סוף לעמלות הבנקים המיותרות?

הבנקים בישראל גובים מאיתנו עמלות גבוהות, זה לא סוד. העמלות האלו הפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה הפיננסית שלנו. עמלות על פעולות בחשבון, על החזקת תיק השקעות, ואפילו על דברים שנשמעים כמו שריד מעידן שבו עוד כתבנו צ'קים ביד. אבל עכשיו, הצעת חוק חדשה שצוברת תאוצה בכנסת מבקשת לערער את הסדר הישן ולבטל שתיים מהעמלות הוותיקות והשנויות במחלוקת: עמלת השורה ודמי המשמרת.

והפתעה גדולה יותר? דווקא חבר הכנסת משה גפני, יו"ר ועדת הכספים, שבמקרים רבים מונע רפורמות בתחום הבנקאות, חתום על ההצעה הזו. מי היה מאמין שדווקא הוא יצטרף למהלך שמבקש להצר את צעדיהם של הבנקים? ההצעה הזו לא רק מעוררת שאלות על עתיד העמלות בישראל, אלא גם שופכת אור על המספרים המדהימים שמאחורי העמלות האלה – כמה באמת משלמת משפחה ישראלית ממוצעת בשנה, ואיך המהלך הזה עשוי לשנות את הכלכלה האישית שלנו.

הצעת החוק, שיזמה ח"כ אביחי בוארון מהליכוד, מבקשת לבטל שתי עמלות מרכזיות שמלוות את הציבור הישראלי כבר עשורים: עמלת השורה ודמי המשמרת. שתי העמלות האלה, שמקורן בתקופה שבה ניהול חשבון בנק היה כרוך בניירת, קלסרים ופגישות עם בנקאים, נראות כיום כמעט אנכרוניסטיות בעידן שבו הכול מתנהל דרך אפליקציות מתקדמות ופלטפורמות דיגיטליות.

מה זאת עמלת שורה?

עמלת שורה: זו עמלה שגובים הבנקים על כל פעולה שמתבצעת בחשבון, כמו העברה בנקאית, הפקדת צ'ק או תשלום חשבונית. בעבר, עמלה זו הייתה משמעותית יותר, אך מאז רפורמת המסלולים של בנק ישראל ב-2014, היא נבלעה בתוך חבילות שירות קבועות, כך שרוב הלקוחות כבר לא חשים בה באופן ישיר. עם זאת, עבור מי שחורג ממסלול הפעולות שהוקצה לו, העמלה עדיין עשויה להגיע לכמה שקלים לפעולה – סכום שנראה זניח, אך מצטבר במהירות עבור משקי בית שמבצעים עשרות פעולות בחודש. לדוגמה, משפחה שמבצעת 50 פעולות בחודש מחוץ למסלול עלולה לשלם כ-300 ש"ח בשנה רק על עמלות שורה.

• "העמלות בחודש ינואר - 95 שקל" - קיבלתם מהבנק הודעה, הנה השלבים להוזלת העמלות
• הסוף לרכישת מט"ח בבנקים? מקס משיקה ארנק מט"ח ללא עמלות

דמי משמרת: כאן הסיפור כבר הופך לכבד יותר. דמי המשמרת הם עמלה שנתית שגובים הבנקים על החזקת תיק ניירות ערך, ללא קשר לפעילות המסחר בפועל. עבור תיק השקעות בשווי 100,000 ש"ח, העמלה הזו יכולה להגיע לכ-800 ש"ח בשנה, ולתיקים גדולים יותר היא מזנקת בהתאם. אם ניקח משפחה ישראלית ממוצעת שמחזיקה תיק השקעות של כ-200,000 ש"ח (ערך נפוץ בקרב משקי בית מהמעמד הבינוני), היא עשויה לשלם כ-1,500-2,000 ש"ח בשנה רק על דמי משמרת. עבור משקי בית עם תיקים גדולים יותר, כמו 500,000 ש"ח, הסכום עשוי לטפס ל-4,000 ש"ח בשנה ויותר. מדובר בסכומים משמעותיים שמכרסמים בתשואה של המשקיעים, במיוחד בעידן שבו ריביות נמוכות מקשות על השגת רווחים גבוהים.

