבית על העו"ש, ריבית נמוכה על פיקדונות וריבית גבוהה על הלוואות.

קיראו עוד ב"בארץ"

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי העמלות האלה כבר אינן מוצדקות בעידן הדיגיטלי. בעבר, דמי המשמרת נועדו לכסות את עלויות האחסון הפיזי של ניירות ערך ואת העבודה האדמיניסטרטיבית הכרוכה בכך. כיום, כאשר הכול מתנהל במערכות ממוחשבות עם עלויות תפעול זניחות, העמלה נתפסת כשריד אנכרוניסטי שמטרתו העיקרית היא להגדיל את רווחי הבנקים. באופן דומה, עמלת השורה נראית מיותרת כאשר רוב הפעולות מבוצעות באופן אוטומטי דרך אפליקציות או אתרי אינטרנט.

תמיכתו של גפני עשויה להצביע על שינוי מגמה ועל מסר ברור: אם בנק ישראל והרגולטורים לא יצליחו להפחית את נטל העמלות על הציבור, המחוקקים ייקחו את המושכות לידיים. ייתכן שגפני רואה בהצעה הזו הזדמנות לחזק את מעמדו כמי שדואג לאזרח הקטן, במיוחד על רקע הביקורת הציבורית על הקשרים ההדוקים בין המגזר הפיננסי לחלק מהפוליטיקאים.

ומה הסיכוי שזה באמת יקרה?

למרות ההתלהבות הציבורית מההצעה, הדרך לחקיקה סופית רצופה מכשולים. הצעות חוק פרטיות בתחום הבנקאות מתקשות לעבור בכנסת, במיוחד כאשר הן נתקלות בהתנגדות מצד הרגולטורים או המגזר הבנקאי. בנק ישראל, שמפקח על תחום העמלות, נוטה להגן על האינטרסים של הבנקים, בטענה שצמצום הכנסותיהם עלול לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית. בנוסף, הבנקים עצמם צפויים להתנגד להצעה בטענה שהיא תפגע ביכולתם לספק שירותים מתקדמים או להשקיע בחדשנות.

עם זאת, התמיכה של גפני עשויה לשנות את מאזן הכוחות. כיו"ר ועדת הכספים, יש לו השפעה משמעותית על סדר היום של הוועדה, והוא יכול לדחוף את ההצעה לקריאה ראשונה ואף מעבר לכך. אם ההצעה תזכה לתמיכה ציבורית רחבה – ואין ספק שהציבור, שמותש מעמלות גבוהות, יתמוך בה – הלחץ על הבנקים ועל בנק ישראל יגבר. עם זאת, סביר להניח שהבנקים ינסו למצוא דרכים לעקוף את האיסור, למשל על ידי המצאת עמלות חדשות או העלאת מחירים של שירותים אחרים.

שאלות ותשובות על עמלות הבנקים

האם כל הבנקים גובים את דמי המשמרת?
כן, ברוב המקרים. דמי המשמרת הם עמלה סטנדרטית שגובים כל הבנקים הגדולים בישראל, וכן גם חלק מהבנקים הקטנים יותר וחברות השקעות. זו אחת העמלות הרווחיות ביותר עבור הבנקים, שכן היא נגבית באופן אוטומטי על בסיס שווי תיק ההשקעות, ללא קשר לפעילות המסחר. על פי הערכות, דמי המשמרת לבדם מכניסים לבנקים כ-2–3 מיליארד ש"ח בשנה – סכום משמעותי שמסביר מדוע הם מתנגדים לביטולה. עם זאת, ישנם מקרים נדירים שבהם לקוחות מצליחים להתמקח עם הבנק ולהפחית את העמלה, במיוחד אם מדובר בתיק השקעות גדול או בלקוחות עם היקף פעילות גבוה.

