הרכבים הסיניים בדרך לארה״ב?

ממשל טראמפ מבצע שינוי שקט אך משמעותי באופן שבו ארה״ב מנהלת את הפיקוח על טכנולוגיה וכלי רכב מסין. אליזבת קנון, בכירה במשרד המסחר האמריקאי שעמדה בראש גוף רגולטורי מרכזי שחסם בפועל את כניסת כלי רכב סיניים לשוק האמריקאי, מסיימת את תפקידה בשבועות הקרובים.

קנון כיהנה כמנהלת המשרד לטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICTS), גוף שהוקם ב־2022 במטרה לבחון סיכונים לשרשראות האספקה מצד מדינות יריבות, ובראשן סין ורוסיה. תחת אחריותו של המשרד גובשו בשנים האחרונות מהלכים רגולטוריים שהקשו עד חסמו לחלוטין יבוא של כלי רכב וטכנולוגיות תחבורה מסין. לפי גורמים המעורים בפרטים, קנון התפטרה מתפקידה, אך הובהר כי אלמלא עשתה כן הייתה מועברת מתפקידה במסגרת חילופי הנהלה שמבצע הממשל החדש. את מקומה צפוי לתפוס מינוי פוליטי, כחלק משינוי כיוון רחב יותר במשרד המסחר.

עזיבתה מגיעה זמן קצר לאחר שמשרד המסחר נסוג מתוכנית להטיל מגבלות חדשות על רחפנים מתוצרת סין, חרף אזהרות ביטחוניות שלפיהן ניתן להשתלט עליהם מרחוק ולאסוף דרכם מידע רגיש. גם סוגיות נוספות, כמו פיקוח על יצוא משאיות כבדות ובינוניות, נותרו ללא הסדרה רגולטורית עד כה.

עם זאת, תחת ממשל ביידן, אותו משרד השלים לפני כשנה חקיקה שחסמה בפועל יבוא של כלי רכב פרטיים מתוצרת סין לארה״ב, בטענה לסיכונים בתחום הסייבר והביטחון הלאומי. מהלך זה הפך את השוק האמריקאי לסגור כמעט לחלוטין בפני יצרני הרכב הסיניים. במשרד המסחר מסרו כי השינויים בכוח האדם נועדו לחזק את פעילות ה־ICTS ולא להחליש אותה. לדבריהם, המשרד מחויב להמשיך ולהשתמש בסמכויותיו כדי לצמצם סיכונים הנובעים מטכנולוגיה זרה, גם אם האופן שבו הדבר ייעשה עשוי להשתנות.

• עליבאבא בוחנת הנפקה לזרוע השבבים של הבינה המלאכותית
• מנכ"ל אנת'רופיק נגד אנבידיה: למכור שבבים לסין זה כמו למכור נשק גרעיני לצפון קוריאה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

קנדה מורידה מיסים על רכבים סיניים

במקביל להתפתחויות בוושינגטון, קנדה הודיעה על שינוי חד במדיניות הסחר שלה מול סין. ראש הממשלה מארק קרני הכריז כי קנדה תפחית את מס היבוא על רכבים חשמליים סיניים מ־100% ל־6.1% בלבד, צעד שמסמן פתיחה מבוקרת של השוק הקנדי ליצרנים מסין. הממשלה באוטווה קבעה תקרת יבוא שנתית של כ־49 אלף כלי רכב, שתגדל בהדרגה לכ־70 אלף בתוך כחמש שנים. מדובר בניסיון לאזן בין עידוד תחרות והוזלת מחירים לבין הגנה על תעשיית הרכב המקומית.

השינוי מגיע בעיתוי שבו סין מחפשת שווקים חדשים לייצוא רכבים חשמליים, על רקע האטה בביקושים מקומיים ולחץ גובר באירופה. האיחוד האירופי בוחן בימים אלה אפשרות להפחתת מכסים, בעוד שארה״ב נותרת, לעת עתה, אחת המדינות היחידות שסוגרות את השוק בפני היבוא הסיני.

עם זאת, טראמפ רמז לאחרונה כי הוא פתוח לאפשרות שיצרניות רכב סיניות יקימו מפעלים בארה״ב לייצור רכבים חשמליים. אמירה זו נתפסת כפתיחת פתח לשינוי מדיניות, גם אם בפועל טרם ננקטו צעדים קונקרטיים.

• המניה שמזנקת 24% על רקע צמיחה חדה במספר המשתמשים ובמנויים המשלמים
• למרות דוחות חזקים - מניית GE Aerospace ירדה: מה הסיבה?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדברת ועושה - תרמה 26.3 מיליארד דולר בשנים האחרונות

בינתיים, סין כבר מצאה דריסת רגל בצפון אמריקה דרך מקסיקו, לשם היא מייצאת רכבי בנזין, היברידיים וחשמליים. בשנת 2025 נרשמה שם קפיצה חדה במיוחד ביבוא רכבים חשמליים מתוצרת סין, מגמה שמדאיגה את יצרניות הרכב האמריקאיות.

החברות הסיניות מכינות את הקרקע

חברות סיניות מובילות, בהן ג׳ילי ו־BYD, פועלות בגלוי כדי להכין את הקרקע לכניסה עתידית לשוק האמריקאי. בכירי ג׳ילי אף רמזו לאחרונה כי החברה שואפת להכריז על כניסה לארה״ב בתוך שנתיים־שלוש. בשנים האחרונות זכו רכבים חשמליים סיניים לשבחים מצד עיתונאי רכב, משפיענים ואף מנהלים בכירים בתעשייה המערבית, כולל מנכ״ל פורד. איכות הייצור, רמת האבזור והמחיר הנמוך בולטים בהשוואה לדגמים מערביים.

אלא שהמחירים הנמוכים עצמם הם מקור לדאגה. בארה״ב רואים בכך תוצאה של עלויות מימון ועבודה נמוכות במיוחד, ולעיתים גם נכונות לספוג הפסדים כדי לצבור נתח שוק, מודל שנתפס כמאיים על יצרנים מקומיים.

מעבר לשיקולים הכלכליים, קיימים גם חסמים רגולטוריים. בשנה שעברה פרסם משרד המסחר האמריקאי כללים שמגבילים יבוא ומכירה של כלי רכב מחוברים ורכיבים טכנולוגיים הקשורים לסין או לרוסיה, מטעמי ביטחון לאומי. גורמים בתעשייה ובמערכת הביטחון מזהירים כי פתיחת השוק האמריקאי ליצרניות רכב סיניות, גם אם באמצעות ייצור מקומי, עלולה לפגוע בשרשרת האספקה ובבסיס התעשייתי של ארה״ב. לטענתם, ההשלכות חורגות הרבה מעבר לענף הרכב.

מנכ״ל ארגון Securing America’s Future Energy הזהיר לאחרונה כי אימוץ המודל שהוצע על ידי טראמפ עלול להחליש את תעשיית הרכב האמריקאית ולפגוע גם בביטחון הלאומי. לדבריו, הניסיון האירופי מראה כי מדובר באסטרטגיה בעלת סיכונים גבוהים.