הצעת החוק מבקשת למחוק את שתי העמלות האלה מהמפה, ובכך להפחית את העלות של ניהול חשבונות בנק והשקעות עבור מיליוני ישראלים. אם ההצעה תעבור, משפחה ממוצעת שמשלמת כיום כ-2,000-3,000 ש"ח בשנה על עמלות שונות (כולל עמלות שורה, דמי משמרת ועמלות נוספות כמו עמלות העברה או ניהול חשבון) עשויה לחסוך מאות ואף אלפי שקלים בשנה – סכום שיכול להפוך לחיסכון משמעותי או להקל על ההוצאות השוטפות.

למה עכשיו?

הצעת החוק מגיעה על רקע תחושה ציבורית גוברת שהבנקים בישראל מרוויחים יותר מדי על חשבון הלקוחות. על פי דו"חות הבנקים חמשת הבנקים הגדולים בישראל (לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי-טפחות ובינלאומי) רשמו רווח נקי כולל של למעלה מ-30 מיליארד ש"ח בשנה וקצב הרווחים הולך ועולה. זה סכום שגבוה משמעותית מהרווחים של בנקים דומים בגודלם בארצות הברית או באירופה, ביחס לגודל המשק. חלק ניכר מהרווחים האלה מגיע מעמלות, שמהוות כ-20%-30% מהכנסות הבנקים, כאשר דמי המשמרת ועמלות ניהול חשבון תופסים נתח משמעותי. חלק נוסף מגיע מעושק העו"ש - תשלום של אפס ריבית על העו"ש, ריבית נמוכה על פיקדונות וריבית גבוהה על הלוואות.

• האם איראן עדיין קרובה לפצצה - ככה רומז ראש סבא"א שאמור לדעת יותר טוב מכולם
• 500 ש"ח לצילום, 15 אלף לרכישת נשק: כך איראן מגייסת ישראלים לריגול
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי העמלות האלה כבר אינן מוצדקות בעידן הדיגיטלי. בעבר, דמי המשמרת נועדו לכסות את עלויות האחסון הפיזי של ניירות ערך ואת העבודה האדמיניסטרטיבית הכרוכה בכך. כיום, כאשר הכול מתנהל במערכות ממוחשבות עם עלויות תפעול זניחות, העמלה נתפסת כשריד אנכרוניסטי שמטרתו העיקרית היא להגדיל את רווחי הבנקים. באופן דומה, עמלת השורה נראית מיותרת כאשר רוב הפעולות מבוצעות באופן אוטומטי דרך אפליקציות או אתרי אינטרנט.

תמיכתו של גפני עשויה להצביע על שינוי מגמה ועל מסר ברור: אם בנק ישראל והרגולטורים לא יצליחו להפחית את נטל העמלות על הציבור, המחוקקים ייקחו את המושכות לידיים. ייתכן שגפני רואה בהצעה הזו הזדמנות לחזק את מעמדו כמי שדואג לאזרח הקטן, במיוחד על רקע הביקורת הציבורית על הקשרים ההדוקים בין המגזר הפיננסי לחלק מהפוליטיקאים.

ומה הסיכוי שזה באמת יקרה?

למרות ההתלהבות הציבורית מההצעה, הדרך לחקיקה סופית רצופה מכשולים. הצעות חוק פרטיות בתחום הבנקאות מתקשות לעבור בכנסת, במיוחד כאשר הן נתקלות בהתנגדות מצד הרגולטורים או המגזר הבנקאי. בנק ישראל, שמפקח על תחום העמלות, נוטה להגן על האינטרסים של הבנקים, בטענה שצמצום הכנסותיהם עלול לפגוע ביציבות המערכת הבנקאית. בנוסף, הבנקים עצמם צפויים להתנגד להצעה בטענה שהיא תפגע ביכולתם לספק שירותים מתקדמים או להשקיע בחדשנות.