מה קרה ב־2014 שהשפיע על עמלת השורה?
בשנת 2014 השיק בנק ישראל רפורמה משמעותית בתחום עמלות הבנקים, שמטרתה הייתה לפשט את מבנה העמלות ולהפוך אותו לשקוף יותר עבור הלקוחות. במסגרת הרפורמה, הבנקים נדרשו להציע מסלולים אחידים לניהול חשבונות עו"ש, שכללו מספר מוגדר של פעולות בעלות קבועה. עמלת השורה, שהייתה עד אז עמלה נפרדת שחויבה על כל פעולה, נבלעה בתוך המסלולים האלה, כך שרוב הלקוחות כבר לא משלמים אותה באופן ישיר. עם זאת, לקוחות שחורגים מהמסלול שנבחר או כאלה שבחרו שלא להצטרף למסלול עדיין עשויים לשלם עמלות שורה, שיכולות להגיע לכ-5–10 ש"ח לפעולה. הרפורמה הפחיתה משמעותית את העלות של עמלת השורה עבור הציבור, אך לא ביטלה אותה לחלוטין, ולכן היא עדיין רלוונטית עבור חלק מהלקוחות.

מה המשמעות של תמיכת גפני בהצעה?
תמיכתו של משה גפני בהצעה היא צעד מפתיע ובעל משמעות פוליטית רבה. כיו"ר ועדת הכספים, לגפני יש השפעה מכרעת על סדר היום של הוועדה ועל קידום הצעות חוק בתחום הפיננסי. למרות שהוא אינו יוזם ההצעה, חתימתו עשויה לשכנע חברי כנסת נוספים לתמוך בה, במיוחד כאלה שחוששים להתעמת עם המגזר הבנקאי. יתרה מכך, מעורבותו של גפני עשויה להעניק להצעה לגיטימציה גם בקרב גורמים שמרנים יותר בכנסת, שרואים בו דמות מפתח בתחום הכלכלי. תמיכתו יכולה גם להפעיל לחץ על בנק ישראל, שמגלה לעיתים סרבנות כשמדובר בצמצום עמלות. עם זאת, חשוב לזכור שגפני ידוע כפוליטיקאי זהיר, וייתכן שהתמיכה שלו היא מהלך אסטרטגי שנועד לחזק את מעמדו הציבורי, ולא בהכרח מחויבות עמוקה לביטול העמלות.

תגובות לכתבה(16):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 16.
    אוריאל 19/05/2025 10:20
    הגב לתגובה זו
    אם גפני יצליח להוריד את עמלת דמי המשמרת הבנקים יפטרו מאות עובדים שעומדים יומם ולילה שבעה ימים בשבוע ושומרים על המניות שלא יברחו. אז מה הרווחנו מזה
  • 15.
    אנונימי 18/05/2025 12:50
    הגב לתגובה זו
    תיק השקעות אסור שיהיה בבנק חפשו ברוקרים IBI לדוגמה אקסלס מיטב ויש עוד...עמלת שורה לכו לבנק קטן יהב ירושלים... הבנקים הם הגדולים הם עושקים הכי גדולים
  • 14.
    אנונימישולמן 18/05/2025 10:49
    הגב לתגובה זו
    ההצעה טובה אך הבנקים ברגע שמוזילים עמלה או הטבה כלשהיא מעלים מיד עמלה או ריבית חובה או מוזילים ריבית זכות.כך שחיבים לשים לב מה קורה ברגע שיש הטבה כלשהיא. בבנקים.כך הם עשו עם ההטבות שלא קיבלנו עבור ריבית העוש.
  • 13.
    אנונימי 18/05/2025 08:24
    הגב לתגובה זו
    תעשו את העבודה שלכם
  • 12.
    אנונימי 18/05/2025 08:19
    הגב לתגובה זו
    המפלגות לוקחות הלוואות מהבנקים והפקידים דואגים לעבודה הבאה אצל בעלי הבנקים הבעיה שכולם לוקחים כסף מ 5 הבנקים לכן כולם פוחדים עד שלא יהיו כאן 20 בנקים לא תהיה תחרות אמיתית הנגיד והמפקח על הבנקים עובדים אצל בעלי הבנקים.
  • 11.
    אנונימיוואלה וואלה 18/05/2025 08:12
    הגב לתגובה זו
    הזמן להתחיל למכור את מניות הבנקים שאני מחזיק כבר שנים נהניתי מהפרה החולבת הזאת במאות אחוזים זה מבאס אותי על הבוקר מחשבות רצות למכור או לא למכור
  • 10.
    צריך למוטט את הגזלנים מהבנקים. (ל"ת)
    אנונימי 18/05/2025 00:21
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    אנונימי 17/05/2025 21:55
    הגב לתגובה זו
    חברי הכנסת והמפקח על הבנקים רק מדברים אבל לא עושים כלום.דמי משמרת על ניירות ערך זה עמלה גבוהה ואכזרית ולא מוצדקת.הם לא שומרים ניירות ערך בכספות זה בסך הכול שורה במחשב
  • 8.
    ממשלה רדומה הגיע הזמן להלחם בבנקים ובטייקונים של המזון ששודדים אותנו יום יום (ל"ת)
    אריאל 17/05/2025 21:55
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לוכד נוכלים 17/05/2025 20:02
    הגב לתגובה זו
    גביית עמלות מצוצות מן האצבע כמו דמי שמירה או עמלות פעולה שנגזרות משוויה היא פשוט סוג של הונאה ונוכלות. חייבים להתלונן על הבנקים במשטרה.
  • 6.
    היגיע הזמן מאחל לך הצלחה (ל"ת)
    מיקי 17/05/2025 17:45
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    אנונימי 17/05/2025 17:29
    הגב לתגובה זו
    תמשיכו לחלום שזה יקרה. זה בסך הכל לוביסטים שיתנו עוד מתנות לחברי כנסת כדי שזה לא יקרה
  • 4.
    אנונימי 17/05/2025 16:04
    הגב לתגובה זו
    את רווחיות הבנקים בישראל צריך למדוד בהשוואה לבנקים אחרים באירופה ובארהבמי שיבדוק היוכח ששיעור הרווחיות ביחס להון העצמי אינה גבוה.עובדה שיש בנקים ללא מקור שליטה.זאי אין קונים דומיננטי
  • 3.
    חיים כהן 17/05/2025 15:45
    הגב לתגובה זו
    הבנקים יעמיסו במקום העמלות ה נל...גם ככה כבר לא משלמים עמלות משמרת..חכים..תמימים.
  • 2.
    אנונימי 17/05/2025 14:06
    הגב לתגובה זו
    תפתחו תיק השקעות עצמאי במיטבאקסלנספסגותאלטשולר ולא תשלמו כלום אחרי שנתיים 15 שח חודשי וזהו עם עמלות קנייה מכירה אפסיות.יש תחרות תנצלו זאת!!!!!
  • 1.
    משפחה לשנה ...300 שקל. שזה אומר 24 לחודש לזוג (ל"ת)
    ממש עמלה רצחנית חחח 17/05/2025 13:15
    הגב לתגובה זו
שי בייליס (רשתות)שי בייליס (רשתות)

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?

פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה

צלי אהרון |

הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס. 


המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.

במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.

פערים חריגים בין שכר לבין תרומה ממשית לחברה הם בדרך כלל הדגל האדום שמפעיל חקירה. העסקת עובדים פיקטיביים או רישום הוצאות שכר כוזבות אינה תופעה חדשה. בשנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 זה היה כלי נפוץ בחברות קטנות ובינוניות, ולעיתים אף בחברות ציבוריות, להעברת כספים לבעלי עניין. החקיקה והאכיפה התקדמו מאז, אך המקרים ממשיכים לצוץ, לעיתים בסכומים גבוהים מאוד. ההשלכות הן לא רק פליליות. ברגע שחברה נחשדת או נתפסת בעבירות כאלה, היא מסתכנת בנזק תדמיתי קשה, בפגיעה ביחסים עם משקיעים ובבעיות מול גופים מממנים. החוק מטיל אחריות ישירה גם על מנהלים ודירקטורים, ולא רק על החברה. בעצם מדובר על 'הרמת מסך' שבה חברה אשר כביכול היא 'חברה בע"מ' ובעלי המניות בה חסינים. עד למקרה כזה של תרמית ופגיעה ישירה במשקיעים וברשות המסים.  המשמעות היא שגם אם העבירה בוצעה ב'דרג נמוך', מנהלים בכירים שלא פיקחו או שלא מנעו את ההפרה יכולים להיחשב אחראים לה. המקרה של שי בייליס ופורמולה וונצ'רס ממחיש עד כמה רישום משכורות פיקטיביות הוא לא 'טריק חשבונאי' אלא עבירה שיכולה להגיע גם למאסר בפועל. מדובר במעשה שפוגע בציבור, בחברה עצמה ובשוק ההון כולו.