עם זאת, התמיכה של גפני עשויה לשנות את מאזן הכוחות. כיו"ר ועדת הכספים, יש לו השפעה משמעותית על סדר היום של הוועדה, והוא יכול לדחוף את ההצעה לקריאה ראשונה ואף מעבר לכך. אם ההצעה תזכה לתמיכה ציבורית רחבה – ואין ספק שהציבור, שמותש מעמלות גבוהות, יתמוך בה – הלחץ על הבנקים ועל בנק ישראל יגבר. עם זאת, סביר להניח שהבנקים ינסו למצוא דרכים לעקוף את האיסור, למשל על ידי המצאת עמלות חדשות או העלאת מחירים של שירותים אחרים.

שאלות ותשובות על עמלות הבנקים

האם כל הבנקים גובים את דמי המשמרת?
כן, ברוב המקרים. דמי המשמרת הם עמלה סטנדרטית שגובים כל הבנקים הגדולים בישראל, וכן גם חלק מהבנקים הקטנים יותר וחברות השקעות. זו אחת העמלות הרווחיות ביותר עבור הבנקים, שכן היא נגבית באופן אוטומטי על בסיס שווי תיק ההשקעות, ללא קשר לפעילות המסחר. על פי הערכות, דמי המשמרת לבדם מכניסים לבנקים כ-2–3 מיליארד ש"ח בשנה – סכום משמעותי שמסביר מדוע הם מתנגדים לביטולה. עם זאת, ישנם מקרים נדירים שבהם לקוחות מצליחים להתמקח עם הבנק ולהפחית את העמלה, במיוחד אם מדובר בתיק השקעות גדול או בלקוחות עם היקף פעילות גבוה.

מה קרה ב־2014 שהשפיע על עמלת השורה?
בשנת 2014 השיק בנק ישראל רפורמה משמעותית בתחום עמלות הבנקים, שמטרתה הייתה לפשט את מבנה העמלות ולהפוך אותו לשקוף יותר עבור הלקוחות. במסגרת הרפורמה, הבנקים נדרשו להציע מסלולים אחידים לניהול חשבונות עו"ש, שכללו מספר מוגדר של פעולות בעלות קבועה. עמלת השורה, שהייתה עד אז עמלה נפרדת שחויבה על כל פעולה, נבלעה בתוך המסלולים האלה, כך שרוב הלקוחות כבר לא משלמים אותה באופן ישיר. עם זאת, לקוחות שחורגים מהמסלול שנבחר או כאלה שבחרו שלא להצטרף למסלול עדיין עשויים לשלם עמלות שורה, שיכולות להגיע לכ-5–10 ש"ח לפעולה. הרפורמה הפחיתה משמעותית את העלות של עמלת השורה עבור הציבור, אך לא ביטלה אותה לחלוטין, ולכן היא עדיין רלוונטית עבור חלק מהלקוחות.

מה המשמעות של תמיכת גפני בהצעה?
תמיכתו של משה גפני בהצעה היא צעד מפתיע ובעל משמעות פוליטית רבה. כיו"ר ועדת הכספים, לגפני יש השפעה מכרעת על סדר היום של הוועדה ועל קידום הצעות חוק בתחום הפיננסי. למרות שהוא אינו יוזם ההצעה, חתימתו עשויה לשכנע חברי כנסת נוספים לתמוך בה, במיוחד כאלה שחוששים להתעמת עם המגזר הבנקאי. יתרה מכך, מעורבותו של גפני עשויה להעניק להצעה לגיטימציה גם בקרב גורמים שמרנים יותר בכנסת, שרואים בו דמות מפתח בתחום הכלכלי. תמיכתו יכולה גם להפעיל לחץ על בנק ישראל, שמגלה לעיתים סרבנות כשמדובר בצמצום עמלות. עם זאת, חשוב לזכור שגפני ידוע כפוליטיקאי זהיר, וייתכן שהתמיכה שלו היא מהלך אסטרטגי שנועד לחזק את מעמדו הציבורי, ולא בהכרח מחויבות עמוקה לביטול העמלות.