מסלול של 'הסדר כופר'

על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.

שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?

בית המשפט לא נוהג להתערב בחוקים ותקנות מיסוי; הוא מאיר את זה לרשויות המס

עמית בר |

קבוצת רואי חשבון ואיגוד לשכות המסחר עותרים לבג"ץ נגד החוק החדש - מיסוי על רווחים כלואים, בטענה לפגיעה בזכויות יסוד וחוסר שוויון. הרקע לחוק זה נעוץ במאמצי הממשלה להגביר גביית מיסים מרווחים צבורים בחברות, תוך התמודדות עם גירעונות תקציביים גדלים בעקבות הוצאות מלחמה והשקעות ציבוריות. נדיר מאוד שבית המשפט מתערב בתקנות וחוקים של רשות המס, הוא נותן גיבוי לרשות המקצועית ולא נכנס לנושאים מקצועיים. לא נראה שהפעם זה יהיה שונה. 

חוקים דומים קיימים במדינות כמו ארה"ב (עם מיסוי על רווחים לא מחולקים בחברות S-Corp) ובריטניה (IR35), אך בישראל הוא ייחודי בתחולה הרטרואקטיבית שלו, מה שמעורר ביקורת חריפה על פגיעה באמון הציבור במערכת המיסוי. העותרים, בהובלת איגוד לשכות המסחר ונציגי מקצועות חופשיים, טוענים כי החוק מהווה הפרה חוקתית, ומציינים כי הוא נחקק בחיפזון במסגרת חוק ההסדרים, ללא דיון ציבורי מספק. 

חוק הרווחים הכלואים, שנכנס לתוקף בתחילת שנת 2025 כחלק מחוק ההסדרים, מעורר סערה עוד לפני שחוקק. לכאורה החוק נועדה להילחם בתופעת "חברות ארנק" - חברות מעטים שבהן בעלי שליטה צוברים רווחים כדי לדחות תשלומי מס אישיים גבוהים יותר, אלא שבפועל הוא חל על רבבות רבות של עסקים, גם עסקים לגיטימים, לא כאלו שהוקמו לתכנון מס.

 לפי נתוני משרד האוצר, החוק כבר הניב גבייה של למעלה מ-10 מיליארד שקלים בשנה הראשונה, בעיקר מחלוקות דיבידנד מוקדמות, אך מבקרים רואים בו כלי דרקוני שמעניש יזמות ויעילות כלכלית. מדובר ברפורמה מקיפה שמבקשת לשנות את מבנה המיסוי של חברות מעטים בישראל ולהטיל מסים על רווחים שלא חולקו. ההיסטוריה של חוקים כאלה בישראל כוללת ניסיונות קודמים, כמו תיקון 89 לפקודת מס הכנסה בשנות ה-2000, אך החוק הנוכחי רחב יותר ומכוון בעיקר לחברות נותנות שירותים עם מחזור עד 30 מיליון שקלים. כעת מוגשת נגדו עתירה לבג"ץ מטעם איגוד לשכות המסחר וקבוצת רואי חשבון ויועצי מס שהתאגדו לצורך המהלך.

בעתירה נטען כי החוק פוגע פגיעה קשה בזכויות חוקתיות לרבות הזכות לקניין, חופש העיסוק ועקרון השוויון. הזכות לקניין, המוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, נפגעת לדברי העותרים משום שהחוק כופה חלוקה או מיסוי על נכסים שכבר מוסו בעבר, מה שיוצר מיסוי כפול בפועל. חופש העיסוק נפגע בכך שהחוק מתערב בהחלטות עסקיות לגיטימיות, כמו שמירת רווחים להשקעות עתידיות או כרית ביטחון. עקרון השוויון מופר, שכן החוק מתמקד בחברות קטנות בעוד גופים גדולים פטורים. לטענת העותרים, מדובר בחוק מורכב ותקדימי שנחקק בלוח זמנים קצר, ללא היוועצות מספקת וללא בחינה של השלכותיו הכלכליות ארוכות הטווח. השלכות אלה כוללות פגיעה בתחרותיות, בריחת הון לחו"ל, והפחתת תמריצים להקמת עסקים חדשים, כפי שמעידים דוחות כלכליים ממכון אהרן ומבנק ישראל.